הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
כשאשכנזי ומזרחית התמודדו
בחירות 2013
רבים כתבו על יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, שהיא מועמדת מצוינת לכהן כחברת כנסת מטעם חד"ש. באותה נשימה, אנשים כתבו את אותם דברים על ח"כ דב חנין. גם וגם. אכן, גם אני התרשמתי שמדובר בשתי דמויות ראויות ביותר לכהן כחבר/ת כנסת. אולם מאחר שחברי כנסת הערבים של חד"ש יהיו רוב בסיעה, ובצדק לדעתי, בן יפת וחנין למעשה התחרו ביניהם. כיסא אחד – שני מועמדים. אם כך, לא "גם וגם" אלא "או-או". השאלה היא אינה כיצד בן יפת וחנין מתפקדים כל אחד/ת לכשעצמו/ה, אלא במי עלינו לבחור בתחרות על התפקיד הייצוגי?
תסריט דמיוני אך לא מופרך: על משרת עו"ד במשרד התחבורה מתמודדים גבר שגדל בתל אביב ואשה שגדלה בקריית מלאכי. הוא אשכנזי, היא מזרחית. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ובמהלך לימודיו הוא אף התנדב בארגון כלשהו. היא סיימה את לימודיה בציון גבוה למדי אך לא בהצטיינות, ונאלצה לעבוד ברוב שעותיה הפנויות במהלך הלימודים, כך שזמנה לא היה בידה על מנת להתנדב. היועץ המשפטי של משרד התחבורה מקבל אותו לתפקיד. אובייקטיבית, הוא מתאים יותר. זה הנימוק.
אולם רבים ודאי יתקוממו לנוכח בחירה זו. כידוע, ומחקרים עדכניים הוכיחו זאת שוב, השכלה גבוהה והצטיינות בלימודים הם במידה רבה פונקציה של מצבם הכלכלי של ההורים. כך גם האפשרות להתפנות במהלך הלימודים להתנדבות בארגון כלשהו. זאת אומרת, שיתרונות לא מבוטלים שהביא עימו הגבר לראיון העבודה הם למעשה נגזרת של זכויות יתר שהוא נהנה מהן במהלך מסלול חייו יחסית לאשה המזרחית. זו בדיוק הסיבה שאנחנו מדברים על תקרת זכוכית ומצדדים באפליה מתקנת. אנחנו מודעים לכך שבמרחבים פוליטיים שונים השיטה עובדת לטובת הגבר האשכנזי. לכן, היינו מצפים שהיועץ המשפטי של משרד התחבורה ימנה אותה לתפקיד.
כיצד הדינמיקה הזו עבדה בתחרות על משרת הח"כ היהודי/ה של חד"ש? דב חנין, בדומה לעו"ד המדומיין שלנו, הפך להיות מועמד ראוי יותר במידה רבה בזכות יתרונות שהביא איתו מהבית: גבר אשכנזי מתל אביב, אשר כהגדרת מנהלת הקמפיין שלו שרון שחף: "אביו היה קומוניסט ואידיאליסט, התנדב להגנה ונפצע קשה בעת שחילץ פצועים משדה הקרב בנ
יצנים במרץ 1948". התפוח לא נפל רחוק מהעץ. כמו האבא, כך הבן, קומוניסט, אידאליסט וגם אלטרואיסט. דור שני למלח הארץ – גירסת חד"ש.
בן יפת, לעומת זאת, אם וכאשר תגיע לכנסת במסגרת סיעת חד"ש, תעשה זאת לא בזכות קורות חייה כי אם למרות קורות חייה. כך היא מתארת את הרקע המשפחתי שלה בנאומה בפני ועידת המפלגה: "לא גדלתי בבית קומוניסטי, לא חונכתי בשמאל כלשהו. אל המקום הזה כאן אתכם הגעתי במידה רבה בניגוד לכיוון שאליו החברה והשולטים בה ייעדו לי". כך, בעוד שדב חנין גדל בסביבה שציידה אותו בהון הפוליטי, החברתי ואולי גם הכלכלי הדרוש כדי לזכות באמונם של חברי חד"ש, יעל בן יפת לא.
לכן בחירה בדב חנין לכהונה שלישית במקום יעל בן יפת, מועמדת ראויה לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים ולהוכיח שאפשר אחרת. או, אם לנסח זאת בפשטות: גבר אשכנזי ואשה מזרחית התמודדו על תפקיד. הוא הביא אתו יתרונות מהבית, ולכן ניצח. מי שבעד שיצביע חד"ש.
לקריאה נוספת:
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
חד"ש, כמו אחרים, היא בעצם כת. תמיד יועדפו בה בני הכת, על אורחים, גם כאלו המתקבלים בברכה. בעצם, יעל לא התמודדה מול דוב חנין, הנציג היהודי במפלגה הערבית, אלא מול נורית חג'אג', מנכ"לית הקשת הקודמת, ולכן אף היא היתה אורחת רצויה.
גם בחירות לכאורה זקוקות למתמודדים (שוב, לכאורה)
כן.
להיות חבר כנסת זה לא פרס על ילדות עשוקה. חברי כנסת אמורים לשרת את הציבור. דב חנין הוא ככל הנראה חבר כנסת מצויין. יתכן שגם יעל בן יפת תהייה מצויינת כמוהו. אבל הקריטריון המרכזי צריך להיות איכויותיה של גברת בן יפת מול איכויותיו של ח"כ חנין.
זה פשוט נורא, הגזענות האשכנזית של הערבים האלה.
תום, דב חנין הוא חבר כנסת מכהן ובעל הישגים, אני משער שהיה לו יתרון מראש גם על פני ד"ר אחר למשפטים, אשכנזי יותר (לך תדע, גם אשכנזים הם לא מקשה אחת) שמתנדב ביותר ארגונים ובעל קורות חיים טובים יותר. דרך אגב, גם לתמר גוז'נסקי היה יתרון שכזה ואין בכך שום פסול.
אתה קצת מתעלם פה מעובדות שלא נוחות לתזה – אתה מקבל כמובן מאליו שרוב המקומות ברשימה שמורים לערבים דווקא ומהישגיו של חנין בכנסת ובמישור המוניציפלי והופך אותו לנער פוסטר להגמוניה האשכנזית. באופן מוזר למדי, אתה גם מרדד את יעל בן יפת לסטראוטיפ של דיכוי מזרחי. זו גישה בעייתית מאד בלשון במעטה.
דב חנין פוליטיקאי במובן הטוב ביותר של המלה ופרלמנטר מעולה. ממשיך את המסורת של תמר גוז'נסקי. טיפשי לוותר עליו.
בחברה הישראלית בדרך כלל קיים קשר בין מי שהוא דור שני או שלישי ל"מלח הארץ" לבין ההגדרה איכותי. אני מחזיר אתכם לדוגמא של משרת עו"ד למעלה. מדדים אובייקטיבים בלבד לעולם ישחקו לטובת הצד החזק, משום שהוא מגיע מהקבוצה שבנתה את המנגנון שמגדיר מה זה איכותי, כמו גם עם יותר כסף בכיס.
אני לא מוכן להגיש כתב הגנה בשם יעל. מעניין שאת הח"כים הערבים אתם לא מעבירים את אותו מסלול של "אבל מה אתה עשית?", ופשוט מצביעים בגלל שייצוג ערבי זה חשוב.
בכל מקרה, בהיותו קומוניסט שמאמין בוויתור על זכויות אינדיווידואליות עבור שוויון, חנין יכול לתרום מכישוריו המבורכים גם שלא במסגרת היותו ח"כ.
ואני כותבת את זה לא כי זה חשוב בעיני אלא כי זה מדגיש עד כמה הניסיון לבחון את השאלה במי לבחור דרך משקפיים עדתיות הוא לא מספיק רציני.
ממה שיצא לי לראות התרשמתי מיעל בן יפת כאדם ערכי, רציני ומחויב. אבל ממה שיצא לי לראות דב חנין הוא הפרלמנטר הכי טוב שהיה בכנסת האחרונה, והעבודה שהוא עשה לא תסולא בפז. כשאני צריכה לבחור במצב הזה, אני בוחרת במי שיעשה את העבודה הכי טוב ומה לעשות, מול דב חנין מחווירים הרבה, ויעל בן יפת היא רק אחת.
ההשוואה למשרד התחבורה לא משכנעת. יש הבדל עצום בין לבחור עורך דין אחד מיני רבים למשרד , לבין לבחור את אחד הנציגים הבודדים של השמאל שיצטרכו להתמודד עם כנסת ימנית קיצונית. למשימה הזו צריך לשלוח את הכי טוב.
לדעתי, גם יעל בן יפת וגם דב טובים יותר מכל הכלומניקים האחרים שיושבים בחד"ש, אבל מה לעשות שרוב מצביעי המפלגה הם פלסטינים והתפקידים מחולקים באופן עדתי (מוסלמי בראש, נוצרי במקום השני, יהודי במקום השלישי, מוסלמי במקום רביעי). הבעיה היא לא בדב חנין אלא במפלגה שבמסגרתה מתמודדים שניהם. אני לא רואה סיבה שהוא, הפרלמנטר שסוחב את כל המפלגה על גבו, יפנה את מקומו.
ונמאס קצת מהטיעונים שהצטיינות היא תוצאה של פריבילגיות. אין ספק שיש התאמה בין הדברים, אבל ממנהיגים, שאמורים להיות המצוינים בחברה שלנו, אני מצפה ליכולת להתעלות על קשיים. להוריי (שאינם אחוס"לים) לא הייתה היכולת לממן לי את התואר וחסכתי לו כסף בעצמי. לאחר שנה וחצי שעבדתי כדי לחסוך ללימודים, התקבלתי לאוניברסיטה. עבדתי לאורך כל התואר, לפעמים אפילו במשרה מלאה, כי ההורים לא סיפקו לי תמיכה כלכלית. במהלך התואר התנדבתי בארגון זכויות אדם וסיימתי את התואר בהצטיינות. הסיפור שלי הוא לא ייחודי כל כך – אפשר להתגבר גם על קשיים משמעותיים ביותר. זה נורא שיש כזה אי שיוויון וצריך לפעול למיגורו, אבל מנהיגי הציבור צריכים להיות הרבה יותר טובים מהממוצע והם צריכים להיות מסוגלים להתגבר גם על קשיים כאלו. לכן, ההשוואה לעורכי דין היא לא רלוונטית בעיניי. מנהיגנו צריכים להיות טובים יותר מעורך הדין הממוצע.
שוב "השבט הלבן" אינו יכול לקבל.. אה..רגע. התבלבלתי..
מבכיינות לא יושג שוויון. בשביל שוויון חייבים לעבוד, חייבים להתאמץ, חייבים להתמודד. הטובים והמוכשרים מגיעים להישגים – הבכיינים נותרים מאחור.
הטיעון מהוגנות (נקודות פתיחה שונות) עובד יפה כדי להראות מדוע המקום בכנסת אינו מגיע לדב חנין בזכות כישוריו – אבל גם אם המקום מגיע למעמדים שונים באופן שווה, לא כל המעמדים ישיגו אותן תוצאות.
יש אולי טעמים המצדיקים "הפליה מתקנת", אבל לדעתי כותב המאמר לא הזכיר כאלה.
עם כל הכשרון והרקורד הצנוע, אין מה להשוות ובוודאי אין צורך לשלוף את שפן הקיפוח. דב חנין – חבר הכנסת מהטובים שידע הבית הזה. הוא חייב להמשיך לעשות את העבודה. שמעתי את יעל בן יפת מדברת מול ועידת חד"ש. בכנסת צריך (גם) לדעת לדבר.
אני חושב שדב חנין מייצג לא רע את השמאל הערכי. השאלה עד כמה חנין מסוגל להעלות את דיכוי המזרחים לסדר היום בכנסת הזאת. התרשמתי שזה לא נושא ממריץ לגביו, איכות הסביבה (עם כל החשיבות) מעסיקה אותו הרבה יותר. סיעת חדש היתה רלוונטית ליהודים כשאחד מנציגיה היה מזרחי (ח"כ צ'רלי ביטון), מאז עזיבתו את הסיעה היא, לשיטתי, אנמית ולא רלוונטית לגבי רוב המזרחים.
ללא ספק יעל יפת מתאימה יותר מחג'ג' ומחנין לייצג את המזרחים מבכנסת. הבעיה היא שללא הצבעה של אלפי מזרחים לחד"ש הלא ציונית, קשה לדרוש מהבוחרים הפלסטינים (רוב מוחלט) של חד"ש שיגלו הפעם התחשבות.
זה כנראה חשוב להמון אנשים פה. אז מה המוצא שלו? איפה נולדה אימו? איפה נולדו הורי אימו? מישהו טרח לבדוק את זה, או שהעובדות לא רלוונטיות כאן?
אביו, דוד חנין נולד בעיר גומל בבלארוס (אז ברה"מ). אימו שולה הייתה בת למשפחה תמנית דתית מכרם התימנים בת"א.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F
המוצא מעורב, הרקע התרבותי – חברתי היה כנראה אשכנזי טיפוסי.
http://youtu.be/f_83Bhs5TVE
לגבי הטענה שחנין הוא חצי מזרחי:
הפוליטיקה המזרחית שאני מכיר בחיים לא תעשה שימוש במשפט "אביו של דב חנין, שהיה קומוניסט ואידיאליסט, התנדב להגנה ונפצע קשה בעת שחילץ פצועים משדה הקרב בניצנים במרץ 1948", שזה אחד הדימויים הבולטים של ההגמוניה האשכנזית בישראל (מלח הארץ, דור המייסדים, צברים וכו'). יתרה מזו: אנחנו דוחות ודוחים את ההגיון של מייסדי המדינה כבעלי סגולה אזרחית. יעני שלקיבוצים אן למי שלחם ב- 48' מגיע יותר.
כמו כן, לא מסתדר לי מוצאו המזרחי של חנין עם המאמר הפוגעני והמתנשא של שרון שחף, מנהלת הקמפיין שלו, נגד פעילות ופעילים מזרחים.
תום, די לשקר כבר. אנשים בסביבתו אמרו את זה במהלך מערכת הבחירות. הוא מעולם לא הוציא זאת מפיו. יותר מכך, הוא היה עורך הדין של הסרבנים בתחילת שנות ה-2000 ואינו מתבייש בכך.
די נמאס לראות את מסע הצלב המעפאן שלך. בואו נעשה פוליטיקה אפקטיבית ביחד – במקום לחפש סיבות למה אחד צריך לבוא על חשבון השנייה.
רונן, איפה השקר? כתבתי שמנהלת הקמפיין שלו כתבה את זה עליו, ואני מניח שהוא קורא את הטקסטים שהיא מפרסמת לפני שהם יוצאים לציבור, לא?
לעצם העניין: היותו של דב חנין "בן של" במסגרת הפוליטית של חד"ש היא יתרון חברתי משמעותי (יאיר לפיד "בן של", בני בגין "בן של"). אני לא מכיר פעילות מזרחיות שהן "בנות של".
ואני מניח שאתה יודע שהקטע הזה של דור תש"ח מהווה קלף משמעותי בפוליטיקה הישראלית. אז כן, משתי בחינות המשפט הזה מבטא יתרונות שדב חנין מביא אתו לזירה הציבורית.
למשל, היא פעילה מזרחית ובת של. והיא לא היחידה. (ואגב, היא עשתה דברים מצויינים בכנסת.)
מאיפה המשפט על האבא הגיבור בניצנים? בדקתי.
הוא מופיע כתגובה להתקפה על דב חנין כשהיה מועמד לראשות עיריית ת"א יפו ב2008. הציטוט בהקשרו "עמית בן צור מציין במאמרו את סבו וסבתו ששירתו בפלמ"ח בזמן שאחרים ישבו בבתי הקפה, אבל גם אביו של דב חנין, שהיה קומוניסט ואידיאליסט, התנדב להגנה…"
זה בדיוק העניין. בסופו של דבר מנהלת הקמפיין של חנין, שרון שחף, מיישרת קו עם ההגמוניה האשכנזית ומדברת על זכויות של מייסדים, לוחמי תש"ח וכו'. זה בפלמ"ח, ההוא בניצנים, כולם מלח הארץ.
אני במצב מוזר, אני חושב שיעל בן יפת הייתה צריכה להיות ברשימה במקום דב חנין אבל המאמר המרושל הזה לא מסייע הרבה. דב חנין התמודד בבחירות המוניציפליות ברשימה שחד"ש הייתה חלק חשוב אך לא בלעדי בה. המשפט הוא תגובה (לא חכמה) לטענה (טיפשית מאוד) על גבורת הסבא של עסקן שיצא נגדו. לקחת את האמירה השולית הזו כבסיס לטיעון שמייחס לדב חנין התהדרות ב"זכויות מייסדים" זה לא רציני ולא הגון. יש שאלה אמיתית של ייצוג אג'נדה מזרחית בחד"ש, למה לפרסם שטויות במקום לדון בה?
ידידי, אם חנין ושחף מפרסמים שטויות אז תתלונן בפניהם. אני לא הכתובת. כאשר אדם או דוברת מטעמו אומרים משהו בציבור, אזי הציבור זכאי להגיב בהתאם לדבריהם.
כפרה עליכם/ן, מי פה טרח בכלל לקרוא את הנאום של יעל בועידת חד"ש?
יש משהו נקי וטהור כשלא עומד מולי על במה מישהו שקורא מדף כמו ביבי בנאומי עמוד ענן או יאיר לפיד והטלפרומטר.
כשאדם מתרגש זה מעיד על כובד המעמד שהוא חש, על היותו אדם ולא מכונה מדקלמת.
הנאום של יעל בחד"ש היה הנאום הכי רדיקלי שיהודי אמר אי פעם ואפשר לצטט אותי.
אבל אתם, תמשיכו להשאר עם הקיבעון שלכם, תמשיכו להשאר עם המוכר והקטן והמצומצם.
תמשיכו להשאר עם צעירים היפסטרים אשכנזים ממרכז ת"א שמצביעים לכם במקום להתחיל להיות רלוונטיים למשטר הנוכחי.
אתם רוצים פרלמנטר טוב? אחלה.
שתבינו שאתם צריכים מנהיגה שצמחה מהשטח ותחתור לשינוי השיטה כולה ולא רפורמות מזעריות- תהיו בקשר.
אפילו שיריון נשים אין לכם.
אגב, לשם הבהרה- זה לא מקרה של סטריאוטיפ מזרחי.
זה הסבר קצר על התנהלות החברה הישראלית מקום המדינה.
נולדתי לאם ממרכז אסיה ולאב מבולגריה. התחתנתי עם אשכנזיה. השייכות העדתית של ילדיי נחלקת לשמיניות. אני יכול לספר להם שפעם היה דבר כזה "מזרחי", אבל לא נראה לי שזה יישמע להם מעניין במיוחד.
יעל ברדה כתבה כאן לאחרונה על כך שארגון המשטר בישראל כמבוסס על בירוקרטיה מעקר למעשה את הכוח שהיה אמור להיות בידי חברי/ות הכנסת. לכן, אין כל כך חשיבות לכך שמאין דהוא הוא פרלמנטר מצוין ובכלל יש לשאול מה המשמעות של היותו של מישהו פרלמנטר מצוין בהקשר כזה של היעדר השפעה ממשית.
http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2012/10/26/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%AA/
נתעלם שנייה מהגזענות המופנית כלפי האשכנזים, ונתייחס לטענות. העובדה שיעל בן יפת החליטה להתמודד אך ורק על המקום השלישי – מול דב חנין, ולא על מקום שני שלישי ורביעי, אולי על שני ושישי – מעידה כי היא לא רצתה להיכנס לכנסת, אלא לשחק במשחק האגו הברור של תנועתה, התחברות. בחד"ש אין שיריונים, אין מקומות שמורים, ולא כתוב בשום מקום שיהודי יכול להיות רק במקום השלישי. להיפף מכיוון שיעל בן יפת אכן מתאימה לכהן כחברת כנסת, חבל שלא התמודדה על המקום השני, במקום חנא סוויד ובכך היתה גם משיגה רשימה יותר נשית-גברית.
עצוב מאוד לראות איך חבורה של גברים (חררדו לייבנר וגדי אלגזי) משתמשים בפעילה המוכשרת הזו לצרכי הניגוח הפוליטי שלהם. עצוב עוד יותר לדעת שהדבר היחידי שנפגע – זה המאבק של כולנו עצמו.
1. אפליה מתקנת היא תהליך ראוי כאשר יש שני מועמדים עם כישורים דומים, או קרובים. השוואה בין חנין ליעל בן יפת משאירה את בן יפת הרחק מאחור, ולו אך ורק בשל גילה הצעיר יחסית וההשגים המועטים שהיא יכולה להציג יחסית לחנין שמזה שנים מציג אישיות פוליטית אחרת, נבונה, מעוררת כבוד ועתירת השגים.
2. יעל בן יפת מציגה באופן שיטתי פן בעייתי ביותר בהתנהלות הפוליטית שלה, המבוססת על מחאת הקיפוח המזרחי. זוהי מחאה מוצדקת כשלעצמה אך צורמת כאשר לא מתלווה אליה נכונות לנטילת אחריות על ההתלהבות המזרחית הגורפת למפעל הנישול הציוני. אכן, הציונות ניצלה את המזרחים לצרכיה בציניות גמורה אבל תוך שיתוף פעולה בעיניים פקוחות מצד הקרבן.
נו באמת רונן. זה מזכיר את הטענה שכל מי שמבקר את ישראל הוא אנטישמי. אני מסתכל על הגמוניה אשכנזית, ודב חנין הוא חלק ממנה.
אני לא מכיר לא את גדי ולא את חררדו. אבל אני רוצה להתעכב על המנטרה "בחד"ש אין שריונים". זה כאילו ייאמר לזכותכם? כי לדעתי, זו עמדה ניאו-ליברלית שממשיכה את המחשבה לפיה הממסד לא צריך להתערב על מנת לתקן עוולות; הבחירה היא חופשית, והמשחק הוגן. יד נעלמה בחד"ש? כן.
אחוז המזרחים מכלל האוכלוסייה הוא 31 אחוז, ואחוז המזרחים בכנסת הוא כ32 אחוז. יש מקום לאפליה מתקנת במקום בו יש אפליה, לא במקום שאין בו אפליה ראשונית.
ואני פשוט נהנית מפטפוטי הסרק הללו. חצי אשכנזי חצי תימני, מזרחית, ילדות של מלח הארץ, ילדות עשוקה. השכלה של עשירים, השכלה של עניים… כמה נפילות אידאולוגיות בדרך, כמו תמיכה באסד וכיו"ב ובעיקר גבר/ אישה! את זה לא למדו כנראה בחדש וגם שצריך לשנות ולחדש… ואם זו דרכם של אנשי חדש שלא יתפלאו אם יש זליגה לדעם כי דעם מעולם לא חשבו פעמים בנושא העמדת אישה בראשם, ולהכניס מס' מאוזן ביותר של נשים ברשימתם לכנסת. והם מציבים בהן נשים ערביות, אמיצות ומנהיגות מטבען. ולדעם, האמינו לי לא חסרים גברים שהם מועמדים מצוינים למשימה! הטעות של חדש היא באמת בקיבעון ובא- סימטריה מגדרית. מה שכן גם מאחורי שני אלו אין אנשים נוספים שימלאו את מקומם, לעומת זאת לדעם יש ומצטרפים כל יום אנשים חדשים שהם יותר מראויים!
בדיונים המתייחסים לקיפוח המזרחים בישראל, לעתים קרובות מסתנן תועמלן של שקרים נפוצים לעיפה לחיזוק הגזענות האשכנזית.
"ובעניין השד העדתי אפשר כבר לסכור את פי הבקבוק …ואני.. חצי אשכנזי חצי תימני, מזרחית, ילדות של מלח.." –
אתה יכול להיות גם 1/16 שוודי ו1/32 עיראקי ועוד – האם זה מבטל את הקיפוח המובנה של המזרחים בו נמצאת החברה הישראלית? האם זה משנה את עובדת הדרתם המסיבית של מזרחים ממוקדי הכוח כגון במערכת המשפט, בעתונות, בדירקטוריונים, באקדמיה?
עזוב אותנו מזיבולי השכל הרדודים האלה והלעוסים עד בחילה!
יעל בן יפת מתאימה יותר מ anybody else לייצג את המזרחים בכנסת.
Also יעל בן יפת מתאימה יותר מanybody else לייצג את המזרחים at Balad
מותקפות « האחות הגדולה
מגוחך, דב חנין הוא פרלמנטר מצטיין, שעשה בכהונה שלו למען האוכלוסיות החלשות יותר רב חברי הכנסת ביחד.
להעדיף אותו כאפליה מתקנת זה טימטום, כי סופסוף יש מישהו שבאמת עושה למען האזרח ולא למען הכיסא.