• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

המלחמה המיותרת הרביעית

שלוש המלחמות האחרונות נענות לדפוס מטריד – משקר לטבח. האם גם זו? עמי אשר קורא לא לחכות לשקיעת ערפל הקרב ולהתנגד לסיום באמצעות טבח כבר עכשיו
עמי אשר

עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ (עמוס ב', 6)

עם הישמע הפיצוץ הראשון בחייו, נבהל בני ודמעות זלגו מעיניו. הוא שאל אותי למה יש מלחמות. אין לי תשובה לשאלתו הגדולה, אבל יש לי תשובות לשתי שאלות קטנות יותר: (1) איך החלו המלחמות האחרונות? ו(2) מה הביא לסיומן? תשובותיי הן: (1) בשקר, (2) טבח.

בפברואר 2003 נאם מזכיר המדינה קולין פאוול באו"ם ואמר כי "התנהלותה של עיראק מלמדת כי סדאם חוסיין מסתיר את נסיונותיו לייצר עוד נשק להשמדה המונית". היה זה שקר גס, שגסותו עמדה ביחס ישר לאסון שהתחולל בעקבותיו. אצלנו מהלכים בקטנות. שגריר ישראל בבריטניה לשעבר, שלמה ארגוב, נפצע אנושות ביוני 1982 בנסיון התנקשות. ארגונו של אבו נידאל קיבל אחריות להתנקשות וזו היתה העילה לפרוץ מלחמת לבנון המיותרת הראשונה. בתוכנית רדיו של יצחק נוי לציון 30 שנה למלחמה בלבנון, הועלתה הטענה כי סדאם חוסיין הוא שיזם את ההתנקשות כדי לגרום לישראל לפלוש ללבנון – נקמה על תקיפת הכור ב-1981 (שהתרחשה שלושה שבועות לפני הבחירות). בין אם השערה זו נכונה ובין אם לאו, לסוכנו אבו נידאל לא היה קשר לאש"ף. להיפך, אבו נידאל היה יריבו המר של יאסר ערפאת. כשצוינה עובדה זו בפני הרמטכ"ל רפאל איתן, הוא פטר אותה באמירה "נידאל שמידאל". כך, באמתלה השקרית כאילו היה אש"ף אחראי להתנקשות בלונדון, פלש צה"ל ללבנון.

מדוע נדרש השקר? מנין הצורך בהתנקשות להצדיק את המלחמה? השקר חיוני, הן כלפי פנים, על מנת להצדיק מראש את החללים, והן כלפי חוץ על מנת להצדיק מראש את הקורבנות החפים מפשע בצד השני. ההתנקשות נדרשת לצורך מצג כאילו אין מדובר בהחלטה ריבונית, אלא במעין רפלקס בלתי נשלט. בהינתן מכת פטיש חזקה מספיק אין יכולים קברניטינו שלא לבעוט. לא צריך אפילו לחשוב על זה, זה יוצא ישירות מחוט השדרה.

הריסות ביתה של משפחת א-דלו, 18.11.12. צילום: Anne Paq/Activestills.org

כילד זכורה לי מלחמת לבנון המיותרת הראשונה היטב. רציתי אותה בכל מאודי. הייתי רק בן 11 ב-1982, אבל כבר אז לא קניתי את כל השקרים הקטנים שנדרשו לממשלה כדי לגלגל אותה הלאה. היה לי ברור שתהיה "התנגשות עם הסורים" ושכדי "לכרות את ראש הנחש" אין ברירה אלא להגיע עד ביירות ולהחליף את המשטר. החגיגה הסתיימה יום אחד בספטמבר, בטבח בסברה ושתילה, שאז לראשונה נסדק סדק באמונתי העיוורת.

אקורד הסיום של לבנון הראשונה היה אפוא טבח. לעתים הטבח כופה נסיגה או הפסקת אש בניגוד לרצון התוקפים, ולעתים הוא דווקא רצוי להם כיוון שהוא מאפשר להם לתרץ כלפי פנים מדוע הסתיימה הלחימה בטרם הושגו יעדיה, תוך התעלמות מהעובדה שיעדים אלה הם בלתי ניתנים להשגה מעצם טבעם. גם כאן נוח יותר להרחיק עדות כדי לשפוך אור על התופעה. בליל ה-26-27 בפברואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, הפציץ חיל האוויר האמריקאי שיירה גדולה של כוחות עיראקיים שנסוגו מכוויית. אף שהיו אלה "חמושים" בעגת החיסולים הצהלית, הנוסעים במה שכונה "אוטוסטרדת המוות" נסו על נפשם ממלחמה אבודה. המראות המזעזעים תרמו להחלטתו של הנשיא ג'ורג' בוש האב להפסיק את האש כבר ביום המחרת. החלטה זו נתנה לתושבי עיראק פסק זמן של 12 שנה עד לשקר של פאוול ועד למעשי הטבח של מלחמת המפרץ השנייה.

מבחינות אלו, השקר והטבח, לא נבדלה לבנון השנייה משמעותית מהראשונה. היא פרצה, לדברי ההנהגה הישראלית, בגלל חטיפתם של שני חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב. גם אם נקבל טענה זו, האם חטיפה היא עילה אוטומטית ומובנת מאליה למלחמה? שש שנים קודם לכן, בשנת 2000, נחטפו שלושה חיילים וקצין המילואים אלחנן טננבוים, ולא היה די בכך להביא למלחמה. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2010, נהרג קצין ישראלי שעסק בפעילות חישוף בין הגדר לקו הגבול בלבנון, ושוב לא היה די בכך להביא לתקיפה. אולי בגלל שלא היו צפויות בחירות באופק? אכן, תעלומה!

במלחמת לבנון השנייה נהרגו מאות אזרחים, רובם לאחר שמוצה "בנק המטרות" של חיל האוויר. האירוע הזכור ביותר הוא הטבח השני בכפר כנא, ב-30 ביולי 2006, בו נהרגו 28 חפים מפשע ובהם 16 ילדים. טבח זה זירז את קבלת ההחלטה על הפסקת אש.

אחרי שנתיים ב"עופרת יצוקה", וכמו בלבנון השנייה, ריחף השקר כאילו ניתן יהיה לשחרר את גלעד שליט בפעולה קרקעית מעל המערכה עד לסיומה, אף שספק אם בכלל הוחזק בעזה. מעבר לכך, לא היה צריך לשקר לציבור הישראלי כדי לגייסו לתמיכה מקיר לקיר. הן אולמרט והן נתניהו ניצבו לפני בחירות והחמאס פשוט הצליח איכשהו להסלים בזמן. שני ראשי הממשלה של אהוד ברק גם שיקרו ברגע האחרון כדי להשיג יתרון הפתעה מול אויב נחות לאין שיעור. בסוף 2008, הפיצה ממשלת אולמרט ידיעות ולפיהן הקבינט "טרם קיבל החלטה לגבי פעולה", ובמקביל נפתחו המעברים לסיוע הומניטרי. יחד עם זאת, שקר זה אינו מסדר הגודל של שקרי פאואל או בגין האב, כיוון שנועד רק להשגת יתרון זמני מול החמאס והוא ראוי יותר להיחשב כתחבולה טקטית. ובכל זאת נודעת חשיבות לעובדה שגם עם יתרון צבאי מוחץ לא היה להנהגה אומץ לומר בריש גלי שפניה למלחמה.

בשבוע שעבר שוחזרה התחבולה: בהיותו "פוליטיקאי מהימן והגון" (בניגוד למי?) נשלח השר בני בגין להתראיין ולטעון כי "סבב ההסלמה האחרון הסתיים". גם הפעם השיג השקר הקטן את מטרתו: כמעט כולם בלעו אותו, כי סבב ההסלמה אכן עמד לפני סיום, ובהחלט ייתכן שאף החמאס הופתע. גם הפעם, הציבור המגויס לא היה קהל היעד לשקר זה. למרבה הצער התנגדות למלחמה איננה גורם שמשפיע על קבלת ההחלטות, מה שמאפשר למנהיגים כנות רבה יותר. ובכל זאת, דומה שהם מתקשה עדיין להיפטר מההרגל הישן של בלוף קטן לפני יריית הפתיחה.

כמו בלבנון השנייה, המערכה הראשונה בעזה, השלישית במניין המיותרות, התדרדרה למעשי טבח כשנכנס חשבון המטרות לאוברדרפט. אחת המטרות האחרונות היתה ביתו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש בג'בלייה, שנפגע ב-16 לינואר 2009 משני פגזי טנק שהרגו שלוש מבנותיו ואחת מאחייניותיו. לרוע מזלם של מי שביקשו להמשיך בפעולה, או למזלם של אלה שביקשו לחדול, עוררו ייסורי הרופא הזדהות עזה בישראל, ואחת מבנותיו אף הובאה לטיפול בארץ. יום לאחר מכן, הסכימה ישראל להפסקת אש. ארבעה ימים לאחר מכן, הושבע אובמה לנשיאות, גורם שאולי אף הוא השפיע על סיום התקיפה.

הפלא ופלא, גם בימים אלה אנו מצויים אחרי בחירות בארה"ב ולפני השבעת אותו נשיא, ולקראת בחירות בישראל. הפעם, הופקו מספר לקחים. ראשית, שר הביטחון וראש ממשלתו השכילו להקדים את התקיפה כך שתסתיים זמן רב יותר לפני ההשבעה והבחירות (אף שזה עדיין לא ברור), ותתקיים במזג אוויר נוח יותר. שנית, חוץ מהתחבולה התקשורתית של בגין הבן, לא נדרש שקר משמעותי ואף לא נדרשו הרוגים ישראלים. די היה בפצועים. ההרוגים הישראלים הם תוצאה של הסלמה מאוחרת יותר של חילופי האש. שלישית, דומה היה בימים הראשונים של המערכה שישראל פוגעת בפחות חפים מפשע יחסית למלחמת עזה הקודמת. אולם, המספר המאמיר של ההרוגים והפצועים הלא חמושים וממדי ההרס מתחילים להדביק את הממדים של הסיבוב הקודם. אם לא תושג הפסקת אש בהקדם, נהרות הדם המיותר יעלו על גדותיהם.

בשעה זו עדיין לא ניתן לקבוע אם מלחמת ששת הימים הנוכחית לוותה בתחבולות נוספות. האם למשל נועד תרגיל היערכות העורף באוקטובר לקדם פני מלחמה ולא רעידת אדמה? גם לא ניתן לקבוע אם אמנם חיסולם של 10 בני ובנות משפחת א-דלו בניסיון החיסול הכושל ב-18 בנובמבר מילא תפקיד בקידום המאמצים להשגת הסכם הפסקת אש. בעת ששורות אלו נכתבות, טרם ברור אם ייחתם הסכם כזה בהקדם ואם תימנע הפלישה. אפשר רק לקוות שהפלישה תימנע.

אני לא מבין למה, בני, אני רק יודע איך ואף מבחינה זו עדיין רב הנסתר. הרבה מהידוע לנו המלחמות הקודמות ידוע לנו בזכות מעבר הזמן. בערפל הנוכחי, אין לנו אלא לסמוך על הידוע לנו משלוש המערכות הקודמות ולהתנגד בכל כוחנו לרביעית ולחמישית. אסור לנו לחכות עד להתבהרות התמונה, כי אז זה עלול להיות מאוחר מדי, כמו בסברה ושתילה.

ואולי אין שום דבר מיוחד בארבעת פשעי ישראל האחרונים. אולי כל המלחמות דינן להתחיל בשקר ולהסתיים בטבח, ואולי את כולן ניתן היה למנוע. מה שבטוח, זו הנוכחית תיזכר כמיותרת מכולן.

לקריאה נוספת:

חגי מטר| אם לא היה אבו אל-עייש. היה צריך להמציא אותו

גרשון בסקין | חיסול ההזדמנות לרגיעה

איל שגיא ביזאוי | דברים שאסור לומר ברעום התותחים

אלמוג בהר | עזה כלל אינה קיימת

מאמרים נוספים של עמי אשר

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מוטי

    דוגמא המלמדת על הכתבה: "הן אולמרט והן נתניהו ניצבו לפני בחירות והחמאס פשוט הצליח איכשהו להסלים בזמן", מה שבטוח שיש רק צד אחד זדוני ועוד צד שאיכשהו עושה טעות…
    אתה קורא את מה שאתה כותב לפני שאתה שולח?

    1. גוא אריה

      לא להתרגש. כותב המאמר שייך למחנה ההזויים. מלחמה מיותרת? 4 מילחמות מיותרות? הרוגים מיותרים? – הכיצד ניתגונן בפני האויב שלא חדל מלתקוף? כיצד? בשיטת "שב ואל תעשה"?. אותה שיטה שהביאה להשמדת 6 מיליון מאחינו.

  2. עמית

    1. מלחמת לבנון השנייה לא הייתה לקראת מערכת בחירות. ההפך, היא הייתה בתחילת כהונתו של אולמרט כראש ממשלה.

    2. "שיקולי בחירות" – בין אם לקחו חלק או לא בהחלטה על אחד המהלכים שתיארת – זה שם תואר טיפשי ל"ריצוי רצון הציבור". ריצוי רצון הציבור זה לא דבר שלילי, אלא דבר חיובי. פוליטיקאים תפקידם אינו יותר מאשר לייצג את הציבור.

    3.מה שגרם למלחמת לבנון השנייה זה שחיזבאללה, ללא כל התגרות מוקדמת, פלש לגבול ישראל, פתח במתקפה ארטילרית על הצפון כולו כדי לתת חיפוי לפעולה בה הפגיז 2 ג'יפים, הרג 3 חיילים וחטף 2 אחרים. זו עילה מספקת למלחמה על פי כל סטנדרט שהוא, ובטח שעל פי החוק הבינלאומי.

    4. יומיים לפני מבצע עמוד ענן פורסם על הפסקת אש בלתי רשמית עם החמאס. בלילה אחרי החמאס הפגיז באש מרגמות את ישובי עוטף עזה וביום אחרי שיגר 5 רקטות נוספות על ישובי הדרום. רק אז בא החיסול של ג'עברי. לכן כשאתה בא ובונה תיאוריות על דבריו של גרשון בסקין אתה נופל. בסקין לא רלוונטי – הוא מדבר על מאמצים משלו להגיע להפסקת אש אחרי שכבר הגיעו להפסקת אש מערוצים אחרים, והפסקת האש הזו הופרה על ידי החמאס.

  3. נפתלי אור-נר

    והכל, ע"מ למנוע הסדר מדיני שיכלול, בהכרח, ויתור על השטחים

    1. מיקי הראל

      לא הייתי חושבת לרגע להגדיר זאת טוב יותר, נפתלי. מדוע ישראל מתחילה תמיד כשהיא עומדת על הראש ולא על הרגלים?
      אה, זווית ראייה מעניינת… אז למה תוצאותיה של זווית ראייה שקרית ומאד מעניינת זו נושאת בחובה מראש תוצאות חסרות משמעות והרות אסון?
      כבר זמן רב שאפשר היה לדבר הסדר עם אבו מאזן. אבל לא ישראל גם רואה בו חלשלוש וגם לא רוצה בשום הסדר, ישראל יש לה גוש אמונים שבנה ישראל נוספת בשטחים ועכשיו לך ותפרק את זה, ופליטים רחמנא ליצלן. מי רוצה לנגוע בזה. הרבה יותר טוב לתקוף בעזה. ככה אנחנו פותרים מס' בעיות שהממשלה מעוניינת ודואגת לפתור אותן ולא לטובת שום ציבור ובטח שלא לטובת תושבי הדרום החם. ראשית סמיכות המלחמה לבחירות ובתאריך נוח ונפלא כפי שנאמר במאמר, לפני השבעת אובמה…למדו לקח מהסיבוב הקודם.
      שנית מלחמת בחירות במקום כלכלת בחירות. בחירות שבאו כדי שלא להתמודד עם גערון עצום הדורש קיצוצים מרחיקי לכת בתקציב ושלישית להפטר מאבו מאזן ומהמחוייבות לשטחים. ככה הצלחנו לתת יד עם החמאס, כן סימביוזה מושלמת, יד רוחצת יד בדם… ביבי וחמאס. החמאס שיקבל את מעבר רפיח יכריז על עצמו כעל מדינה נפרדת ומה עם יתר הפלסטינים ואבו מאזן,
      כמו שנכדי אומר, זה לפח.

  4. נתן

    שכחת את אחד השקרים המפורסמים ביותר.
    מלחמת ויאטנם החלה בעקבות דיווח על התקפת טורפדו שלא היתה ולא נבראה ב4 לאוגוסט 1964 על המשחתת "מדוקס" במפרץ טונקין . בעקבות הדיווח השיקרי
    החליט הנשיא ג'ונסון על פתיחת המלחמה.

    1. אלי אמינוב

      בעוד, אני מתכוון למלחמת העולם השניה. הנאצים טענו שחיילים פולנים תקפו עמדה גרמנית והרגו את חייליה ואפילו פזרו גופות לבושות במדים מתאימים, לצרכי צילום תעמולתי. במלחמת סואץ סיפרה ישראל כי היא יוצאת למלחמת מגן נגד כוונות מצרים להשמידה בעוד היה זה מבצע משולב של אנגליה, צרפת וישראל כדי להחזיר לשתי המעצמות את השליטה בתעלת סואץ שהולאמה. ב-67, לאחר טענה ישראלית דומה, וגיום מילואים שבועיים לפני המלחמה בציפיה להסכמה אמריקנית, פתחה ישרל במערכה כשהיא ממשיכה לטעון כי מצרים החלה בה.

  5. קרן ארחה צ'רטקוף

    כמו שכבר נאמר על ידי הסגן הנכלולי של הקפיטן השיכור –
    500 הרוגים זה לא רציני.
    נניח שסה"כ יצא שני שליש להם שליש לנו – מסתמן שעוד כשבוע לחימה לפחות על הפרק.
    כחמש עשרה מליארד ש"ח, בקטנה.
    כבר נגסו בנו ככה.

    מה שבעיקר ברור לרגע זה שהבוחר טושטש, זה שהתלבט אם לבחור הפעם סופסוף נסוג שוב
    והסיכוי שהיה הוא שיהיה גדל מחדש.

  6. דןש

    עצם קיומנו בחבל ארץ זה הוא לצנינים בעיני שכנינו.
    על מנת לשרוד חייבים אנו לפתח ולשמור על הכוח בידינו. סבב אחר סבב העוצמה גוברת – התחיל בנשק תוצרת בית והיום משתמשים ברף העליון של הטכניקה והטכנולוגיה.
    באין שלום ובאין כל הסדר, שאנחנו שותפים לא זוטרים באי השגתו, ההחלטה קשה ביותר. מהי אותה נקודת האל-חזור שמעבר לה הסיכון הבטחוני לקיומה של מדינת ישראל נעשה קריטי.
    בעיית הבעיות שמדינת ישראל, למעט "איבחות הארה" נקודתיות, שאף פעם לא הגיעו לידי השלמה ומצוי, בחרה בכוח ונרדמה /"הרדימה" את המדיניות. אין מנוס מהסדר ולהסדר דרושים שניים, כאשר כל אחד יוצא וחצי תאוותו בידו אבל עם הבטחת חיותו וקיומו לעתיד לבוא.

  7. ג. אביבי

    ניתוח יפה של כרונולוגית המלחמות המיותרות והידועות מראש של ישראל.
    החל משנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ועד פריצתה, הופיעו גנרלים בתקשורת וספרו לנו על המצב הבלתי נסבל בצפון ועל הצורך לצאת למבצע מוחץ. הדוברים וגם התשקורת הישראלית לא טרחו לציין שבשנה שלפני הפלישה ללבנון (יוני 82) לא נורתה אש מלבנון לישראל ואש"פ שמר ככל יכולתו שגם הארגונים הקיקיונים לא יירו.
    גם מלחמת קדש/מבצע סיני (אוקטובר 56) הייתה מלחמה ללא כל פרובוקציה מצד מצרים. בשנתיים שלפני הפלישה הזאת כמעט לא היו תקריות בגבול ישראל-מצרים, היו הרבה יותר תקריות בגבול עם הגדה המערבית (אז בשליטת ירדן). הפלישה למצריים נועדה לסייע לשקר של בריטניה וצרפת שנכנסו כ"כוח שיטור להפרדה בין הניצים" ולמעשה לנסיון כיבוש של תעלת סואס, שהולאמה בצדק ע"י מצרים. בתמורה לפלישה הישראלית הזאת ישראל קבלה מצרפת את הקמת הכורים הגרעיניים בדימונה ובסורק ואת הידע להפעלתם. במלחמה הזאת נהרגו כ 180 ישראלים לשוא וגם מאות ואולי אלפי מצרים. ישראל תפקדה כאן ככלי שרת אימפריאליסטי ואת הנאמנות לאימפריאליזם הצרפתי-בריטי החליפה כעבור מספר שנים לנאמנות לאמריקאים.

    1. שאול סלע

      לא זוכר מתי התחילה ,אבל חדשיים לפני מותו של נאסר הוכרזה הפסקת אש

      1. ג. אביבי

        והסתיימה באוגוסט 1970 – כפי שציינת מספר שבועות לפני מותו של נאסר. אבל המלחמה שלאחריה (יוה"כ 73) הייתה יכולה להימנע אילו מנהיגי ישראל לא דחו יוזמה של שליח מצרי מוסמך בתיווכו של קיסינג'ר (יועץ לנשיא ניקסון ואח"כ מזכיר המדינה שלו) וזלזלו ברעיון של נסיגה מסיני תמורת הסכם עם מצרים. גם מלחמת ההתשה לא הייתה הכרחית היא באה לאחר שהוברר שלישראל אין כוונה לסגת מרצונה מהשטחים הכבושים.
        העובדות מראות שלמרות דברת/ברברת אינסופית על "רצוננו העז לשלום עם שכנינו" של מנהיגי ישראל, מבן-גוריון ועד גולדה מאיר ובימי נתניהו, הם מעדיפים להישאר בשטחים הכבושים על חשבון שלום עם הערבים וע"ח טובת רוב אזרחי ישראל.