ביבי, ילדים עניים זה ציונות?

העוני מתרחב והולך, אבל זה לא מעניינו של ראש ממשלתנו. השוק החופשי יפתור הכל. זה לא עובד? אלוהים יעזור לכם
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

בשבועות האחרונים אנחנו נחשפים שוב ושוב לכיעור של החברה בישראל. חברה שבה עוני מחפיר של רבים הפך להיות חלק אינטגרלי מההוויה הציבורית שלה מבלי לעורר יותר מדי תהיות. הרי זהו העולם, והערבים והחרדים אשמים והממשלה הנוכחית היא ממש חברתית כמו שהיא תהיה גם אחרי הבחירות. כי אחרי הבחירות יבואו הקיצוצים כי הרי אי אפשר להגדיל את הגירעון ואי אפשר להעלות את מס החברות, ואי אפשר לבטל פטורים, ואי אפשר להעלות את מס ההכנסה, כי אז יקום העולם לכלותינו ואז אנה אנו באים. הרי קשובים אנו לעולם, לעולם הפיננסי בלבד.

בינתיים ראש הממשלה בולס פלאפל עם הרבה חריף ומספר סיפורי מעשיות על אהבתו הגדולה לירושלים ולכן הוא בונה בה בלי סוף. אבל, כל זה נעשה לא מאהבת ירושלים אלא כחלק מטקטיקת הבחירות שלו בעצת יועציו. הרי ב-1996 האשים את פרס שהוא יחלק את ירושלים, ועכשיו הוא עושה כמעט אותו דבר כנגד העומדות בראש מפלגות הלא שמאל הנוכחיות. מה יותר טוב מאשר לטעון שהציונות אינה מנת חלקן של מפלגות שכל הזמן נשבעות שאין ציוניות מהן. כדאי לזכור שבעוד בטרם 1967 שטחן של תל אביב יפו וירושלים היו דומים, כיבושי מלחמת ששת הימים הגדילו את שטחה של ירושלים פי 2.5. כמו כן, בשנים האחרונות ניסו להרחיב את תחומה של ירושלים אל מעבר למבשרת ציון ואז חשבתי שתהיה ירושלים גדולה והשאר מדינת ישראל קטנטנה, אבל נעזוב את זה.

הנה גם אני נגררתי לדיון הזה, כמו רבים מאמצעי התקשורת, ולא אומר מילה על הבדיחה הקשורה בהחלטה למנוע מחנין זועבי להתמודד בבחירות. אחזור לנתוני העוני. רק לפני כשלושה שבועות פורסם דוח העוני שכתבתי עליו. בשבוע האחרון פורסמו שני דוחות נוספים – דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת והדוח השנתי של המועצה לשלום הילד. שלושת אלה יחד ולחוד מציירים תמונה של חברה מעוותת שבה למשל 65.8% מן הילדים הערבים בישראל עניים, ושבין העניים שנתמכים על ידי עמותות יש ילדים שנשלחים לפנימיות מכיוון שההורים אינם יכולים לכלכלם, וש-10% מהם נאלצים לעבוד. בתקופת היותו שר האוצר כתבתי ב-2003 שמדיניותו תוביל לכך שילדים יצטרכו לעבוד.

חסרי קורת גג משתכנים בבנין ריק בירושלים. ביבי בונה בירושלים ואזרחים נותרים ברחוב. צילם: אורן זיו / Activestills.org

זה נושא שממש לא מעניין את ראש ממשלתנו. התפישה שגובשה בארה"ב בתקופה הכלכלית הימנית ביותר שעולה על הדעת התקבעה אצלו עד כדי כך שהוא אינו רואה את הפחתת העוני כחלק מתפקידו. אומנם שליחיו ממלמלים לעתים משהו בנושא אבל רק כדי שהמצביעים לא יבחינו בתפישה האמיתית מאחורי מלמוליהם. לדידו הקמת תשתית של "כלכלה חופשית" ויצירת מצב מאקרו כלכלי סביר הן המטרות הראויות היחידות שעומדות על סדר יומו. כל מה שמתגלגל מכך אינו חלק מתפקידו אלא נותר בתחום אחריותו של השוק האנונימי. כיוון שהוא עדיין נזקק לקולם של בוחרים אין ראש הממשלה מגלה לבוחריו שהם מעניינים אותו כשלג שלא ירד בתל אביב מ-1950.

ראש הממשלה הוא חלק ניכר מהבעיה אבל גם אחרים אינם מתייחסים לנושא ברצינות הראויה. למרבה הצער, גם אצל מפלגות שטוענות לכתר החברתי אני לא מוצא דיון עמוק בנושא העוני בכלל ושל ילדים בפרט. כדי שהעוני יחוסל (גם אני בעד חיסולים) יש צורך בתוכניות ברורות. חלקן יכולות להיות מיושמות מיד ולחלקן דרוש זמן. אבל בכל מקרה הייתי רוצה לראות תוכנית שבה יוצבו יעדים ברורים להפחתת העוני, בעיקר של ילדים. למשל, בנושא הביטחון התזונתי יש לפעול מיד בהשקעה שאינה גדולה במיוחד. יש כבר מועצה לביטחון תזונתי, אלא שכרגיל הממשלה מתקמצנת. התוכנית תכלול העלאה של קצבת ילדים (שכעת שוב מתכוונים להפחיתן), העלאה של גמלה להבטחת הכנסה, העלאת השכר, כמו גם שינויים במערכות החינוך והבריאות, אבל הדגש צריך להיות לפני כל דבר אחר על הפחתה של העוני.

אני לא מתכוון להצביע לאף מפלגה שלא תעמיד תוכנית כזאת במרכז העניינים שלה.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים של איציק ספורטא

אורלי בנימין | עניי עירנו

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.