אַחְדוּת

שיר לזכרו של המשורר שי אריה מזרחי במדור השירה באסטה
שי אריה מזרחי

חֲזָרָה מֵהַמַּרְכּוֹל הַשְּׁכוּנָתִי/ בְּיוֹם שִׁשִּׁי תְּזָזִיתִי
אֶחָד מִימֵי שִׁשִּׁי הָאֵלֶּה/ שֶׁנִּדְמֶה שֶׁמְּלַאכְתָּם לְעוֹלָם לֹא תִּכְלֶה
זוֹ מְרֻבָּה וּמְעַיֶפֶת/ הַשַּׂרְעַפִּים מְבַקְעִים אֶת עוֹר הַקַּרְקֶפֶת.
בֹּקֶר, וּבְשׁוּבְךָ אַתָּה מַבְחִין בְּנַעֲרָה, זֵר פְּרָחִים בְּיָדָהּ,
רוֹאֶה תִּינוֹק, עוֹלָל תָּמִים, מְדַדֶּה לְצַד אָחִיו, וּמַשְׁאֵבַת הַלֵּב
מִתְנַפַּחַת מְעַט. שׁוֹמֵעַ גְּבֶרֶת נִרְגֶנֶת צוֹעֶקֶת לִקְצָת שֶׁקֶט
בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֲבִיבִי שֶׁכָּזֶה; יוֹמַיִם לִפְנֵי כֵן גֶּשֶׁם זוֹעֵק לְסֵדֶר
פָּצַע אֶת שִׁגְרַת הַתֹּהוּ וָבֹהוּ, בָּלַע מַרְצְפוֹת וּבִדְלֵי סִיגָרְיוֹת,
מִסּוּג הַגְּשָׁמִים שֶׁמְּזַמְנִים לַכְּבִישִׁים נַיָדוֹת אַמְבּוּלַנְס
וְנַיָדוֹת מִשְׁטָרָה. בֹּקֶר, וּשְׁתֵּי יָדֶיךָ אוֹחֲזוֹת בְּשַׁקִית יְרָקוֹת
וּבְשַׁקִית וּבָהּ חַלָּה, מוּצָרִים לַשַּׁקְשׁוּקָה שֶׁתָּכִין לֱעַצְמְךָ
בְּדִירַת הַסְּטוּדֶנְטִים הַקָּרָה שֶׁלְךָ.
שַׁקְשׁוּקָה אִישִׁית זוֹ תִּהְיֶה כִּי שֻׁתָּפֶיךָ עָזְבוּ אֶת הַדִּירָה.

וּשְׁתֵּי יָדֶיךָ לוֹפְתוֹת הִרְהוּרִים עַל חוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לְמַלֵּא בִּמְהֵרָה,
עַל הָעֲבוֹדָה הַחֲדָשָׁה, אֲהוּבָה דִמְיוֹנִית שֶׁתְּצַפֶּה לְךָ
וְעַל שִׁיר שֶׁלֹּא בָּא.
לְפֶתַע נִשְמַע רַעַש נוֹרָא וְיָד כְּרוּתָה נִחֶתֶת לְעֶבְרְךָ.
הָלוּם, אַתָּה נִרְתָּע, מִתְבּוֹנֵן בַּזְּוָעָה וְהַמִּיצִים בּוֹחֲשִׁים בְּקִרְבְּךָ.
אַחַר כָּך אַתָּה נִרְגָע קִמְעָה, וּמַפְצִיעָה בְּךּ מַחְשָׁבָה מַזְהִירָה:
יָד קְטוּמָה אוֹצָר בָּלוּם, אַתָּה מוֹצֵא אוֹתָהּ שִׁמוּשִׁית לְהַפְלִיא.
מְהֻסָס, אַתָּה רוֹכֵן לְעֵבֶר הָאֵיבָר הַמְצַוֵחַ, הַדּוֹלֵף דָּמִים רַבִּים.
אַתָּה מֵרִים אֶת הַיָּד, רוֹגְבָנִית וּמְעֻפֶּרֶת מִן הַבֹּץ וְהָאַסְפַלְט,
מְנַעֵר טִפָּה, וּמַכְנִיס לַשַּׁקִּית עִם הַחַלָּה.
סִפּוּק עָצוּם מְמַלֵא אוֹתְךָ. כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְדִירָתְךָ אַתָּה
מְמַהֵר וְשׁוֹטֵף בְּמַיִם פּוֹשְׁרִים. אֶת הַדָּם הַנּוֹתָר אַתָּה
סוֹחֵט לְתוֹךְ סִיר, רֹטֶב פִּיקַנְטִי לְתַבְשִׁיל הַבֵּיצָה.
מְסַיֵּם אֶת פְּעֻלַּת הַשְּׁחִיטָה, מְנַיְלֵן, וּמַכְנִיס לְהַקְפָּאָה עֲמֻקָּה.
תּוֹךְ שָׁעָה מוּכָנָה יָד אָחוֹת לְעֵת צָרָה. לְמָשָׁל, כְּשֶׁתֵּרֵד לַקְיוֹסְק
שֶׁל הָרוּסִים לִקְנוֹת סִיגַרְיוֹת וּמְתוּקִים לִבְרִיאוּת הַנְּשָׁמָה,
וְהֵלֶךְ מְשֻׁנֶה יִשְׁאַל אוֹתְךָ עַל מְקוֹם הָאֵרוּעַ, יָדֶיךָ יִהְיוּ מְלֵאוֹת
שׁוֹקוֹלָדִים וְנִיקוֹטִין, אָז תִּשְׁלֹף אֶת הַיָּד הָאָחוֹת מִכִּיס הַמְּעִיל
וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּיָד מוֹרָה:
הַפִּצּוּץ הִתְרַחֵשׁ בַּמֶּרְכָּז, בְּצֹמֶת הָרְחוֹבוֹת הַאדַא
וַלְהַאדַא, אֲבָל אֲנִי מַמְלִיץ בְּכָל מְאֹדִי שֶׁלֹּא לָגֶשֶׁת שָׁמָּה,
תֹּאמַר לוֹ. כְּשֶׁתָּשׁוּב לְדִירָתְךָ הַיָּד הַנּוֹסֶפֶת תִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת
וְתִנְעַל בַּחֲזָרָה. עָלֶיךָ כַּמּובָן לִשְׁמֹר עַל דִּיסְקְרֶטִיוּת מְלֵאָה,
נוֹדַע לְךָ שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּחִפּוּשִׂים נִרְחָבִים אַחַר הַיָּד הַגֵּאָה
הִיא פָּשׁוּט נִפְלָאָה: בְּחַשׁ וּבְזֹק, קַצֵּץ שָׁמֵן, שׁוּמְבָּצָל
פִּלְפֵּל וְיָד קְצוּצָה, שָׁלוֹשֹ יָדַיִם אֲחָיוֹת רוֹקְחוֹת לָהֶן
שַׁקְשׁוּקָה טְעִימָה. בַּשֵּׁרוּתִים אַתָּה מוֹרִיד אֶת הַמַּיִם אִתָּהּ.
עֵיֵף אַךְ מְרֻצֶה, אַתָּה נִכְנָס לְמִטָתְךָ. עַתָּה, לְבַד עִם עַצְמְךָ
יָד אַחַת מוֹשֶׁכֶת בַּזַּיִן הַשְּנִיָּה מְפַמְפֶּמֶת בֵּיצִים.
לְהַגְבָּרַת הַגֵּרוּי, אַתָּה תּוֹקֵעַ אֶת אֲגֻדָל הַיָּד הַשְּׁלִישִׁית
לְפִי הַטַּבַּעַת. זוֹהִי יָד לְאֻמִית מְצֻיֶנֶת.
כָּךְ יוֹצְרִים אַחְדוּת אֲמִתִּית.

באר שבע, 7/12/2001

—————

שי אריה מזרחי.

השבוע נכחתי בהלווייתו של ידידי המשורר שי אריה מזרחי ז"ל בקרית שאול. שי היה בזוגיות ללא ילדים והיה קשה לראות אם שקוברת את בנה.

שי היה אחד מהמשוררים של דור חדש. הוא נולד בשנת 1974 והחל לפעול בתחום השירה עם תחילת שנות האלפיים. הוא הוציא שני ספרי שירה, ולפני כשלושה חודשים נכחתי בהשקת ספרו השני ״הוא המסמן את המקום״ (הוצאת רימונים, 2012). היה אירוע קטן בחנות הספרים "סיפור פשוט" שבנווה צדק בתל אביב. הוא התרגש מאוד מכל הקראה. שי פתח את אתר כאוס שאירח לא מעט משוררים, היה פעיל בתנועת השירה גרילה תרבות ואף אירגן את אירוע המחאה על אי-העלאת שכר המינימום מול בנק ישראל. ברגע שהקמנו את איגוד המשוררים שי הצטרף מיד והיה פעיל בולט. הוא תמיד היה מוכן לסייע למשוררים ומשוררות בתחילת דרכם.

השנה שי זכה בתחרות צרצר פיס במקום הראשון והוכיח את יכולתו הפואטית גם בז'אנר הדי חדש של 140 תווים. השופטים שיבחו את יצירתו שהיא מהווה ביטוי לחולשת היחיד מול הממסד. הנה הצרצר הזוכה שלו: "לכבוד. שלום. אבקש לדון ב. אציין כי אני. זאת ולפי. ולפי. עבדתי. הכנסותיי היו. עבדתי. הייתי זכאי. בלבד. החישוב נעשה לפי. ולפי. כיום אני. בתודה".

להתראות אריה שואג. תמיד אזכור אותך בתמונה הזאת שואג בווזבולה מול בנק ישראל. אני בוכה. על מה אני בוכה. אתה כבר בעולם הבא וגם אני אצטרף לאדמה יום אחד. ובכל זאת אני בוכה על אמא שקברה את בנה. ועל עולם של דיכוי שלא נותן לנו לנשום. שי אריה מזרחי ז"ל, תהיה נשמתך בצרור החיים. ברוך תהיה בגן עדן.

(מתי שמואלוף, עורך מדור באסטה)

לקריאה נוספת:

אדם אחד טוב פחות בעולם | יובל גלעד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורי יזהר

    היכרתי אותו. איש טוב.יהי זכרו ברוך.