הרובד הבינוני בישראל 1992-2010

ככל שהאי-שוויון גבוה יותר, היקפו של הרובד הבינוני קטן יותר. הארצות בהן הוא נפגע פחות הן אלה המקיימות תשלומי העברה נדיבים ומערך פנסיה ציבורי מקיף. דו"ח של מרכז אדווה
נוגה דגן-בוזגלו ואתי קונור-אטיאס

הרובד הבינוני בישראל – משקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר/ה – שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת בארצות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים. כך עולה מהמחקר הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992: תמונת מצב שבוחן את הרובד הבינוני בשלוש נקודות זמן: 1992, 2002 ו-2010.

הניתוח מבוסס על קבצי סקרי ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים אלה. כמו כן, נעזרנו בסקרי הוצאות משקי הבית לעניין בעלות על דיור. הנתונים מתייחסים למשקי בית שבראשם שכירים ושכירות – המהווים רוב מוחלט בקרב משקי הבית. בכ-17% ממשקי הבית ברובד הבינוני ראש משק הבית הוא עצמאי. בשני עשורים אלה הצטמק הרובד הבינוני, מ-30.8% ל-27.8% מכלל משקי הבית, וחלקו של הרובד הבינוני בעוגת ההכנסות ירד ב-14%, לערך. במקביל התרחב חלקם של הרובד הגבוה ועוד יותר מכך הרובד הנמוך בכלל משקי הבית. כמו כן גדלו הפערים בין ההכנסות החציוניות של משקי בית בשלושת הרבדים.

עוד בשנות ה-1980 החלו חוקרים להצביע על מגמה של גידול בפערי ההכנסות בחלק גדול ממדינות המערב וכתוצאה מכך על הצטמצמות והידלדלות של המעמד הבינוני. הארצות בהן המעמד הבינוני נפגע פחות והוא עדיין גדול ויציב הן אלה המקיימות תשלומי העברה נדיבים ומערך פנסיה ציבורי מקיף; הדוגמא הבולטת ביותר הן ארצות סקנדינביה. בארצות כאנגלית וארצות הברית, שבהן מערך תשלומי ההעברה והפנסיה הציבורית מצומצמים, הפגיעה במעמד הבינוני גדולה במיוחד. החוקר סטיבן פרסמן מציין כי ככל שהאי שוויון בארץ נתונה גבוה יותר, היקפו של הרובד הבינוני קטן יותר. ב-2010, 28.5% ממשקי הבית היהודים היו שייכים לרובד הבינוני, בהשוואה ל-23.4% ממשקי הבית הערבים. בעוד שאצל יהודים הצטמצמות הרובד הבינוני לוותה בגידול בשיעור של הרובד הגבוה, אצל הערבים נרשם גידול משמעותי של הרובד הנמוך.

בהשוואה על פני השנים, השינוי הבולט ביותר הוא הגידול בייצוגם ברובד הגבוה (אמנם בחלקו התחתון של רובד זה) של משקי בית שבראשם מזרחים (דור שני) ושל משקי בית שבראשם יוצאי ברית המועצות לשעבר (שעלו מאז 1990): בשנת 2010,  45.3% ממשקי הבית שבראשם מזרחים ו-27.2% ממשקי הבית שבראשם יוצאי מדינות חבר העמים השתייכו לרובד הגבוה. מבין משקי בית שבראשם אשכנזים בני דור שני, כמחצית היו ונותרו ברובד הגבוה.

במרבית משקי הבית של הרובד הבינוני יש שני מפרנסים, אולם יש הבדל ניכר בין שני חלקי הרובד: ב-40.5% ממשקי הבית ברובד הבינוני-נמוך יש רק מפרנס אחד, בהשוואה ל-28.5% בלבד ממשקי הבית ברובד הבינוני-גבוה. ב-2010, שלא כמו ב-1992, נדרש ברוב המקרים יותר ממפרנס אחד כדי להשתייך לרובד הבינוני.

ניתן לראות כי חל שיפור במצבם של יוצאי בריה"מ לשעבר (מאז 1990) ומזרחים דור שני. במקביל ההסתברות של הערבים להיות בכל אחד מהרבדים נותרה ללא שינוי לאורך שני העשורים האחרונים. הפערים בין מזרחים דור שני ואשכנזים דור שני הצטמצמו, אך נותר פער משמעותי ברובד הגבוה-גבוה, שם לאשכנזים דור שני עדיין קיים יתרון מובהק. חשוב להזכיר שהנתונים במסמך זה אינם כוללים בעלות על דיור ונכסים לפי מוצא. בדיקה של רכוש לפי מוצא עשויה להצביע על פער גדול יותר בין אשכנזים דור שני למזרחים דור שני, זאת בשל הפער הגדול מאד בין קבוצות המוצא בדור הראשון. אין ספק כי לפער היסטורי זה נודעה השפעה על הורשה של נכסים או סיוע כלכלי ברכישת דירה.

הסתברות להיות בכל אחד מהרבדים לפי מוצא, 2012

ב-2010, משלחי-היד האופייניים ביותר לרובד הבינוני היו עובדים מקצועיים בתעשייה ובניין ועובדי מכירות ושירותים. בשני משלחי-יד אלה יחד הועסקו כמחצית השכירים בני הרובד הבינוני-נמוך וכ-40% מהמועסקים מהרובד הבינוני-גבוה. כשליש נוסף הועסקו במקצועות חופשיים וטכניים ובפקידות. משלחי יד אקדמיים וניהוליים מאפיינים בעיקר את הרובד הגבוה, ומבחינה זאת יש קו עמוק המפריד בין רובד זה ובין שני הרבדים הנמוכים יותר.

המעסיק הגדול ביותר  של ראשי משקי בית ברובד הבינוני הוא ענף השירותים הציבוריים: כך היה גם לפני 20 שנה. לעומת זאת, ייצוג נמוך במיוחד של רובד זה נרשם בתחומי התעשייה העילית (הייטק) והפיננסיים.

בכל הנוגע להשכלה גבוהה, הרובד הבינוני דומה לרובד הנמוך יותר מאשר לרובד הגבוה. שיעור בעלי השכלה אקדמית הוא קו ההפרדה הבולט ביותר בין הרובד הבינוני לגבוה: בשנת 2010, כרבע מראשי משקי בית ברובד הבינוני היו בעלי השכלה אקדמית בהשוואה לכמחצית ברובד הגבוה. הן ברובד הבינוני והן ברובד הנמוך, הקבוצה הגדולה ביותר היא של בעלי השכלה מקצועית/תיכונית – ותמונה זו לא השתנתה  בשני העשורים האחרונים. במבט מגדרי, התשואה להשכלה אצל גברים גבוהה יותר מאשר אצל נשים.

אם נחפש יישובים טיפוסיים של הרובד הבינוני, נוכל להצביע בעיקר על עיירות הפיתוח: שיעורם של משקי בית אלה שם גבוה משיעורם ביישובים הערביים, מצד אחד, ומשיעורם ביישובים החברים בפורום ה-15, מאידך. לא זו בלבד אלא ששיעור זה גדל בתקופה שבין 2002 לבין 2010. לעומת זאת, ביישובים הערביים ירד משקלם של משקי בית של הרובד הבינוני וגדל מאוד משקלם של משקי בית מן הרובד הנמוך.

לדו"ח המלא (pdf)

 

כנראה שיעניין אותך גם: