• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

איפה השמאל ואיפה המיעוטים

השמאל חייב לקחת אחריות על העיוות שנוצר בפוליטיקה הישראלית ופער תהום בינו לבין המוחלשים
אבי דבוש


בחירות 2013

הבחירות בארה"ב העלו למודעות הציבור האמריקאי את "השד הדמוגרפי". ההכרעה, לטובת אובמה, נסמכה על הצבעה מאסיבית של מיעוטים – היספנים, שחורים, יהודים (למרות מעמדם הסוציו-אקונומי הגבוה) ואחרים. אלה הכריעו במובהק את הבחירות לטובת אובמה ונגד קואליציית "אמריקה הישנה" הלבנה, הגברית והחזקה כלכלית. במונחים סימבוליים, ניתן לומר שההכרעה בבחירות הגיעה ארבעה חודשים לפניהם, כאשר נולד התינוק שביטל את הרוב הלבן בארצות הברית, לראשונה מאז התנתקה מבריטניה הגדולה בסוף המאה ה-18. קואליציית המיעוטים ניצחה נתוני שפל כלכליים והוכיחה שזו לא הכלכלה, אלא הדמוגרפיה. לא פלא שאובמה, הנשיא השחור הראשון אי פעם, הקדיש את נאום הניצחון שלו בעיקר למסרי איחוד ופיוס לאמריקה המפוצלת יותר מאי פעם בעבר.

ארצות הברית של אמריקה לומדת את מה שאנחנו כבר הספקנו לשכוח. אנחנו מכירים את דפוסי ההצבעה העדתיים, השבטיים, החמולתיים. בארצות הברית רק עכשיו זה הופך להיות שם המשחק. ישראל מחולקת ומרובדת על פי שבטיה השונים ולאורך קוי שסע עמוקים כעומק השבר הסורי-אפריקאי. דפוסי ההצבעה שלנו מקובעים בגבולות ה"שבטים", ואמר כבר מי שאמר שכל המפלגות בישראל הן עדתיות בעיקרן, גם אם לא תמיד מצהירות על כך. האוניברסאליות המדומיינת מתה. יחי הפרטיקולריזם.

ברק אובמה, נשיא שחור במדינה שבעברה ראתה שחורים כבעלי חיים. למה כל כך קשה לדמיין ראש ממשלה מזרחי (או ערבי) לישראל? צילום: barack obama, cc by-sa

בעוד שהדמוגרפיה האמריקאית פועלת לטובת השמאל הפרוגרסיבי והדמוקרטי, המגמות הדמוגרפיות הדומות בישראל עובדות לרעת השמאל, המחזיק לכאורה באותם הערכים ממש. בארה"ב המיעוטים, שהופכים לגדולים ובעלי השפעה יותר בכח הילודה וההגירה, נוהרים בהמוניהם למפלגה שפתחה את שורותיה לכלל המיעוטים והוכיחה מחויבות לזכויות נשים, מהגרים ועניים. בישראל המיעוטים הגדלים מנוכרים לשמאל הישראלי ומזנבים ומצמקים אותו בכל מערכת בחירות.

הפערים האדירים בין הדמוגרפיה הדמוקרטית-אמריקאית ובין הדמוגרפיה השמאלית-ישראלית מוכיחים שמעבר למשתנים חשובים כמו סדר היום (למשל, זכויות מהגרים בארה"ב מול דת ומדינה בישראל), בולטות לנושאים בטחוניים והממדים הלאומיים והדתיים, השמאל הישראלי לוקה באזלת יד אסטרטגית. סבבי הפריימריס האחרונים בחד"ש (תוך הדרת נשים בוטה) ובמרצ (עם רשימה "לבנה") משקפים את הסוגייה העמוקה.

השמאל הישראלי נתפס, במידה לא מועטה של צדק, מנוכר לכל מה שהוא מסורתי, פריפריאלי, מזרחי, עולה ועני. השמאל נתפס כמאיים על קהילות שמרניות כשהוא שם במרכז את זכויות הפרט, אשר במסגרת תפיסות שמרניות הן בעלות חשיבות משנית. במאמרו "מעבר לגן ולג'ונגל" מדגים ניסים מזרחי כיצד הליברלי בישראל תופס את עצמו כבעל אמת טבעית ומוחלטת, ואיננו מקיים דיאלוג וקשר עם האחרים לו בחברה הישראלית. השמאל הישראלי לא פוגש אותם מתוך עמדה שווה ויכולת להכיל ולייצר חליפין של ערכים ופרקטיקות. בצורה זו, הליברל הישראלי חותר תחת ערכיו שלו עצמו. במונחים פוליטיים-אלקטוראליים זו קטסטרופה. בלב השמאל הישראלי כמיהה ל"ישראל של פעם", ממש בדומה לכמיהת הרפובליקני הממוצע "לארצות הברית של פעם", לפני ש"הממזרים" שינו את הכללים וחטפו להם את המדינה. במובנים אילו דומה רוח השמאל הישראלי לרוח הרפובליקנית הימנית, יותר מאשר לרוח הדמוקרטית השמאלית.

האם ומה ניתן לעשות על מנת לשנות זאת? כבר אמר הרבי נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן!" כפי שלמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, שהתנתקה מכל מי שאיננו מגלם את ערכיה באופן שהולם את הציפיות של האליטה הגברית הלבנה, יש עוד דרך ארוכה לעשות, כך גם לשמאל הישראלי. אבל חובה להתחיל עכשיו. אין קיצורי דרך. כל פעולה שתכליתה לממש פופולאריות קצרת טווח בקלפי תיתקל בהתנגדות חזקה מהשטח שחושד מראש ובאופן היסטורי בשמאל הישראלי המפלגתי.

רק פעולת התחברות אמיתית וכנה, שורשית ועמוקה, יכולה להתחיל את התיקון. פעולה "אפורה", הכוללת למידה וחריש עמוק וצנוע פה ושם בארץ ישראל, יכולה לגייס את "השד הדמוגרפי" לכוח פוליטי חדש ערכים ופעולה הומניסטית.

הכותב הוא מנהל תכניות בשתי"ל

לקריאה נוספת:

תום מהגר | כשאשכנזי ומזרחית התמודדו

חגי קלעי | ואצלנו אין כל חדש

למאמרים נוספים של אבי דבוש

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות