• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

לו היה הדבר בידיו

אז ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו רוצה שיכריזו על השכנה מלמטה כעיר עוינת ויפנו משם כמה "עוכרי ישראל", ובכלל עושה רושם שקצת קשה לו עם כל הערבים האלה בסביבה. נו, הוא לא היחיד שטוען לכתר "המסית הלאומי" בלי שום חשש מחקירה
שאהין נסאר

"לו היה הדבר בידיי, הייתי מפנה מעיר זו את תושביה עוכרי ישראל, שמקומם הוא בעזה ולא פה". כך כתב בשבוע שעבר ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו, במכתב ששיגר לשר הפנים אלי ישי בעקבות הפגנה בנצרת שקראה להפסקת מבצע "עמוד ענן" בעזה. במכתב, שכותרתו היא "הכרזת 'נצרת' כעיר עוינת למדינת ישראל" וכל מטרתו היא להסית נגד האזרחים הערבים בישראל, מפציר גבסו בישי לעצור לאלתר את המימון הממשלתי לנצרת מכיוון שהשלטון בעיר הוא "גיס חמישי" המהווה "סכנה בימים של שלום ואיום של ממש בימים של מלחמה", וכי העיר הולכת ונהפכת ל"קן טרור באמצע הגליל". הכל בשם "נאמנות" ו"זקיפות קומה לאומית", כמובן.

המכתב המלא:

מכתבו של שמעון גפסו לאלי ישי (באדיבות אתר אלערב)

הצהרותיו הגזעניות של גפסו הן חדשות ישנות עבור האזרחים הערבים בגליל. הנה, למשל, ב-5 ביוני 2011 מסית גפסו נגד הציבור הערבי בראיון לעיתון "כל אלערב", שצותת ב"הארץ", בהכריזו: "אם הייתי במהומות אוקטובר 2000, היו אצלי יותר הרוגים". והנה כאן, אצל "לונדון וקירשנבאום", הוא ממשיך בקו הכללי של חזון ייהוד הגליל, באומרו כי בנצרת עילית לא ייבנה לעולם מסגד ובחג המולד לא תקושט העיר בעצי אשוח.

בכלל, גפסו היה מעדיף להיפטר מהשם "נצרת" לטובת "הוד הגליל", ובלבד שלא יהיה שום קשר לשכנה מלמטה, ואף מוטרד מאוד מהמאזן הדמוגרפי ומנסה למנוע מעבר אזרחים ערבים לעירו ה"יהודית" לטובת ייבוא חרדים ("אני מאמין שמי שיכולה באמת לאחוז בקרקע, לשמור עליה ולא למכור אותה היא האוכלוסייה החרדית. רק היא מסוגלת להבטיח שנצרת עילית תישאר לנצח עיר יהודית. הצעד הזה ייצור איזון דמוגרפי. אני בעד התיישבות, גם ביהודה ושומרון", אמר בראיון ל-nrg לפני חודש).

אמנם זכותו של כל אדם לגור היכן שהוא רוצה, אך אין זה מתפקידו של ראש עיר להתערב בנושא. והנה עוד מקרה לדוגמה: כבר כמה שנים שתושבי נצרת עילית הערבים נאבקים להקמת בית ספר ערבי בשכונות מגוריהם. מה הבעיה? ראש העיר מסרב:

אני אמנם חיפאי, אבל נצרת יקרה ללבי. לפני 48' התמודדו שתי הערים על התואר בירת הגליל, וכיום אין ספק שנצרת היא בירתם של האזרחים הערבים בישראל – עם למעלה מ-70 אלף תושבים ועוד כמה מאות-אלפים החיים באזור. בנצרת עילית מתגוררים כ-40 אלף תושבים – מתוכם 16.7% תושבים ערבים, שחלקם חיים על אדמותיהם שהוכנסו לשטח השיפוט של העיר למרות שבעבר היו בתחומה של נצרת או של היישובים השכנים, יפיע, ריינה, עין מאהל ועוד (תחום השיפוט של נצרת הוא רק 14,123 דונם, ואילו זה של נצרת עילית הוא 35,521 דונם).

היחסים בין נצרת עילית לנצרת מעולם לא היו טובים: אחת קיבלה את רוב התקציבים, והשנייה – שכל הזמן הייתה גדולה יותר – נהנתה מהם פחות. לראשונה הוסיפו שטחי שיפוט ופיתחו אזורי תעשייה על אדמות הכפרים עין מאהל ומשהד, ולשנייה לא אפשרו פיתוח כמו שצריך. גפסו מצדו ממשיך לנסות לסלול כביש עוקף כפר כנא, כפי שמכנים אותו – כביש שיעקוף את הכפרים הערביים ובדרך זו גם יפקיע עוד ממעט הקרקעות שנשארו בבעלות האוכלוסייה הערבית, לטובת השכנים מנצרת עילית. זאת במקום לשלב ידיים עם ראשי הרשויות המקומיות והעיריות שמסביב לנצרת במאבק בפשיעה באזור העמקים כולו ביחד, ובמקום שעירייה עשירה תחזור לפתח את שכנתה ולתמוך בה.

החוק הישראלי מגדיר גזענות כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". בשנת 1965 עוגנה באו"ם האמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית, אשר אושררה ע"י ישראל בשנת 1979. אפליה גזעית על פי הגדרתה באמנה היא "כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה המיוסדים על נימוקי גזע, צבע, יחוס משפחתי, מוצא לאומני או אתני, שמגמתם או תוצאתם יש בה כדי לסכן את ההכרה, ההנאה והשימוש, או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש, על בסיס שווה, של זכויות וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, או בכל תחום אחר". חוק העונשין, סעיף 144ב, קובע כי המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו מאסר של חמש שנים – גם אם הפרסום לא הביא למעשה גזענות.

ההסתה לגזענות ואלימות נגד האזרחים הערבים הפלסטינים בישראל הינה עבירה פלילית, בין אם היא מתבצעת על יד אדם רגיל ובין אם על ידי איש ציבור. הנושא הזה ללא ספק אמור להיות על סדר היום של כל משטרה במדינה דמוקרטית, אך לצערנו בישראל המשטרה לא ממהרת לחקור מקרים מהסוג הזה, ובכלל ההסתה נגד המיעוטים הפכה לטרנד בו דמויות ציבוריות – מפרשנים צבאיים ועד חברי כנסת – מתחרים ביניהם על המקום הראשון בתחרות "המסית הלאומי". למרות זאת, גורמי אכיפת החוק מעדיפים לרדוף אחר צעיר או שניים שקראו קריאות גזעניות במגרש כדורגל או זרקו אבן על סטודנטים ערבים בצפת מאשר לחקור את המסיתים העיקריים.

שלטונות אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, מצדם, ממשיכים לאפשר זאת מעצם זה שאינם מתחקרים ומעמידים את גפסו ודומיו לדין, ובשתיקתם הופכים לשותפים. כששלטון החוק אוכף את החקיקה באופן סלקטיבי, ניתן לצפות שתקום זעקה ציבורית ותדרוש את אכיפת החוקים למניעת הסתה גזענית.

שאהין נסאר הוא רכז התקשורת של המטה למאבק בגזענות בישראל ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל

לקריאה נוספת:

עקיפה מסוכנת | אלי אמינוב

מאמרים נוספים של שאהין נסאר

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אביגיל

    כבר עמוק בינינו. יחד עם כל הדיבורים המוכרים על נאמנות מבית מדרשו של היטלר.

  2. ראובן גרבר

    כאשר מפלגת השלטון הוקיעה מתוכה את השרים הליברלים ההומניות נחשכת יותר. יש להמשיך לפעול בכדי שתהא אלטרנטיבה אנושית בעת שיתחולל משבר לאומי.

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    כש בן דונקלמן,מתנדב מח"ל מקנדה ,קצין במלה"ע 2 בצבא קנדה. פיקד על חטיבה 7 שכבשה את נצרת במלחמת1947-9 הוא קיבל את כניעת העיר והבטיח לנציגי העיר שכל רע לא יאונה להם .כשנמסר לו מפי בן-גוריון שצריך לגרש את התושבים כפי שנעשה עד אז בכל הישובים הערביים שצ.ה.ל. כבש( אם לא ברחו לפני כן)תשובתו היתה : נתתי את דברת בקצין שלי לתושבים. איני מוכן להפר אותה אלא בקבלת פקודה בכתב. זו כמובן לא ניתנה לו ותושבי נצרת נשארו במקומם. אני מבין שמר גפסו ראש עירית נצרת עילית משתוקק למלא את החסר ולממש את הוראת בן-גוריון הנ"ל.
    גירוש ערבים מישוביהם אף שנכנעו הביאו עלינו את מכת הטרור הפלסטיני מנצרת לא יצא שום אבו 'גיהאד או ד"ר חבש שגורשו מלוד ורמלה.

  4. אהרון חבוש

    השמאל התמקד בהתנחלויות בגדה ולא בהתנחלויות היותר גזעניות בתוך הקו הירוק. כמו כרמיאל גם נצרת עלית הוקמה בתכנית של משרד הפנים (בראשות העבודה) על מנת למנוע את התפשטות "הסרטן הערבי" בגליל. עוד לא דיברנו על השמאלנים של עין הוד, שלא מאפשרים לתושבי עין חוד לחזור למקומם. ההתמקדות רק בראש העיר של נצרת עלית מחמיצה את כל התופעה הזאת.

    ומה עם ההתנחלויות של "היישובים הקהילתיים" הציוניים בגליל?