• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

מהגרות, עובדות, מנוצלות

שלוש רכזות תחום בקו לעובד כותבות על מהגרות עבודה ופליטות המועסקות בישראל בענפי הסיעוד, החקלאות וההסעדה, ונפגעות מעצם היותן נשים
עידית לבוביץ', נועה שאואר ונועה קאופמן


סכנה מבית
| עידית לבוביץ', רכזת תחום סיעוד

מדי שנה, מסייעת עמותת "קו לעובד" לעשרות ואף למאות מהגרות עבודה נפגעות תקיפה או הטרדה מינית. קשה לאמוד את מימדי התופעה, מכיוון שהעמותה מעניקה סיוע לעובדות ולעובדים באופנים רבים ושונים וישנו קושי בהערכת מספר מהגרות העבודה שנעזרו בעלוני המידע בנושא תקיפה מינית, או מספר הפניות הטלפוניות שהתקבלו בנושא זה. מצאנו כי מהגרות עבודה רבות, המגיעות למשרדי "קו לעובד" לצורך קבלת עזרה במימוש זכויותיהן מול מעסיקיהן, מגוללות, לעיתים תכופות, סיפור העסקה אשר כולל ניצול מיני בדרגות חומרה שונות.

עבודת הסיעוד מחייבת מגורים בבית המעסיק, ושהות אינטנסיבית במחיצתו
עבודת הסיעוד מחייבת מגורים בבית המעסיק, ושהות אינטנסיבית במחיצתו

מהגרות עבודה המועסקות בענף הסיעוד הן קבוצה פגיעה במיוחד לתקיפה מינית, וזאת בשל מאפייני ההעסקה בענף זה. עבודת הסיעוד מחייבת מגורים בבית המעסיק, ושהות אינטנסיבית במחיצתו. היא דורשת מידה רבה של קרבה גופנית למעסיק. לעיתים על העובדת לסייע למעסיק להתקלח, לעשות את צרכיו ולהלבישו. הגבולות בין זמן העבודה לזמן הפרטי מיטשטשים שכן העבודה היא "מסביב לשעון". אופי עבודה זה כופה על מהגרות העבודה גם בידוד חברתי. עובדות הסיעוד, ובפרט עובדות שנמצאות בישראל למעלה מ-51 חודשים ואין באפשרותן לחדש את אשרת השהייה במידה ויחליפו מעסיק, חוששות מפיטורים מיידיים וגירוש מישראל במקרה שיעזו להתלונן כנגד מעסיקם. במקרים אלו, מלווים הפיטורים בסירוב המעסיק לתשלום חובותיו כלפי העובדת. ככל הנראה, מדובר בתופעה נרחבת שמקובל לקשור אותה עם הפגיעוּת המיוחדת של עובדות אלה, הנובעת מהגורמים הבאים:

מצוקה כלכלית

מהגרות העבודה מגיעות לישראל על רקע מצוקה כלכלית חמורה בארצותיהן על מנת לסייע בכלכלת משפחותיהן. הן משלמות לסוכנים וחברות כוח-אדם במדינות מוצאן אלפי דולרים כ"דמי תיווך" תמורת הסדרת הגעתן ורישיון ישיבתן בישראל. במרבית המקרים, נוטלות מהגרות העבודה הלוואות בריבית מופקעת וממשכנות את רכושן ורכוש משפחתן לצורך מימון דמי התיווך. שכר העבודה בישראל אמור לממן את החזר ההלוואות. התוצאה היא תלות כלכלית של המהגרות במעסיקיהן שמשפיעה על ההתנהגות של מהגרות עבודה הנופלות קורבן לתקיפה מינית.

רקע תרבותי

הרקע התרבותי ולעתים הדתי ממנו מגיעות חלק מהעובדות, מטילים סטיגמה על נפגעות הטרדה ותקיפה מינית. במקרים רבים, עובדה זו מובילה את עובדות הסיעוד להחלטה שלא לשתף אדם בטראומה הקשה אותה חוו. שיתוף אדם אחר בפרטי האירוע עלול להביא לנידוי חברתי של העובדת בקהילתה, ובמקרים קיצוניים אף לסכנת חיים.

חולשתן החברתית של מהגרות העבודה הנובעת מזרותן

הן אינן מכירות את התרבות המקומית, אינן שולטות בשפה העברית, ולעיתים אף שליטתן באנגלית מוגבלת. הן אינן מצויות בדין הישראלי, ולכן אף טועות לחשוב, בחלק מן המקרים, כי מעשי המעסיק אינם נחשבים לעבירה פלילית. הן חוששות מפיטורין ומאובדן רישיון הישיבה בישראל. הן חוששות מפנייה למשטרה או לרשויות ההגירהבשל הדימוי השלילי של גופים אלה בקרב מהגרי ומהגרות העבודה, בעיקר כאשר הן שוהות בישראל ללא אשרה. העובדותחוששות מאובדן קורת הגג שלראשן (בבית המעסיק) שכן לרבות מהן אין אפשרות לשאת בנטל דמי השכירות.

החלשת המדינה את העובדות

המדינה יצרה ומשמרת את "הסדר הכבילה", הכורך בין חוקיות ישיבתה של מהגרת עבודה בישראל לבין עבודה עבור מעסיק ספציפי. במסגרת הסדר זה מוטלת סנקציה חמורה מכל על עזיבת המעסיק: אובדן רישיון הישיבה בישראל. למרות ביטולו לכאורה של "הסדר הכבילה" בעקבות פסיקת בג"ץ ב-2006, מרבית העובדות עדיין אינן רשאיות בפועל להחליף מעסיק, בעיקר בשל התלות המוחלטת בלשכה הפרטית או בחברת כח האדם לצורך מציאת מעסיק חלופי. ללשכות ולחברות אין כל אינטרס בסיוע במציאת מעסיק חלופי, שכן תמיד יעדיפו לגייס עובד חדש אשר עבורו יוכלו לגבות פעם נוספת דמי תיווך מופקעים. בנוסף, לעובדות עצמן אין כל אפשרות למצוא את המעסיקים אשר מעוניינים בעובד ושברשותם היתר העסקה בתוקף.

יחס המעסיק ומשפחתו אל העובדת

מצאנו כי לעיתים תכופות, גזענות, סקסיזם, החפצה של העובדת ותפישה של יחסי העבודה עם העובדת כיחסי קניין על העובדת משמשים בערבובייה בתפישת המעסיק ובני משפחתו את מהגרת העבודה המועסקת בסיעוד. לעיתים, המעסיק ובני משפחתו נוטים לראות במהגרת העבודה משרתת או שפחה, המחויבת לשרת אותם בכל דרך. כך למשל, בנוסף על העבודה הסיעודית, מהגרות עבודה רבות מתבקשות לנקות את בתיהם של ילדי המעסיק, לטפל בנכדיו, לבשל ולכבס עבורם. לעיתים הן "מושאלות" לצרכים דומים וללא תשלום נוסף אף לידידי המשפחה.

לעיתים עובדות הסיעוד אף מצוות לקיים יחסי מין עם המעסיק או עם מי מבני משפחתו. מהגרות העבודה חשופות לתקיפה מינית ולהטרדה מינית במידה לא פחותה אף מצד בני משפחתו של המעסיק. מצאנו גם כי בני משפחה המודעים לתביעותיו המיניות של המעסיק משמשים, לא אחת, כשליחים ומשדלים מטעמו, כאשר העובדת אינה "נעתרת" להצעותיו המיניות. הם מאיימים לפטרה, "מסבירים" לה שקיום יחסי מין עם המעסיק הוא "חלק מהעבודה", ועוד.

עמדת "קו לעובד" היא כי יש לשלול לאלתר היתרים ממעסיקים שנמצא בסיס לתלונת עובדת כנגדם על הטרדה או תקיפה מינית. אין להסתפק ב"פיקוח" על המעסיק, בדמות שליחת מפקחים מטעם משרד הפנים או משרד התמ"ת. למרבה הצער, משרד הפנים ממעט עד מאד לשלול היתרים ממעסיקים בענף הסיעוד, וזאת ככל הנראה, בשל מצבם הקשה של המעסיקים. עמדתנו היא שמדיניות זו אינה ראויה ואינה חוקית. שליחתה של עובדת לביתו של מעסיקשהצטברו כנגדו מספר תלונות על תקיפה מינית, מבלי אף לטרוח ליידע את העובדת בדבר, מבטאת רשלנות ואדישות לגורלה של העובדת.

 * * *

 עובדות החקלאות: עובדת בין עובדים | נועה שאואר, רכזת תחום חקלאות

ישנם 24,600 מהגרי עבודה בתחום החקלאות בישראל, כשרובם מגיעים מתאילנד ומתוכם 15-20 אחוז הן נשים. כמקובל בתחום החקלאות, מגיעות העובדות לישראל וממוקמות על ידי חברות כוח אדם במשקים חקלאיים מבודדים. לרוב העובדת הינה האישה היחידה במשק, שחיה בקרב קבוצת עובדים גברים.

דמיינו את החיים במסגרת עבודה מבודדת לחלוטין
דמיינו את החיים במסגרת עבודה מבודדת לחלוטין

דמיינו את החיים במסגרת עבודה מבודדת לחלוטין, למשל במושב בערבה. דמיינו בו 20 עובדי חקלאות שעובדים קרוב ל-15 שעות ביום, וגרים במחסן ענק שלא מחולק לחדרים. בסוף יום העבודה כולם מותשים. לא בטוח שהספיקו לאכול, ורק רוצים להתקלח ולהספיק לדבר בשיחת סקייפ קצרצרה עם המשפחה שהשאירו מאחור. כולם מתנפלים על שתי המקלחות היחידות העומדות לרשותם, מתקלחים במהירות במים הקפואים, חוטפים משהו לאכול, ופורשים לישון.

עכשיו תנסו לאתר בתמונה הזאת את העובדת. היא היחידה בין 40 הגברים הללו. היא רוצה להתקלח. היא עייפה ורעבה. אולי גם היא רוצה לדבר עם המשפחה בסקייפ. אבל היא כנראה תחכה עד שכל הגברים יסיימו להתרחץ. אחר כך, היא תפרוש לחדרה, במידה ויש לה חדר נפרד מהגברים. תנסה לחבר את הסקייפ במחשב, תדבר קצת עם המשפחה ותירדם. ואז מתחילות הדפיקות בדלת. כל הלילה הם דופקים לה על דלתה, שתפתח להם ותכניס אותם פנימה.

דמיינו עובדת במשק חקלאי אחר. היא מתחילה את יום עבודתה כמו כולם אך בסביבות הצהריים קורא לה המעסיק. קצת כואב לו הגב והוא שמע וגם היה בתאילנד כדי לדעת שהתאילנדיות עושות מסאז' מעולה. אז אם לא אכפת לה, הוא ישמח למסאז'. העובדת, מבולבלת מהסיטואציה ותלויה כמעט לחלוטין במעסיק בגלל אשרת העבודה שלה, עושה את שהוא מבקש. יום למחרת גם הבן שלו מגיע ליהנות מהתרבות התאילנדית. שבוע לאחר מכן, אשתו של המעסיק מצווה על העובדת לנקות את ביתם פעם ביומיים, ללא כל קשר להיות העובדת מועסקת בתחום החקלאות. באחת הפעמים הללו, המעסיק טופח לעובדת על הישבן והעובדת מוחה על כך. "סתם בצחוק", אומר לה המעסיק, "אל תיקחי את זה קשה". וההמשך לצערנו, לא משאיר הרבה מקום לדמיון.

למרות שאותן נשים מגיעות באמצעות אשרת עבודה בחקלאות, אין זה ברור אם הן אכן עובדות בתחום החקלאות, או אם נעשה שימוש בויזות אלו כדי לבצע עבודות אחרות כגון עוזרות בית, עיסוי, עבודה בתעשיית המין. מגורי אישה בסביבה עוינת של גברים יכולים אף הם, תחת הגדרות מסוימות, להיחשב כסחר בנשים או סחר בשירותי מין. לאור התופעה של ניצול מיני, העסקה שלא כחוק בחקלאות ונשים אשר ממוקמות לבדן במשקים חקלאיים בין עובדים גברים בלבד, עלינו לפעול במהרה ובחומרה! לכן, התחלנו בפרויקט חדש אשר כל מטרתו היא לאתר את הנשים, לעזור להן וליידע אותן בזכויותיהן כנשים, ולא רק כעובדות. פעילותינו בפרויקט כוללת הן עבודה עם הנשים ולמענן והן מול רשויות ההגירה ומשרד התעסוקה והמסחר. אנו מקווים ומקוות כי קידום, יידוע והעלאת מודעות לנושא, הן בקרב הנשים והן מול הרשויות והציבור הישראלי, תביא למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם המעסיקים.

בחודשים הקרובים, יערך מחקר של התופעה באמצעות ראיונות עם עובדות תאילנדיות, ביקורי שטח, שותפויות עם ארגונים, מחקר אקדמי ועוד. עמותת "קו לעובד" גייסה לשורותיה מתמחה מהתכנית ללימודי הגירה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, בכדי לחקור מקרי עבר בהם הובאו נשים לישראל בחסות ויזות עבודה על מנת לספק שירותי מין לעובדים הזכרים מארצות מוצאן. במקרים הללו, קיים חשש שנשים אלו מובאות לישראל ונסחרות למטרות מין ללא ידיעתן, או מוחזקות בתנאים מדאיגים נגד רצונן.

 * * *

פיטורי עובדות הרות | נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים

בשנת 2012 פנו אלינו 15 נשים אשר פוטרו בזמן הריונן. מדובר רק בנשים החיות באיזור גוש דן, והן מספיק מעורות בקהילה כדי לדעת שפיטוריהן אינם חוקיים. ניתן רק לשער כמה נשים פוטרו בהריונן, וחשבו כי אין להן כל מגן, ונאלצו לספוג חובות כבדים בבתי החולים בעת הלידה. סיפורה של מ' מתאר את הקשיים שניצבים בפני כל מבקשי המקלט והפליטים בישראל, אך מוסיף את הקשיים איתן מתמודדות הנשים באותה קהילה.

מ' היא מבקשת מקלט מאריתריאה, אשר נמלטה ממולדתה בשל הדיכוי המופעל כגד אזרחיה מצד מפלגת השלטון שהיא המפלגה היחידה המותרת במדינה על פי חוק, ובשל גיוס חובה כפוי ללא הגבלת זמן לכל אזרחי המדינה. בהגיעה לישראל פנתה מ' למשרד הפנים בבקשה כי יכירו בה כפליטה, אולם מכיוון שישראל אינה בודקת את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, אלא מעניקה להם הגנה מגירוש בלבד, היא קיבלה אשרה מסוג 2א5, עליה כתוב כי אינה מהווה אשרת עבודה.

בשל כיתוב זה, פנה קו לעובד עם ארגונים עמיתים לבית המשפט העליון, אשר קבע כי כל עוד אין שינוי במדיניות כלפי מבקשי המקלט מאריתריאה, לא ייאכף איסור ההעסקה. כך נותרה מ' בדומה לאלפי אריתראים אחרים, עם אשרה שמקשה עליה מאוד למצוא עבודה הגונה ומותירה אותה חשופה לניצול, בעוד שמעסיקיה מוגנים מפני קנסות. לשמחתה, על אף הקשיים, הצליחה לבסוף מ' למצוא עבודה במסעדה בעיר מגוריה. היא אמנם נאלצה לעבוד 10 שעות ביום ללא יום מנוחה שבועי, ללא תשלום שעות נוספות, וללא תשלום עבור זכויות מגן כגון הבראה וניצול ימי חופשה, אולם מצבה היה טוב יותר משל רבים מחבריה, והיא יכלה לכלכל עצמה.

לאחר תשעה חודשי עבודה, גילתה מ' כי היא בהריון, ויידעה על כך את מעסיקתה, בעלת המסעדה. המעסיקה פיטרה את מ' על אף ידיעתה שהחוק אוסר לפטר עובדת בשל הריונה. מלבד הפסד ההכנסה המיידי, משמעות הפיטורים עבור אשה חסרת מעמד בישראל היא כי ביטוח לאומי אינו מכסה את עלות האשפוז והלידה בבית החולים. עלויות אלה מגיעות לכ-15,000 ₪ בלידה רגילה, ומתייקרות אם חלילה וחס הלידה מסתבכת. כמו כן, דמי לידה שיסייעו לה להתקיים במהלך חופשת הלידה נמנעים ממנה, בגלל שישראל מסרבת לבדוק את זכאותה למעמד של פליטה כפי שהיא מחויבת לעשות על פי אמנת האו"ם לפליטים אשר ישראל היא מיוזמותיה, ובכך נמנעת מלהעניק לה ולכל מבקשי המקלט מעמד של פליטים.

עמדת "קו לעובד" היא כי אם העובדת טרם ילדה יש לדרוש את החזרתה לעבודה משום שפיטוריה מנוגדים לחוק הישראלי. מ' הגיעה לקבל סיוע ב"קו לעובד" לאחר הלידה, וכיום עומד נגדה חוב בבית החולים עבור תשלום הוצאות הלידה. העמותה נמצאת במגעים עם המעסיקה ודורשת כי תשלם את זכויותיה של העובדת. את המעסיקה שעברה על החוק ניתן לתבוע בבית הדין לעבודה ולדרוש כי תשלם שכר על התקופה שבה לא הועסקה העובדת ואף לתבוע משכורת לחופשת הלידה ואת החוב לביה"ח. ניתן אף להגיש תלונה כנגד המעסיקה למחלקת האכיפה של התמ"ת, שיכולה לקנוס אותה בשל כך. על פי החוק הישראלי פיטורי אישה בהריון הן עבירה על החוק, ללא קשר למעמדה של העובדת.

רשימות אלה פורסמו לראשונה באתר החדש של קו לעובד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    1. האם העובדות מתלוננות בפני הרשויות וכיצד הרשויות מתייחסות לתלונות? כל מטריד באשר הוא בין אם הוא מעביד ובין אם הוא עובד – חיב במיצוי הדין לחומרה.
    2. נושא הפרת החוק ע"י העובדים, כולא אותם בידי המעבידים. כמובן שזה אינו מקנה למעבידים "זכויות הטרדה". אבל זה מונע מהמוטרדים להתלונן מפחד הגירוש..
    3. על הרשויות לפעול ביתר שאת למנוע הפרת החוק ע"י כל הצדדים. חייבים להקפיד הקפדת יתר על חזרתו הביתה של העובד הזר, עם תום תקופת אישור השהיה. כלפי המעביד חייבים לפעול, על מנת להבטיח שחוקי מדינת ישראל לא יופר על ידו.

  2. אפרת

    אם אתן או מי מחברותיכן הייתן טורחות לנקות בעצמכן את בתיכן, לטפל בהוריכן ובילדיכן, לבשל בעצמכן, ולהילחם על כך שבחקלאות ובשאר התחומים יעסיקו ישראלים, פלסטינים אז אולי אולי לא היו כל כך הרבה מקרי ניצול משום שלא היו כל כך הרבה מהגרי עבודה.
    תמשיכו להתפנק ולדאוג לביטחונכם האישי וסביר להניח שזה תמיד יבוא על חשבון אחר.