• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

אהבה קשוחה

פנייתה של לורה ורטון ממרצ בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס עקב אי-ייצוג נשים רחוקה מלהיות סולידרית עם נשים חרדיות, ועלולה להשתיק שתיים מהקבוצות החלשות ביותר בישראל: החרדים והערבים. וחוץ מזה, מומלץ לה להתחיל בבעיות הייצוג במפלגתה שלה
אורלי נוי


בחירות 2013

קרקס הבחירות המתנהל בישראל בימים אלה הוא תקופה טובה לרווחים פוליטיים קלים. אחדים מקימים מפלגות, אחרים עוברים מאחת לאחרת, ואחדים, מתברר, עסוקים דווקא בניסיון לפסול מפלגות אחרות.

שלשום התבשרנו כי חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם מרצ ומספר 11 ברשימה, ד"ר לורה ורטון, פנתה באופן תקדימי ליו"ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין, בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס מכיוון שאינן מתירות לנשים להתמודד על מקום ברשימותיהן. בבקשה, המוגשת מטעמה של ורטון בליווי מספר ארגונים, היא כותבת כי שלילת הזכות להעמיד מועמדות "חוסמת בפני מחצית האוכלוסייה כל אפשרות ליטול חלק בגופים המייצגים במוסד המרכזי של השלטון. זאת, באופן מכוון, עם השלכות קשות הפוגעות במדינה ובאופיה הדמוקרטי".

בסטטוס פייסבוק מינורי למדי תהיתי אם תואיל חברת המועצה, אם כבר הטריחה את עצמה עד ליו"ר ועדת הבחירות, לשאול אותו אם אפשר יהיה לפסול גם רשימות שלא מציגות מזרחים במקומות ריאליים, שכן גם כך נחסמת בפני כמחצית האוכלוסייה האפשרות ליטול חלק בגופים המייצגים במוסד המרכזי של השלטון, מצב אשר ורטון עצמה עמדה על חומרתו. מאחר ותייגתי את ד"ר ורטון עצמה כדי שהדיון לא יתנהל מאחורי גבה, התפתח דיון מאיר עיניים אשר חשף לא מעט מהלכי הרוח מאחורי הצעד התקדימי בו נקטה. מכיוון שהדיון התנהל מעל במה פתוחה לכל, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בנבחרת ציבור, נדמה לי שיש עניין להביא כאן בקיצורים המתבקשים את עיקרי הדברים.

רזומה

בסטטוס שכתבתי ציינתי כי כמי שמכירה טוב למדי את הזירה הפוליטית הירושלמית, לא זכור לי ששמעתי אי פעם התבטאות של ורטון שאינה קשורה לאימה שמהלכים לדעתה החרדים על העיר. ליתר ביטחון, שוטטתי מעט בקיר הפייסבוק שלה ואכן לא מצאתי כמעט דבר פרט לפוסטים אנטי-חרדיים. אחד הבוטים שבהם הוא תגובתה על מאמר העוסק בהבטחה של הצבא לראשי הציבור החרדי כי רק גברים יבדקו ויראיינו בחורים חרדים בבואם לצו הראשון: "איך ייתכן שהצבא שלנו עומד בגבורה בכל המבחנים – ומתקפל מול לחצים פוליטיים של עסקנים חסרי שכל והשכלה, אנשים שפלים וצרי אופקים?". מילא ההתפעלות מגבורתם של בחורינו המצוינים (ימים בודדים לאחר סיום המלחמה בעזה), אבל "עסקנים חסרי שכל והשכלה, שפלים וצרי אופקים"?! על רבנים שעמדו על כך שהצבא יגלה התחשבות בצעירים חרדים?!

ד"ר ורטון בחרה להשיב בסיכום רזומה קצר בזו הלשון: "לימדתי בבתי סוהר, עבדתי שלוש שנים עם ח"כ רן כהן (בהתנדבות) על החוק לדיור ציבורי ושיתפתי פעולה עם חברי ש"ס בעירייה לקדם עניינים כמו פתרונות (אמנם זמניים) למחוסרי דיור. גם אספתי חומר למבקר המדינה על הפלייה בבתי ספר חרדים אשכנזים. אבל למה לבדוק כשאפשר להשמיץ לפייסבוק חופשי? לגבי החרדים: אני עובדת הרבה עם חרדים (אני הקמתי מועצת גמלאים בעירייה, כמחזיקת תיק הגמלאים, ואחד הנציגים המרשימים היא אישה חרדית עם 12 ילדים). חוץ מזה, יזמתי סדרה של הרצאות לנשים חרדיות עובדות, בה התרשמתי מאוד מעוצמת והפוטנציאל של נשות המגזר, שבדרך כלל הרבה יותר משכילות ומעורבות מן הגברים. אין לי ספק שאם יהיו נשים חרדיות תפקוד המפלגות ישתפר פלאים".

אם כך, כחלק ממגוון עיסוקיה, ד"ר ורטון יזמה הרצאות לנשים חרדיות והתרשמה מהעוצמות ומהפוטנציאל שלהן! ולא זו בלבד, אלא שהיא יודעת גם לאבחן את הסיבה לתת-התפקוד של המפלגות החרדיות (בניגוד, נניח, לתפקודן מעורר ההשתאות של המפלגות החילוניות) ולהמליץ להן על תרופה: הכללת נשים. דיאגנוזה ומרשם רופא במחיר אחד!

בין הלכה ומעשה

ובכל זאת, גם מי שמתרשם עמוקות מהדאגה הכנה לייצוג נשי בכנסת לא יכול שלא לתהות מדוע שתי הרשימות היחידות שיש לפסול לדעת העותרות הן ש"ס ויהדות התורה? הלוא גם ברשימת חד"ש וברע"ם-תע"ל לדוגמה אין נשים במקום ריאלי, ובאופן כללי ייצוגן של נשים בחלק מהרשימות אמנם השתפר אך רחוק מלהשביע רצון. האם ייתכן שזה קשור לדימוי העצמי המרצניקי האוסר על עימות עם מפלגות ערביות אך מברך עליהן אל מול החרדים? את הטיעון הזה פטרה ורטון בהבחנה מפולפלת בין הלכה למעשה: "התנועה האסלאמית, עד כמה שידוע לי, לא אוסרת במפורש על השתתפות של נשים בתנועה ולכן לא עוברת על החוק". כלומר עצם ההדרה עצמה, דה-פקטו, איננה מטרידה את הפונות כל עוד באופן תיאורטי יש לנשים אפשרות להיבחר, הבחנה שבוודאי מרגיעה מאוד את המועמדות המצוינות שלא זכו גם הפעם להתברג למקום ריאלי ברשימה של חד"ש.

באותו אופן יכולים המזרחים, דוברי הרוסית, האתיופים, חובשי הכיפות וציבורים נוספים שאינם מיוצגים דרך קבע ברשימת מרצ עצמה להתנחם בעובדה שתיאורטית הם היו יכולים להתברג, אבל מעשה שטן, איכשהו יוצא שהרשימה נשארה שוב על טהרת האחוס"לים, למעט הכיסא השמור למועמד/ת ערבי/ה. ההיתלות הזאת בדה-יורה כדי להלבין את הדה-פקטו היא פרקטיקה מטרידה, שהופכת את האחרונה במובנים מסוימים אף למסוכנת יותר בדיוק משום שהיא מוסווית וחמקמקה. זאת פרקטיקה שמגיעה בדרך כלל עם עלה תאנה אחד ייצוגי שנשלף בכל דיון כדי להדוף כל ביקורת על הדרה, דיכוי או הפליה, כפי שמכירים היטב השותפים לשיח המזרחי שכל טענה מבוססת ומנומקת שלהם נהדפת ב"אבל משה קצב!", "אבל דוד לוי!"

על חרדיות, ילדים ועבדים

אולי יותר מכל מפלגה אחרת בישראל, עיקר גאוותה של מרצ היא על היומרה להוות קול ובית לקבוצות השוליים בחברה, למודרים, למוחלשים. על כן נדמה לי שגם אנשי שמאל שאינם נמנים על מצביעי מרצ עשויים להרים גבה נוכח המהלך אשר אם יצליח, עלול להשתיק דווקא את קולן של שתיים מהקבוצות החלשות ביותר בישראל: החרדים והערבים. ובכלל, העירה משתתפת בדיון, דמוקרטיות אף פעם לא מתחזקות מאקטים של שלילת זכויות ייצוג של קבוצות בתוכן.

תגובתה של ורטון להערה זו היא, בעיני, המדהימה מכולן: "על שלילת איזה זכות את מדברת? שלילת 'הזכות' להפלות? שלילת 'הזכות' לפסול אנשים מהתמודדות? האם היית מתנגדת לשלילת 'הזכות' להחזיק עבדים? שלילת 'הזכות' להתעלל בילדים? שלילת 'הזכות' של בעל להרביץ לאשתו? שלילת 'הזכות' לסרב לקבל לתלמידים ממוצא כלשהו לבית ספר?"

כך? הנשים החרדיות, אותן אלה שאך לפני רגע התפעלת עמוקות מ"הפוטנציאל" שלהן, נמצאות כעת בקטגוריה אחת עם ילדים, תלמידי בית ספר, נשים מוכות ועבדים? "כן, אני משווה אותן לכל הקבוצה האלה והן באמת זקוקות לעזרה ותמיכה. חבל שאתן, מבלי להכיר, עומדות לצד הגברים במקום להפגין קצת סולידריות".

ובכן, מסתבר שהסולידריות הנשית על פי ורטון אינה אלא סנטימנטים קולוניאליסטים עמוקים, המעניקים לאשה הלבנה עתירת הפריבילגיות את הזכות – ואף החובה! – לדבר בשם נשים שעבורן ארגנה בטובה פעם סדרת הרצאות, ואם צריך אז גם להפגין "אהבה קשוחה" ולאיים ליטול את הייצוג הפרלמנטרי של הקהילות שלהן. לטובתן, כמובן. כי ככה זה עם ילדים, וכבר נאמר במקורותינו "חוסך שבטו שונא בנו". וורטון אוהבת את בנותיה החרדיות, ולא תהסס להשתיק את קול קהילתן כדי להוכיח זאת.

עוד בנושא:

מאמרים נוספים של אורלי נוי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    אם התנועה האסלאמית, יהדות התורה או ש״ס אוסרות התמודדות של נשים ברשימותיהם יש לפסול אותם מלהתמודד בבחירות כי הם עוברים על החוק. ההבדל בין לאסור על קבוצה מגדרית/אתנית כל שהיא להתמודד לבין יצוג חסר הוא הבדל של שמיים וארץ. בכל מדינות העולם יש יצוג חסר של מיעוטים, זו תופעה מובנת כי קשה מאוד להתגבר על אפליות היסטוריות קשות שבדרך כלל ממשיכות כאפליות עכשוויות מרוככות.

    הקבוצה החרדית היא לא חלשה, היא עוצמתית. היא אגרסיבית עם הכוח שיש לה ודורשת באמצעות המערכת הפוליטית הקלוקלת יותר כוח ומשאבים מאשר גודלה באוכלוסיה. האליטות החרדיות והמפלגות דואגות לעדר מאמיניהם (הם מציגים אותם בצורה הזו, לא אני) על חשבון שאר הציבור. ובעצם מקיימות גם דיכוי של הקבוצה שלהם עצמם וגם דופקות את הקבוצות האחרות.

  2. נתן.

    הצורך הפתטי של השמאל האנטי ציוני להתלקק שוב ושוב ושוב לציבור החרדי הוא יחודי בעולם.

    שמאל מעצם הגדרתו נוגד את הדתיות לא מבחינת זכותו של כל אדם לדגול באמונה דתית אלה מבחינת הדת כמי שמיצגת בעולם כולו וגם בישראל את האלימות, השנאה,רדיפת זרים, דיכוי נשים, לאומנות,גזענות,אפלייה ופרימטיביות.

    הסיבות לכך ברורות , השמאל האנטי ציוני עדיין מאמין כנראה שהמחנה החרדי הוא אנטי ציוני ורואה בו ביחוד מבחינה דמוגרפית את מי שיכול בסופו של יום לחסל את המפעל הציוני בבחינת אויבו של אויבי הוא ידידי.

    יש פה טעות כפולה – החרדים הם המחנה הלאומני ביותר במדינת ישראל וכשהם יהיו רוב – נשים כמו אורלי נוי יצטרכו לשבת בבית ולסתום את הפה.

  3. שירי

    מצד אחד, לדעתי זה ממש חשוב שאת מצביעה על הבעייתיות החמורה שבהגשת הבקשה הזו, שמתמקדת בנדבך מאוד ספציפי ובאמת, כפי שכתבת, נראה כי לצד הליברליות היא נגועה במניעים זרים. אבל מצד שני, כשקראתי את הסטטוס בפייסבוק, לא יכולתי שלא להצטמרר מהדיבור הכאילו-שנון, ציני ומזלזל בכתיבתך, מה שללא ספק גרם לוורטון ולשאר המגיבים להתגונן מהטון הזה, והפך את הדיון למאוד מתוח. יש משהו מאוד לא כנה בדיבור ציני, שבעצם נועל את הויכוח במקום לעודד שיח. אני בטוחה שהיית מקבלת תוצאות אחרות לגמרי אם היית כותבת את אותו הסטטוס בצורה ישירה שבאמת מבקשת הסברים ואולי גם היית מצליחה ללמד אותה משהו על נקודת המבט שלך.

  4. נינה

    אני עבדתי יחד עם לורה על הפניה הזו לועדת הבחירות, ואני רוצה לומר לך שדיברתי עם נשים חרדיות, שפנו אליי בעקבות הפעילות שלנו, והן תומכות בפה מלא בפניה שלנו. יש כיום מפלגה חרדית שאינה מפלה נשים- עם שלם (כדי שלא אחשד כפעילה של המפלגה, אומר שאין לי שום קשר אליה, אבל זו המפלגה שגם מייצגת חרדים וגם מאפשרת לנשים להבחר אליה). הנשים האלה אומרות שהמפלגות החרדיות שבהן הן לא מיוצגות לא מייצגות אותן. חבל שלא טרחת לדבר אפילו עם אישה חרדית אחת לפני שהחלטת שמפלגה שבה אין אף אישה חרדית היא-היא המפלגה שהכי טובה לנשים חרדיות, או שהן מעוניינות שהיא תהיה בכנסת. נשמע שמי שמתנשאת על נשים חרדיות ומתיימרת לדעת מה הן רוצות או צריכות, בלי לבדוק לעומק או לטרוח לדבר אפילו עם אחת מהן- זו את, לא לורה.

  5. עמוס

    לפעמים תקרת ברזל עדיפה על תקרת זכוכית: קודם כל, כולם יודעים שהיא שם – אפשר לדבר עליה, אפשר לגייס אנשים הגונים להילחם בה, אפשר לדון על הנסיבות להקמתה ועל האפשרויות לחיסולה. כשהראש של מאות אלפי בני אדם מתנפץ אל תקרות זכוכית, האנשים שהקימו אותהו/או מתחזקים אותה ו/או נהנים מפירותיה – כמו לורה וורטון וגזענים עם רטוריקה קולוניאליסטית וציביליזטורית כמו שלה – מסיטים כל דיון להכחשתם המתממת על עצם קיומה. ככה הם מבזבזים אנרגיה, מרץ, ויוזמות לתיקון על הדיון האידיוטי שאותו הם והן יזמו, ושבו באמת אי אפשר לשכנע. כמו שאתה לא יכול לשכנע חירש ביופיה של מוסיקה. בעיקר לא את החירש שהפך את חירשותו לחומת ההגנה על הפריביליגיות שלו.

    בתחילת שנות השבעים הגיעו תנועות הנשים בעולם – לקול תרועות לעג, לגלגוג, ונרגנות של השמאל הגברי – למסקנה שנוכחותם של גברים בתנועות האלה משכפלת בעזרת מבט ושיח גברי את יחסי הכוח הדכאניים בחברה בכללה. הן החליטו להתנתק לחלוטין מגברים, ולשמור למתקדמים שביניהם את הפאשרות לסולידריות מבחוץ. ההכרעה הזו – שהיום היא פרקטיקה מקבולת ומובנת מאליה – התקבלה בהרבה דיונים כעוסים של שמאל ישן, שחיפש את ההבדל הלגליסטי בין אפלייה ורשמית וסמויה, או טען שנשים אינן "מעמד".

    נדמה לי שאנחנו עומדים היום במצב דומה כלפי לורה וורטו ובני/בנות מינה וחוגה. העובדה שאנשים ונשים רציניים (וגם אני, בעצם) נאלצים לדון איתה או בגללה בשאלת הלגיטימיות של תקרות הזכוכית במרץ במקום להתארגן עם האנשים שתקרות הזכוכית הללו הותירו למטה – במרץ כמו בחברה הישראלית – כדי לנפץ אותן היא עובדה מבישה למדי. אולי הגיעה העת להתנתק לחלוטין מהוורטוניות ושות'

  6. נינה

    מאחר ומסתבר שגם את הפניה שלנו או את הפרסומים עליה לא טרחת לקרוא לעומק, אדגיש שההבדל בין חד"ש למשל לבין המפלגות החרדיות הוא שהמפלגות החרדיות אוסרות בתקנון שלהן על נשים להצטרף למפלגה: להתפקד, לעבוד במוסדות המפלגה, להבחר. האם ישנה מפלגה שאוסרת על מזרחים להצטרף אליה? האם חד"ש אוסרת על נשים להצטרף אליה? נדמה לי שלא.

  7. אורלי

    נתן, אני מודה לך על שבתגובה אחת קצרה למדי היטבת להדגים את הסנטימנטים האנטי-חרדיים שלדעתי עומדים מאחורי המהלך של ורטון, במסווה של "סולידריות נשית".במדינה בה אתה חי, אני מבינה, השנאה,רדיפת הזרים, דיכוי הנשים, הלאומנות,הגזענות,האפלייה והפרימטיביות הם נחלתם הבלעדית של הדתיים. מעניין. אני מכירה מדינה אחת קטנה שהולכת ושוקעת אל תוך פשיזם ממוסד אלים וגזעני, בחסות בית המחוקקים שמרבית חבריו אינם חובשי כיפה. כמו כן אני מבינה שאתה מתקשה להבין עמדות שלא מונעות מתוך אינטרסנטיות פרימיטיבית מהסוג שהזכרת, אבל בזה חוששני שלא אוכל לסייע.
    שיר – סגנון אישי הוא עניין של טעם, אני מניחה. ונכון שהסטטוס עצמו נכתב בציניות מסויימת, אבל לא כך בדיון שהתפתחת בעקבותיו. אני ממליצה לך לקרוא את הדיון עצמו. הטיעונים של ורטון בהחלט נענו בצורה מנומקת ועניינית.
    נינה, הנה את שוב עושה את מה שאתן יודעות לעשות וזה להיכנס אתי לתחרות מי מייצגת טוב יותר את הנשים החרדיות, אותן ורטון משווה לילדים קטנים, עבדים ונשים מוכות. אין לי אלא לשוב ולהמליץ להתגבר על הדחף הקולוניאליסטי להביא את האור והנאורות לעבדים (וכאן אני עוד מפרגנת לכן. כאמור, אני מתרשמת שלא טובת הנשים החרדיות עומדת לנגד עיניכן אלא סנטימנטים אנטי-חרדיים גרידא) ובמקום זה לפשפש מתחת לפנס של עצמכן, תתפלאי מה אפשר למצוא שם.
    ובאשר להערתך השניה – כדי שלא להאשים אותך חלילה בטעות בחוסר הבנת הנקרא, אניח פשוט שלא קראת את המאמר לפני שהגבת. כדי להקל עליך את המלאכה אפנה אותך ישירות אל הסעיף 'בין הלכה ומעשה'.

  8. dror balad

    1. "כן, אני משווה אותן לכל הקבוצה האלה והן באמת זקוקות לעזרה ותמיכה".

    האשה נקנית בשלש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף , בשטר, ובביאה…וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל. […]
    עבד עברי נקנה בכסף ובשטר…וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף.יתרה עליו אמה העבריה, שקונה את עצמה בסימנין.[…]
    עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה…וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים, ובשטר על ידי עצמו, …וחכמים אומרים, בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים, ובלבד שיהא הכסף משל אחרים. […]
    בהמה גסה נקנית במסירה, והדקה בהגבהה…וחכמים אומרים, בהמה דקה נקנית במשיכה.

    2. "התרשמתי מאוד מעוצמת והפוטנציאל של נשות המגזר…"
    against
    "ההיתלות הזאת בדה-יורה כדי להלבין את הדה-פקטו היא פרקטיקה מטרידה, שהופכת את האחרונה במובנים מסוימים אף למסוכנת יותר בדיוק משום שהיא מוסווית וחמקמקה".

    כל העושה מצוה אחת, מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ. וכל שאינו עושה מצוה אחת, אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ. So it's the same practice between Meretz and the MIshna

    4. "האם ייתכן שזה קשור לדימוי העצמי המרצניקי האוסר על עימות עם מפלגות ערביות אך מברך עליהן אל מול החרדים"?
    כל מצוה שהיא תלויה במרץ, אינה נוהגת אלא במרץ.
    ושאינה תלויה במרץ, נוהגת בין במרץ בין בחוצה למרץ, חוץ מן הציונים והאשכנזים.
    רבי אליעזר אומר, אף מן החד"ש.
    משנה קידושין א
    http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%90

    5. "איך ייתכן שהצבא שלנו עומד בגבורה בכל המבחנים…"
    midrash hada"sh: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר
    midrash Balad: אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.
    משלי טז 27, 32

  9. צבי

    הנה שוב הואשמה כותבת, "מן השמאל האנטי ציוני" כמובן, ב"התלקקות" לחרדים ועוד ועוד. ההאשמה הזו היא המשכה של התלונה המתממת, המתחסדת, והמתחטאת של לורה ורטון. גם הדיון הזה הוא מתמם, מתחסד, ומתחטא. ורטון מתממת: היא מתעלמת ממסורת ארוכה מאוד של עסקנות פוליטית יהודית שמתנהלת, מה לעשות, כבר מאות שנים באופן הזה–האופן שהמפלגות החרדיות טוענות שהן ממשיכות שלו. אפשר להתווכח המון על האופן שבו יהודים ניהלו את עניניהם הפוליטיים עם המלכויות השונות: החל מפולין (הפולנים היו הראשונים, כמדומה, להתיר ליהודים להתארגן פוליטית) וכלה במלכות המודרנית הקרויה ישראל. אבל לפנות לבית המשפט העליון בסוגיה הזו עכשיו, זו התממות. אני תוהה מדוע ורטון לא תובעת מן השופט העליון ג'ובראן, למשל, שיתערב בהליכי בחירת הרבי מבעלז ויכפה על הגוף הבוחר לבדוק גם מועמדויות של נשים. כאן באה ההתחסדות. נגמרו לה לורטון הצרות, אז לכן צריך לה להשים עצמה חסידה יותר מן החסידות ולתבוע את עלבון אי הצבתן ברשימה. מזכיר לי את "אנשי השמאל" של מרצ שנאבקו על פתיחת בתי קולנוע בבשבת בירושלים בזמן העיר המזרחית היתה נתונה בעוצר מתמשך בימי האינתיפאדה הראשונה.

    מה שמבאני להתחטאות. ההתחטאות באה לחטא את החוטא. ולא נותר אלא לחזור על דברי אורלי נוי: עם ההדרות במרצ כבר גמרתן?

    אחרי התממות, התחסדות והתחטאות, לא מפתיע בכלל שמאשימים את אורלי נוי בהתלקקות. למה מה? שתהיה לה עמדה של ממש בענין? שיהיה לה משהו להגיד על פוליטיקה? בודאי שלא. סתם בא על הבוקר ל"ללקק" לחרדים. גם ההאשמה הזו היא התממות, התחסדות, והתחטאות.

  10. לורה ורטון

    אני כל-כך דאגתי. חשבתי שאולי בתי המשפט, הקמת תנועת "טוב", המפלגה של הרב חיים אמסלם וההתקוממות נגד הסיקריקים במאה שערים באמת עלולים להביא להכחדת העסקנים החרדים הקנאים, שמשלטים טרור על שכונות שלמות — ובעיקר על הנשים המותקפות בשכונות החרדיות. חבל שבעקבות השריון לנשים בבחירות במינהלים הקהילתים בירושלים נבחרו ארבע נשים בשכונות דתיות וחרדיות. חבל שהעירייה הצטרפה (גם אם באיחור) למאבק נגד הדרת הנשים ברחובות — ואיזה חוצפה שבעקבות עתירות לבג"ץ המשטרה החלה לאכוף את החוק במאה שערים! מזל שיש לנו את אורלי בר-נוי להגן על ההנהגה החרדית הגברית ולשמור על רב-התרבותיות בירושלים.

    1. חרדית

      לורה, תביני, ברוב המוחלט של הדברים העיקריים, בעלי ואני רואים עין בעין. היכן יתחנכו הילדים, סדרי עדיפויות כלכליים, וכד'.
      שנינו חושבים שחנויות צריכות להיות סגורות בשבת, ושלא צריך למכור חמץ בפומבי במדינת היהודים.
      אין לי שום צורך להיות במקומו בכנסת.
      אז נכון, הוא ישים לב פחות לתקינות המשחקים בגינה הציבורית, אבל בשביל זה גם אני כאן.
      את לא באה לתת לנו פה, אלא את באה לסתום לנו אותו. אם עד היום הגברים ייצגו את הדברים המרכזיים שאנחנו רוצות וצריכות, (כן כן, תקציבים לתלמודי תורה זה לא רק צורך של גברים!) את רוצה להשתיק אותנו, במסווה פמיניסטי.

      לא מדובשך ולא מעוקצך.

  11. מאיר עמור

    מזמן כבר הגעתי למסקנה כי לאנשי מר"צ יש להציב סולם כישורים ומבחן. כל עוד אין הם עומדים בכישורים שצריך לרכוש ובמבחן שיש לעבור אין על מה ואין צורך לדבר איתם/ן. הכישור שצריך לרכוש הוא הדרישה לרפורמה. המבחן הוא מבחן היישום של הרפורמה על ידי תמיכת המפלגה באופן רישמי ובאופן מעשי (שלא תצמחנה בעיות של הלכה ומעשה בעתיד). הינה הרפורמות: ראשית, רפורמה קרקעית (לחסל את המועצות האיזוריות, לבטל את הקרן הקיימת לישראל, להפסיק את וועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים, את הבנים חוזרים לקיבוצים ואת הבנים הממשיכים במושבים). שנית רפורמה של ייצוג – לדרוש ייצוג פרופורציוני בכל מוסדותיה הרישמיים של המדינה (החל בבית המשפט העליון, דרך הפרופסורה באוניברסיטאות דרך הנציגויות הישראליות בעולם התרבות, החינוך, ויחסי החוץ וכלה במפלגות הפוליטיות). רפורמה של שכר – לקבוע כי עבודה תורמת ליצירת עושר חברתי יותר מהון. רפורמה של גבול – קביעת הגבול למדינת ישראל. רפורמה של חוק – לאכוף את החוק על החזקים ועל החלשים כאחד. כאשר המערך הקיבוצי אינו עומד בהחזר חובותיו להתייחס אליו כמו אל אחרון/ה הדיירים/דיירות בדיור הציבורי. כל עוד הם לא נענים לאתגרים הללו ורוכשים את הכישורים הנחוצים לשיח הזה – אין כמעט על מה לדבר איתם או אליהם. חבל על הזמן אבל במובן המסורתי של המושג.

  12. אורלי

    שלום לורה.
    ראשית, לא ברור לי אם באמת טעית בשמי או שיבשת אותו בכוונה. על כל פנים, אורלי נוי. לא בר-נוי.
    שנית, את שוב מדגימה את תפיסת העולם לפיה החרדים הם נשואי הפעולות של החילונים: אני למען הגברים החרדים, את למען הנשים. על הבעייתיות בתפיסת העולם הזו בדיוק ניסיתי להצביע במאמר, ותודה על שהבהרת שוב ואף חידדת את הנקודה.
    שלישית, ואני יודעת שבשלב הזה את לא מייחסת לי הרבה תום לב ביחס אליך, אבל בכל זאת, עיצה קטנה: שורת שמות הגנאי שגייסת כאן לתיאור החרדים, כמו גם שלל התארים שהובאו לעיל בהם נקטת ביחס לרבנים ('חסרי שכל והשכלה, שפלים, צרי אופקים'), מעידים שאת עויינת את האוכלוסיה הזו באופן כמעט אלים. אולי, בכל הכבוד, זה לא רעיון כל כך טוב שתשמשי חברת מועצה בעיר שחלק נכבד מאוכלוסייתה הם חרדים?

    1. לורה ורטון

      אורלי היקרה,
      ראשית, אף פעם לא קרה שבדף הפייסבוק שלי היו רק פוסטים על חרדים. כל הקוראים מוזמנים להכנס לדף פייסבוק בכל רגע ולראות כולם שרוב עיסוקיי בתחומים אחרים. לא אתן שמות תואר לטענה זאת שלך.
      שנית, לגבי ההערות שלי על חרדים: אני מבדילה בין השכבה הדקה והאיומה של עסקנים קיצונים בקרב החרדים והאוכלוסייה בכללותה (שהיא, אגב, מאוד מגוונת). כמעט כל הטענות שלי — הגזענות האנטי-ספרדית, השפלת הנשים והפרת החוק (כולל בתקנונים של המפלגות) — הם עבודתם של ההנהגה.
      שלישית, לגבי הדאגה שלך לייצוג החרדים והערבים: לחרדים אין כל בעיה של ייצוג. אל דאגה: הודות לשיעור הצבעה מאוד גבוה במישור העירוני בירושלים האוכלוסייה החרדית זוכה לכפול מייצוגה באוכלסייה (20% מהאוכלוסייה, 40% מחברי המועצה). גם בכנסת הם אינם סובלים מתת-ייצוג. המהלך של ארגוני הנשים איתי יכול פשוט להביא לייצוג של נשים חרדיות (אגב, מרצ היא המפלגה היחידה שהציגה — והכניסה לכנסת — אישה חרדית (ד"ר צביה גרינפילד)). לגבי הערבים: יש רשימות ערביות הכוללות נשים ויש שלא. כפי שציינתי, ככל הידוע לי אין מפלגה למעט השתיים שציינו שמצהירות שלא ייתנו ייצוג לנשים. אולי לא חשבת על זה, אבל כדי להגיש פנייה רצינית לשופט רובינשטיין לא מספיק לזרוק חשדות או השמצות. היינו זקוקות לתיעוד.
      יש הרבה גזענות והפלייה בעולם. אני מסכימה איתך. אבל נראה לי שהדרך להיאבק בהם היא ללכת צעד, צעד — אי-אפשר ללכת נגד כולם וכל העוולות בעולם בבת אחת. אנחנו התחלנו עם השופט רובינשטיין; הייתי מציעה לך לפנות את האנרגיות, הכעסים והתסכולים שלך אל מקורות יותר שליליים מאשר אל חבריי ואלי.

  13. האיאתולה חמינאי

    ההלכה אוסרת על נשים לרוץ במפלגה שלי. לגבי המזרחיים טרם החלטתי, בגלל שאני עדיין מנסה למצוא כאלה – טהורים.
    לצערי נישואי התערובת של השנים האחרונות הפכו אותם לזן נכחד, וכל השורדים כנראה באים ממשפחות המתנגדות זה דורות לכל מגע עם אשכנזי יימח שמם. לולא לוחמות חירות נאורות כמו גב' נוי, הייתי גם אני נעלם מזמן!

    1. חבר של איאתולה קצנלסון

      ממש חכם וצודק! אחר כך נכניס את כל המזרחיים הבכיניים ושונאי האשכנזים האלה ונרכז אותם במחנות …. כדי שהאשכנזים המסכנים המקופחים יוכלו קצת לנשום.

  14. דןש

    אבל חיסולן צריך לבוא מלמטה, מצד הבוחר ולא מלמעלה כחוק.
    כפי הניראה עלינו עדין לעבור דרך ארוכה על מנת להפוך לעם אחד – נדמה לי שאף פעם בהסטוריה לא ההינו/נהגנו כעם. על פי ההסטוריה המתבטאת בסיפורי המקרא – השבטיות לא התבטלה – כל שבט חי לעצמו ואפילו התחתן בתוכו. השלטון התחלק בים שתי מדינות – יהודה וישראל, שהקרע ביניהם היה חמור ומובהק. בגלות חיו ב"טטאלך" ובחלוקה על פי הנאמנות לרב וה"מזרחיים" בכלל "נעלמו" מן הארץ ועד יום "מחפשים" את עשרת השבטים.

  15. ג. אביבי

    הייתי מסכים עם הטענה של המאמר, אם היה נטען שנציגי מרצ מתעלמים מקיפוח המזרחים במוסדות חרדי אשכנז, ורק מפנים אצבע מאשימה כלפי אפליית הנשים שם. אבל לא כך נטען.
    יש צדק והגיון לדרוש מכל המפלגות המיוצגות בכנסת, שיאפשרו לנשים להיבחר ללא מורא וסנקציות. זה אמור גם לגבי דגל התורה, ש"ס והרשימות האיסלאמיות. סביר שמספר הנשים, מבין תומכות המפלגות האלה, שיציגו את מועמדותן יהיה נמוך, בשל הסכמה גורפת (עדיין) בציבורים האלה לאי-השוויון המשווע בין המגדרים. אי הכרה בלגיטימיות של המצב המקפח והימי-בינימי הזה הוא הדבר הצודק. לפיכך צדקה הגב' ורטן בדרישתה ובעתירתה.
    גם נכון לטעון, כפי שטוענת ורטן – לפחות לגבי "דגל התורה /אגודה" נציגת חרדי אשכנז – שאין שום קיפוח נגד האוכלוסיה המצביעה להן מצד מוסדות המדינה. הם מתוגמלים ע"פ צרכיהם ולא בוחלים להספח למפלגות הציוניות לשם כך. חרדי אשכנז דוגלים באפארטהייד ובנומרוס קלאוזוס נגד המזרחים/ספרדים. כשם שהתנגדות למצב הזה היא מן הצדק כך גם ההתנגדות לקיפוח הנשים במגזרים האלה היא צודקת. קיפוח הנשים וגזענות באים, במקרה החרדי, מאותה נקודת השקפה פסולה.

  16. שושי

    יתכן שמזרחיים נרתעים במידה מסויימת מלהתמודד במפלגה זו, מעין אפליית "אשכנזים"