• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שוטר, אני לא מגלחת את הראש!

ולא, לא אעמוד בשורה האחורית. על אלימות משטרתית נגד מפגינות פלסטיניות אזרחיות ישראל

באופן לא מפתיע זכינו לראות בזמן "עמוד ענן" תמונות קשות של אלימות שוטרים לדיכוי משמרת מחאה לא-אלימה בתגובה להסלמה בהרג אזרחים חפים מפשע ברצועת עזה. מחאה זו של עשרות סטודנטיות/ם פלסטיניות/ם אזרחי/ות ישראל, המתבקשת דווקא בזמנים קשים של מלחמה, התקיימה מול שערי האוניברסיטה העברית בירושלים.

המחאה נדחקה במהירה למגרש החניה האחורי של הכביש הראשי בין האוניברסיטה לשכונת אלעאסוויה, ושם השתלחו השוטרים בסטודנטיות/ים, שלושה נעצרו ואחרות הותקפו פיזית ונחבלו.

באותו יום נחשפנו לא לראשונה אך באופן בולט לנשק הגברי בו התהדרה משטרת ישראל למרגלות שערי האקדמיה הישראלית בירושלים: מריטת שיער ראשן של סטודנטיות פלסטיניות אקטיביסטיות שלקחו חלק במשמרת המחאה, הובילו אותה, והפגינו נוכחות דומננטית בשורות הראשונות.

שוטר אמיץ לוכד מפגינה בשערותיה, האוניברסיטה העברית  15.11.12

השוטר בעטיפתו הגברית אינו פרט יחיד שחרג מסמכותו ופעל באופן מדכא. הוא נציגו של משטר מדכא מגדרית ופוליטית, הנשלט בידי קבוצת גברים שקובעת את המדיניות הממלכתית הישראלית ומתעלמת מקולן של המדוכאות שבמדוכאות, מזהותן ואפילו מקיומן.

לא בכדי דיכוי סטודנטים גברים קיבל ביטוי של "הכנעה" כוחנית, כעולה מהתמונות שהופצו ברשת, דרך איזוק ידיים מהודק מאחורי הגב, השכבה על הבטן עם הפנים אל הרצפה ודריכת נעליים מיליטנטית מסביב לראש ועל חלקי הגוף השונים. לעומת זאת, ה"השפלה" הכוחנית של הסטודנטיות כוונה בעיקר למשיכת שיער ראשן בשתי ידיו של שוטר שרירי מעוטר כוכבים על הכתפיים, עם משקפי שמש, מגולח ולבוש בגדים מגוהצים שככל הנראה יצאו מתחת ידיה של אשת חייל.

כך הפך תפקיד השוטר שיועד לשמירה על ביטחון הציבור, לזירה נוספת בה משועתקים יחסי הכוח והשליטה של הגבר היהודי בן הקבוצה הלאומית הדומיננטית כשהוא ניצב בעמדת כוח מצוייד, בנוסף לאגו הגברי שלו, בכלי נשק ארוך או קצר, מול האישה הסטודנטית הפלסטינית. אותה סטודנטית פלסטינית, דוברת במבטא קל או כבד, מצויידת בהרבה ידע ומודעות לחוקיות משמרת המחאה שלה וזכותה לחופש ביטוי, ומסרבת בתוקף להתקפל אחורה או הצידה. היא מסרבת לאפשר לדיכוי גברי זה על כל צורותיו לדחוק אותה לשוליים, להשתיק את קולה או להעלימה מהמרחב הציבורי כפי שעשו שלל של מעשי דיכוי גבריים במשך מאות שנים לאורך ההיסטוריה.

עוד נשים נפלו באותו יום קורבן לאלימות גברית, שביקשה להשפילן ולבזותן מעצם היותן נשים. זה קרה בפרהסיה, בדלת הקדמית של כס האקדמיה, בפתח ביתן של נשות הסגל האקדמי ובראשן סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. זה קרה לסטודנטיות שלהן. זה קרה במגדל השן שאמור לעצב את פניה של החברה שאנחנו שואפים לראות, באוניברסיטה בה לומדות עשרות אלפי סטודנטיות כל שנה. ונשאלת השאלה: האם יישמעו תגובות זועמות מטעם הסגל האוניברסיטאי או לפחות מנשותיו?

אני תוהה אם גל השנאה ורוח המלחמה השוטף את הנפשות יביא לעיוורון עיניים. האם הערכים הפמיניסטיים נסוגים אחורה בזמן מלחמה? האם דיכוי גברי יקבל לגיטימציה, ולו גם שבשתיקה, מהמוסד האקדמי המכובד ביותר, רק בגלל שמדובר בסטודנטיות פלסטיניות בנות מיעוט שיצאו נגד הקונסנזוס הישראלי התומך במלחמה וערערו עליו? האם זהו הפמיניזם של נשים חזקות, אקדמאיות, בנות הקבוצה השולטת, שגידרו מסביבן ומתיימרות לפתח שיח ערכים פמיניסטי וללמדו לסטודנטיות שלהן – עד פרוץ המלחמה הבאה?

היום, שני 3.12 בשעה 16:00, יתקיים במרכז נא לגעת ביפו כנס של קואליציית נשים לשלום לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים

לקריאה נוספת:

על אלימות נגד נשים

כנראה שיעניין אותך גם: