• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

פעולת המחיקה הכפולה של דעם

האם ישנה כן תקווה בעובדה שיהודים ישראלים יכולים לדמיין שינוי שמגיע מאיחוד עם פלסטינית? איריס חפץ על טרנד ההצבעה לדעם
איריס חפץ

פסיכואנליטיקאית ישראלית שחיה בברלין מזה 17 שנה (עלייה ראשונה של האינתיפדה השנייה). ערכה את האתר "קדמה", במה לדיון מזרחי

בחירות 2013

אם לשפוט לפי מעגלי חברים וקשרים פוליטיים קטנים בפייסבוק, הרי שהמאבק העיקרי בבחירות הקרובות הוא בין חד"ש, בל"ד ודעם. רבות כבר נכתב על המגמה בקרב מצביעי מה שנקרא "שמאל" בישראל, שהינו למעשה ימין ליברלי ברוב הדמוקרטיות המערביות, להצביע למפלגת דעם ולעומדת בראשה אסמא אגבארייה-זחאלקה. מעניין לבחון את זה כתופעה חברתית.

כשפונים לעשות זאת, כדאי להיזכר בצניעות שהמצב הפוליטי בישראל רק החמיר בשנים האחרונות: העניים נהיו יותר עניים ואליהם הצטרפו עוד, הפערים בין אשכנזים למזרחים רק העמיקו – וכל זה קורה כשמדי כמה שנים ישראל תוקפת בברוטליות את עזה או את לבנון או אניה שמנסה להגיע לחופי עזה הנצורים, בעוד רוב אבסולוטי של יהודיה משוכנעים שהיא מהווה איום קיומי עליהם, כאילו כל הפליטים הפלסטינים יחד נמצאים בבטן האניה. תושבי ישראל מגיבים בהתאם ובמדדי המדינות המפותחות מדווחים על יאוש, חוסר סיפוק וחלומות על הגירה, כמו גם מימוש שלה.

בבחירות הראשונות שהתרחשו אחרי שהיגרתי מישראל, כשעוד חשבתי שיום יבוא ואוכל לחזור ולחיות בה כי המצב ישתפר, טסתי לרגל הבחירות והצבעתי. כל זה הסתבר כעורבא פרח, אחרי שקולי זויף ומשמעותה של תלונה היתה עלולה להיות פסילת כל הקלפי וחיזוק מפלגות ימניות מבחינה כלכלית. מאז אני כבר פחות משוכנעת ביכולת של מוסדות ישראלים לעבור שינוי: קשה לראות איך הוא יגיע מהפרלמנט הישראלי, שלא מצדיק את שמו כפרלמנט שבו מדברים ונהיה גם הוא לזירה לשפיכת כוסות מים, בזמן שממשלתו עסוקה בשפיכות דמים.

 אסמא אגבארייה זחאלקה. צילום מעמוד הפייסבוק של דעםרבים מחברי וחברותי בשמאל המזרחי ובשמאל בכלל חושבים שהצבעה לדעם היא בזבוז קולות, מכיוון שזו לא עברה את אחוז החסימה ורחוקה ממנו גם הפעם, ומכיוון שדעם לא מציעה משהו חדש שחד"ש לא מציעה: כלומר, שתי המפלגות מטשטשות את ענין הזהות ומתייחסות רק למעמד, כאילו איכשהו יוצא במקרה שרוב העניים ומעט הזכאים לתעודת בגרות הם פלסטינים ומזרחים. שלא כמוהם, אני לא רואה זאת כבזבוז; אבל לא מכיוון שאני חושבת כמו תומכי דעם, שחשוב שאסמא אגבארייה-זחאלקה תהיה בכנסת. זה חשוב לא יותר או פחות מאשר כל חבר/ת כנסת ערבי/ה אחר שייכנסו בשעריו של כל מוסד ישראלי-יהודי, כלומר לא יעלה ולא יוריד הרבה. אם תוך כדי השתתפותן של מפלגות שמאל עם שלושה מנדטים המצב רק הורע, קשה להניח שעוד מנדט יחיד ישנה משהו.

ואולם, קולות יגיעו לדעם גם ממצביעים לשעבר של מרצ, חד"ש והעבודה, ואולי אפילו קדימה או התנועה או איך שלא קוראים לזה עכשיו – מפלגות שבראשן למעט חד"ש עומדת אשה. כלומר, מצביעים יהודים שיכולים לדמיין לעצמם מתן קול לאשה פלסטינית.

לא על הטיקט הזה אני רצה

רוב מצביעי השמאל בישראל לא נולדו למשפחות אדומות: רובם עשו דרך שמאלה ממפלגות ימין או מרכז, ולכן הצבעה לדעם היא חלק מהתהליך הזה או סופו. את זה יודעת גם אסמא אגבארייה-זחאלקה ולכן היא מתאמצת לא להדגיש את עובדת היותה ערבייה. בראיון עימה במוסף "הארץ" שפורסם לפני כשבועיים – ולא במקרה מוקם ליד ראיון עם חנין זועבי, "הערבייה הרעה" – מסומנת אגבארייה-זחאלקה כ"ערבייה הטובה" ואומרת למצביעיה:

אני לא רוצה שיצביעו לי כי אני ערבייה. לא על הטיקט הזה אני רצה. השאלה היא איזה מין ערבי אתה. אני הולכת על זהות מעמדית. אני חושבת שהזהות המעמדית היא הרבה יותר נכונה במקומות כמו ישראל, שרוויה בסקטורים שונים וזה קיבוץ גלויות, כולל הערבים.

ביבי או ברק מעולם לא היו אומרים ‫"‬אני לא רוצה שיצביעו לי כי אני גבר יהודי לבן‫… ‬אני הולך על זהות ניאו-ליברלית‫",‬ מכיוון שברור שמצביעים להם ככאלה‫: להיות גבר לבן זה הנכס שלהם.‬ רק מי שיש לו זהות שהיא מכשול צריך להגיד ‫למשל, "‬אני לא רוצה שיצביעו לי כי אני אשה". אגבארייה-זחאלקה עושה כאן פעולת מחיקה כפולה‫: בשם הזהות המעמדית המשותפת כביכול לכולם‫,‬ היא מוחקת הן את זהותה שלה כערבייה‫-‬פלסטינית והן את היהודיות והפריבילגיות המצורפות אליה‫ של מצביעיה היהודים. ולכן זה המקום בו מצביעיה האשכנזים, מאוכזבי המחאה, יכולים להתאחד איתה בתקווה שייוולד מזה משהו חדש‫.‬

אבל למחוק אפשר משהו שרק היה קודם לכן קיים‫,‬ ולכן יש צורך בשלילה וגם בהכחשה‫:‬ להגיד על ישראל שהיא ‫"‬קיבוץ גלויות‫,‬ כולל הערבים‫"‬ אולי עוד נכון לגבי הערבים היהודים‫.‬ הפלסטינים לא הגיעו לישראל משום גלות‫,‬ הם פלסטינים מפלסטין שישראל הגיעה אליהם‫.‬ ובשבילם פלוטו הוא כלבלב מקיבוץ מגידו ויש לו הכל‫,‬ בזמן שלמי לא נשאר‫?‬ כי כמו שמראה רון כחלילי בסדרתו החדשה "על צד שמאל", קיבוץ מגידו‫,‬ שלצורך הקמתו גולחו בתיהם של פלסטינים שחיים היום באום אל פחם‫,‬ למשל‫,‬ גירש יחד עם עוד קיבוצים את הפלסטינים לפיזור גלויות‫:‬ בירדן‫,‬ לבנון‫,‬ סוריה‫,‬ אוסטרליה‫,‬ אמריקה ואירופה‫.‬ ‫זקני מגידו של 48 מכחישים, מתוודים ומצטדקים על החישוף שעשו טרם הכיבוש של 67. ואנחנו מקבלים גם שיעור לשון פה: בשפה של 48 קראו לחישוף "באנו עם שופל".‬ בטח גם הם‫,‬ עם הקוקו‫,‬ הסרפן והשופל‫,‬ ממש תומכים בשיח המעמדי‫.‬

כפוליטיקאית, אגבארייה-זחאלקה עושה את הדבר שיכול למשוך אליה קולות ומצביעים יהודים‫ -‬ בעיקר אשכנזים – שילכו על התקווה שהיא מציעה בים הייאוש‫.‬ היא עוזרת להם להכחיש את המוצא וההיסטוריה שלהם‫,‬ בעזרת הכחשתה את מוצאה וההיסטוריה שלה ויצירת שוויון בין כולם במכנה המשותף הפועלי‫.‬ באופן הזה פועלים המצביעים והיא נגד הציונות‫,‬ גם אם לא התכוונו לזה‫:‬ הם מכחישים את הפשע והאשמה‫,‬ את עובדת היותם תוקפנים וקורבנות ונכנסים יחד למיטת הכלולות האינטרנציונליסטית‫.‬ זו אמנם מיטה ישנה, אבל דעם היא החדש של חד"ש ומצביעיה מתרגשים כאילו הם מאוהבים לראשונה. ממש התחלתה של זוגיות נפלאה. גם אם המצביעים מדחיקים את עובדת היותה של אגבארייה-זחאלקה פלסטינית בכך שהם רואים בה רק ‫"‬לוחמת למען מעמד הפועלים‫"‬ שבמקרה חיה ביפו ומשפחתה פלסטינית ונשואה למוסא‫,‬ ביום הבחירות הם ישימו פתק למען אשה פלסטינית‫.‬ באופן הזה הם יעברו את אחוז החסימה הפסיכולוגי‫,‬ שהוא חשוב יותר מכל אחוז חסימה לכנסת ישראל‫.‬

עבור חלק מהמצביעים הפוטנציאליים של דעם לא מדובר במהלך מהפכני‫:‬ חלקם הצביעו בעבר לחד‫"‬ש ולחברי כנסת ערבים‫. אבל בשביל אחרים זה כן צעד משמעותי‫,‬ ולכן הצבעה כזו היא מבורכת‫,‬ בלי קשר למה שייצא מזה‫.‬ מה כבר יכול לצאת‫?‬ שמחה גדולה אם היא תהיה חברת כנסת ואז היא תחטוף כוסות מים‫, ניבולי פה או התקפות אחרות או יחס מכובד ל"ערבייה הטובה". בתור אשה דעתנית פלסטינית, גם אם ישתמשו בה כ"ערבייה טובה" היא עדיין ערבייה חשודה, פועלת או לא. אנשים עם שמות כמו שלה לא מצליחים לצאת מבן-גוריון בלי בידוקים ביטחוניים וטרטורים. זה לפחות ייחסך ממנה עכשיו. אבל בינתיים ימשיכו בעלי שם ערבי להיות חשודים תמיד, כי ככה אל-על עובדת. בעלי שמות אשכנזים או כאלו שהם יהודים באופן ברור, ואולי גם אגברייה-זחאלקה, יוכלו לנוע בחופשיות, אבל ערבים ומזרחים לא – גם אם היא אומרת בחוגי בית שהיא מזרחית (סרטון) – איך נהיית מזרחית, אסמא? היו למשפחתך שאיפות יהודיות דתיות ביחס לציון בזמן שהם חיו במרוקו? הממלכתיות הישראלית שידרה לך מסר כפול שאת רצויה, כי את יהודייה, ודחויה כי את ערבייה? את שונאת את חלקייך הערביים עד כדי כך שאת לא מדברת ערבית עם הבן שלך? החלפת שם? שיכנו את הורייך בבתים של פלסטינים מגורשים, עד שאלו נהיו נכסי נדל"ן לוהטים מדי בשביל הדיירים שלהם?

צילום מעמוד הפייסבוק של דעםובסופו של דבר כמובן עולה גם השאלה, למה זה עושה לאשכנזים כל כך נעים באוזן לשמוע את "קיבוץ הגלויות" הזה "כולל הערבים". הרי בסופו של דבר זו המנגינה הזו, שאי אפשר להפסיק, של מפא"י – עם מחיקת הנכבה, מחיקת הזהות של המזרחים ומחיקה של המחיקה. זו הכחשה שמעידה על חוסר יכולת להתאבל על שברו של החלום, על פשעיו של הדור הקודם שמבוסס על הכחשה, ולא לחינם אומרת אגבארייה-זחאלקה שיש בחירה בין שתי אפשרויות ויוצרת פיצול: בין כעס על העוול והסתכלות על העבר, לבין "הסתכלות קדימה" והתרכזות בעתיד. אבל היא לא מציעה הווה שעושה אינטגרציה בין מה שקרה בעבר ויוכל להצמיח עתיד טוב יותר. העתיד הטוב יגיע איכשהו אם כולם יפסיקו לעסוק בעברם. את כל זה היא אומרת כמה משפטים אחרי שהיא אומרת שהפשע הכי נורא לדעתה לעשות לעם הוא מחיקת תרבותו. ואם זה כזה פשע גדול, הרי שההכחשה והפיצול הם מנגנונים שמכסים על שבר גדול שנמצא בארכיונים של אותה מפא"י, מפלגת פועלי ארץ ישראל, שדעם מנסה להחיות.

כך שבסופו של דבר מדובר במפלגה שמציעה משהו מוכר ולכן אולי מושך, ולא מאלצת את בוחריה לעשות עם עצמם תהליך שפותח את הפשעים והפצעים. אפשר לשים עליהם עוד תחבושת.

לקריאה נוספת:

המרחק בין דעם לפוליטיקה מזרחית |  מאיר עמור

על בחירות 2013

 

כנראה שיעניין אותך גם: