לא כמו בכל מדינות המקלט

ההפגנות שערכו בסוף השבוע שעבר פליטים אריתריאים תוך הזדהות עם ניסיון המרד באיסאייס אפוורקי, חושפות מה רב השוני בין קהילות הגולים בעולם לבין הקהילה בישראל
סיגל רוזן

למעלה ממאתיים פליטים אריתריאים התאספו בבוקר יום שישי שעבר, על אף הסערה והגשם, אל מול שגרירות אריתריאה ברמת גן במטרה להביע הזדהותם עם חיילי צבא אריתריאה שהתמרדו בשבוע שעבר. לרגע נדמה היה ש-22 שנות שלטונו האכזרי של הרודן האריתריאי איסאייס אפוורקי מגיעות לקצן. בשבוע האחרון התאספו המוני פליטים אריתריאים גולים בערים שונות בעולם, מביעים את הזדהותם עם החיילים האמיצים שהעזו להרים ראש ולהשתלט על משרד התקשורת באסמרה. הפליטים הגולים חדרו לשגרירויות אריתריאה ברומא ובלונדון, שנציגיהן הטילו עליהם טרור במשך שנים במאמץ לסחוט מהם את 2% "מס הגולה" גם במדינת המקלט. גם בישראל רצו המפגינים להיכנס לבניין השגרירות, אך למזלם לא העזו להתעמת עם המשטרה.

הפגנת פליטים אריתריאים מול שגרירות אריתריאה באמת גן, 01.02.13. צילום: Yotam Ronen/ Activestills.org
הפגנת פליטים אריתריאים מול שגרירות אריתריאה ברמת גן, 01.02.13. צילום: Yotam Ronen/ Activestills.org

הם ערכו הפגנת הזדהות, נשאו נאומים והציגו את דרישתם של החיילים המורדים:

1. התפטרותו של אפוורקי.

2. שחרור מיידי של כל האסירים הפוליטיים שחלקם כלואים זה למעלה מעשור ולא ידוע מה עלה בגורלם.

3. יישומה המיידי של החוקה האריתראית.

מבט על סרטוני ההפגנות ברחבי העולם ובישראל מצייר תמונה של קהילות ערכיות, מלוכדות, מתואמות, חדורות אידיאולוגיה ותשוקה עזה לחזור למולדתם האהובה ולהנהיג בה דמוקרטיה מהסוג אליה נחשפו במדינה שקלטה אותם, העניקה להם מעמד פליט ולרבים מהם גם אזרחות.

מה רב השוני בין קהילות הגולים האריתריאים ברחבי העולם לבין הקהילה בישראל.

ברחבי העולם המערבי חיות ומשגשגות קהילות אריתריאיות, בעוד שבישראל הקהילה שורדת אך בקושי. בעוד אריתריאים רבים ברחבי העולם המערבי נושאים זה מכבר אזרחות של המדינה הקולטת, בקשות המקלט של פליטי אריתריאה בישראל כלל אינן נבדקות, הם נכלאים באופן שרירותי, ואלה מביניהם שאינם כלואים נאלצים להתקיים ללא אשרת עבודה, תמיכה או שירותים סוציאליים. על מנת להבטיח את עוינותו של הציבור הישראלי כלפיהם, הם מכונים על ידי מקבלי ההחלטות וחלק מאמצעי התקשורת "מסתננים". על מנת שלא יחושו ביטחון, מדווחים מקבלי ההחלטות בכל הזדמנות שהנה עומדים לגרשם לאריתריאה או לאיזו מדינה אפריקאית אחרת.

פליטי אריתריאה שהנם אזרחי אנגליה ואיטליה, למשל, אמנם היו אורחים לא קרואים בשגרירות הדיקטטורה שהביאה אותם להימלט מארצם, אך כל עוד לא פגעו באנשי השגרירות ורכושה, הסתכנו רק במבטיהם העוינים של עובדי השגרירות תומכי המשטר. לעומת זאת, בכל הנוגע לפליטי אריתריאה בישראל – כל חריגה מתנאי רשיון ההפגנה שהשיגו, היה מביא למעצרם על פי החוק למניעת הסתננות למשך שלוש שנים ללא משפט. אנשי רשות ההגירה, המנצלים נוהל דרקוני על מנת לכלוא כל אפריקאי ש"מעורב בפלילים" גם אם מעורבותו מסתכמת בכך שהגיע למשטרה על מנת להתלונן על כך שהותקף או שמעסיקו החליט להתלונן אודותיו במקום לשלם לו את שכרו, לא יחשבו פעמיים בטרם יכלאו לשלוש שנים אריתריאים שנכנסו לבניין השגרירות ללא אישור.

ואף על פי זאת, ועל אף העובדה שאך בקושי מצליחה הקהילה בישראל לשרוד, הצליחו מאות מבניה לפנות יום עבודה, להגיע בגשם הסוחף לשגרירות ולדרוש את מה שלכל אזרח במדינה דמוקרטית נראה כה מובן מאליו: "מדינה המכבדת את כל אזרחיה, ללא קשר לעברם, דתם, השקפתם המדינית או מוצאם… מדינה בה ניתן לחיות ללא פחד, ללא מרגלים, בתי כלא ועבדות" (מתוך המכתב שהפיצו המפגינים).

תקשורת זרה הגיעה לסקר את ההפגנה, אך התקשורת הישראלית נעדרה ממנה. דווקא ראוי היה להציג בפני אזרחי ישראל ומקבלי ההחלטות במדינה עד כמה עז רצונם של פליטי אריתריאה לשוב למולדתם. אם היו מקבלי ההחלטות בישראל מפסיקים לתמוך במשטרו האכזרי של אפוורקי, היו הם מקדמים מעט את פליטי אריתריאה האמיצים לעבר מטרתם: "צדק לכל האריתראים" במולדתם.

סיגל רוזן היא רכזת מדיניות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.