איפה הכסף? בהתנחלויות ובתאגידים

לא רצינו את ביבי. קיבלנו ביבי כפול שלוש. תחרות וייבוא הם הפתרונות. תעסוקה ושכר זה לא עניינה של הממשלה. אבל כ-ו-ל-ם חברתיים
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

אז יש ממשלה חדשה, ועל מה לא מדברים? על הפיל שבחדר. הבטחות יש בלי סוף. בנט יפרק את הריכוזיות עם סכין בין השיניים, כראוי לעוד איש סיירת בממשלה. לפיד ממשיך לספר סיפורים על תפקידו הקשה של שר האוצר, אבל מה עם התקציב?

קראתי בקפידה הן את מצעי המפלגות והן את ההסכמים הקואליציוניים ולא מצאתי בהם שום דבר על התקציב. מה שמצאתי הוא דאגה של עתיד הבית היהודי לג'ובים במוסדות הציוניים (הסתדרות ציונית, סוכנות וקק"ל), ארגונים שמזמן היו צריכים להיעלם מן העולם. מצאתי גם סעיף מתמיה ומקומם בהסכם הקואליציוני עם הבית היהודי, שמשמעותו היא תקצוב מדינתי לרכיבים הפרטיים בחינוך הממלכתי-דתי. הכסף שיקצצו לחרדים יעבור למעמד הביניים הדתי-לאומי, שלא לדבר על מה שיקרה לתקצוב ההתנחלויות בעקבות השליטה של מתנחלים על משרד השיכון, המינהל וכל השאר.

הכסף יעבור מהעניים החרדים למעמד הבינוני הדתי-לאומי. בנט פונה לאחיו החרדים. צילום מסך
הכסף יעבור מהעניים החרדים למעמד הבינוני הדתי-לאומי. בנט פונה לאחיו החרדים (צילום מסך)

במעשהו השלטוני הראשון, עוד לפני שהפך רשמית לשר, החליף בנט את שם משרדו מתעשייה, מסחר ותעסוקה למשרד לכלכלה ומסחר. כולנו סוחרים. אין יצרנים, וכמובן שאין עובדים. אם היה שואל אותי, הייתי מעדיף תעסוקה, מסחר ותעשייה. השר בנט כנראה שכח ששירות התעסוקה המדולדל נמצא במשרדו ושאחת המשימות המדיניות החשובות היא מדיניות התעסוקה. אבל מבחינת בנט, אין צורך לעשות דבר. הרי האבטלה נמוכה יחסית, והשוק יעשה את שלו. לא, חס וחלילה, בחינוך הממלכתי-דתי, אלא בתעסוקה.

לא אפתח את נושא הטמטום של העלאת אחוז החסימה ל-4%, ועוד רעיון של יש עתיד שהממשלה תוכל לתפקד גם ללא תקציב בניגוד לחוק היום, כמו גם דחיית אישור התקציב לשנה הנוכחית ל-135 יום במקום 45 יום מאז הקמת הממשלה.

בדיון הציבורי התקבעה התפיסה שיש לקצץ ולהעלות מיסים בתקציבי 2013 ו-2014 בסדר גודל של 30 מיליארד שקל. זאת כבר אינה שאלה אלא אמירה חד-משמעית שאין עליה עוררין. האוצר כבר מוכן עם תוכניות שהודלפו לתקשורת לאורך החודש האחרון. לפי תוכניות אלה נראה שרוב הקיצוץ יבוא בעיקר כרגיל על חשבון העניים והמעמד הבינוני. לא על חשבון יעקב פרי ודומיו אלא מאילו שמשתכרים עד 16,000 שקל לחודש. הפוליטיקאים מהקואליציה לא ממש הביעו את דעתם בנושא עד עכשיו. מלבד מס שפתיים על הקטנת פערים, האמצעים עליהם הם מדברים הם בעיקר יוקר המחייה ומחירי הדירות. על דיור צריך לכתוב משהו מיוחד, כיוון שגם כאן לא נראה שמישהו מתייחס למחסור האדיר בדיור ציבורי. כאשר מדברים על יוקר המחייה בעצם מתייחסים בעיקר למבנה המשק והריכוזיות והצורך בתחרות ויבוא כגורמים שיפתרו את כל הבעיות. מה שחסר הוא בדיוק זה שנעלם משמו של משרד התמ"ת – התעסוקה והשכר.

אנשי השוק מדברים בעיקר על מחירם של מוצרים ואינם מתייחסים לשכר עבודה, ואף לא מתייחסים לתופעות מחפירות בעולם העבודה, עובדי הקבלן כמשל. אבל אם המחירים עולים ב-5% והשכר ב-7% אזי כוח הקנייה עולה. בחישוב קטן שעשיתי על השכר הממוצע במשק מצאתי שמ-2001 ירד השכר הממוצע הריאלי ביותר מ-3.5%. זאת אומרת שלא רק שהפערים גדלו אלא שאפילו בממוצע ירד השכר. אם היה לי כסף למחקר הייתי בודק את השכר בתעשיות ובמקצועות השונים וברור שהייתי מוצא שלחלק מהעובדים השכר ירד ביותר מ-3.5%. אם הייתי בודק גם את מבנה ההוצאות של משפחות הייתי רואה פערים הרבה יותר גדולים. כי אם, למשל, מחירי המזון עלו יותר ממחירים של מוצרים אחרים, והשכר ירד יותר מאשר הממוצע, בהנחה שהמזון מהווה אחוז גבוה יותר בהוצאות של משפחות מאשר של יחידים, אזי מצבן הכלכלי של משפחות יהיה גרוע יותר משהיו. זה נושא אחד מני רבים שמדיניות של שוק העבודה יכולה לשפר.

טבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד ש"ח בהטבות מס. אבל על מה מדברים? על קיצוץ של 3 מיליארד בקצבאות ילדים השנה ובשנה הבאה
טבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד ש"ח בהטבות מס. אבל על מה מדברים? על קיצוץ של 3 מיליארד בקצבאות ילדים השנה ובשנה הבאה

תשאלו למה אני מדבר על שכר, כאשר המדינה אינה קובעת שכר, מלבד שכר מינימום, ואיך זה קשור לתקציב. זה קשור בעיקר כי בדיוני התקציב אחד הרעיונות להקטנת הוצאות הממשלה הוא הורדת שכרם של עובדי המדינה. אז אני יודע שעובדי הנמלים מקבלים שכר גבוה, אבל חלק גדול מעובדי המדינה משתכרים שכר נמוך ובינוני. אז לפגוע בהם זה לא ממש פיתרון. אז מה נעשה עם הגירעון?

גם בהנחה שצריך לקצץ 15 מיליארד שקל בתקציב 2013, אפשר לעשות זאת בלי פגיעה בעובדים. למשל, אפשר לקצץ חמישה מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל היום כבר אמרו הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון שיש סיכונים רבים וערפל מכסה את המזרח התיכון. הנה גוף שיודע איך לעבוד. חמישה מיליארד שקלים נוספים יכולים להתווסף מהחלטה שהגירעון יעלה ל-3.5% במקום 3%, ועוד חמישה מיליארד שקלים יכולים לבוא מביטול ההטבות לחברות הענק הישראליות. לא מכבר פורסם שטבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד שקלים בהטבות מס. שימו לב שעל זה לא מדברים כי הרבה יותר קל לדבר על קיצוץ של 1.5 מיליארד בקצבאות ילדים השנה וסכום דומה בשנה הבאה.

זה רק אפס קצהו של דיון שצריך לקיים כדי שנדע מה אנחנו רוצים ומה עומד מולנו. כמו שכתבתי לפני הבחירות, יש צורך להתארגן כדי להיאבק נגד הצעת התקציב הצפויה שלא זו בלבד שלא תפתור את נושאי העוני, אי השוויון והתקצוב החסר במערכת הבריאות ומערכות אחרות, אלא אף תעמיק אותם או את חלקם. מי שהנושאים הללו מעניינים אותם, זה הזמן להתחיל לחשוב על דרכי פעולה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    הכסף לא נמצא בהתנחלויות.

    מדובר ב400 אלף אזרחים שאם לא היו גרים בהתנחלויות היו גרים בתוככי ישראל והיה צריך לספק להם את אותם תשתיות בדיוק. מדובר על פי רוב גם באוכלוסייה חלשות וחרדים ולכן בהתאם הם מקבלים תקצוב מועדף על פי אותם קריטריונים של שאר האוכלוסיות החלשות בארץ. כמות הכסף העודפת שהולכת אליהם רק בגלל שמדובר בהתנחלויות היא זעירה.

    אם רוצים למצוא איפה נמצא הכסף, ולמה חסר כסף, צריך לבדוק את הדמוגרפיה של הכלכלה הישראלית. יש בארץ ציבור שעובד קשה, למעשה, עובד יותר קשה מאשר כל שאר מדינות הOECD, לעומתו יש ציבור שכמעט שלא עובד, ושיעורי התעסוקה שלו הם מהנמוכים בעולם. הציבורים שעובדים הם היהודים הלא-חרדים, הערבי נוצרים, והגברים המוסלמים. הציבורים שלא עובדים הם החרדים והנשים המוסלמיות.

    לא לשווא האידיאולוגיה הסוציאליסטית והקומונסיטית מקדשות כל כך את ערך העבודה. ללא עבודה מצד מי שיכול לעבוד אי אפשר לקיים מדינת רווחה. פשוט אין מספיק משאבים. אם מי שיכול לעבוד לא מוכן לעבוד, אי אפשר לדאוג לפרנסה של מי שלא יכול לעבוד גם אם הוא היה רוצה.

    עכשיו נוסיף לזה את העובדה שבדיוק באותם ציבורים שאינם עובדים נמצאים גם שיעורי הילודה הגבוהים ביותר – בקרב המגזר החרדי יש את שיעור הילודה הגבוה בעולם – ונבין לאיפה תקציבי הרווחה של המדינה הולכים. שיעור הילדים במשפחה חרדית ממוצעת הוא 7. במשפחה מוסלמית הוא 4-5. בקרב רוב המשפחות החרדיות והמוסלמיות יש מפרנס אחד או אפס מפרנסים. כל זה מוביל ישירות לעוני. בהתאם, 65 אחוז מהעניים בארץ הם חרדים או מוסלמים. תזכרו את זה בפעם הבאה שיגידו לכם ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה בOECD.
    בקרב משפחות עם 2 מפרנסים שיעור העוני הוא 3 אחוז. בקרב משפחות עם יותר מ-4 ילדים שיעור העוני הוא למעלה מ-60 אחוז. זה לבדו מספר את כל הסיפור.

    1. נועם א"ס

      "בזמן שהממשלה מתכוננת לגרש את העובדים הזרים ואת ילדיהם, היא מאשרת את יבואם של עוד 6000 עובדים מתאילנד לעבודות בחקלאות. "הדלת המסתובבת" פועלת במלא המרץ, מיבאים ומגרשים באותו הקצב.

      נשים ערביות המנסות לצאת מהאבטלה הכרונית ממנה הן סובלות לא מוצאות עבודה.פעילים של עמותת מען מסתובבים בגליל ובאזור השרון, בשיא עונת קטיף הפירות, בתקוה שחקלאי אחד יענה לאתגר ויקבל קבוצה של פועלות לעבודה אך לשוא. תשובת החקלאים היא אחידה וחוזרת על עצמה – "יש לי מספיק "תאילנדים" אין לי צורך בעובדים."

      http://etgar.info/he/article__399/

      מ-2009, תקף בהחלט להיום.

      התאגדות עובדים – מען.
      התאגדות פוליטית – דעם.

      1. עמית

        להביא את זה כסיבה העיקרית לעובדה שאחוז כל כך גדול מהנשים המוסלמיות לא יוצאות לעבודה זה מופרך. אין דרך להתחמק מכך שהסיבה העיקרית לאי יציאתן לעבודה של נשים מוסלמיות היא דתית-תרבותית. שים לב שמדובר בנשים -מוסלמיות – ולא נשים ערביות. הרי הבעיה אינה קיימת בקרב נשים ערביות נוצריות, על אף שלעיתים רבות הן באות מרקע דומה ואף מאותם ישובים.

        1.מתוך הנשים המוסלמיות שכן יוצאות לעבודה, השיעור של מי שעובדות בענף בחקלאות הוא פחות מ-3 אחוז. לכן להביא את הקשיים שיש להם בענף החקלאות כסיבה לכך שנשים מוסלמיות לא יוצאות לעבודה זה מופרך. רובן עובדות בתחומים כגון חינוך, מנהל ושירותים, תעשייה, וכדו'.

        2. שיעור האבטלה הוא זה שעוסק במי שמחפש עבודה ולא מוצא, ושיעור האבטלה של נשים מוסלמיות לא גבוה באופן שמצדיק את הטענה שלך. אמנם מי שמובטל למשך תקופה של יותר ממספר מסוים של חודשים כבר נחשב חלק ממי שלא מחפשים עבודה, אך בכל מקרה אם הייתה מגמה משמעותית של נשים מוסלמיות שמחפשות עבודה זה היה ניתן להבחנה בשיעור האבטלה והתעסוקה (מועסק מוגדר מי שעבד אפילו מספר שעות בודדות בשבוע לפני סקר הלמ"ס). זה נכון בעיקר בענפים כמו חקלאות, שבהם קל למצוא "עבודות קטנות" וחד פעמיות של כמה שעות בשבוע\חודש. אך לא על זה מדובר. בקרב הנשים המוסלמיות שיעור "אי התעסוקה" – זה של מי שלא עבדו ולו מספר שעות בשבוע וגם לא חיפשו עבודה, הוא זה שכל כך גבוה.

    2. נתן

      הייתי שמח לראות נתון אמיתי שעליו מבוסס המיתוס"ערבים לא עובדים".
      גש לאזור התעשיה הקרוב למקום מגורייך ,תכנס לנגריות למסגריות למוסכים ולמטבחי המסעדות למיניהם , או אפילו תכנס לכל מחלקה בבית חולים ציבורי ותבדוק מי הם האחים והאחיות ותראה בעצמך.
      למעשה אחרי ביקור קצר כזה אתה עלול להגיע למסקנה שדוקא היהודים במדינה לא עובדים….

      1. עמית

        התבלבלת קצת, לא מדובר על "ערבים לא יוצאים לעבודה", אלא "נשים מוסלמיות לא יוצאות לעבודה", ואפשר לראות את זה באזורי התעשייה כמו גם בנתוני הלמ"ס. שיעור התעסוקה של נשים מוסלמיות עומד על פחות משליש מזה של נשים יהודיות. המשמעות של זה הוא שרוב המשפחות המוסלמיות, שמספר הילדים בהם בממוצע גדול, צריכות להתקיים מהמשכורת של מפרנס אחד – מה שמוביל אותם ישירות מתחת לקו העוני.

    3. נטליה

      המתנחלים פרושים בהמון יישובים. לכל יישוב צריך להקים תשתיות משלו. לו היו מסתדרים המתנחלים בכמה ערים, אולי היית צודק. זה כמו היישובים שרוצים להקים מסביב לערד ומצפה רמון במקום לחזק את אותם יישובים. כל יישוב מביא עמו סרח הודף של תשתית מאפס. שני יישובים של 5000 איש עולים יותר מאחד של 10000, זו עובדה תשתיתית/תעשייתית/חומרית.

      וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל לדבר על הכבישים העוקפים, המיגונים, וכמובן – ההוצאה הבלתי נתפסת בעליל על השמירה על בטחונם של התושבים. לכל עולל שמקים מאחז מצמידים חירניקים שישמרו עליו, וביחד זה עולה המון כסף.

      וזה עוד לפני שדיברנו על ההיבט המוסרי, אבל על זה לא דיברנו מלכתחילה.

      1. עמית

        1. רוב המתנחלים חיים במספר מוקדים i.e. גושי ההתיישבויות.

        2. הטיעון שלך הוא לא נגד ההתנחלויות יותר מאשר הוא נגד ערי הפריפריה; האוכלוסייה מפוזרת בהם על פני ישובים קטנים ולא במספר מצומצם של ישובים גדולים באותה צורה בדיוק שהיא מפוזרת בהתנחלויות.

        3.הטענה שלך שעדיף או שזה יותר כלכלי לרכז אוכלוסייה חלשה במספר מצומצם של ערים היא דיי מופרכת. העיר פשוט לא תתפקד. הרבה יותר קל לקדם אוכלוסיות חלשות בישובים קטנים וקהילתיים.

    4. דרור BDS

      ממשלת הזדון והחורבן עליה מתריעים ספורטא, ארדואן והרב שטיינמן, זקוקה לתעמולה ציונית, אנטישמית, פשיסטית, ואיסלאמופובית אותה מפיצים המגיב הציוני כאן וכותבי מאמרים בהארץ מסוגם של שטרסלר, ארי שביט וישראל הראל. ללא זריית החול בעיני הקוראים היו כלל ישראל ופלסטין בין הנהר לים קמים מזמן ומכלים את זעמם המוצדק על אותם רשעים האחראיים לצרה הנוראה והמבקשים להחריב ח"ו את כלל ישראל ופלסטין.

      דה מרקר: "פתרון הבעיות הקשות של שוק הנדל"ן צפוי לעמוד בראש סדר היום של הממשלה החדשה – ועם השלמת סבב המינויים של השרים מתברר כי בכירי הימין, בחלקם הגדול בכירי מועצת יש"ע לשעבר, יכהנו בצמתי ההכרעות המרכזיים ביותר בתחום הדיור". מתוך: "מי ינהל את המאבק להורדת מחירי הדיור? בכירי הימין ומנהיגי מועצת יש"ע לשעבר"
      http://www.themarker.com/realestate/1.1968566

      הכתבה נוקבת בשמות אחדים מתוך מקדמי פשעי האנטישמיות, הציונות, האיסלמופוביה והפשיזם, ואילו המגיב האנטישמי, האיסלמופוב, הציוני והפשיסט מוסיף משלו וטוען כי הכסף לא נמצא בהתנחלויות. אילו לא היו גרים בהתנחלויות, כך טוען המגיב, היו גרים בתוככי ישראל והיה צריך לספק להם את אותם תשתיות בדיוק.

      מילא טיעונים אנטישמיים ואיסלמופובים כגון החרדים והערביות לא רוצים ורוצות לעבוד, מילא טיעונים פשיסטיים כגון שיעור הילודה הגבוה בעולם – לכאן תקציבי הרווחה של המדינה הולכים, אך מדוע להתבזות ולהעלות את הטיעון הציוני כי "כמות הכסף העודפת שהולכת אליהם רק בגלל שמדובר בהתנחלויות היא זעירה"?

      כל משרדי הממשלה מזרימים כספים להתנחלויות מאז המחצית הראשונה של שנות ה–70, ללא הבדל בין ממשלות ליכוד לממשלות העבודה. לכן בעיות הדיור בהתנחלויות משניות יחסית, המחירים נוחים והמשכנתאות ניתנות ברוחב לב. אחת הבעיות של מי שניסו ללמוד את הנושא מקרוב היא שהכספים המועברים להתנחלויות אינם צבועים, כלומר אינם חשופים בסעיפים הרלוונטיים של תקציב המדינה – אלא מוחבאים בסעיפים שונים ומשונים. גם שרי אוצר ממפלגת העבודה השתתפו במלאכה הזו, של סיוע לא שקוף לשטחים. (דה מרקר)
      זאת ועוד, אין לדעת, וקשה מאד להעריך, מהי כמות הכספים הנוספים המועברים מהמשרד המכונה משרד הבטחון על מנת להבטיח את בטחונה של הפורענות הציונית ואת בטחונם של אלו שנשלחו לשם למען מטרה זו, ולהבדיל את בטחונם של אלו ששלחו את עצמם והמהווים חלק פעיל בפורענות זו.

      גם בתנאי האי וודאות הגדולים ביותר, וגם בפרשנות הציונית ביותר, הטענה כי "כמות הכסף העודפת שהולכת אליהם רק בגלל שמדובר בהתנחלויות היא זעירה" היא כל כך תלושה מהמציאות, עד שקשה להניח כי לא נאמרה בזדון.

      1. עמית

        אין לי כוח לדאחקות הרגילות ולכן אתייחס לחלק האחרון שכתבת:

        "לכן בעיות הדיור בהתנחלויות משניות יחסית, המחירים נוחים והמשכנתאות ניתנות ברוחב לב"
        — לא יותר מאשר בשאר הפריפריה.

        "אחת הבעיות של מי שניסו ללמוד את הנושא מקרוב היא שהכספים המועברים להתנחלויות אינם צבועים, כלומר אינם חשופים בסעיפים הרלוונטיים של תקציב המדינה – אלא מוחבאים בסעיפים שונים ומשונים"

        — הם לא מוחבאים. פשוט באמת אין כמעט תקציבים שהולכים באופן ספציפי או יוצא דופן להתנחלויות. ההתנחלויות והמתנחלים מקבלים תקציבים וכספים על פי אותם קריטריונים ששאר האוכלוסייה הישראלית מקבלת, ולכן אין כמעט סעיפים מוגדרים של הוצאה על "מתנחלים" או "התנחלויות". מי ש"ניסו ללמוד את הנושא מקרוב" מנסים לעשות עבודה נלוזה; לקחת כל שקל שמושקע באזרחים שהם גם מתנחלים ולהציג את זה כהוצאה גנובה והשקעה מוסתרת בהתנחלויות, כשלמעשה מדובר בחלק מאותם כספים (מעטים) שהממשלה מעבירה לאזרחיה ובעיקר לאזרחיה החלשים.

    5. יוסי לוס

      עמית,
      לנקות, לבשל, לכבס, לגהץ… לטפל בילדים גם כאשר מדובר בשניים או בשלושה ילדים זו עבודה של יותר ממשרה מלאה. בעדינות הייתי אומר שזו גסות רוח ולב לומר שנשים שעושות את זה לא עובדות.

      1. עמית

        אני מסכים איתך שזו עבודה קשה. הבעיה היא שהעבודה הקשה הזו לא מספקת משהו שאפשר לקנות בעזרתו אוכל או בגדים לילדים.
        אחוז העניים בקרב משפחות עם 2 מפרנסים היא 3 אחוז, זו ראיה דיי חורצת לטובת החשיבות של יציאת נשים לעבודה.

  2. עדנה רועה

    הנושאים מאוד מעניינים אותי.
    מעוניינת להצטרף לקבוצת חשיבה על דרכי פעולה
    מאוד!!!!!

  3. עמיר

    נמאס לשמוע מאנשים כמו עמית או שלי יחימוביץ' שההתנחלויות לא בולעות תקציבים שהיו יכולים להגיע לאוכלוסיות אחרות. הגיע הזמן שסדרת התחקירים של שאול אמסטרדמסקי תהפוך לבסיס עובדתי לכל הדיון הזה. עמית – תקרא ותשכיל.

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595842,00.html

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577493,00.html

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577491,00.html

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577489,00.html

    1. עמית

      אני שמח שאתה בטוח שיש לך "קישורי קסם" לפתור את הדיון. הבעיה היא שהמאמרים של אמסטרדמסקי מוכיחים את האמרה הידועה בדבר "שקר שחור, שקר לבן וסטטיסטיקה".
      אם כי השקר (כמו תמיד) אינו הסטטיסטיקה, אלא האופן בו מציגים אותה.

      בוא נראה את סדרת ה"תחקירים" שקישרת אליה:

      נתחיל עם זה – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595842,00.html
      שקר 1 – הכותב טוען ש"רמת ההשקעה בהתנחלויות חזרה לרמתה לפני ההתנתקות למרות שרצועת עזה פונתה". הנתון הזה אמור לזעזע אותנו. כמובן, הכותב שוכח להזכיר שמעזה פונו 10 אלף אנשים, בעוד שמאז 2005 אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית עלתה בהרבה יותר מ-10 אלפים. כלומר, בסך הכל, ההשקעה לנפש בהתנחלויות ירדה.

      שקר 2 – הכותב טוען כי "ההשקעה הממשלתית הממוצעת בכל אחד מתושבי יהודה ושומרון היתה גבוהה ב־70% מההשקעה הממשלתית הממוצעת בתושבים ישראלים שבתוך הקו הירוק.".
      מזה אנחנו שוב אמורים להזדזע. רק שהוא משכיח את העובדה שההתנחלויות בדיוק את אותם תוספות תקציביות ששאר ערי הפריפריה מקבלות, לא יותר ולא פחות; תוספות תקציביות שנובעות מתכנית "אזורי עדיפות לאומית" ותכניות אחרות שנועדו לחזק ישובים פריפריאלים עם אוכלוסיות חלשות.
      ההשוואה הנכונה היא לא בין כמה תקצוב ממשלתי מקבלת ההתנחלות מודיעין עילית – עיר חרדית עם שיעור עוני של יותר ממחצית האוכלוסיה – לעומת תל אביב. אלא בין התקצוב הממשלתי של מודיעין עילית לזו של בני ברק.

      בתחקיר השני – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577493,00.html
      הכותב חוזר על אותו שקר מספר 2. הוא משווה בין ישובי ההתנחלויות לערי המרכז מה ששווה ערך להשלכת החץ ואז סימון המטרה סביב מקום הפגיעה שלו.

      בתחקיר השלישי – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577491,00.html
      הכותב חוזר על השקר ובדרך נלוזה אף יותר. הפעם הוא לא עורך השוואה בין ההתנחלויות עם האוכלוסייה החלשה והחרדית שלהן לערי המרכז עם האוכלוסייה החזקה שלהן. הפעם הוא עושה השוואה בין ערי הפריפריה לבין ישובי מועצת הר חברון; מהישובים העניים ביותר ביהודה ושומרון שרוב תושביהם הם חרדים והיא מדורגת בסולם הסוציו אקונומי 3 בסקאלה של 10 – דירוג נמוך מזה של כל ערי הפריפריה אליהם הוא משווה.

      בתחקיר הרביעי – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577489,00.html

      כאן הוא כבר חושף את השקר שלו עצמו. בגרף שלו הוא מראה איך התקצוב הממשלתי שהולך לדרוזים ולערבים הנוצרים לנפש כמעט ושווה לתקצוב הממשלתי להתנחלויות לנפש. ואיך התקצוב הממשלתי לאזרח מוסלמי גדול יותר מהתקצוב הממשלתי לאזרח יהודי בתוך הקו הירוק.
      רק שהוא שכח אוכלוסייה אחת; אם הוא היה מציב את "חרדים" על הגרף של "השקעה ממשלתית לנפש" הוא היה מגלה שהוא היה צריך להגדיל את הגרף בשביל זה. וזו גם הסיבה שההתנחלויות -בממוצע- מקבלות תקציבים רבים. חלק גדול מאוכלוסייתן הוא חרדי ועם דרך חיים חרדית – כלומר, האוכלוסייה הענייה בישראל שמקבלת את התקציב הממשלתי הגדול ביותר.

  4. יוסי

    חברה שבחרה להיות חברה ניאו ליברלית,לא יכולה לנצל את החיילים בשם הסולידריות החברתית.
    בחברה אשר בה הרמטכ"ל משתכר 73,000 ש"ח,ושר הביטחון משתכר כ100,000 ש"ח
    לשלם 350 ש"ח לחייל זה עושק!
    צריך לשאול לאן באמת הכסף צריך ללכת,והוא בהחלט צריך ללכת בראש ובראשונה לשכר הוגן ,בהתחלה לחיילים ואחר כך לכולם
    צריך לזכור צה"ל הוא צבא העם,של העם ,בשביל העם,ואין לפוליטיקאים זכות לעשוק את החיילים
    ובטח לא לשלוח אותם לעשות קפה לאורי אורון ! או נדב ארגמן!

  5. פריץ היקה הצפונבוני

    ויחד הם הרכיבו את ממשלת המתנחלים לכן הכסף ימשיך לזרום למה שמתחיב מהמשך מדיניות א"י השלמה וסרבנות השלום: לצבא , למתנחלים . לו לפיד היה פונה שמאלה ומקים ממשלת שלום עם יתר מפלגות,,המרכז" החרדים וה,,זואביז"( ש"ס היתה מצטרפת אח"כ.) היה אפשר להוריד בצורה דרסטית את הנטל האנושי הכספי והמוסרי. אבל לפיד בחר בימין וזה כנראה מקומו הטבעי. כלה קציר עבר קיץ ואנחנו לא נושענו.
    כשלפיד שאל איפוא הכסף? עכשיו הוא יודע ועוזר לשפוך לשם עוד ועוד.

  6. קובי

    אני רוצה לשלוח את זה ליאיר לפיד. יש למישהו את האימייל שלו?

  7. עמי

    לצערי,
    הדיון כמו תמיד נוטה לכיוונים פוליטיים שאינם קשורים.
    במדינת ישראל יש תעדוף מתמיד של המס על ההון לעומת המס על עבודה.
    אני לא מתייחס לאנשים או חברות אלא לעקרון הבסיסי של מדיניות המיסוי (פירותי לעומת הוני).
    אין לי בעיה עם טייקונים, יש לי בעיה כאשר הטיקונים בארץ עשו את הונם מהימורים (תשובה, דנקנר מימן) ולא מיצירת ערך אמיתית.
    כאשר איש הייטק עובד קשה ומצליח, הוא נדרש לתשלום מס במקרה הטוב של 20%, בעוד שכל אחד שמוכר דירה ומרוויח על המכירה מיליון, לא משלם מס כלל.
    כאשר אדם מקבל ירושה של מיליון שקל, כל כספי הירושה נקיים ממס בעוד שהכנסה על עבודה של מיליון שקל ממוסה בכמעט חצי.

    לצערי, רוב הקומוניסטים בישראל הם בעלי בתים בתא ולכן אינם עומדים על נקודות אלו.
    מצד שני, רוב גדול במדינה הוא בעל הון (70% בעלי בתים) , ולכן אין אף אחד שיעמוד על זכויות האנשים העובדים.

    מטריד אותי ציטוט ששמעתי מבעל מפעל גדול בארץ שעשה הונו מיצירת ערך אמיתית: ״עזוב אותך מלעבוד/לבנות/ליזום, לא תרוויח כסף. במדינה אם תרצה להרוויח תקנה ותמכור.״
    לצערי הרב המדינה מעודדת בדיוק את זה ובעוד כמה שנים נמצא את עצמנו מאחורה.