סגור עד מרץ 2013

אתמול בבוקר יצאה משטרת מחוז ש"י למבצע חשוב ורחב היקף. שוטריה הגיעו לביתם של כ-15 פעילים ופעילות ישראליות, הלוקחות חלק במאבק הפלסטיני העממי נגד הגדר והכיבוש. בשעה שש בבוקר הם דפקו בחוזקה על הדלתות מהנגב ועד הצפון, חלקם על אזרחי וחלקם על מדים, הגישו צווים ואף צילמו את המעמד המיוחד. השוטרים שנכנסו לבתים ללא צו המתיר להם זאת טענו בתוקף כי מדובר בצווי הרחקה בחתימת צו אלוף על פי התקנות לשעת חירום. צווי הרחקה בימי שישי מן הכפרים בילעין, ניעלין, נבי סלאח וקדום בהם מתקיימות ההפגנות.

אולם מעיון בצווים מתברר כי כלל אין מדובר בצווי הרחקה כפי שטענה המשטרה, וגם כי שמותינו אינם מופיעים על גביהם. נראה כי מדובר בצו שטח צבאי סגור, התקף – בניגוד לחוק – לחצי שנה, מספטמבר עד מרץ 2013. ממש שירות מיוחד לציבור: במקום להציג את הצו בשטח הם פשוט מביאים לך אותו לסלון. למעשה, זה אומר שהצו חל על כל ישראלי/ת לא פחות מאשר הוא חל עלי ועל שאר הפעילות שזכו לביקור המיוחד.

אין מדובר בשימוש חדש בסוג הצווים הללו: צווי שטח צבאי סגור אינם נקבעים בבתי משפט או על ידי גורם אזרחי כלשהו, אלא ניתנים בשטח על ידי גורם צבאי כשהם חתומים בידי קצין. הסמכות החוקית להכריז על שטח זה או אחר כסגור מעוגנת בגדה בצו בדבר הוראות ביטחון. אך במקום צווי שטח צבאי סגור קצרי תוקף, במקרה זה אנו ניצבות מול צו חריג וגורף שהוצא מראש לחצי שנה שלמה על מנת לעצור את ההפגנות נגד הגדר. לפלסטינים החיים תחת כיבוש מתמשך, הסובלים מגזל אדמות, ממניעת חופש התנועה והעיסוק, מפשיטות ליליות על הבתים, ממעצרים מינהליים וממעצרי ילדים וכליאות לתקופות ארוכות – אותן הפגנות הן כלי המחאה היחיד העומד לרשותם.

את ההפגנות האלה, בהן איש מהמפגינים אינו חמוש, מדכא הצבא מדי שישי בירי מאסיבי של גז מדמיע, כדורי מתכת מצופים בגומי, רימוני הלם ואמצעים נוספים. שימוש באמצעים אלה הביא בשנים האחרונות למותם של מפגינים רבים. העובדה שהצבא מכריז על הפגנה כלא-חוקית אין בה כדי להפוך את ההפגנה לכזאת ומעבר לכך, חוק שאינו מכיר בזכויות בסיסיות של אדם לחיים בכבוד ואף לא בזכותו למחות על כך הוא חוק שלא ראוי לכבדו ולקיימו.

מהמהלך הנוכחי ניתן היה לחשוב כי הפעילים שקיבלו את הצווים הם מארגני ההפגנות, שבלי נוכחותנו החשובה ההפגנות ידעכו ויעלמו מן המפה. מעניין אם באמת כך חושבים האמונים על דיכוי ההפגנות, כי אז מדובר בקושי עמוק בהבנת המצב. ההפגנות הן הפגנות עממיות פלסטיניות, התקוממותו הצודקת של העם הפלסטיני ותושבי הכפרים כנגד הכיבוש על כל תחלואיו. אנחנו, הפעילות והפעילים הישראלים, מוזמנים על ידם לעמוד איתם בסולידריות, לתמוך במאבקם ולקחת חלק בהפגנות. המשטרה מנסה לחלק צווי הפחדה והפרדה, מנסה לחבל בשיתוף הפעולה ובמאבק המשותף ולהשתיק את הביקורת כלפי משטר הכיבוש והאפרטהייד הישראלי. אנחנו, הפעילות והפעילים הישראלים, נמשיך לעשות כל שביכולתנו לעמוד לצדם עד שהשטח הצבאי הסגור יהפוך לשטח אזרחי משוחרר וחופשי לתושביו.