ללמוד מאוקיופיי סנדי

השגרה של המנהיגים היא מצב חירום מתמשך עבור האזרחים: לקחים טריים מאוקיופיי סנדי בצל "עמוד ענן"

בתגובה להרס הרב שהותירה אחריה סופת ההוריקן סנדי, התגייסו פעילי ופעילות אוקיופיי וול-סטריט בניו יורק על מנת לסייע לחברי וחברות קהילות שנפגעו באסון ה"טבע". אוקיופיי סנדי התגלתה כפעולה מצילת חיים – לא רק את חייהן של תושבות מרוקאויי הרחוקה ותושבים מסטאטן איילנד, שלהן סופקו מזון, אנרגיה, מגע אנושי ושמיכות; היא גם מסתמנת כמי שהשיבה את תנועת אוקיופיי לחיים. גורלה של האחרונה דמה בשנה האחרונה לגורלה של J14: שתי התנועות התקשו למצוא את דרכן אל מול פינוין האלים מן הרחובות והעלמתן מעין על ידי גופי התקשורת. התקווה הניבטת מעיני פעילי ופעילות אוקיופיי סנדי נוסכת בתורה תקווה, וניתן ללמוד מניסיונם בבואנו להתמודד עם מצב החירום אותו ממיטים עלינו השלטונות. זאת תוך התאמתו למציאות השונה ולטבעו הייחודי של האסון ה"שלטוני" המתרגש על החיים בין ים לירדן.

קריאה זו להפגנת סולידריות ומתן סיוע הדדי בין פעילי ופעילות המחאה החברתית לבין אזרחי ישראל ותושבותיה שנפגעים בעקבות הירי מעזה אינה מבטלת את חשיבותן של פעולות נוספות כמו מחאה נגד המלחמה ש(לא) הוכרזה על ידי ממשלת ישראל, כמו גם הפגנת סולידריות עם תושבי ותושבות עזה שסובלים מהירי הישראלי. זאת כשם שהתגייסות פעילות ופעילי אוקיופיי לא באה במקום אלא בנוסף למחאה נגד מדיניות האנרגיה המופקרת של ארה"ב, ולהפגנת סולידריות עם תושבי קובה – שם היתה פגיעתה של הסופה קשה שבעתיים.

דוח יום בחירות: שירותי החירום העממיים
מאת חבר'ה מאוקיופיי סנדי וחברים
6 בנובמבר 2012

אומרים לנו שהיום עלינו לקחת חלק במה שמכונה "ההליך הפוליטי": להימנות על המתייצבים, לתת את קולנו ולבחור את האיש שלכאורה מייצג את האינטרסים שלנו בצורה המיטבית. כל זה סבבה. אנחנו לא בעד או נגד כל זה. אנחנו אגנוסטים. האמת היא שאנחנו חיים ומתים ביקום אחר לגמרי. אנחנו חוצנים מהעתיד המזהים את הסכנות וההבטחות הגלומות באסון האחרון שהומט עלינו.

לפני 10 ימים… חברותינו והמשפחות שלנו, השכנים והקהילות, רשתות התמיכה ובעלות בריתנו, הוצפו וחיו בעלטה. חיינו היו בסכנה. לא יכולנו לחכות למדינה שתבוא להושיענו. היה עלינו לעשות מעשה.

הכרזנו על קיומו של מצב חירום… עבור השלטונות, מצב החירום הוא בעיה זמנית אותה יש לנהל במטרה להשיב את החיים לשגרה. אבל השגרה שלהם היא מצב חירום מתמשך עבורנו – מצב חירום של חוסר שיוויון כלכלי, עבדות לחוב, דיכוי גזעי, שבירת איגודים, קיצוצים בתקציב הרשויות, הרס הסביבה, שכחה היסטורית ועוד.

אוקיופיי סנדי – עזרה הדדית. צילום: אוקיופיי סנדי

אנחנו לא נאפשר חזרה לשגרה.

התגובה העממית למצב החירום (שירותי החירום העממיים) כללה הקמת מרכזי חלוקת מזון… הנעת מתנדבים, גיוס כסף וכיסוי תקשורתי. עזרנו לחבר'ה בשטח כשחייהם הין בסכנה… אבל שירות החירום העממי הוא לא מבצע סיוע הומינטרי. אנחנו בעניין של צדק, לא של צדקה… אנחנו מייצרים אזורים אוטונומים לקהילות וסולידריות, לא מחנות לנהול חייהן של קורבנות נטולי יכולת.

אנחנו עצמאים, אבל זה לא אומר שאנחנו אדישים או עוינים למדינה ולשירותים החיונים שהיא יכולה וצריכה לספק. אנחנו פשוט נכנסים לחלל הריק שהיא הותירה ועושים בעצמנו דברים עבורנו.

מצב החירום העממי משקף מצב חירום אמיתי עבור האחוזון ה"עליון". הסיבה לכך היא שאנחנו מתכוונים להמשיך ולקיים את יחידות הטיפול הנמרץ שהקמנו מעבר למשבר הנוכחי של מחסור במזון, חשמל ושמיכות.

אנחנו מניחים שבסופו של דבר המדינה והתאגידים יטפלו במשבר….לא בגלל אהבת האדם, אלא בגלל הבלגן המטורף שיתרחש אם הם ימשיכו להזניח את הקהילות שנפגעו יותר מכול באסון. בין היתר, המדינה תציע הלוואות חירום, אותן יגבו חברות גביית חוב פרטיות. נדלניסטים ובעלי הון המתמחים בניצול אסונות יופיעו אף הם. אנחנו נהיה ערוכות לקראת בואם.

שירותי החירום העממיים עושים עבודה אחרת מיחידות ניהול האסון המדיניתיים וארגוני הסיוע הוותיקים. גם כשאנו מגיבים לאסון קצר מועד, אנחנו מקימים כוח הצומח מלמטה ומבססים רשתות של טיפול נמרץ ועזרה הדדית לטווח ארוך… (רשימת הפעילויות המתוכננות על ידי אוקיופי בחודשים הקרובים). בכל אחת מאלה, אנחנו נתרגל פעולה ישירה במובן העמוק ביותר של המילה: אנשים מן הרחוב הלוקחים את העניינים לידיהן, בקצב ובחוכמה העולה על התאגידים ורשויות הממשל האמונים על ניהול והכלת אנרגיות החיים המהפכניות של העם.

למאמר המלא

לקריאה נוספת:

למאמרים נוספים של דותן לשם

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.