• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

תוכנית לצמצום פערים בבריאות

דוח חדש של מרכז אדוה מנסח הצעות לשיפור השוויוניות, היעילות, תנאי ההעסקה ואיכות השירותים במערכת הבריאות הציבורית בתקציב הבא
ברברה סבירסקי

אנו מציעים שבשנים הבאות נשאף להשיג ארבעה יעדים, שהמשותף ביניהם הוא החתירה למערכת בריאות שוויונית יותר. ראשית, עצירת הליך ההפרטה במערכת הבריאות הציבורית. להפרטה ממדים רבים, אך המימד שעליו אנו שמים את הדגש במסמך זה הוא הירידה בהוצאה הציבורית לבריאות והעלייה בהוצאה הפרטית לבריאות, בעיקר תשלומים של משקי בית.

מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא טובה וסל השירותים הבסיסי שמקבלים כל תושבי ישראל בתמורה למס בריאות הוא נדיב, יחסית לסלים במערכות בריאות ציבוריות אחרות בעולם. אולם, כיום משקי הבית משלמים חלק גדול יותר מהכנסותיהם עבור שירותי בריאות מאשר בעבר. חלקה של המדינה בהוצאה הלאומית לבריאות קטן, וחלקם של משקי הבית גדל. משקי הבית בישראל מוציאים יותר ויותר כספים על ביטוחי בריאות נוספים. לכ־80% מהמבוטחים בקופות החולים יש ביטוח משלים ול־39% יש גם ביטוח משלים וגם ביטוח מסחרי.

צילום: ejorpin, cc by-nc
צילום: ejorpin, cc by-nc

בשנת 2011, הכנסות קופות החולים מפרמיות עבור ביטוחים משלימים הסתכמו ב־3.4 מיליארד ש"ח והכנסות חברות הביטוח מפרמיות עבור ביטוחי בריאות רפואיים הסתכמו ב־3.1 מיליארד ש"ח. ביחד, פרמיות אלה הסתכמו ב־6.5 מיליארד ש"ח. לפי תחקיר של רוני לינדר־גנץ, שני סוגי הביטוח האלה מתאפיינים בכיסויים חופפים ובשיעור ניצול נמוך, במיוחד הביטוחים של חברות הביטוח. לפי משרד הבריאות, "בממוצע, על כל שקל שמשלם האזרח בישראל לחברות הביטוח הפרטיות עבור ביטוחי בריאות, הוא מקבל פחות מ־50% בחזרה עבור שירותי בריאות".

ההכנסות מביטוחים נוספים – 6.5 מיליארד ש"ח – שקולות לכשליש מדמי הבריאות שנגבו בשנת 2011. לדעתנו, היה זה יעיל יותר ובוודאי שוויוני יותר לגבות דמי בריאות מעט גבוהים יותר על מנת שאפשר יהיה להגדיל את הסל הבסיסי עבור כל תושבי ישראל (היות ויש שתי רמות תשלום, מקבלי שכר נמוך יידרשו להוסיף סכום קטן מאוד). למי שבכל זאת חפץ לרכוש ביטוח נוסף, ניתן לשמור את תחום הביטוח המסחרי לניתוחים אלקטיביים שאין להם קשר חיוני למצב הבריאות.

תקציבי השירותים הניתנים ישירות על־ידי משרד הבריאות גדלים בשיעור נמוך משמעותית מהתקציבים המממנים את השירותים הניתנים על ידי קופות החולים. התוצאה היא שחיקה ברמתם של שירותים אלה. דרך המלך למניעת שחיקה זאת היא שילוב השירותים הללו – בריאות הנפש, האשפוז הסיעודי וטיפול שיניים לילדים ולזקנים – בסל הבסיסי של שירותים הניתנים על־ידי קופות החולים.

היעד השני הוא שיפור תנאי התעסוקה של רופאים ואחיות המועסקות במערכת הציבורית, כדי לשמור על מערכת ציבורית טובה. לפי הדו”ח של Health at a Glance 2011 ,OECD, ישראל “במקום טוב באמצע” כאשר מדובר בשכר האחיות. אולם, שכר הבסיס של אחות ללא משמרות לילה וסופי שבוע הוא נמוך למדי. כמו כן, בדירוג מספר האחיות ל־1,000 נפש מדורגת ישראל במקום 31 מתוך 41 ארצות, עם 4.5 אחיות לכל 1,000 תושבים. גם היחס בין מספר האחיות למספר הרופאים נמוך בישראל – 1.3 אחיות לרופא, לעומת ממוצע של 2.8 אחיות לרופא ב- OECD. העתיד הקרוב לא נראה שונה מההווה. בו בזמן, לאחיות המוצבות בתחנות אם וילד, בשירותי הבריאות לתלמיד בבתי הספר ובבתי חולים יש משימות רבות מבעבר. אחות בית החולים, לא זו בלבד שהיא מבצעת יותר משימות מבעבר, אלא שהעבודה נעשתה קשה ותובענית יותר. השינויים האלה מתרחשים על רקע צפיפות גוברת בבתי החולים הציבוריים בישראל. בדוח מפורטות שורה ארוכה של הצעות לשיפור.

בכל הנוגע לרופאים בישראל בולטות כיום שלוש בעיות: השיעור הנמוך של רופאים ל־1,000 נפש; גילם המבוגר של קרוב למחצית הרופאים; ומספרם הקטן של בוגרי לימודי הרפואה כל שנה בהשוואה לצורך הנצפה.

בנוסף, מאבק הרופאים לקראת החתימה על הסכם העבודה החדש בשנת 2011 הבליט את בעיית הייצוג של חלק מציבור הרופאים. המתמחים גילו שהסוגיות שבראש מעייניהם – עומס העבודה ושכר הרופאים הצעירים – אינם נמצאים על סדר יומה של ההסתדרות הרפואית, הנשלטת על־ידי ראשי המחלקות בבתי החולים. מצידם, הרופאים בקהילה גילו שהם אינם שותפים להסכם החדש המתגבש. אחרי מאבק, הם קיבלו מידע חלקי אולם התנגדויותיהם לא הובאו בחשבון. ההסכם החדש הרע את תנאי עבודתם.

קרוב למחצית הרופאים הן נשים. מצב הרופאות דומה לזה של הרופאים, בתוספת סוגיות הרלוונטיות לרופאות בלבד. בין הסוגיות האלה: הפרשי שכר לטובת הרופאים, מקרים של הטרדה מינית, היעדר התייחסות לצרכיהן המיוחדים הנובעים מתפקידיהן של הרופאות במשפחה, והיעדר ייצוג בהסתדרות הרפואית בישראל.

להרחבה על שני היעדים הראשונים כמו גם על שני היעדים הנוספים: צמצום הפערים בנגישות לשירותי בריאות בין מרכז הארץ ובין הצפון והדרום ובין תושבי היישובים היהודיים והיישובים הערביים, וצמצום הפערים במצב הבריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, קיראו את הדוח המלא.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.