• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ללכת בתלם מתוך פחד

כולן הסכימו שאם הקוטג' יקר, מותר וצריך להחרים את תנובה. אבל מה קורה כשהקוטג' נותן ידו לדיכוי של עם אחר? על הניסיון למנוע מאזרחים/ות לשאול שאלות בסיסיות על כלכלת הכיבוש, לקראת הדיון היום (ד') בבג"ץ בעתירה נגד "חוק החרם"
נעמי גרינשפן

תשאלי את עצמך, מי מרוויח מחוק החרם? בטח שלא אף אחת מאיתנו. לא בכך שהיא שותקת ולא בכך שהיא נאלצת לשלם את המחיר. היום (ד') ידון בג"ץ בעתירה שהגישו קואליציית נשים לשלום, עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, יש דין, וארגונים נוספים נגד חוק החרם. החוק מתייחס לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על גורם מסוים "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה", כאשר אותו גורם יכול לתבוע כל מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטיל חרם או משתתף בפומבי בקריאה לחרם, גם מבלי להוכיח כי נגרם לו כל נזק.

ההשלכות הפוליטיות של איסור בחוק על הטלת חרם אזרחי הן קשות וברור למי הן מכוונות ומדוע. מטרתו האמיתית של החוק היא השתקה והפחדה של אזרחיות ואזרחים שמתנגדות למדיניות הכיבוש והאפרטהייד הישראלי; דרישה להתיישר עם הכלל, ללכת בתלם מתוך פחד. זהו ניסיון ברור למנוע מאזרחים לשאול שאלות בסיסיות על כלכלה, רווחה ותחומים נוספים המושפעים מהכיבוש ומשפיעים על חייהם. חשוב להבהיר שלא כל חרם אסור, לא בחוק ובטח שלא במוסכמות החברה הישראלית. הנה, רק לפני קצת יותר משנה היו מי שאירגנו חרם צרכנים במסגרת המחאה החברתית והפכו לגיבורים שזכו לתמיכה רחבה.

כולן הסכימו שאם הקוטג' יקר, מותר ואף צריך להחרים את תנובה, לכופף את ידה של החברה הקפיטליסטית המרושעת עד שתישבר בבכי ותסכים להוריד שקל או שניים. אבל מה קורה כשהקוטג' נותן ידו לכיבוש ולדיכוי של עם אחר? מה קורה כשהקוטג' הוא חלק ממערכת ממשלתית חברתית ממוסדת שניזונה ממחיקה של עם שלם? במקרה שכזה הקוראות לחרם הן בוגדות, מתנגדות לא רצויות לקונצנזוס שזכויותיהן ניתנות לרמיסה ולרדיפה כלכלית על ידי גופים מסחריים ואנשים פרטיים (החוק מאפשר תביעות שמתחילות ב-30 אלף שקלים ואינו מגביל את תקרת הקנס).

מדוע החרמת התנחלויות וכל תוצר היוצא מתוכן הוא מעשה רע ואסור בחוק, ולעומת זאת גביע של קוטג' מושלך על בניין מצודת זאב ומשליכו הופך לגיבור ללילה או שניים? ההבחנה בין חרם לחרם רק מדגישה את המטרה האמיתית של החוק: להשתיק את השיח על הכיבוש ואת המאבק נגדו. אך הכיבוש והאפרטהייד הישראלי הם גורמים בלתי נפרדים מהכלכלה בישראל, ולפני שאנחנו מתחילות להחרים יש לנו חובה להנגיש את המידע. עלינו להנכיח בשיח את העובדה שהכיבוש נמצא גם בענבים הגדלים על אדמות גזל ומהם מופק היין שאנו שותות; הכיבוש נמצא בתרופות שאנו צורכות, במחשבים שמשמשים במחסומי האפרטהייד, במפעלים שיושבים בהתנחלויות, ואף בכיסאות הפלסטיק שעליהם אנו יושבות.

אני רואה את השימוש בכלי של חרם אזרחיות כביטוי מבורך של התנגדות בלתי-אלימה, שבה יכולות לקחת חלק קבוצות שונות ומגוונות של אקטיביסטיות וגם מי שאינן תופסות עצמן ככאלה. הסנקציות בחוק הן למעשה צמצום מרחבן הבטוח של נשים להתנגד לכיבוש בדרכים לא-אלימות ובכך הן מחשיכות את חופש הביטוי ואת יכולת המחשבה. מתנגדת לכיבוש ולדיכוי? עדיף שתשתקי! יבוא קנס גדול וכל הביטחון התעסוקתי, הכלכלי וחברתי שלך בסכנה, שלא לדבר על נכסים (אם בטעות יש לך כאלה).

אני מסרבת לציית לחוק המדכא את חופש הביטוי שלי, המבקש למנוע ממני לחשוף את דיכוים של אחרים. אני מסרבת להפוך לאלימה רק מפני שבאופן ממוסד מצמצמים את דרכי הפעולה שלי להתנגדות לא-אלימה. אני מסרבת לציית לטרור כלכלי שמכוון כלפי בגלל דעותי.

למידע נוסף על כלכלת הכיבוש, אתן/ם מוזמנות להיכנס לאתר ולעמוד הפייסבוק של "מי מרוויח מהכיבוש"

כנראה שיעניין אותך גם: