• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אופוזיציה בועטת, בכיוון הלא נכון

בעוד נציגי הממשלה היוצאת מבינים שכל תוכנית מדינית בת-קיימא שמתייחסת לרצועה חייבת לקחת בחשבון את הקשר בינה לבין הגדה, ותומכים בהקלות בסגר, ישנם אנשי שמאל התומכים בהתנתקות מוחלטת של ישראל מעזה
מורן אביטל

אחד הנושאים המרכזיים במשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה הוא חידוש השיחות עם הפלסטינים. אך בעוד הקשר עם אבו מאזן מככב בדיונים, רצועת עזה כמעט ואינה מוזכרת, לפחות לפי מרבית הדיווחים והפרשנויות. אם נציגי הממשלה שעתידה לקום היו מדברים על הרצועה, היו מוזכרים בוודאי ההתחייבות של "יש עתיד" להקל על הסגר על עזה, ואולי גם הצעדים וההצהרות של הצבא ושל נציגי משרד הביטחון במהלך כהונת הממשלה היוצאת, המצביעים על שיפור מזערי במעבר אנשים וסחורות מעזה לגדה.

הפרדוקס הוא שבעוד שנציגי הממשלה הנכנסת תומכים, באופן מוצהר או מעשי, בהקלה של הסגר (אף כי הביטויים המוחשיים של תמיכה זו זניחים למדי), דמויות ציבוריות המזוהות עם השמאל תומכות בעמדה שקוראת להתנתקות מוחלטת של ישראל מהרצועה.

גרשון בסקין, פעיל שמאל ותיק שהיה מעורב במשא ומתן לשחרור גלעד שליט, הוא האחרון בינתיים שהציע את גרסתו לעמדת ההתנתקות המוחלטת. לפי הצעתו, ישראל צריכה להכריז על מועד להתנתקות סופית מהרצועה – כשנתיים – במהלכן תאלץ עזה להפוך לעצמאית בכל מה שקשור בתשתיות ביוב, חשמל, מים, דלק וכל שאר החומרים שהיא קונה מישראל כיום. ההתנתקות, על פי בסקין, תכלול הצהרה על גבול בינלאומי בין ישראל לעזה, ותפתח את המרחב הימי והאווירי לפעולה חופשית של השלטון ברצועה, בזמן שמצרים ומדינות העולם יעזרו לעזה "לעמוד על הרגליים" כישות מדינית עצמאית. בזמן הזה ישראל צריכה לנהל מו"מ עם אבו מאזן ולחתור להסכם שלום עם הרשות. אם ממשלת חמאס תשנה את עמדותיה תוכל גם היא להצטרף להסכם, ואם לא הגבול בינה לבין ישראל יישאר סגור גם לצורך מעבר לגדה המערבית.

ההצעה הזאת אולי נראית יפה על הנייר. אפשר להבין איך התנתקות סופית ומוחלטת של ישראל מהרצועה תגרום לחלק מהישראלים סיפוק על כך ש"עשינו משהו" נגד ירי הקסאמים, במיוחד נוכח אי-הנוחות של ישראלים רבים מכך שישראל מוכרת חשמל ודלק לעזה בעוד ממשלתה מחרחרת נגדנו מלחמה. אבל בפועל, הצעה זו נשענת על הנחה לא מבוססת שמצרים תיקח אחריות על שיקום הרצועה, על הערכה לא מדויקת שתוך שנתיים עזה תהיה מסוגלת להתקיים על תשתיות עצמאיות, ועל שאיפות לא ריאליות שכלכלת עזה תשוקם כל עוד השווקים של ישראל והגדה יישארו סגורים בפניהואם לא די בכך, ההצעה מתעלמת לגמרי מהקריאות ומהצעדים שנעשים בימים אלה לקראת פיוס פנים-פלסטיני.

אבל גם אם נחליט להתעלם מסיכויי ההצלחה של התוכנית הזאת, עדיין עומדת שאלה אחת שבה צריך למקד את הוויכוח – מה תרוויח ישראל ממניעת תנועה בין רצועת עזה לגדה המערבית? האם אותו גבול סגור הרמטית יחליש את חמאס? האם הוא באמת יאפשר "מרחב שקט", כהגדרתו של בסקין, למשא ומתן עם אבו מאזן? שהרי הצעות אלו, בסופו של דבר, הן עוד מאותה "התרופה" שישראל מיישמת כיום: כבר חמש שנים שישראל מטילה הגבלות תנועה גורפות על הרצועה – על אף מספר צעדים שננקטו להקלה זניחה על מעבר אנשים וסחורות מעזה לגדה – מתוך כוונה להחליש את חמאס או לגבות מחיר על המדיניות שלו. חמש שנים של סגר שלא מנע ירי קסאמים על ישראל, לא יצר "מרחב שקט" ולא החליש את חמאס. למעשה, התוכנית המדינית הזאת השיגה את התוצאה ההפוכה, מאחר שנתפשה בעיני העולם כגחמנית, כלא-הכרחית לצורכי הביטחון של ישראל וכעונש קולקטיבי על תושבי הרצועה. ההקלות שיושמו בסגר מאז קיץ 2010 אמנם הפכו את עזה פתוחה יותר לעולם, אבל בכל הנוגע לתנועה בינה לבין ישראל והגדה, ההגבלות נשארו כמעט ללא שינוי.

מתוך קמפיין של עמותת גישה
מתוך קמפיין של עמותת גישה

אז נכון שהצעות ההתנתקות המוחלטת כוללות כמה פרמטרים שונים מאלו שנכללים במדיניות הנוכחית, כמו ההיתר לבנות בעזה נמל תעופה ונמל ימי, אך המשמעות של שתי התוכניות זהה – ניתוק הקשר בין עזה לגדה. גם אם לפי תכניות ההתנתקות המוחלטת יוכלו תושבי עזה להגיע לגדה דרך מצרים וירדן (מה שנאסר עליהם כיום), העלות של מסע כזה מבטלת את היתכנותו עבור רוב מוחלט של תושבי הרצועה. לא מעט מומחים מכירים בחיוניות של הקשר הזה עבור שני חבלי הארץ, וברור ש"מדיניות הבידול" בין עזה לגדה פוגעת לא רק בתושבי הרצועה אלא גם בתושבי הגדה.

כך יוצא שבזמן שדוברים מהשמאל, תומכי פתרון שתי המדינות, מציעים גבול בינלאומי שינתק בין עזה לגדה, הממשלה היוצאת דווקא נוקטת, כאמור, צעדים שגם אם השפעתם מזערית, הם מצביעים בפועל לכיוון ההפוך. דוגמאות לצעדים כאלה כוללות הגדלת מכסות ההיתרים למעבר אנשים מעזה לישראל ולגדה בשנה האחרונה, התרת הכנסת חצץ ומכונות כבדות לצורכי בנייה לרצועה בשבועות האחרונים, ודיווחים בתקשורת על כך שבמסגרת המשא ומתן העקיף עם חמאס המתנהל במצרים, ישראל לא תתנגד, כנראה, למכירת סחורות מעזה בגדה. כנראה שגם שם מבינים שכל תוכנית מדינית בת קיימא שמתייחסת לרצועה, חייבת לקחת בחשבון את הקשר בינה לבין הגדה ולקדם פתרונות שיאפשרו מעבר אנשים וסחורות בין שני האזורים. כמו שמסכימים יותר ויותר מומחים, זה לא רק אינטרס פלסטיני, זה גם אינטרס ישראלי.

אין ספק שהשמאל בישראל צריך לתפקד כאופוזיציה לוחמת, אך עליו גם להימנע מלפעול בעיוורון. יש לקוות שהממשלה העתידית תפעל ביתר שאת להסרת הגבלות תנועה מעל עזה. השמאל ימלא תפקיד חשוב בכך אם ידחוף את הממשלה ויעודד אותה לבצע צעדים משמעותיים יותר על מנת להקל על מעבר אנשים וסחורות מעזה לגדה המערבית ולישראל.

מורן אביטל היא רכזת פעילות ציבורית בארגון גישה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    הם הם הבסיס למדינת פלסטין. אין לנתק ביניהם וכל הסדר שיווצר יכלול את שניהם.
    אחת הטעויות הגדולות של אריאל שרון, שהוא ניסה לנתק בין השניים. לצאת פיזית מהרצועה ולהמשיך שליטה בגדה – ראינו וחווינו מה יצא מזה.
    גם ההגדרה של התנתקות מוחלטת בתנאי סגר לא "תחזיק מים" ורק תיצור צרות צרורות. תייבים לזכור ש"הכלואים" הם בני אדם וככאלו הם זקוקים לחופש ומרחבים ועיקר העיקרים אמצעי פרנסה ויעשו הכל על מנת להשיגם. ההתנתקות חייבת להעשות על בסיס הסכמי אוסלו – במיוחד מההבט הבטחוני והכלכלי. בין ישראל לבין השטחים ש"ישוחררו" למען הקמתה של מדינת פלסטין
    חייבים לשרור יחסי מסחר תקינים בין שתי הישויות. ישראל חייבת ומחוייבת (לפחות למען עצמה) לאפשר יבוא ויצוא חופשי ( למעט אמצעי לחימה ומה שניתן לייצר ממנו אמצעי לחימה) – כי אנחנו מהווים ( לבטח מבחינת הרצועה) את הקשר היחיד עם העולם ( על מצריים – במיוחד במצבה כיום) לא ניתן לסמוך.
    ללא קשר יבוא ה"חנק" וההתנתקות לא תשיג דבר.

  2. רוני בן אפרת

    גרשון בסקין הוא אדם פרטי שפעל לדיאלוג בין ישראלים לפלסטינים במסגרת הסכם אוסלו. כחברת מפלגת דעם שאין חולק על כך שהיא מפלגת שמאל אני יכולה לומר בצורה חד משמעית שהגדה ועזה הן שתי יחידות גאוגרפיות פוליטיות וכלכליות של המדינה הפלסטינית העתידית. אין קיום לאחת ללא השניה. ההתנתקות ביניהן היא טרגדיה נוספת שנכפתה על העם הפלסטיני הן בשל היריבות בין פתח לחמאס והן בשל מדיניות ההתנתקות שמפלגתי התנגדה לה בתוקף בשל היותה חד צדדית ומכוונת להחליש את כוח המיקוח של העם הפלסטיני.

    1. דרור BDS

      האופוזיציה אכן בועטת בכיוון הלא נכון, אך גם המעטים היכולים להתהדר בתואר שמאל אינם ערים (או ערים ומתעלמים התעלמות פושעת) לסכנות ממה שמכונה שמאל.

      פתרון שתי המדינות הוא פתרון ציוני שמטרתו היחידה היא המשך הפצת התעמולה בדבר מדינה יהודית ודמוקרטית. כל אדם התומך בפתרון זה גרוע ממה שמכונה הימין הקיצוני – בנט, אלקין, דנון, אקוניס – הפועלים למען דה לגיטימציה של המשטר הציוני. אין צורך לחפש פרשן לענייני בטחון או איש בטחון או איש צבא או כל גורם בטחוני אחר כדי לדעת שהמצור הנפשע על עזה אינו משרת צרכים המכונים בטחוניים בשיח הציוני. די לקרוא את תחקירם של פלדמן ובלאו – מי מרוויח מהמצור על עזה, הארץ, את מאמרה של אילת מעוז – עזה תחילה, אתר זה, ואת מאמרו של מאיר עמור – זוהי הפוליטיקה של הסיירת | העוקץ, כדי להבין שלא דעתם של הגורמים הבטחוניים הבכירים (התומכים כולם באבו-מאזן ובהצעותיו הציוניות) היא זו שתניע את שינוי דעת הקהל הציונית.

      עמירה הס: "ההתעסקות הבינלאומית העקבית והיומיומית בהשלכות של השליטה הישראלית על הפלסטינים וההשתלטות על אדמתם היא הומניטרית, במקום שתהיה פוליטית. שלא ברצונם, האנשים המסורים של המאמץ ההומניטרי הם עלה התאנה של מדינות המערב, שעל הנייר תומכות בזכויות ובעצמאות לפלסטינים ואילו במעש משלימות עם האפרטהייד הישראלי.
      האפרטהייד הוא שיוצר את מקרי הסעד הפלסטיניים שוועידות חשובות מתכנסות למענם ושהרבה פקידים פלסטינים וזרים מתפרנסים מהם (ויפה). כספי הסיוע הנדיבים שמועברים לפלסטינים בדרכים שונות הם האתנן שמשלמות מדינות המערב תמורת הסובלנות שהן מגלות כלפי האפרטהייד הישראלי".
      מתוך: פורענות מעשה ידי אדם, הארץ

      אין ספק שהשמאל בישראל צריך לתפקד כאופוזיציה לוחמת – תמיכה ואף הצטרפות לגורמי הימין הקיצוניים ביותר על מנת לטרפד כל הסדר מדיני. השלכותיו של הסדר מדיני כפי שמעוניינים הציונים ממרצ ומחד"ש, דרך קדימה והעבודה, ועד גורמים מסויימים (דמוקרטים?) בליכוד יגבו יותר חיי אדם מאשר
      השתלטות של החמאס גם על הגדה המערבית וניהול מו"מ עימו. שינוי מאזן האימה בין הרוגים יהודים לבין אלו הפלסטינים יניע מהלך מדיני הוגן יותר שאינו מתבסס על יחסי הכח המדומיינים ע"י אותם אנשי שמאל בעיני עצמו מחד וגורמים בטחוניים בכירים מאידך. זה אמנם לא נעים לראות אוטובוסים מתפוצצים ברחובות, אך מי שמתנגד לאפשרות זו ראוי גם שיביא פתרונות אחרים העומדים מול מבחן המציאות.

      1. ליכודניק

        "הקשר החיוני" בין עזה לגדה הוא תוצאה של קיום ישראל; לפני 48' עזה היתה קשורה יותר לקהיר מלרמאללה או ירושלים.
        ברור שהעזתים מעדיפים להיות קשורים, ולו בעקיפין דרך הגדה, לישראל (תל"ג לנפש: כ-28 אלף דולר בשנה) ולא למצריים (תל"ג לנפש לשנה: כ-6 אלף דולר). ההשכלה ואפשרויות העבודה והעסקים שמחכים לעזתים בגדה הם במידה רבה בגלל הקשר לישראל. ממילא, יש לישראל זכות מסוימת לשלוט באפשרות לנצלם.

        ואגב, מורן אביטל כתבה "חמש שנים של סגר שלא מנע ירי קסאמים על ישראל, לא יצר "מרחב שקט" ולא החליש את חמאס"; אינני יכול לשפוט את עוצמת החמאס, אך הסטטיסטיקה מראה שאחרי "עופרת יצוקה" בהחלט היתה תקופה ארוכה של רגיעה, עם מעט ירי על ישראל ומעט הרוגים פלסטינים. הרי היסטורית, לצערנו החלופה לסגר+מבצעים מהאוויר מדי פעם אינה שלום ואהבה, אלא מבצעים קרקעיים ממושכים (כפי שהיה לפני ההנתקות), בהם נהרגים מאות פלסטינים מדי שנה.

        http://www.biostatistics.co.il/2012/11/352

      2. נטליה

        ישראל אכן הרבה יותר חזקה מהפלסטינים. האוטובוסים המתפוצצים של האינתיפאדה השנייה רק גרמו להפעלות כוח אדירים של הצבא הישראלי בכל מקום בגדה ובעזה. בינתיים, עושה רושם שמדינות ערב די נוטשות את הפלסטינים, שלא לדבר על אירופה וארה"ב. גם במצב הדנוני-חוטובליי לא נראה שזה עומד להשתנות.

  3. עמי אשר

    אני מסכים עם המחברת שהתנתקות מוחלטת היא פסולה ואינה משרתת כל תכלית מעשית או מוסרית. אבל חשוב לתת את הקרדיט לגיבורי המשט על מה שכבר הושג. בזכות המשט, ובזכות ארדואן – המנהיג העולמי היחיד שהתייצב חד-משמעית לצדם של ילדי עזה – הושגו אותן "הקלות שיושמו בסגר מאז קיץ 2010" (מה קרה בקיץ ההוא?). יתר על כן, בין היתר בזכות המשט שהפנה זרקור אל המצב הרפואי המזעזע בעזה, וכמוצא למבוי הסתום המדיני אליו נקלע ביבי בעקבות אותן רציחות בלב ים, יקימו הטורקים בית חולים בעזה.

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    אני באמת מתפלא על גרשון בסקין הוא נהפך כנראה ל,,שרוניסט" בתמיכתו לניתוק עזה מהגדה . זו היא הפרה קרדינלית של הסכם אוסלו שההבנה שהגדה ועזה הן יחידה =מדינית אחת היא חד מיסודותיה. ( ישראל אמנם טוענת שהיא מקימת את הסכם אוסלו ,אך זה שקר אחד גדול הימין שעלה לשלטון אחרי רצח רבין התנגד להסכם מראשיתו ,הסית נגד רבין בכיכוכם של נתניהו ושרון דרך הפעולה של שרון : המשך השליטה על כל השטחים הפלסטיניים ע"י פיצולם לבנטוסטנים ובשיטות שליטה שונות( בהפרד ומשול) על עזה למשל מבחוץ.
    כנראה שבסקין ל א שיך יותר למחנה השלום וחבל.

  5. אלי אמינוב

    בעניין החזון הציוני בדבר שתי מדינות דרור צודק לחלוטין. תכנית זו בנויה על העקרון הציוני שיהודים לא יכולים לחיות עם לא יהודים. תפישת ההפרדה שמקורה בדת היהודית היא מאבני היסוד של הציונות. כדי להתקדם בתכנית זו נעשה הסכם אוסלו, שעיקרו היה הקמת בנטוסטאן פלסטיני הנשען על הנהגת אש"ף המובסת, כקבלני משנה של שמירת הסדר בקרב הפלסטינים והכיבוש. לא נכנס כאן לסיבות התפוררות הפרויקט וחלקו בהקמת מדינת אפרטהייד במערב הירדן, אלא נעסוק בציפיותיו של דרור. דרור מצפה שהשמאל הישראלי יהפוך לאופוזיציה לוחמת- זו ציפיה מופרכת . שמאל זה הוא שמאל קולוניאלי כלומר האגף השמאלי של תנועת התנחלות אירופית במזרח. תפקידו ההיסטורי של שמאל זה היה מתחילתו להגן משמאל על תנועת ההתנחלות הציונית ואף לבצעה. חלומו עדיין מסתכם במילותיו הגזעניות של הקדוש רבין: "הם שם ואנחנו כאן". מילים שהן הבסיס לציונות.
    ברצוני להביא כאן מדברי באסם תמימי,פלסטיני מנבי סאלח שאמר בין השאר בראיון לגדעון לוי: "השמאל הישראלי שברובו הוא ציוני, רוצה לשנות את התודעה הפלסטינית ולהתאים אותה לתודעה שלו. הוא לא מוכן לקבל את זכותנו על התודעה שלנו. השמאל הזהרוצה לשנות אותנו. הוא רוצה להקל את החיים תחת הכיבוש אך לא באמת לשים לו קץ". "הארץ"15.2.13. אני מסכים אתו במאה אחוז.

    1. דרור BDS

      לאלי אמינוב.
      תודה על תגובתך זו. אני מתקשה להבין כיצד הסקת שאני מצפה שהשמאל הישראלי יהפוך לאופוזיציה לוחמת. אמנם הסכמתי עם הכותבת ואף הוספתי כי "אין ספק שהשמאל בישראל צריך לתפקד כאופוזיציה לוחמת – תמיכה ואף הצטרפות לגורמי הימין הקיצוניים ביותר על מנת לטרפד כל הסדר מדיני", אך מהתבוננות במצב נכוחה אינני מצפה כי כך יקרה.

      הקיצור, דעתי כדעתך.