על בנקים וסיכונים מוסריים

אמת או חובה? האם זה מועיל שבנקים כושלים יפלו או שמא אסור לתת להם ליפול? "עימות" בין סטנלי פישר לבין ממשלת איסלנד
אמנון פורטוגלי

הגישה של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל היוצא, בתחום הבנקאות, שמהותה שמירה על יציבות הבנקים ובניסוח הכללי "אסור שהבנקים יפלו", משקפת נאמנה את הגישה הרווחת בעולם המערבי מזה כשמונים שנה. ההתמוטטות של ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, שהביאה לכאורה למשבר הכלכלי העולמי, שימשה ומשמשת כ"הוכחה" לנכונות גישה זו.

יש הרבה בגישה זו, שכן בנק אינו ככל תאגיד עסקי אחר. כאשר בנק מגיע לחדלות פרעון, המפקידים בבנק אינם יכולים להשתמש בפקדונותיהם, הבנק מפסיק לתת הלוואות ובכך לייצר כסף, הפקדונות של הבנק שקרס בבנקים אחרים נקראים חזרה וכך נפגעים בנקים אחרים בתגובת שרשרת. התוצאה היא שכמות הכסף בשוק יכולה לקטון באופן משמעותי, עם תוצאות שיכולות להיות חמורות לכלל המשק והכלכלה.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל המתפטר. החשיבות של יציבות הבנקים משמשת כמסך, כקיר מגן שמאחוריו מנהלי הבנקים לוקחים סיכונים מיותרים
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל המתפטר. החשיבות של יציבות הבנקים משמשת כמסך, כקיר מגן שמאחוריו מנהלי הבנקים לוקחים סיכונים מיותרים

אבל בגישה זו יש מספר בעיות בסיסיות. החשיבות של יציבות הבנקים שהועלתה לדרגה של דוגמה, והביטוי "אסור שהבנקים יתמוטטו" על הטיותיו השונות, משמשים להגנה לא רק על הבנק כתאגיד, אלא גם (ובעיקר) על הנהלת הבנק, על הדירקטורים שלו, על בעלי המניות שלו ועל המחזיקים באגרות החוב שלו.

כמו כן החשיבות של יציבות הבנקים משמשת כמסך, כקיר מגן שמאחוריו מנהלי הבנקים לוקחים סיכונים מיותרים, מלווים הלוואות בסיכון גבוה, משקיעים בהשקעות מסוכנות וכו'. הכל מידיעה שאת חלקם ברווחים, במימוש אופציות, בבונוסים ובשכר עתק, הם יקבלו. אם וכאשר הסיכונים יתממשו, הבנק המרכזי וכלל האזרחים יחלצו את הבנק מקשיים אלו, ויקחו עליהם את ההפסדים. ראו ערך אירלנד, יוון, ספרד, ואיטליה.

בעיה זו מוכרת בשם "הסיכון המוסרי" (Moral Hazard), כאשר אלו המנהלים כספי אחרים מנצלים את מעמדם לנקיטת צעדים שיפעלו לטובתם על חשבון טובת שולחיהם. במקרה שלנו, כאשר מנהלי הבנקים, המתוגמלים לפי הרווח, לוקחים סיכונים מיותרים על חשבון המפקידים ובעלי אגרות החוב של הבנק, מאחר שהם עצמם כמעט ואינם נושאים בתוצאה במקרה של כישלון.

אם זה נראה כניתוח אקדמי "תיאורטי", הרי שכך בדיוק התנהג הממשל האמריקאי במשבר ב-2008. הממשל האמריקאי העביר סכומי עתק לבנקים ולמוסדות פיננסיים ללא כל תמורה מהותית. כספים אלו נעלמו ב"חור שחור" בנקאי, כאשר הבנקים האמריקאיים אף סירבו לדווח על השימושים בכספים אלו. בנוסף, משרד האוצר האמריקאי הודיע על תכנית לתמיכה בבנקים – למעשה בבעלי המניות שלהם – באמצעות ערבויות לגיוסי ההון, כאשר התמורה לציבור מסבסוד זה של בעלי המניות נשארה עלומה. זוהי דוגמה מובהקת לסיכון מוסרי. מנהלי הבנקים בארה"ב קיבלו אישור מלא לכך שהם יכולים לקחת סיכונים ולגרוף את הרווחים, בעוד שבמקרה של משבר הממשלה תספוג את ההפסדים.

אבל צריך לפעול אחרת. הדעת נותנת שהדירקטוריון והנהלת הבנק, שערערו את יציבות הבנק, שהביאו את הבנק למצב של חדלות פרעון, כמו בעלי המניות שאפשרו להם לפעול, הם שצריכים לשאת בתוצאות. אפשר לפעול אחרת. שוודיה ונורווגיה בתחילת שנות ה-90 הראו שהצלת בנק על ידי הממשלה, והמשכת פעילותו אינם מחייבים את הצלת הנהלת הבנק, הדירקטורים שלו, בעלי המניות שלו, והמחזיקים באגרות החוב שלו (מאמר שלי בנושא זה צפוי להתפרסם בבטאון "חברה" הקרוב).

אחד התנאים הבסיסיים של ממשלת נורווגיה במשבר הבנקים שם היה שבעלי המניות יאבדו את כל השקעתם. לצורך זה אף חוקק חוק שמנע מהם שימוש בחשבונאות יצירתית ובתרגילים פיננסיים, וחייב את הבנקים להכיר בהפסדים – דבר שאיפס את הון המניות של הבנקים הגדולים שנכנסו לקשיים. רק אז הממשלה השקיעה בבנקים אלו, כשהיא מקבלת את מלוא הבעלות, ומאפשרת את המשך פעילותם לטובת כלל המשק בנורווגיה. להלן כמה מהלקחים העולים מההתמודדות הנורבגית המוצלחת עם משבר הבנקים שניתן ליישם בעולם בכלל ובישראל ספציפית:

1. בעלי המניות צריכים להיות הראשונים לשאת בהפסדים.
2. יש להחליף את הדירקטוריון וההנהלה של המוסדות שכשלו כתנאי לתמיכה וסיוע ממשלתי.
3. אין צורך בערבויות כוללות לבעלי החוב.

גם ממשלת איסלנד הראתה לפני ארבע שנים, בעקבות משבר הבנקים האיסלנדי, שנכון ואפשרי לתת לבנקים לקרוס, להגיע למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל), כך שכל בעלי המניות שלהם יאבדו את כל השקעתם, ושהבנקים לא ישלמו את חובם לרוכשי אגרות החוב שלהם. מדיניות זו אושרה לפני מספר ימים ע"י בית המשפט של האיחוד האירופי EFTA.  בית הדין קבע כי הממשלה האיסלנדית לא עברה על כל חוק כאשר סירבה לפצות מפקידים זרים בבנק האיסלנדי לאנסבנקי שקרס ב-2008 , ושאין לה כל מחויבות להחזיר לממשלות בריטניה והולנד את הכספים ששלמו למפקידים אלו.

שר החוץ האיסלנדי אוסור סקרפהידינסון תאר את הדרך האיסלנדית לטיפול במשבר הבנקאות. ממשלת איסלנד סירבה להשתמש בכספי משלם המיסים על מנת לכסות את חובות הבנקים והמשקיעים ואף איפשרה את נפילת ארבעת הבנקים הגדולים במדינה. ממשלת איסלנד הסכימה לערוב רק לפקדונות האזרח הקטן אשר לא היה מעורב בנטילת סיכונים כלכליים. השר האיסלנדי הבהיר כי סוד ההצלחה האיסלנדי טמון במתן עדיפות לטובתו של האזרח הקטן, ובתפיסה כי מי שמעוניין בשוק חופשי צריך לשחק על פי הכללים, כולל הבנקים והמשקיעים הפרטיים הגדולים.

סטנלי פישר צודק. צריך לשמור על יציבות הבנקים ולמנוע מהם להכנס להרפתקאות מסוכנות, צריך לשמור על הבנקים ולהבטיח שיפעלו כמערכת חשובה בכלכלה הישראלית, ולאו דווקא למיקסום רווחיהם. אבל בתחום יציבות הבנקים וטיפול במוסדות פיננסיים שכשלו אין לפעול בדרך האמריקאית. בתחום זה כדאי ללמוד משוודיה, נורבגיה, ואיסלנד.  איך להתמודד עם משבר בבנקים (ובתאגידים אחרים) מבלי לחלץ את בעלי המניות, מחזיקי אגרות החוב וההנהלות של הבנקים והתאגידים הכושלים.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ובמכללה החברתית כלכלית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דוד

    … וצריך להפסיק להשתמש ב"קטן" כאשר מדברים על אזרחים

  2. עמית

    לגרום לבעלי המניות לאבד את כל השקעתם? אולי כשכותב המאמר חושב על בעלי מניות הוא מדמיין לעצמו טייקון עם אף ארוך שמחכך בידיו בהנאה במשמע על פיטורים וקיצוצים בחברות שלו. אבל למעשה כולנו בעלי מניות הבנקים, דרך קרנות הפנסיה ודרך החסכונות שלנו. לגרום למניות עיקריות כל כך בשוק להמחק תהיה גזירה על הציבור יותר מאשר על בעל הון כל שהוא.

    בהחלט זה צודק לפטר את מנהלי הבנקים שכשלו. אף אחד לא חולק על כך. גם בארה"ב עשו את זה, הבעיה שנתנו לאותם מנהלים כושלים גם "מענקי פרישה" נדיבים – דבר שעיצבן את האמריקאים מכל הקשת הפוליטית, לא רק את הסוציאליסטים שבהם.

    ואגב, לא ברור איך פישר מתקשר לכל זה. בתקופתו הרגולציה על הבנקים הישראלים גדלה באופן משמעותי. הרגולציה לא מאפשרת להם לקחת סיכונים לא רציונאלים. בגלל זה הבנקים הישראלים עברו את המשבר העולמי בצורה סבירה. אם פישר היה עומד בפני בנק שכשל וקרס, על פי תפקודו הכללי מול הבנקים, זה דיי ברור שהוא היה מעלה את הדרישה להחליף את הנהלת הבנק לפני שהוא היה מעניק סיוע ממשלתי כל שהוא.

  3. שרלי

    ארצות הברית מדפיסה כסף בלי חשבון, היא מעבירה לכולם ולכל כיוון , במיוחד לבנקים ולחברות גדולות אבל כהחזר מס הכנסה לאזרחים.

    העולם כולו מחזיק את הדולר כדי שלא להתמוטט, אבל עד מתי בדיוק יוכלו מדינות העולם להמשיך לספוג הדפסות אינסופיות של שטרי דולרים. מתי יקרוס הדולר?

  4. איציק

    פישר אמר שישראל היא הבית השני שלו
    כלומר הוא רואה בארה"ב את הבית הראשון, שאליו יחזור
    עם סיום התפקיד. כלומר, הוא הלך לעבוד בחו"ל
    כמה שנים שבסיומן יחזור הביתה. האם מדובר בתופעה
    חדשה שאפשר להגדירה ציונות אשכנזית משופרת?

  5. אמנון

    לדוד. אתה צודק וצריך להפסיק להשתמש במינוח האזרח הקטן.

    לעמית. האם אתה רוצה שינתן ביטוח כנגד הפסדים גם למניות טבע, החברה לישראל, מפעלי ים המלח, חברות הביטוח הגדולות ומניות של חברות אחרות הנופלות בקטגוריה של "מניות עיקריות כל כך בשוק"?
    אסור לתת לבעלי המניות ביטוח כנגד הפסדים. אם מנהלי קרנות הפנסיה והחסכונות רכשו מניות כאלו, יש לפטרם או לעבור לקרנות בניהול אחר.

    לאיציק. כנראה שאין לי את המשקפיים שדרכם רואים נושאים דרך הבעייה מזרחיים / אשכנזים.
    סטנלי פישר חי בארה"ב לפני שקיבל את משרת הנגיד. הבנים שלו גרים בארה"ב. כאשר הוא ואשתו גרו בארץ, אשתו טסה מישראל לארה"ב באופן תדיר כדי להיות עם בניה. מה זה שיך לציונות אשכנזית?.
    ואם לדוגמה, חיים סבן יקבל הצעה למשרה חשובה במשרד התעשייה בארץ, ואחרי שנים יחזור לארה"ב, האם זו ציונות מזרחית משופרת.

    אמנון