• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

860,900 ילדים עניים חיים בינינו

דו"ח העוני שפורסם היום נדחק הצידה, אבל אם לתמצת: מ-1998 עלה שיעור הילדים העניים ב-63%, הנפשות העניות ב-41.7% והמשפחות העניות ב-14.4%. וכן, ממשלת נתניהו, גם משפחות עובדות הולכות ונהיות עניות יותר
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

הרי יש דברים חשובים בהרבה מדו"ח העוני, כמו ההכרה של האו"ם במובן מאליו והבחירות הפנימיות במפלגת העבודה, ואיזה דנקנר אחד. ב-14:52 בדקתי את אתרי ארבעת העיתונים הממסדיים בישראל: ב-ynet יש איזו ידיעה למטה שפורסמה ב-10 בבוקר בנושא, בגלובס הכותרת הראשית עוסקת בדנקנר כי זה הכי מעניין, ב-nrg מופיעה ידיעה בנושא הרבה אחרי דיווחים על המהלך הפלסטיני באו"ם והפריימריס בעבודה, בעמוד הבית של הארץ לא ראיתי כלל דיווח, ולאחר מכן כשעלו ידיעות בנושא הן לא הופיעו ככותרת ראשית. כי מה זה משנה שבישראל חיים 860,900 ילדים עניים? הרי זה ממילא לא משתנה ומתייחסים לזה כמו שמתייחסים למזג האוויר: לפעמים לא נעים, אבל אין מה לעשות. אין ברירה אלא להסתגל, להקהות חושים ולהתעלם.

אני יותר ממתבייש ומתקומם שדו"ח קשה כזה לא מניע את אמות הסיפים. איך ייתכן שבמדינת ישראל יהיו נתונים כאלה בלי זעקה ציבורית שכל הפוליטיקאים המתוחכמים שלנו לא יוכלו להתעלם ממנה? מהמפלגות אני לא מצפה לכלום. כולן כמעט מהלכות בין טיפות דמיוניות שהמציאו לעצמן. כל מפלגה שתהיה בקואליציה בלי לדרוש שינוי משמעותי שקווים לדמותו אפשר למצוא בדו"ח של הביטוח הלאומי, לא שוות את הנייר עליו מודפס שם המפלגה.

ראו את הגרף הזה שמראה עד כמה קשה לבנו בכמעט עשור וחצי האחרון:

תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים, 1998-2011 (1998=100.0). מתוך דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, 2011

מ-1998 עלה שיעור הילדים העניים ב-63%, הנפשות העניות ב-41.7% והמשפחות העניות ב-14.4%. וזו כל התורה כולה על רגל אחת.

חישוב אחד חדש שסוף סוף נכנס לדו"ח הוא של תחולת העוני של משפחות עובדות. מדד שמפריך משנה לשנה את התיאוריה המנותקת מן המציאות שמנחה את מדיניות ממשלות ישראל ולפיה עבודה משחררת מעוני. כך מתוך הדו"ח: "תחולת העוני של משפחות עובדות הוסיפה לעלות ב-2011 – מ-19.4% ל-20.0% לפי ההכנסה הכלכלית ומ-13.2% ל-13.8% לפי ההכנסה הפנויה. עלייה זו התרחשה על אף ההתאוששות בשוק העבודה שאפיינה את שנת 2011 ואשר התבטאה בהרחבת מעגל המועסקים. בכך עלה חלקן של המשפחות העובדות העניות בין שתי השנים מ-62.4% ל-64.8% מהמשפחות העניות בגיל העבודה".

עבודה מרבה עוני ולא ממעיטה אותו במדינת ישראל, וככה זה ימשיך להיות ללא העלאה של שכר המינימום וללא כוח של עובדים מאורגנים שיעשה את העבודה. כי את הממשלה הנושא הזה לא מעניין כל כך, והיא הולכת בצעדים אטיים שאפילו צב היה מתקשה להתמיד בהם. אז מריאליטי בטלוויזיה ומטלנובלה פוליטית במפלגה זו או אחרת לא ניוושע.

לקריאה נוספת:

נעמה לוין | המלים הגרנדיוזיות של כחלון

דותן לשם ועוז גורה | מעבר לגליונות האקסל של העוני

מאמרים נוספים של איציק ספורטא

כנראה שיעניין אותך גם: