הרובד הבינוני בישראל 1992-2010
הרובד הבינוני בישראל – משקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר/ה – שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת בארצות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים. כך עולה מהמחקר הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992: תמונת מצב שבוחן את הרובד הבינוני בשלוש נקודות זמן: 1992, 2002 ו-2010.
הניתוח מבוסס על קבצי סקרי ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים אלה. כמו כן, נעזרנו בסקרי הוצאות משקי הבית לעניין בעלות על דיור. הנתונים מתייחסים למשקי בית שבראשם שכירים ושכירות – המהווים רוב מוחלט בקרב משקי הבית. בכ-17% ממשקי הבית ברובד הבינוני ראש משק הבית הוא עצמאי. בשני עשורים אלה הצטמק הרובד הבינוני, מ-30.8% ל-27.8% מכלל משקי הבית, וחלקו של הרובד הבינוני בעוגת ההכנסות ירד ב-14%, לערך. במקביל התרחב חלקם של הרובד הגבוה ועוד יותר מכך הרובד הנמוך בכלל משקי הבית. כמו כן גדלו הפערים בין ההכנסות החציוניות של משקי בית בשלושת הרבדים.
עוד בשנות ה-1980 החלו חוקרים להצביע על מגמה של גידול בפערי ההכנסות בחלק גדול ממדינות המערב וכתוצאה מכך על הצטמצמות והידלדלות של המעמד הבינוני. הארצות בהן המעמד הבינוני נפגע פחות והוא עדיין גדול ויציב הן אלה המקיימות תשלומי העברה נדיבים ומערך פנסיה ציבורי מקיף; הדוגמא הבולטת ביותר הן ארצות סקנדינביה. בארצות כאנגלית וארצות הברית, שבהן מערך תשלומי ההעברה והפנסיה הציבורית מצומצמים, הפגיעה במעמד הבינוני גדולה במיוחד. החוקר סטיבן פרסמן מציין כי ככל שהאי שוויון בארץ נתונה גבוה יותר, היקפו של הרובד הבינוני קטן יותר. ב-2010, 28.5% ממשקי הבית היהודים היו שייכים לרובד הבינוני, בהשוואה ל-23.4% ממשקי הבית הערבים. בעוד שאצל יהודים הצטמצמות הרובד הבינוני לוותה בגידול בשיעור של הרובד הגבוה, אצל הערבים נרשם גידול משמעותי של הרובד הנמוך.
בהשוואה על פני השנים, השינוי הבולט ביותר הוא הגידול בייצוגם ברובד הגבוה (אמנם בחלקו התחתון של רובד זה) של משקי בית שבראשם מזרחים (דור שני) ושל משקי בית שבראשם יוצאי ברית המועצות לשעבר (שעלו מאז 1990): בשנת 2010, 45.3% ממשקי הבית שבראשם מזרחים ו-27.2% ממשקי הבית שבראשם יוצאי מדינות חבר העמים השתייכו לרובד הגבוה. מבין משקי בית שבראשם אשכנזים בני דור שני, כמחצית היו ונותרו ברובד הגבוה.
במרבית משקי הבית של הרובד הבינוני יש שני מפרנסים, אולם יש הבדל ניכר בין שני חלקי הרובד: ב-40.5% ממשקי הבית ברובד הבינוני-נמוך יש רק מפרנס אחד, בהשוואה ל-28.5% בלבד ממשקי הבית ברובד הבינוני-גבוה. ב-2010, שלא כמו ב-1992, נדרש ברוב המקרים יותר ממפרנס אחד כדי להשתייך לרובד הבינוני.
ניתן לראות כי חל שיפור במצבם של יוצאי בריה"מ לשעבר (מאז 1990) ומזרחים דור שני. במקביל ההסתברות של הערבים להיות בכל אחד מהרבדים נותרה ללא שינוי לאורך שני העשורים האחרונים. הפערים בין מזרחים דור שני ואשכנזים דור שני הצטמצמו, אך נותר פער משמעותי ברובד הגבוה-גבוה, שם לאשכנזים דור שני עדיין קיים יתרון מובהק. חשוב להזכיר שהנתונים במסמך זה אינם כוללים בעלות על דיור ונכסים לפי מוצא. בדיקה של רכוש לפי מוצא עשויה להצביע על פער גדול יותר בין אשכנזים דור שני למזרחים דור שני, זאת בשל הפער הגדול מאד בין קבוצות המוצא בדור הראשון. אין ספק כי לפער היסטורי זה נודעה השפעה על הורשה של נכסים או סיוע כלכלי ברכישת דירה.
ב-2010, משלחי-היד האופייניים ביותר לרובד הבינוני היו עובדים מקצועיים בתעשייה ובניין ועובדי מכירות ושירותים. בשני משלחי-יד אלה יחד הועסקו כמחצית השכירים בני הרובד הבינוני-נמוך וכ-40% מהמועסקים מהרובד הבינוני-גבוה. כשליש נוסף הועסקו במקצועות חופשיים וטכניים ובפקידות. משלחי יד אקדמיים וניהוליים מאפיינים בעיקר את הרובד הגבוה, ומבחינה זאת יש קו עמוק המפריד בין רובד זה ובין שני הרבדים הנמוכים יותר.
המעסיק הגדול ביותר של ראשי משקי בית ברובד הבינוני הוא ענף השירותים הציבוריים: כך היה גם לפני 20 שנה. לעומת זאת, ייצוג נמוך במיוחד של רובד זה נרשם בתחומי התעשייה העילית (הייטק) והפיננסיים.
בכל הנוגע להשכלה גבוהה, הרובד הבינוני דומה לרובד הנמוך יותר מאשר לרובד הגבוה. שיעור בעלי השכלה אקדמית הוא קו ההפרדה הבולט ביותר בין הרובד הבינוני לגבוה: בשנת 2010, כרבע מראשי משקי בית ברובד הבינוני היו בעלי השכלה אקדמית בהשוואה לכמחצית ברובד הגבוה. הן ברובד הבינוני והן ברובד הנמוך, הקבוצה הגדולה ביותר היא של בעלי השכלה מקצועית/תיכונית – ותמונה זו לא השתנתה בשני העשורים האחרונים. במבט מגדרי, התשואה להשכלה אצל גברים גבוהה יותר מאשר אצל נשים.
אם נחפש יישובים טיפוסיים של הרובד הבינוני, נוכל להצביע בעיקר על עיירות הפיתוח: שיעורם של משקי בית אלה שם גבוה משיעורם ביישובים הערביים, מצד אחד, ומשיעורם ביישובים החברים בפורום ה-15, מאידך. לא זו בלבד אלא ששיעור זה גדל בתקופה שבין 2002 לבין 2010. לעומת זאת, ביישובים הערביים ירד משקלם של משקי בית של הרובד הבינוני וגדל מאוד משקלם של משקי בית מן הרובד הנמוך.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
הרי חשבונית, הליכוד היה ונשאר באמצע המפה הפוליטית (המנדט ה-60 מימין היה ונשאר אצלו), אך בפי כל הוא תמיד "ימין". אם בישראל "שמאל-מרכז" הוא כל מי שמתנגד לביבי, גם אם המצע שלו קפיטליסטי לעילא (קדימה ולפיד)- מה הפלא שמי שהכנסותיו והונו משייכים אותו למעמד הגבוה- נמוך ואף למעמד הגבוה-גבוה רואה בעצמו "מעמד ביניים"?
במבט חטוף על המגזר היהודי/סלאבי נראה שהפילוג בעל הפיזור הגדול ביותר הוא בין האשכנזים דור שני. כ34% מהאשכנזים (דור שני) משתייכים למעמד הגבוה-גבוה ובסה"כ כ55% מהם משתייכים למעמד הגבוה. כ20% מהם משתייכים למעמד הנמוך. לכאורה פיזור גבוה בקרב מי שנולדו כאשכנזים בישראל. אלא, שנראה שעיקר המוגדרים כ'נמוך-נמוך' וחלק גדול מה'נמוך-גבוה' הם חרדים אשכנזים. אם נפריד בין חרדים ללא-חרדים בקרב האשכנזים, נראה שאחוז המעמד הגבוה בקרב האשכנזים דור שני הלא-חרדים מתקרב ל70%. עוד דבר מסקרן הוא איך הוגדרו כאן אנשי הקיבוצים (רובם אשכנזים), האם לפי גודל השכר החודשי בלבד או גם ע"פ ערך הנדל"ן הגלום של כל משפחה. ניתן לומר שבשלב זה הציונות בדרך להגשמת 70% מהמטרה הסוציו-אקונומית שלה (אם דור שני של המגזר הרוסי/סלאבי יציג מאפיינים דומים לאלו של האשכנזים הותיקים)
אצל הערבים הפילוג הוא תמונת תשליל לחברה האשכנזית: 55% נכללים במעמד הנמוך. גם זה נובע ממדיניות קרקעות ותעסוקה למימוש מטרות הפרויקט הציוני אשכנזי.
לול. מעניינת ההתעלמות שלך מהעובדה ש75 אחוז מהמזרחים הם במעמדים הבינוני והגבוה, כמעט מחצית במעמד הגבוה ורבע במעמד הגבוה-גבוה. אף מילה בעניין שסותר את כל השקפת העולם שלך.
עדיין יש במובהק יותר עניים מזרחים מאשכנזים, בעיקר כשמוציאים את החרדים מהמשוואה. הסיכוי של אשכנזי בן-ותיקים שאינו חרדי להיוולד במעמד גבוה-גבוה הוא קרוב ל50% ורק 20% אצל מזרחים ו 2% אצל הערבים. היחס בין אחוז המזרחים במעמד גבוהה לבין אשכנזים מאותו מעמד נשאר כמעט ללא שינוי שנים רבות, למרות עליית חלקה של האוכלוסייה האשכנזית חרדית שרובה ענייה – למעשה הרעה יחסית אצל המזרחים. מכאן שטענתך ריקה לחלוטין. בנוסף על כל מובטל אשכנזי יש 5 מובטלים מזרחים (וכנראה 10 ערבים). זאת משום שיחס האפליה נגד המזרחים שריר וקיים, והם הראשונים להיכנס לרשימת המפוטרים בכל משבר/ון כלכלי. בשל מגוריהם של רוב האשכנזים בשכונות מבוססות אורך חיים ממוצע של אשכנזי גדול בכ-7 שנים מזה של מזרחי ושל פלסטיני.
על יחס המזרחים (בהשוואה לאשכנזים) ברוב מוקדי הכוח במדינה לא ארחיב כאן, אבל הוא נע בין 5% ל 15% של מזרחים.
מסקנה: קודם תילמד את הנתונים במלואם, אח"כ תנסה לנתח ברצינות את הנתונים – אם אתה מסוגל.
הגרפים מדברים רק על רמת הכנסה.
אבל אפשר להתרשם ממשהו, בתחום מעמד הביניים אשכנזים דור שני נפגשים בכמה מקומות, המעמד הגבוה יש קורלציה מוסיימת בין אלה לאלה ובעצם גם לרוסים. יש גם קורלציה בין המעמד הנמוך. הבעיות מתחילות עם המזרחי שרוצה להעפיל למעלה ויש לו את הכישורים לעשות כך, כאן הוא ייתקל בחומות רמות ורבות של כוח נגדו. זו גם הסיבה לשאלה שתמיד נשאלת למה דווקא אלה שמצליחים מתלוננים יותר על אפליה.
בנוסף יש עוד גורם שלא נלקח כאן בחשבון. המעמד האשכנזי ועושרו אינו בנוי רק מהכנסה וממשכורת, גם אם המזרחי ברובד הגבוה יותר מגיע להכנסה של 20-30K לחודש לשני בני זוג הוא עדיין צריך לרכוש דירה שהאשכנזי באותו מעמד כבר קיבל מזמן מהוריו או מכל מיני קומבינות של דור המשך ועוד סלטים כמו דונם וחצי לבנים ממשיכים בכפר שמריהו (גם כן כפר).
הנתונים דווקא מראים מאשרים שהמזרחים על אף כל הקשיים מצליחים הגיע לרמות שכר ברמות די גבוהות. מה שהם לא מסוגלים לעשות זה לתקן מבחינה פוליטית את כל הפריבלגיות שמהן נהנו האשכנזים ולא נהנו המזרחים.
ולפי הנתונים האלה נראה שהעליה מברית המועצות לא כל כך מוצלחת, אולי זאת רק פיקציה שהם עובדים קשה ומוכנים לעשות הכל כדי להצליח. כנראה שבלי המון עזרה מהאשכנזים הם לא היו אפילו מגיעים למצב הרעוע הזה.
nמסכים עם רוב דבריך. בעיקר נכון שגם אם מזרחי מסוים ואשכנזי מסוים משתכרים שכר זהה, עדיין תנאי הפתיחה – האפליות של שנות ה50 – 70 – יצרו מצב שהרכוש המורש ע"י האשכנזי שווה מיליון או כמה מיליוני ש"ח יותר מזה של המזרחי.
לגבי הרוסים, אין ספק שעזרו להם להיקלט כאן והגעתם שיפרה לאין ערוך את מצבם הכלכלי. אלא שהם מתאמצים יותר מהאשכנזים הוותיקים ובממוצע משתכרים פחות. מבחינה הזאת הם במצב דומה יותר למזרחים, אבל ברור שדור שני שלהם נהנה מכל שאר הפריבילגיות של האשכנזים הוותיקים.
קשר בין התגובות והמאמר אין דו שיח של גזענות בלתי ברורה יש ויש כמו למשל מה ערך הנדלן של הקיבוצים? כמו כמה מזרחיים חברי קיבוצים היום או חברי מושבים ויש להם זכויות נדלן שכאלו? די עם דו שיח גזעני טהור חסר כל בסיס אבל כל בסיס ולו לפי הטבלה שלפניכם.
הנתונים ברורים שמי שהגיע קודם והיו לו 40 או 20 שנות ביסוס קודם יש לו יותר הנתונים נכונים שהמזרחיים משיגים את הפער הנתונים נכונים שעקב הסיטואציה שהיתה כאן בשנות החמישים והשישים נוצרו פערים גדולים ופריוילגיות לאלו שהיו כאן מקודם כדרך אגב איש לא הפריע לאחרים לרקום את החלום הציוני וליבש ביצות בשנות העשרים והשלושים ולהקים את האצל הלחי והפלמח ולמות במלחמת השחרור יש כאן קיבוצים שהוקמו על ידי מרוקאים כדרך אגב הדור שנלחם במלחמת השחרור לא היה פנוי לקלוט הוא רצה שהבאים הנה יטפלו בו אחרי המלחמה והיה מאד מאוכזב שהעולים לא עשו זאת חשבתם על זה פעם? שלא ניצולי השואה ולא העולים מעירק תימן ומרוקו היו פנויים לטפל באותם צעירים עם הלם קרב ששרדו את מלחמת השחרור ורצו רק שקט ובחלו בסוציאליזם של אבא ואמא שלהם ? אז העולים לא טיפלו בהם והם הלכו לעשות כסף וכל השאר לא בדיוק ענין אותם . מתי תוכלו לראות את הנרטיב הישראלי הזה?