• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מעוז ומכונת המיחזור

שלמה מעוז מצד אחד ומבקריו האוטומטיים מצד שני משלימים זה את זה במחזור שיח ישן ודל, שמרחיק את הדיון הציבורי מעיסוק בעיקר
אבי דבוש

ברוכים הבאים למכונת המיחזור הגדולה. הבחירות בישראל הן עת לרידוד, פירוק והשטחה של המירוץ אחרי הפתק, עד לסמלים השחוקים ביותר. בבחירות הכי פוסט מודרניות שהיו לנו אי פעם, הסמלים של שמאל- ימין, חברתי- כלכלי, מזרחי- אשכנזי, פטריוט- אוהב ערבים וכו, הן מסמנים שהמסומנים שלהם כבר עמוק במחוזות האופורטוניזם, סוחרים במשמעויות השחוקות שעשויות עוד להביא בוחרים, אך אינם קשורים למציאות.

להלן, שלמה מעוז כמשל. עוד לא יבשו הדי הכרזת משה כחלון, הקלף החברתי בחפיסה של נתניהו, על פרישתו, והביקורת מבית ומחוץ, שהתגברה עם המיזוג לישראל ביתנו, הביאה את נתניהו לגייס את הג'וקר, שלמה מעוז. בתוך ימים ספורים מהכרזתו הספיק מעוז לספק כמה כותרות שהופכות אותו כשיר למלא את המשבצת הסמלית במפלגת הליכוד ה"דלמטית", כמאמר חבריה, מפלגה לבנה עם "כתמים" שחורים ללווית חן.

שלמה מעוז, ויקיפדיה

בעיתון כלכלי מוביל בישרו לפני כמה חודשים הכותרות על דימוייו הציוריים של מעוז על אירופה השוקעת כלכלית: "יוון מלאה ברועי עיזים עצלנים, בפורטוגל פיסחים, בספרד ישנים סייסטה ואירלנד מדינת שיכורים". בסיבוב האחרון של הימים האחרונים ציטטו הכותרות: "יוקר המחיה בישראל אגדה אורבנית; אטפל באליטה האוסטרוהונגרית השולטת באוניברסיטאות ובביהמ"ש העליון". הוא שאמרנו: שלמה מעוז נכנס בטבעיות למשבצת הפולקלוריסטית שנתניהו זקוק לה במשא ומתן על הדימויים עם כלי התקשורת המרכזיים. דימויי הרועים יכולים להזכיר לנו בקלות את נאום "העיזה העיוורת" של הרב עובדיה יוסף. המבטא העיראקי שלו מחזק את הצבעוניות של הדימוי האוריינטליסטי השחוק שבו מספסר נתניהו, וכלי התקשורת נענים לפיתוי בשמחה.

שהרי הפולקלוריסטי הוא המזרחי בדימיון האוריינטליסטי הפופולרי בשיח התקשורתי. המזרחי הוא גם תמיד חברתי בדמיון זה, ולא משנה מה תוכנו. זו המשוואה הפשוטה. היא מכסה על העובדות ללא קושי, כי הסמל חזק מכל עובדה. בפועל, מעוז עשה את הונו מעושק של כולנו, בבתי השקעות שהתמחו בשנים האחרונות, מאז הפרטת קופות הגמל על ידי שר האוצר נתניהו, לגזור קופונים שמנים ביד אחת ולקצץ מליארדים מחובות של טייקונים ביד השנייה. שניהם, כמובן, על חשבוננו. העובדה היא שמעוז מוחא כפיים בעוז למדיניות נתניהו ומבקש לחזק אותה, כעת מתוך הזירה הפוליטית. מעוז מתעקש לקרוא את המפה מנתוני מאקרו סבירים ולא מנתוני המיקרו המזעזעים – שיעורי העוני, החוב הפרטי ומות רשתות הביטחון הכלכליות- חברתיות. מעניין איך הוא מסביר את הבור התקציבי האדיר שיצרו נתניהו-שטייניץ.

על כל זה הוא מכסה בלהג על שליטת לבנים באליטות, במחאה ובבית המשפט העליון. גם שעון מקולקל מדייק לפעמים. תקרות הזכוכית ושעתוק האליטות הן אכן בעיה עמוקה וחמורה. כאשר רוב רובם של הישראלים, חרדים, נשים, ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה וחבר העמים ועוד, מודרים ממוקדי קבלת ההחלטות זו סכנה קיומית. מעוז מצביע על תופעה קיימת, אבל מדלג משם לגיבוי מוחלט למדיניות שמעודדת ומעצימה אותה. ההתנגדות האוטומטית של מושאי המתקפה—הלבנים—משרתת בתורה את המשבצת הליכודית המזרחית.

ההתנגדות לביקורת של מעוז על אפליית המזרחים, מגיעה לעתים מצד "לבנים ליברלים" שאינם נמנים על האלפיון העליון האליטיסטי, אלא הם בני ובנות המעמד הבינוני. תגובה זו שנראית לעתים קרובות כאוטומטית ממלאת תפקיד מרכזי במחזור השיח אשכנזים vs. מזרחים ומשרתת בכך את שימור השיח הפוליטי הדל אשר מאפשר לנתניהו, מעוז ושות' להמשיך ביתר שאת ובאין מפריע במדיניות הניאו ליברלית שפוגעת כמעט בכולם, כולל באותם מבקרים אוטומטיים של הביקורת המזרחית של מעוז.

הכותב הוא מנהל תכניות בשתי"ל

כנראה שיעניין אותך גם: