שר האוצר שלום

בלי בס"ד, ללא חשש חרדים או ערבים

רציתי להגיד לך באופן אישי תודה, על שחילצת אותי מאלמוניות ושהענקת לי שם, תפקיד, משפחה. זה לא מובן מאליו, שטרחת וחשבת עליי באופן מיוחד, ושהפקעת אותי מכלל הציבור חסר הפנים. כדי להדגים, בסדר, לא בשביל להתחתן איתי ולקחת אותי לצפון המדושן של תל אביב מחדרה הירוקה, אבל גם להדגים זה משהו, בייחוד בימים של חוסר ודאות. יצא לך יפה הסיפור הזה עם גברת כהן, שזה משהו חוצה עדות ומעמדות, הכי ישראלי עממיקו כזה, גם ספרדי, גם אשכנזי, אולי יותר ספרדי, אבל בכל זאת שם משפחה שתמצא בכל שכונה – אולי יותר בבלוקים, אבל גם במשכנות שאננים. מאז שאני קטנה קוראים לי ריקי, אבל אני בעצם רבקה, ורק בעלי קורא לי רבקה, ככה בהקנטה, בייחוד כשאנחנו עושים משחקי תפקידים של נציגת משכנתאות ומפגר בתשלומים. אבל אני גברת כהן עוד מהבית, ובעלי תמיד אומר לי רבקה, מזל שאת לא גרושה. כהן וגרושה, יו נואו.

כולם אומרים שאתה אמנם חתיך אבל לא מבין מי יודע כמה בכלכלה, ואני חושבת ששר אוצר דווקא לא חייב להבין, כשיש לצדו שפע של גאונים בחליפות שיודעים מצוין איך עובדת הריבית ומי צריך לשלם את מחיר הצמיחה. העיקר הכוונה, וכוונות יש לך בלי סוף. חוץ מזה, אם במילא גוזרים על הציבור, כשמדובר בשר אוצר שנראה כמו מגיש בטלוויזיה, ושבאמת היה פעם מגיש בטלוויזיה, לגזירות יש טעם יותר מתוק מאלה של השטייניץ חובב השחמט ונתניהו, שהדוקטורט שלו בודק את מהותם ותקפותם של טיעונים מטאפיזיים להוכחת קיומו של האלוהים.אני, בתור ריקי כהן, שביומיום אין לי יותר מדי זמן לחפש הוכחות לקיומו של אלוהים, והמטאפיזיקה בכלל יכולה להיכנס לי אתה יודע לאיפה במחילה, לי זה ברור שאתם באוצר עובדים קשה כדי לסגור את האוברדראפט המדיני וכדי שיהיה לכולנו טוב. גם קראתי שביטלת את החופשה המרוכזת לפסח כדי ללמוד איך בעצם לעשות את זה. כמה חבל על ליהיא והילדים, שקראתי ב"ידיעות" שבקושי רואים אותך.

האמת, גם את בעלי, שכמו שציינת הוא עובד (לא בכיר) בהיי-טק, אנחנו בקושי רואים ביומיום. אני, כמו שאתה כבר יודע, מורה. יצא לך טוב עם המורה, כי זה מקצוע גנרי של נשים, שהן גם רעיות וגם אמהות וגם אחיות. נשים, נו. הן מכינות לנו סנדביצ'ים ושרות לנו שירי ערש על שוויון בנטל, אז איך אפשר להיות לא אמפטי כלפיהן? אני בטוחה שבתפקיד החדש שלך תלמד שדווקא אפשר. הקיצור, כמו שאמרת לנערים שלך באוצר, אז אני ובעלי שנינו עובדים ומשתכרים. רק מה, מה זה לא נעים לי עם כל התהילה הזו פתאום, אבל למרות שישבתי עם התלושים ועם המחשבון המשוכלל של הבת שלי, לא הצלחתי להגיע ל-20 אלף. תהרוג אותי, לא יודעת איפה טעינו. אמרתי אולי התכוונת לחישוב ברוטו, גם לא הלך. אח"כ עשיתי חישוב כאילו גמרנו עם המשכנתא, אבל החיים הם לא דיסנילנד. ואם כבר מדברים על משפחת כהן, אז אחותי שהיא אם חד-הורית ואחי שהוא רווק, אם תחבר את התלושים של שניהם, עדיין לא תגרד את העשרים האלה שדיברת עליהם.

על הכהן מהצד של בעלי אני לא אדבר, כי הם יו נואו. עובדים אמנם, אבל אני יודעת שיש לך אלרגיה לסוג הזה ולא הייתי רוצה שתתייחס אלינו כאילו אנחנו לא מקיימים את המדינה. וחוץ מזה, הבטחתי שהמכתב הזה בלי חשש מהם. תגיד, הנערים האלה שלך, הם באמת כל כך צעירים? מה, ממש סיימו לא מזמן מינהל עסקים וכלכלה בבינתחומי? אולי זה הדמיון הפרוע שלי, בכל זאת, מאז הטיול מבית הספר לכנסת, לא יצא לי לבקר במשרדי ממשלה, חוץ מהתיאום מס שאני עושה פעם בשנה, כי חלק מהמשכורת שלי הוא דרך חברת קבלן. אולי בכלל מכנים אותם ככה כי הם מלאי נחישות רעננה ומרץ קיצוצים, ואולי הם פשוט לא מזדקנים באוצר, אומרים שמשכורת טובה זה האנטי-אייג'ינג הכי טוב שאפשר למצוא.

בכל אופן, יאיר, נהיה כבר מאוחר. לא יודעת אם זה הנערים שהכניסו לך את המספר העגול הזה לראש או שעבר קצת זמן מאז שפגשת במחלקת עסקים את הגברת כהן בדרכה לטיול החצי שנתי שלה באירופה הקלאסית. לסיכום, רציתי לבקש אם אפשר, שפשוט תעמוד ישר ותסתכל קצת למטה, עוד, עוד יותר נמוך, מדרגת מס אחת פחות, זהו. הנה אני ריקי כהן והנה התלושים שלי ושל בעלי. בפעם הבאה שאתה רוצה להשתמש בנו כדי להיראות טוב ואין לך מושג איך נראית חדרה או איפה היא נמצאת בדירוג היישובים, תנסה דמיון מודרך, אומרים שזה עובד (אם היה מובטל, הייתי מציעה?)