• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

תיק פתוח מחוסר עניין לציבור

שאלות נוקבות שנשאלו בעקבות אסטרטגיית התקיפה הכוללנית ב"עופרת יצוקה", נותרו ללא מענה גם אחרי "עמוד ענן"
חגי אלעד

לפני כמעט ארבע שנים, בחמשת הימים הראשונים למתקפה הצבאית על רצועת עזה (27-31 בדצמבר 2008), נהרגו למעלה מ-400 פלסטינים. הם נפגעו במאות תקיפות מהאוויר, לפני שהחל הירי הארטילרי על הרצועה ולפני המתקפה הקרקעית. חלק מהנפגעים היו חמושים, אבל חלק גדול מהם, ששיעורו המדויק שנוי במחלוקת, היו אזרחים לא מעורבים. עמודי הנתונים של "בצלם" מפרטים מאות שמות; הנה אחד: "תאמר חסן עלי אל-אח'רס, בן 5, תושב עזה, נהרג ב-27.12.2008 בעזה, מהפצצה ממטוס קרב. נהרג בעת שהיה בדרכו לביתו. לא השתתף בלחימה".

החודש, בראשית מבצע "עמוד ענן", במאות תקיפות מהאוויר על רצועת עזה במשך אותו פרק זמן – חמישה ימים – מספר ההרוגים, ובכללם חמושים ואזרחים לא מעורבים, היה קטן פי חמש. ועדיין, מספר הנפגעים מבין האזרחים הלא מעורבים מזעזע. אף כי מספר הנפגעים ב"עמוד ענן" נמוך יחסית למספר ב"עופרת יצוקה" אין בנתונים אלו בכדי לנחם אף משפחה או בכדי לסייע לפצועים הרבים. אבל יש בנתונים אלו בכדי להעלות מחדש שאלות שנשאלו במהלך ולאחר "עופרת יצוקה", ואשר עד כה, גם בחלוף ארבע שנים, נותרו ללא מענה.

פינוי שיירים של בית הרוס, שכונת א-זייתון, עזה, 23.11.12. צילום: Activestills/Ann Paq

הפרשן הצבאי של ערוץ 2, רוני דניאל, הלין בשידור במהלך "עמוד ענן" על כי "חסר לו הדאחיה של ביירות גם בעזה". התלהמות שוביניסטית של פרשן צבאי לחוד, ואסטרטגיה נבחרת של צבא לחוד; אלא שלפני ארבע שנים לא היה זה פרשן צבאי שהתרפק על השטחת שכונה עירונית שלמה או מחיקתה, אלא מפקד בכיר בצבא. כך האלוף גדי אייזנקוט בראיון מאוקטובר 2008 (פחות משלושה חודשים לפני "עופרת יצוקה") בו הציג את מה שכינה "דוקטרינת הדאחייה": "נפעיל כוח לא פרופורציונאלי ונגרום שם נזק והרס אדירים".

במילים אחרות, נשאלת השאלה האם דברים שנאמרו בשידור בנובמבר 2012 על ידי פרשן צבאי היו "רק" בגדר משאלה לעתיד, או שמא הדברים היוו בפועל גם התרפקות נוסטלגית על "דוקטרינה" שהצבא כבר בעצם ביצע בינואר 2009.

בעקבות "עופרת יצוקה" עלו חשדות ונשאלו שאלות בנוגע לאסטרטגיית תקיפה כוללנית שאינה מבחינה בין אזרחים ללוחמים, לפגיעה אסורה במבני ממשל אזרחיים לשם קידום יעדים פוליטיים, לפגיעה בתשתיות ועוד. אלו החשדות שכאשר ארגוני זכויות אדם העלו אותם לפני ארבע שנים, הם הואשמו בשיתוף פעולה עם האויב; אלו השאלות שהצבא, בהתנהלותו בפועל במבצע הנוכחי, מוכיח כי היו במקומן; אלו גם אלו נותרו עד היום ואף ביתר שאת ללא מענה.

לקריאה נוספת:

עוד על מבצע "עמוד ענן"

מאמרים נוספים של חגי אלעד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    המוסר והחוק הבינ"ל מתירים סיכון אזרחים, בעבור פגיעה במטרה צבאית בעלת ערך.
    מה הטעם להשוות שני מבצעים מבחינת הפגיעה באזרחים לבדה? ההשואה צריכה להיות ביחס לפגיעה במטרות צבאיות.
    "עופרת יצוקה" הביאה להפסקת אש בת כשנתיים. אם "עמוד ענן" לא יצליח להביא להפסקת אש יציבה (כי החמאס לא נפגע דיו), ובעתיד הקרוב החמאס יירה רקטה כבדה שתפגע חו"ח באזרחים רבים בגוש דן, ונצטרך להכות שוב בעזה- מה הטעם בשמירה הקפדנית על חיי תושבי עזה?

    רק נק' מוצא שכלל אינה מחשיבה את הפגיעה בחמאס יכולה להביא לבחינת מבצעים רק מבחינת מספרי האזרחים הנפגעים.

    אם החמאס רוצה לשמור על חיי האזרחים, ייכבד ויכריז על אי-לוחמה בשכונות וערים מסוימות.

  2. עמית

    זו דוקטרינה צבאית, שאין בה דבר פסול חוקית או מוסרית. היא אומרת שבמקום לרדוף אחרי משגרי הטילים ובמקום לבצע פלישות קרקעיות קטנות, אפשר להתמקד במתקפה אווירית גדולה על כלל מפקדות ותשתיות ארגוני הטרור. היא לא כוללת בשום חלק ממנה פגיעה באזרחים. ברובע הדאחייה לא היו הפצצות שטיח, היו הפצצות על כלל מפקדות חיזבאללה והמבנים בהם הוא פועל. כתוצאה מכך שהרובע כולו שקק בפעילות חיזבאללה המשמעות הייתה נזק סופי גדול לאזור, אך נזק זה הוא לא עבירה משפטית ולא פסול מוסרית כי הוא נגרם כתוצאה ממתקפה על מטרות צבאיות. הפצצות שכאלה יכולות להוות סיכון יותר גדול גם לאזרחים, ולהפר את האיזון המותר בחוק הבינלאומי בין גרימת נזק צבאי לבין פגיעה באזרחים, ולכן צה"ל דואג לאזהרות לאזרחים ולייעוץ משפטי לפני שהוא מבצע אותם.

  3. איילת

    המאמר הוא למעשה ביקורת על כך שנפגעו אזרחים ערבים במהלך תקיפות צה"ל בעזה. זוהי עובדה.
    העובדה הקשה יותר לעיכול היא שטרוריסטים מהחמאס פעלו מתוך אוכלוסיה אזרחית תמימה (במידה זו או אחרת). עובדה זו איננה המצאה שלי או של צה"ל. ישנם סרטונים שמוכיחים זאת. עובדה זו לא הוצגה במאמר וראוי היה שתוצג מפני שהיא משנה את כל התמונה. זה ברור כשמש.
    האם חייהם של תושבי תל אביב, ראשון לציון, אשדוד וסדרות (בסדר חשיבות יורד, לפי האמפתיה בכלי התקשורת בארץ ובעולם) שווים פחות מאלו של תושבי עזה? הרי ברור שהחמאס מחזיק מצבורי נשק בבתי מגורים ויורה בלי חשש מתוך בית חולים לא מפני שחשב שמדובר בשטח שאין בו אזרחים אלא דוקא משום כך (אני מקווה שאני לא מחדשת כאן כלום). ובמצב עניינים כזה למה ציפית?
    אגב, האם תאמר חסן עלי אל-אח'רס, בן 5 הוא אכן תושב עזה או תושב דמשק, שמלאכי החמאס פרסמו את שמו כעוד אחד מקורבנות התוקפנות הישראלית?