מי לא קיבל חיסון

לתשומת לבו של שטייניץ, מסתבר שהוצאת שירותים למכרזים והעסקת עובדות קבלן פוגעים באיכות השירות ומייקרים אותו. יש דרך פשוטה ומועילה להקטין את הוצאות הממשלה במקום קיצוץ בשירותים – לבטל את ההפרטה. דוח של מרכז אדוה.
ברברה סבירסקי
אחות בי"ס בודקת חיסון של ילד בכפר יובל, 1970. צלם: משה מילנר, לע"מ

בעבר, לפני ששירותי הבריאות לתלמיד נמסרו לספקים פרטיים המרבים במחיר הנמוך, השירות היה גם זול וגם מקצועי. אחיות בריאות הציבור, שהיו עובדות מדינה, נכחו בבתי ספר והכירו את התלמידים. הן לא רק נתנו חיסונים אלא גם ביצעו סדרה של בדיקות (ראיה, שמיעה, משקל גוף ועוד) וקיימו מעקב במקרים בהם נדרש טיפול. במשרד האוצר סימנו את שירותי הבריאות לתלמיד כשירות שרצוי להפריטו בטענה שהפעלתו על-ידי גוף חיצוני תהיה זולה יותר. התוצאה: ייקור העלות וירידת במקצועיות.

במרץ 2012, בעקבות ביצוע נמוך של חיסונים ובדיקות אחרות בתלמידים בכיתות א’-ט’ במחוז אשקלון ומחוז הדרום, הוחלט להחזיר את השירות במקומות אלה לידי משרד הבריאות. במחוזות האחרים, השירות של הקבלן (נטלי) הופסק ובחודש ספטמבר 2012 פורסם מכרז חדש במטרה לבחור קבלן שיבצע את שירותי הבריאות לתלמיד בתקופה הקרובה – למעט מחוז אשקלון ומחוז הדרום. עלות השירות כפי שנקבעה במכרז: 90 מיליון ש”ח לשנה. הזוכים במכרז: נטלי ופמי פרימיום. בינתיים, באשקלון ובמחוז הדרום, שם החזיר לעצמו משרד הבריאות את האחריות הישירה למתן שירותי הבריאות לתלמיד, השירות השתפר מאד, לפי מדד שיעור החיסונים.

 

במחוז הדרום שיעור ביצוע החיסונים הנדרשים בכיתה א’ עלה מ-66% ל-90%, בכיתה ב’ מ-64% ל-90% ובכיתה ח’ מ-36% ל-87%. במחוז אשקלון, שיעורי הביצע עלו מ-90% ל-96% בכיתה אי, מ-91% ל-94% בכיתה ב’ ומ-84% ל-94% בכיתה ח’. לדברי משרד הבריאות, ביצועי פעולות הבריאות האחרות הנדרשות בכיתות א’-ט’ ראו בשנת 2012 שיפורים דומים. ההבדל בין השירות הניתן ישירות על-ידי משרד הבריאות ובין השירות הניתן על-ידי קבלנים טמון בין היתר במצבת כוח אדם. בשירות של משרד הבריאות, היחס בין אחיות לתלמידים הוא ממוצע של 1:2,800, בשעה שבשירות של הקבלן, היחס הוא 1:5,000.

הלוח שלעיל מראה שהשירות הציבורי,המטפל ב- 17% מכלל התלמידים, מגיע ליחס אחות/תלמידים הקטן בכמחצית מהיחס אחות/תלמידים המתקיים בשירות הקבלני. במילים אחרות, לרשות האחות בשירות הציבורי עומד “זמן תלמיד” כמעט כפול מזה של האחות בשירות הקבלני. כמה היה עולה הטיפול אילו ניתן לכל התלמידים והתלמידות בישראל, תחת יחס אחות/ תלמידים כמו זה המקובל כיום בשירות הציבורי (באשקלון ובדרום)? כפי שניתן לראות בלוח שלהלן, עלות השירות הקבלני היתה גדולה מזאת של השירות הציבורי פי 1.6.

יתרה מזאת: היתרון הגדול ביותר של השירות הציבורי הוא, שהוא מצליח להעניק שירות טוב יותר לתלמידים ובה בעת מעניק תנאי עבודה טובים יותר לאחיות העוסקות במלאכה. כמובן שהחיסכון של השירות הציבורי אינו מסתיים בעלות שירותי הבריאות לתלמיד אלא כולל גם חיסכון בעלויות רפואיות הנובע מחיסון שנעשה במועד הנכון וממעקב אחרי ליקויי בריאות והטיפול בהם. עצירת ההפרטה תחסוך כסף רב למדינה ותחזיר את העטרה ליושנה: היא תחזיר את האחיות לבתי ספר ותחזיר לאחיות את התנאים הדרושים כדי לבצע עבודה מקצועית.

ברברה סבירסקי היא מנהלת מרכז אדוה

לקריאה נוספת

מאמרים נוספים של ברברה סבירסקי

יוסי לוס ואורלי בנימין | מי אמר שאין ברירה?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רונן

    חיסוני ילדים הם כבר מזמן לא ברכה אלא קללה.
    הנה דוגמא לחיסון שהטא קללה נוראה שבאה עכשיו על כל ילדות כיתה ח':
    איימי קיבלה את ההחלטה הלא-נכונה, זדה בת ה-13 שילמה את המחיר
    http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/09/13.html

  2. דור לוי

    חיסון במקורו היה רעיון טוב, אבל מיישמים אותו בצורה גרועה. חברות התרופות לוחצות ומאשרים חיסונים מיותרים.

    חשבתם פעם איך מכינים חיסון?
    קודם לוקחים מזון למקרובים (פעם היו משתמשים בביצים), ונותנים למיקרוב להתרבות.
    אחרי זה הורגים את המקרוב עי רעל וחומרים משמרים.
    כמות , אומנם קטנה, של הרעל הזה מועברת למחוסן.
    אם היה חיסון אחד בשנה , נניח שלא נורא , אבל היום מחסנים בעשרות חיסונים – והמעט הזה מצטבר לכמות הסטרית.

    הבעיה שכמו שקשה להוכיח משפטית את הטריבאלי, שהצלילה בקישון מסוכנת, ככה קשה להוכיח את הקשר שבין הזרקת רעלים לגוף ונזקים…

    ועוד משהו: אין כמו החיסון הטבעי שהגוף מקבל אם נדבקים (פתרון הסבתות-כשיש מישהו חולה, להצמיד אליו את כל הילדים…)

    אני לא אומר לא לחסן אלא שצריך היה להפעיל שיקול דעת:
    לחסן נגד מחלות קטלניות או שגורמות בסבירות גבוהה לנזקים כמו שחפת ופוליו.
    אדמת וחזרת שעלולות לגרום נזק לבוגרים, לחסן רק בתחילת ההתבגרות.
    וחצבת,אבעבועות רוח, רוטה אלו דברים שבטיפול נכון, הסיכויים לסיבוך קטנים. תשקיעו כסף בהדרכת הורים ולא בחיסון….