• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כשאשכנזי ומזרחית התמודדו

בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים


בחירות 2013

רבים כתבו על יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, שהיא מועמדת מצוינת לכהן כחברת כנסת מטעם חד"ש. באותה נשימה, אנשים כתבו את אותם דברים על ח"כ דב חנין. גם וגם. אכן, גם אני התרשמתי שמדובר בשתי דמויות ראויות ביותר לכהן כחבר/ת כנסת. אולם מאחר שחברי כנסת הערבים של חד"ש יהיו רוב בסיעה, ובצדק לדעתי, בן יפת וחנין למעשה התחרו ביניהם. כיסא אחד – שני מועמדים. אם כך, לא "גם וגם" אלא "או-או". השאלה היא אינה כיצד בן יפת וחנין מתפקדים כל אחד/ת לכשעצמו/ה, אלא במי עלינו לבחור בתחרות על התפקיד הייצוגי?

תסריט דמיוני אך לא מופרך: על משרת עו"ד במשרד התחבורה מתמודדים גבר שגדל בתל אביב ואשה שגדלה בקריית מלאכי. הוא אשכנזי, היא מזרחית. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ובמהלך לימודיו הוא אף התנדב בארגון כלשהו. היא סיימה את לימודיה בציון גבוה למדי אך לא בהצטיינות, ונאלצה לעבוד ברוב שעותיה הפנויות במהלך הלימודים, כך שזמנה לא היה בידה על מנת להתנדב. היועץ המשפטי של משרד התחבורה מקבל אותו לתפקיד. אובייקטיבית, הוא מתאים יותר. זה הנימוק.

אולם רבים ודאי יתקוממו לנוכח בחירה זו. כידוע, ומחקרים עדכניים הוכיחו זאת שוב, השכלה גבוהה והצטיינות בלימודים הם במידה רבה פונקציה של מצבם הכלכלי של ההורים. כך גם האפשרות להתפנות במהלך הלימודים להתנדבות בארגון כלשהו. זאת אומרת, שיתרונות לא מבוטלים שהביא עימו הגבר לראיון העבודה הם למעשה נגזרת של זכויות יתר שהוא נהנה מהן במהלך מסלול חייו יחסית לאשה המזרחית. זו בדיוק הסיבה שאנחנו מדברים על תקרת זכוכית ומצדדים באפליה מתקנת. אנחנו מודעים לכך שבמרחבים פוליטיים שונים השיטה עובדת לטובת הגבר האשכנזי. לכן, היינו מצפים שהיועץ המשפטי של משרד התחבורה ימנה אותה לתפקיד.

כיצד הדינמיקה הזו עבדה בתחרות על משרת הח"כ היהודי/ה של חד"ש? דב חנין, בדומה לעו"ד המדומיין שלנו, הפך להיות מועמד ראוי יותר במידה רבה בזכות יתרונות שהביא איתו מהבית: גבר אשכנזי מתל אביב, אשר כהגדרת מנהלת הקמפיין שלו שרון שחף: "אביו היה קומוניסט ואידיאליסט, התנדב להגנה ונפצע קשה בעת שחילץ פצועים משדה הקרב בניצנים במרץ 1948". התפוח לא נפל רחוק מהעץ. כמו האבא, כך הבן, קומוניסט, אידאליסט וגם אלטרואיסט. דור שני למלח הארץ – גירסת חד"ש.

בן יפת, לעומת זאת, אם וכאשר תגיע לכנסת במסגרת סיעת חד"ש, תעשה זאת לא בזכות קורות חייה כי אם למרות קורות חייה. כך היא מתארת את הרקע המשפחתי שלה בנאומה בפני ועידת המפלגה: "לא גדלתי בבית קומוניסטי, לא חונכתי בשמאל כלשהו. אל המקום הזה כאן אתכם הגעתי במידה רבה בניגוד לכיוון שאליו החברה והשולטים בה ייעדו לי". כך, בעוד שדב חנין גדל בסביבה שציידה אותו בהון הפוליטי, החברתי ואולי גם הכלכלי הדרוש כדי לזכות באמונם של חברי חד"ש, יעל בן יפת לא.

לכן בחירה בדב חנין לכהונה שלישית במקום יעל בן יפת, מועמדת ראויה לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים ולהוכיח שאפשר אחרת. או, אם לנסח זאת בפשטות: גבר אשכנזי ואשה מזרחית התמודדו על תפקיד. הוא הביא אתו יתרונות מהבית, ולכן ניצח. מי שבעד שיצביע חד"ש.

לקריאה נוספת:

רויטל מדר | כוחו של הקול הנשי

מאמרים נוספים של תום מהגר

כנראה שיעניין אותך גם: