• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

איפה הכסף? בהתנחלויות ובתאגידים

לא רצינו את ביבי. קיבלנו ביבי כפול שלוש. תחרות וייבוא הם הפתרונות. תעסוקה ושכר זה לא עניינה של הממשלה. אבל כ-ו-ל-ם חברתיים
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

אז יש ממשלה חדשה, ועל מה לא מדברים? על הפיל שבחדר. הבטחות יש בלי סוף. בנט יפרק את הריכוזיות עם סכין בין השיניים, כראוי לעוד איש סיירת בממשלה. לפיד ממשיך לספר סיפורים על תפקידו הקשה של שר האוצר, אבל מה עם התקציב?

קראתי בקפידה הן את מצעי המפלגות והן את ההסכמים הקואליציוניים ולא מצאתי בהם שום דבר על התקציב. מה שמצאתי הוא דאגה של עתיד הבית היהודי לג'ובים במוסדות הציוניים (הסתדרות ציונית, סוכנות וקק"ל), ארגונים שמזמן היו צריכים להיעלם מן העולם. מצאתי גם סעיף מתמיה ומקומם בהסכם הקואליציוני עם הבית היהודי, שמשמעותו היא תקצוב מדינתי לרכיבים הפרטיים בחינוך הממלכתי-דתי. הכסף שיקצצו לחרדים יעבור למעמד הביניים הדתי-לאומי, שלא לדבר על מה שיקרה לתקצוב ההתנחלויות בעקבות השליטה של מתנחלים על משרד השיכון, המינהל וכל השאר.

הכסף יעבור מהעניים החרדים למעמד הבינוני הדתי-לאומי. בנט פונה לאחיו החרדים. צילום מסך
הכסף יעבור מהעניים החרדים למעמד הבינוני הדתי-לאומי. בנט פונה לאחיו החרדים (צילום מסך)

במעשהו השלטוני הראשון, עוד לפני שהפך רשמית לשר, החליף בנט את שם משרדו מתעשייה, מסחר ותעסוקה למשרד לכלכלה ומסחר. כולנו סוחרים. אין יצרנים, וכמובן שאין עובדים. אם היה שואל אותי, הייתי מעדיף תעסוקה, מסחר ותעשייה. השר בנט כנראה שכח ששירות התעסוקה המדולדל נמצא במשרדו ושאחת המשימות המדיניות החשובות היא מדיניות התעסוקה. אבל מבחינת בנט, אין צורך לעשות דבר. הרי האבטלה נמוכה יחסית, והשוק יעשה את שלו. לא, חס וחלילה, בחינוך הממלכתי-דתי, אלא בתעסוקה.

לא אפתח את נושא הטמטום של העלאת אחוז החסימה ל-4%, ועוד רעיון של יש עתיד שהממשלה תוכל לתפקד גם ללא תקציב בניגוד לחוק היום, כמו גם דחיית אישור התקציב לשנה הנוכחית ל-135 יום במקום 45 יום מאז הקמת הממשלה.

בדיון הציבורי התקבעה התפיסה שיש לקצץ ולהעלות מיסים בתקציבי 2013 ו-2014 בסדר גודל של 30 מיליארד שקל. זאת כבר אינה שאלה אלא אמירה חד-משמעית שאין עליה עוררין. האוצר כבר מוכן עם תוכניות שהודלפו לתקשורת לאורך החודש האחרון. לפי תוכניות אלה נראה שרוב הקיצוץ יבוא בעיקר כרגיל על חשבון העניים והמעמד הבינוני. לא על חשבון יעקב פרי ודומיו אלא מאילו שמשתכרים עד 16,000 שקל לחודש. הפוליטיקאים מהקואליציה לא ממש הביעו את דעתם בנושא עד עכשיו. מלבד מס שפתיים על הקטנת פערים, האמצעים עליהם הם מדברים הם בעיקר יוקר המחייה ומחירי הדירות. על דיור צריך לכתוב משהו מיוחד, כיוון שגם כאן לא נראה שמישהו מתייחס למחסור האדיר בדיור ציבורי. כאשר מדברים על יוקר המחייה בעצם מתייחסים בעיקר למבנה המשק והריכוזיות והצורך בתחרות ויבוא כגורמים שיפתרו את כל הבעיות. מה שחסר הוא בדיוק זה שנעלם משמו של משרד התמ"ת – התעסוקה והשכר.

אנשי השוק מדברים בעיקר על מחירם של מוצרים ואינם מתייחסים לשכר עבודה, ואף לא מתייחסים לתופעות מחפירות בעולם העבודה, עובדי הקבלן כמשל. אבל אם המחירים עולים ב-5% והשכר ב-7% אזי כוח הקנייה עולה. בחישוב קטן שעשיתי על השכר הממוצע במשק מצאתי שמ-2001 ירד השכר הממוצע הריאלי ביותר מ-3.5%. זאת אומרת שלא רק שהפערים גדלו אלא שאפילו בממוצע ירד השכר. אם היה לי כסף למחקר הייתי בודק את השכר בתעשיות ובמקצועות השונים וברור שהייתי מוצא שלחלק מהעובדים השכר ירד ביותר מ-3.5%. אם הייתי בודק גם את מבנה ההוצאות של משפחות הייתי רואה פערים הרבה יותר גדולים. כי אם, למשל, מחירי המזון עלו יותר ממחירים של מוצרים אחרים, והשכר ירד יותר מאשר הממוצע, בהנחה שהמזון מהווה אחוז גבוה יותר בהוצאות של משפחות מאשר של יחידים, אזי מצבן הכלכלי של משפחות יהיה גרוע יותר משהיו. זה נושא אחד מני רבים שמדיניות של שוק העבודה יכולה לשפר.

טבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד ש"ח בהטבות מס. אבל על מה מדברים? על קיצוץ של 3 מיליארד בקצבאות ילדים השנה ובשנה הבאה
טבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד ש"ח בהטבות מס. אבל על מה מדברים? על קיצוץ של 3 מיליארד בקצבאות ילדים השנה ובשנה הבאה

תשאלו למה אני מדבר על שכר, כאשר המדינה אינה קובעת שכר, מלבד שכר מינימום, ואיך זה קשור לתקציב. זה קשור בעיקר כי בדיוני התקציב אחד הרעיונות להקטנת הוצאות הממשלה הוא הורדת שכרם של עובדי המדינה. אז אני יודע שעובדי הנמלים מקבלים שכר גבוה, אבל חלק גדול מעובדי המדינה משתכרים שכר נמוך ובינוני. אז לפגוע בהם זה לא ממש פיתרון. אז מה נעשה עם הגירעון?

גם בהנחה שצריך לקצץ 15 מיליארד שקל בתקציב 2013, אפשר לעשות זאת בלי פגיעה בעובדים. למשל, אפשר לקצץ חמישה מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל היום כבר אמרו הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון שיש סיכונים רבים וערפל מכסה את המזרח התיכון. הנה גוף שיודע איך לעבוד. חמישה מיליארד שקלים נוספים יכולים להתווסף מהחלטה שהגירעון יעלה ל-3.5% במקום 3%, ועוד חמישה מיליארד שקלים יכולים לבוא מביטול ההטבות לחברות הענק הישראליות. לא מכבר פורסם שטבע קיבלה בשנת 2011 3 מיליארד שקלים בהטבות מס. שימו לב שעל זה לא מדברים כי הרבה יותר קל לדבר על קיצוץ של 1.5 מיליארד בקצבאות ילדים השנה וסכום דומה בשנה הבאה.

זה רק אפס קצהו של דיון שצריך לקיים כדי שנדע מה אנחנו רוצים ומה עומד מולנו. כמו שכתבתי לפני הבחירות, יש צורך להתארגן כדי להיאבק נגד הצעת התקציב הצפויה שלא זו בלבד שלא תפתור את נושאי העוני, אי השוויון והתקצוב החסר במערכת הבריאות ומערכות אחרות, אלא אף תעמיק אותם או את חלקם. מי שהנושאים הללו מעניינים אותם, זה הזמן להתחיל לחשוב על דרכי פעולה.

כנראה שיעניין אותך גם: