שלושה שירים של אהרון אלמוג

"לא קוקוס"

לא סובין לא קקאו לא קוקוס
אכלו חילבה רבותי הוקוס פוקוס ותראו
שתהיו טובים כמלאכים ותפתחו
רגישויות סמויות כילדים,
דברים שלא ראיתם עד כה יהיו לפתע
ברורים. הגבעות יהפכו להיות
הרים. העקוב יהיה למישור ותוכלו כמאמר
הבריות לתפוס את השור
בקרניו. ילדיכם ישחקו תופסת ויירבו
כרימונים. תרצו לנשק אפילו לשכנים
תוכלו לטאטא מדרכות כאילו היה זה
משחק ילדים. מדינתכם תשגה. עצמותיכם
כדשא תפרחנה ומן החוח
יעלו ורדים.

***

על שתיקתם של התימנים

אל בית סבי באו תימנים ממחנה יוסף
ישבו ושתקו
כשאחד שר השני חיכה
כך גדלתי בין נהמה
לשתיקה
עכשיו התקינו לאבי טלפון והוא יושב
ומחכה לצלצול
שמונים שנה שתק שתקו אבותיו
עכשיו הוא רוצה שיקשיבו לדבריו.

***

פרס ברנר, או: מעשה במטוס חסר כנפיים

לו היו אומרים לי שאזכה בפרס, לא הייתי מאמין
לו היו אומרים לי שכבר זכיתי בו, גם כן לא הייתי מאמין
וכי פתי אני שאאמין לכל דבר?
זוהי על כך פנים חכמה של נתן זך
השועל החייכני הזה שהצליח להתחמק מכל הפרסים
שפרסו
לו היה תימני היה בודאי נתן זח
ואז הייתי אומר עליו: לא איש כזַח יפול בפח
אך הוא אשכנזי וכל הענין הזה של מזרח ומערב הוא נואל ביסודו
ובכן הלכתי לקבל את הפרס בחליפה שלא ראתה אור
השמש מזה 20 שנה
20 שנה התביישה בשבילי בארון
הברשתיה מן הטחב ניערתיה מן האבק, החלה לחייך.
לנהג מונית אמרתי בקצרה: קפלן 6, כמי שיש לו דרך בנהגי מוניות
ידעתי שאם אתחיל לדבֵּר לא אצא ממנו
הנהג הסתכל בי
נוסע לחתונה, שאל
לא. לקבל פרס.
אה, אתה מהתעשיה האוירית. גם בן דודי לקח פרס קפלן לפני שנה
יש לו ראש. עוד כשהיה קטן המציא דברים. מה המצאת אתה?
מה המצאתי, חשבתי לעצמי
על מטוס בלי כנפיים, שמעת? גֵ'ט קוֹנְקוֹרְדַנְטִיבִי. המצאה שלי
(תושיה של משורר אסוציאטיבי)
מרוב תדהמה כמעט עלה על אי תנועה. במקום להביט קדימה הסתכל
לאחור
בכדי לראות במו עיניו את ממציא המטוס חסר הכנפיים
בְּנֵס הגעתי לשָם שלֵם
בְּנֵס קיבלתי את הפרס.

***

אלמוג בהר על אהרון אלמוג

מתי שמואלוף על אהרון אלמוג