• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על מה חלם ירון דקל?

מפקד גלי צה"ל פסל אתמול לשידור שיר של יזהר אשדות. אבל רק לפני שנתיים היה לירון דקל חלום אחר על שידור ציבורי
יוסי דהאן

בשני במרץ 2010 התקיים כנס חירום להצלת השידור הציבורי. כנס שהיה פרי יוזמה של ארגונים חברתיים ושהשתתפו בו עיתונאים ועיתונאיות רבים. אחד מהדוברים המרכזיים באותו כנס היה העיתונאי ירון דקל. דקל נשא נאום קצר שזכה בתשואות רמות – נאום שתכנו חלום שחלם על השידור הציבורי. וזה תוכן הנאום:

בחלומי אני רואה שידור ציבורי מעניין וגם מאד משפיע, שידור ציבורי אמיץ שאיננו מהסס לבקר את השלטון ולהתריס מול בעלי ההון. שידור שאיננו מתבלבל בין חנופה לבין סיקור הגון. שידור ציבורי שבו מקבלי ההחלטות במדינה, הפוליטיקאים, בכירי הצבא, המשטרה, ראשי המשק, מס הכנסה וגם ראש הממשלה מדליקים את מהדורות הרדיו והטלוויזיה במידה מסוימת של חשש שמא יתפוצץ להם תחקיר בפנים, או סתם דיווח או פרשנות, לו רק יכולים היו, היו מוחקים אותו מהליינאפ. שידור ציבורי שפוליטיקאים לא יכולים גם אם הם רוצים לדחוף אליו את היד. שידור ציבורי שמנהלי זכו במכרז בקדנציה מלאה והם אינם חוששים לסרב לבקשות שמופנות אליהם מלשכותיהם של השועים והרוזנים.

שידור ציבורי. שידור ציבורי שבו העורכים והמנהלים יכולים לומר לראש הממשלה, לכל ראש ממשלה, מכל מפלגה, בלי מורא וללא משוא פנים 'אנחנו שידור ציבורי אדוני, אנחנו לא אגף בלשכתך'. יאמרו בביטחה ודבר לא יקרה. בחלומי אני רואה שידור ציבורי שטכנאיו, צלמיו ואנשי המחלקה הטכנית של הרדיו והטלוויזיה זריזים ומשתמשים בידע הטכנולוגי כדי להקדים את המתחרים. אני רואה שידור ציבורי שבו העיתונאים המפיקים, המנהלים, הצלמים והטכנאים – כולנו זוכרים יום יום ושעה שעה את הצופים והמאזינים, כי כולנו שם למעשה למענם ולא למעננו. אני רואה שידור ציבורי חזק וטוב. ואז אני מתעורר ומגלה שחלמתי חלום, אני רואה שנותרו לי שתי שניות. אני מודה לכם שהאזנתם לחלומי שלי".

 דבר דבור על אופניו. מאז חלפו להם למעלה משנתיים וירון דקל מונה בינתיים למפקד גלי צה"ל. אתמול הוא פסל לשידור את שירו של יזהר אשדות "עניין של הרגל", שיר הכולל בין היתר את השורות הללו "תחילה רק תרגיל/ קת הולמת בדלת/ ילדים המומים/ משפחה מבוהלת … הם לא איש, לא אשה/ הם רק חפץ, רק צל/ ללמוד להרוג/ זה עניין של הרגל".

אם לעשות שימוש מביטוי מהנאום המפורסם של דקל, הוא "החליט למחוק את שידור השיר מהליינאפ". לטענתו "אין מקום בגלי צה"ל לחגוג היום באופן מופגן שיר המגנה ובז לחיילי צה"ל ולאלו שהקריבו חייהם למען ביטחון ישראל". אין מפלט בטוח ונעים יותר מפטריוטיזם. דובר צה"ל הזדרז לברך על ההחלטה.

מסתבר שחלומו של דקל לא היה חלום אודות שידור ציבורי אמיץ וחפשי שאינו מהסס לבקר את השלטון. שידור ציבורי "שפוליטיקאים, בכירי הצבא וראש הממשלה חוששים מדיווח, או שיר שיתפוצץ להם בפרצוף", החלום הרטוב של דקל, כמו רבים מעמיתיו העיתונאים בשידור הציבורי שהפכו מנהלים, היה להצטרף לשועים, הרוזנים והבכירים שהופכים השידור הציבורי לסיוט עבור כל מי ששידור ציבורי חופשי, בלתי תלוי ודמוקרטי חשוב עבורו. עבור כל אלה שהיו מוכנים לחתום על כל מילה מהנאום ההוא של דקל.

כנראה שיעניין אותך גם: