• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

על מה הבחירות האלו

הפוליטיקאים בעיקר מנסים למצב את עצמם על הרצף המצטמצם של האפשרויות הלגיטימיות בדיון הציבורי: שלום אי אפשר לעשות כי אין פרטנר, בכלכלה אי אפשר לעשות דבר מלבד לקצץ. אז מדברים על גושים ועל אישים
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.


בחירות 2013

עוד שבועיים בחירות, ומה אנחנו יודעים היום שלא ידענו לפני חודש על מדיניותה הכלכלית של הממשלה לאחריהן? האמת, לא הרבה. מכיוון שגם בפוליטיקה וגם בתקשורת הסכימו שלא צריך בחירות כי ראש הממשלה כבר נבחר, ואם כך מה שצריך לעשות זה לחשב חישובי גושים ולדבר על כלום במשך חודשים. כל מערכת הבחירות נסובה, כך נראה, על תיאוריית הגושים. ואם כבר גושים, אז למה לא לדבר על מפלגות כאילו היו הפרסוניפיקציה של מי שנבחר או מינה את עצמו לעמוד בראשן. אז כולנו חברים וציפי, נפתלי, שלי, יאיר, ביבי והשילוש הקדוש בש"ס, שלא לדבר על איווט, מסתובבים בשטח ושוטחים את מרכולתם שאינה אלא אמירות חסרות שחר על יריביהם.

חוק הבחירות אוסר על תעמולת בחירות 60 יום לפניהן. בעבר דקדקו בקיום החוק ולא ראיינו פוליטיקאים בזמן הזה. היום כולם מתראיינים מדי יום ועושים תעמולה שאם היו צריכים לשלם עליה, זה היה יקר פחד. בו בזמן מגדילים אותם אמצעי תקשורת לעשות בכך שהם מתלוננים על תשדירי הבחירות הרשמיים, שמתחילים רק שבועיים לפני הבחירות. מי צריך את זה? הם טוענים, זה בזבוז זמן שידור יקר. בראיונות שאינם תעמולה לכאורה המראיינים יוצאים ידי חובתם כאשר לקראת הסוף הם אומרים את משפט המפתח: "עד כאן, בלי תעמולת בחירות”.

שני הדברים, ראיונות התעמולה הלא-רשמית לכאורה והתעמולה הרשמית, יוצרים אפליה ברורה בין המפלגות שצופים שיהיו להן פחות מצביעים, בעיקר המפלגות החדשות, לבין המפלגות הגדולות יותר. שלא לדבר על הסקרים הבלתי-נגמרים שגם הם מכוונים את הציבור שלא להצביע למפלגות בהם הם תומכים כי המפלגות הללו לא תעבורנה, כביכול, את אחוז החסימה. גם תשדירי הבחירות לא שוויוניים בעליל: מפלגות גדולות מקבלות זמן רב יותר מהמפלגות הקטנות והחדשות שלחלקן זמן מינימום. העיקר להמשיך בלהג האינסופי על מעלותיהם או חסרונותיהם של העומדים והעומדות בראש המפלגות, כאשר הכל הרי תכנון של יועצי בחירות שמבינים הרבה יותר במכירת אבקות כביסה מאשר בפוליטיקה.

אבל בעולם שבו מפשיטים כל דבר ממורכבות, גם פוליטיקאי הוא לא יותר ממוצר שאמנם מדבר והולך – אבל בעיקר מנסה למצב את עצמו ברצף המצטמצם של האפשרויות הלגיטימיות בדיון הציבורי בישראל. שלום אי אפשר לעשות כי אין פרטנר, וככל שאנחנו מתחזקים האיומים עלינו גוברים. בכלכלה אי אפשר לעשות דבר מלבד לקצץ ולפגוע במוחלשים, כי העשירים יברחו והבינוניים יקרסו, והעניים כבר רגילים למצבם.

אז זה מה שיהיה: באוצר כבר מתכננים את התקציב לשנה וחצי הבאה; בתקציב הזה יהיו קיצוצים ברווחה ובקצבאות ילדים, כמו גם קיצוץ רוחבי גדול במשרדים כמו חינוך ובריאות; יעלו גם כמה מיסים – סביר להניח שאלה יהיו מיסים עקיפים שנלקחים בעיקר מהעניים ופחות מהעשירים; ובביטחון כמעט כלום או ממש כלום, כדברי ראש הממשלה שפתאום מתראיין ולא עושה בכלל תעמולת בחירות רק מנסה לחזק את שליטתו בפוליטיקה הישראלית, לא כי הוא כל כך מוצלח אלא כברירת מחדל.

לעתים אכן מופיעות השוואות בין המפלגות בעיתונות הכלכלית, אבל זה בטל בשישים. אם מצב הכוחות הנוכחי לא ישתנה, נידונו למדיניות שתשחזר את מה שקרה בראשית שנות האלפיים שבה הועבר הון מהעניים לעשירים, נערכו קיצוצים לעניים וניתנו הטבות למבוססים יותר, לעשירים עוד יותר, ולחברות בקיצוצי מס מסיביים. בדוח שיצא בשנה שעברה נמצא שרווחיהן של החברות העשירות ביותר (המאון העליון) עלו ב-128%, בעוד שהמס שהן משלמות עלה רק ב-26%. כמו כן, מס חברות האפקטיבי של החברות הללו ירד מ-28.8% ב-2004 ל-17.5%. אז הנה מדינת הרווחה התאגידית שלנו, ויש גם עוד מדינת רווחה בשטחים ליהודים בלבד.

עזבו את הסקרים, עזבו את הדיבור האינסופי בתקשורת ובחרו במפלגה, קטנה כגדולה, שאתם מסכימים ומסכימות עם קווי המדיניות שלה גם כלכלית וגם מדינית. אם לא, נתעורר אחרי הבחירות ונאמר לא לזה פיללנו.

לקריאה נוספת:

עוד על בחירות 2013

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אסתי

    אילו נשים היו בוחרות רק באחת ה"וויעברס", כפי שכינה ליברמן את שלי, ציפי וזהבה, ואילו היינו מצליחים להביא יותר מ 50% ערביות להצביע…

  2. דרור בל"ד

    התעמולה של הליכוד אינה מיועדת כלל לתומכי הליכוד אלא דווקא אל מתנגדיו. נתניהו מודיע (!) קבל עם ועדה כי הוא יודע כי הציבור המטומטם, לא ההדיוט כפי שסבור דיסקין, ימשיך להצביע לו ללא קשר מה עשה ומה לא עשה. כדאי להקשיב להודעתו ולהפסיק לשכנע את הציבור ההדיוט, סליחה המטומטם, עד כמה ביבי מסוכן וכו'. דרך פעולה הכרחית היא לחפש דרך פעולה אלטרנטיבית. ראו עוד במאמרו של דרור זאבי – תגידו יפה שלום לדמוקרטיה (YNET), או את דבריה של חנין זועבי: "בל"ד לא דורשת צדק מהמשטר, היא דורשת משטר צודק".

    סמי שלום שטרית: "שתי מגמות יובילו בשנים הקרובות להתכנסות וקריסטליזציה אידיאולוגית כאן: האחת היא התפוררותו של השמאל הציוני עד כדי היעלמותו בקרוב (שלי יחימוביץ הייתה מתה להחליף את ליברמן בברית עם ביבי, אבל זה חלום רטוב שהיא לא תגשים), שלא לדבר על "גוש שמאל" אין דבר כזה – כל מפלגות "המרכז הלאומי" מכינות עכשיו את תנאיהם להצטרפות לממשלת נתניהו. המגמה השנייה היא הורדת כל המסכות מעל פני הימין הדתי-משיחי והסחף הבלתי נמנע של החרדים הצבועים אל המשיחיות האקטיביסטית הפאנטית. שום דבר לא נסתר יותר, הכל בפנים כפי שאומרים אצלנו.

    על כך רק משפט אחד אולי ירגיז אנשים ונשים טובות שמאוד משתדלים ומאמינים בשינוי: טוב מאוד! בשעה טובה ויפה שעה אחת קודם. הגיע הזמן שהכל יתבהר כלפי פנים וכלפי העולם. הגיע הזמן שסדרי העדיפויות של המשטר והאידיאולוגיה שלו יתבררו ויתבהרו ולא נצטרך קורס של דרידה לפענוח צפונות ליבם. על כך שלוחה ברכה לנפתלי בנט שבסך הכל הוא ולא חר מסמל את ישראל היהודית, מכל הבחינות. אני שוקל להצביע עבורו ואף לשכנע אחרים לעשות כן. צריך לתת להם כוח מספיק גדול וחזק לכפות על נתניהו את הגשמת כל הפנטזיות המודחקות והגלויות שלו ובעיקר, סיפוח רוב השטחים הכבושים, סירוס שלטון החוק ושיתוק התקשורת וחופש הביטוי. מי שזה מפחיד אותו ועוד ישאר כאן יצטרך אז לנקוט עמדה אקטיבית חד משמעית וגורלית, ואני לא מדבר על הקמת אוהל ברוטשילד".
    2 ינואר 2013, מתוך דף הפייסבוק שלו.
    http://www.facebook.com/sami.chetrit/posts/10151313307838150

    חנין זועבי: "כרגע אנחנו עוברים שלב שהוא חשיפת הסתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. אני לא רוצה לסגור דלתות ולשאול את עצמי אם אנו רחוקים מהמטרה או קרובים אליה. עכשיו עלינו לחשוף את הסתירה בין דמוקרטית ליהודית. […] בהמשך נעבור לשלב השלישי והוא, איך פותרים את הסתירה בין יהודית ודמוקרטית”.

  3. אסתר

    קראתי שוב ושוב בנסיון להבין את תגובתך.
    היש בה יאוש? הרס עצמי?
    הלואי והינו יכולים לגייס את הכסף/הזמן/האנשים להשוות את אחוז הבוחרים במגזר החרדי (כ 90%) לזה של הערבי (50%) המיואש/אדיש, והישראלי (63%) הממנומנם/אדיש/ס**ן/מיואש כדי לשנות את התמונה.
    הלא רובם של אלה שלא מצביעים – לא רוצים את ביב+בנט+ש"ס+חרדים ועוד הדרת נשים. .

    אולי במקום להצביע בנט תצביע בעד האפשרות שאולי אולי ביבי יחבור לשלי ולציפי וליאיר ותקום פה ממשלה שתוסיף לילדנו שעת לימודים (כמו שקרה כששולמית אלוני היתה שרת החינוך)

    1. דרור בל"ד

      להערכתי, ושמחתי לגלות כי סמי שלום שטרית גם הוא סבור כך, הדרך הבלתי אלימה היחידה שנותרה היא ממשלת ימין לאומני צרה. ראי גם מאמרו של גדעון לוי בנושא זה
      http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1899134

      זה לא ייאוש ולא הרס עצמי, זה בעיקר ויתור על הפריוילגיה של התהדרותם של הציונים במה שהם מכנים מדינה דמוקרטית, התהדרות שאין לה שום קשר עם המציאות. תרגום בלתי אלים של דברי ג'יבריל רג'וב מ2001: "עד שלא יהיה שקט בראמאללה לא יהיה שקט בת"א", והחליפי שקט בדמוקרטיה.

      כן, את ומחנה "רק לא ביבי" – מחנה שאני לא חלק ממנו וכרגע מהווה איום אסטרטגי מבחינתי – הולכים לסבול. לא סבלתם מספיק מביבי? לדעתי לא. השיח המקבל כמובן מאליו את הצטרפותן של המפלגות הדמוקרטיות,(המכונות המפלגות הערביות בשיח זה), אינו מודע כנראה לעובדה שהציבור הפלסטיני לא בהכרח יתייצב עימכם בגחמותיכם להחליף את ביבי (ראי גם בחירות 96 לראשות הממשלה – רוב הפלסטינים החרימו אותן). חלקו מחרים את הבחירות לא מתוך ייאוש אלא כאסטרטגיה פוליטית. לאחרים, אלה שכינית אדישים (יהודים ופלסטינים כאחד), אחת היא להם אם נתניהו או יחימוביץ או פושעת המלחמה לבני יעמדו בראשות הממשלה.

      אני לא אצביע לבנט בבחירות האלה, אני אצביע בל"ד. כך גם חנין זועבי. אני מניח, אם כי אינני יודע, כי גם שטרית יצביע לבל"ד. עבור אלה שלא יצביעו בל"ד אני בהחלט ממליץ להחרים את הבחירות (או להצביע דעם, התוצאה זהה) או להצביע לבנט על מנת להגדיל את כוחו ואת יכולת המיקוח שלו מול מה שמכונה המרכז-שמאל. חכי חכי איזה חינוך ואיזה תקציב יהיה לחינוך כאשר סמי שלום שטרית יהיה שר החינוך בממשלה בראשות חנין זועבי. בשביל זה, ורק בשביל זה, כדאי מאד להצביע לבנט (או לבל"ד).