מיומנה של עובדת קבלן

תשמעו סיפור. סיפור מיוחד של אישה אחת שהוא גם סיפור של נשים רבות וגברים רבים שמה שמחבר ביניהם הוא העובדה שכולם הם עובדות ועובדי קבלן
רבקה ויטנברג

אני עובדת כעובדת קבלן בתחום הניקיון בתל אביב. כידוע במשק הישראלי, בענף עובדי הניקיון מועסקים רק דרך קבלנים. הנה סיפור שקרה לי שיכול לתמצת את הסבל של העובדים בתחום הזה:

לפני כארבע שנים מצאתי עבודה דרך קבלן והוא שיבץ אותי ב"בבית הרופאים" בתל אביב. אב הבית הסביר לי על שעות העבודה וטיב העבודה. הוסברו לי ע"י זה לא היה גן עדן. הקבלן היה מתקמצן תמיד על החומרי הניקיון והביגוד. מה שהוא היה חייב לשלם עפ"י חוק, שילם, אבל לא מעבר לכך. את המשכורת הראשונה שקיבלתי, הוא העביר באיחור של שלושה ימים בטענה "שאני חדשה בחברה". דרך הביטוח הלאומי נודע לי, שבמשך שנה שלמה, המעסיק שלי שילם עבורי את דמי הביטוח הלאומי כמחויב לפי החוק ואת דמי הפנסיה שמר בכיס שלו. לאחר שנה ושמונה חודשים, אב הבית החליט להפסיק את ההתקשרות איתו.

נשארתי באותו מקום עבודה אבל דרך קבלן חדש, כלומר מעסיק חדש. ואז צצו בעיות חדשות: את חצי שעת ההפסקה שאני לוקחת בצהריים (אני עובדת שמונה שעות), הוא מנכה לי מהשכר. כלומר, במקום לשלם לי שמונה שעות, הוא משלם רק שבע וחצי. חצי שעה זה משמעותי עבור מי שמשתכר שכר מינימום. יום אחד אב הבית החליט להוריד לי 3 שעות שבועיות בעבודה, סה"כ 14-12 שעות בחודש. משמעות הדבר: ירידה בשכר. למה? כי מצד אחד, הרופאים שעבדו בבית הרופאים כמו גם בית חולים פרטי שפעל בו לא שילמו את דמי ועד הבית בזמן, והיו צ'קים שחזרו. כך לפחות טען אב הבית. הדבר אילץ אותי למצוא עבודה נוספת להשלים את הפער. הרגשתי כמו עבד.

כל פעם שהייתי מודיעה בזמן שאני מבקשת לצאת לחופשה, ברגע האחרון, הקבלן בכה לי בטלפון שאין לו מחליפה וסירב לשלם גם לי עבור החופש השנתי וגם לעובד שמחליף אותי.

עקב המיתון במשק, אב הבית קיצץ לי את שעות העבודה לחצי. זה נודע לי בסוף חודש אוגוסט. פוטרתי כי סירבתי לעבוד חצי משרה.

אני רוצה לציין שאני מרגישה שהיו לי שני מעסיקים: הקבלן ואב הבית. ניקיון הוא לא מקצוע נחמד בכלל, אבל גרוע מכול הם תנאי העסקה: כמעט ללא תנאים סוציאליים, שכר מינימום, ואם רוצים לחסוך בהוצאות – תמיד אבל תמיד – זה בא על חשבון ענף כמו ניקיון וכמובן על חשבון העובדים.

הגיע הזמן לסגור את הבסטה של הקבלנים הנצלנים ולחייב העסקה ישירה לכל העובדים בכל מקומות העבודה, שתהיה לעובדים זכות להתאגדות, ובכפוף להסכם קיבוצי שיאושר באופן דמוקראטי על ידי כל העובדים במקום העבודה. הגיע הזמן שקבלנים שיושבים במשרד הממוזג וצוחקים כל הדרך אל הבנק יפסיקו לעשוק ולנצל אנשים ונשים שמזיעים למחייתם ! אנחנו חייבים להתאחד, להתארגן ולהשיב מלחמה נגד הקפיטליזם שהופך את חיינו לגיהינום וכל זאת כדי שקבלן נצלן יתעשר על חשבון עבודתנו!

הקואליציה הארצית להעסקה ישירה מחברת את כל עובדי/ות הקבלן למאבק משותף לביטול דפוס ההעסקה הקבלני הנצלני. ב-30 בדצמבר תקיים הקואליציה כנס עובדי/ות קבלן ארצי בנוכחות נציגי מפלגות מכל הקשת הפוליטית. לפרטים

רבקה ויטנברג היא עובדת קבלן שעובדת שנים דרך קבלנים

לקריאה נוספת

יוסי לוס ואורלי בנימין | מי אמר שאין ברירה?

אורן שלמה | תהיו אקטיביסטים

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ניר לוי

    בושה שזה מה שמקבלים מי שעובדים הכי קשה.