• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

בִּי דִּמְעָתִי רָאָה

נאום אישי רציני לערב יום השואה, פיוט ותמונה של יהודי לוב השבים ממחנה ברגן-בלזן
עמוס נויעמוס נוי

בעל תואר שלישי במסלול לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים, מלמד באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה וכותב בנושאים של תרבות וחברה

חברות! חברים!

הבלבול בין השואה, זכר השואה, והשימושים שנעשים במונחים אלה בדיבור הישראלי העכשווי הוא מסוכן ומזיק.

מדינת ישראל מלאה באנשים המשוכנעים שבגלל ש"סבא שלהם היה בשואה" (לעתים קרובות ללא בסיס ביוגראפי, אלא רק כמטאפורה למוצאם האתני), הם וצאצאיהם עד עולם ראויים לזכויות-יתר מפליגות ונצחיות – חומריות ותרבותיות כאחד. במובן זה הפכה ה"שואה" מכשיר מניפולטיבי המאפשר לציבור הזה לכונן ולתחזק דימוי עצמי וציבורי מיוסר וצדקני, לתבוע בלעדיות על עוולות ופיצויין, להשתיק, להתעלם או לגמד מחאה וביקורת, ולחנך לאטימות ואדישות לסבלם של אחרים, ובכללם מזרחים ופלסטינים.

אבל חובה להפריד בין שימושי ה"שואה" כאמצעי של אפליה וניגוח בחברה היהודית הישראלית העכשווית ובין השואה כתופעה היסטורית, שעמדה מוסרית כלפיה היא חובה כלל-אנושית וכלל-יהודית. יותר מדי דיבורים של זלזול, המעטת ערך, חשבונאות של מסכנוּת, ריח רע של גזענות, וקירבה מסוכנת לעמדות של הכחשת השואה או אפילו סוג של הצדקתה (המצטרפת להשמצה הציונית הכללית הישנה, הרואה באימי ההשמדה איזה עונש ותוצאה של "פאסיביות גלותית" מדומיינת, והמשתיקה את חלקם של יהודים לא ציוניים במאבק) נשמעים אצל אנשים שנקעה נפשם משיח-שואה אשכנזי. זה בלתי נסלח: המאבק המזרחי, והמאבק הפלסטיני, הם גם מאבקים של בני ובנות אנוש על ערכים. אין בהם מקום – טקטית ועקרונית, משמאל ומימין, מכיוון איראן או מתיאוריות כוזריות – להכחשת השואה ההיסטורית או גימודה, ולשיתוף פעולה עם דיבור כזה.

כדאי לזכור – דווקא לישראל הרשמית אין ממש בעיה עם זילות השואה, גימודה, או הכחשתה: היא מזמינה בשיטתיות מכחישי שואה ורוויזיוניסטים מן הימין האירופי לישראל, לעתים אפילו עם ביקור ביד ושם (איטלקים, קרואטים, סלובנים, ליטאים, ולאחרונה אוקראינים) כמו גם נוצרים אמריקאים המהללים את היטלר: ג'ון פורסטר הדרום האפריקאי (בכיר לשעבר בארגון פרו-נאצי קיצוני ואורחו של יצחק רבין בשיאו של האפרטהייד!), פיני האיטלקי מכחיש השואה (לשעבר) וחניך ה-MS הפשיסטית, תוג'מן הקרואטי הפרו-נאצי, ובכלל הימין האירופי והאמריקאי הישן והטוב, מבקרים ביד ושם כאורחי וידידי מדינת ישראל (כי היום הם שונאים "רק" מוסלמים ותומכים בישראל חזקה), בדרכם אל התעשייה הצבאית לרכוש נשק. הסיבה שחלאות איטלקיות, פולניות, ליטאיות, אסטוניות, סלובקיות, אוקראיניות, קרואטיות – שהקשר שלהם למיין קאמפף מובהק ומוצהר – הן ידידות מדינת ישראל ושמעון פרס היא, למרבה הגיחוך והזוועה, לעתים קרובות בגלל שהם מאמינים ב"פרוטוקולים" ומשוכנעים שהדרך למוקדי הכוח העולמיים היא דרך היהודים ומדינתם.

וכשניאו-נאצים מובהקים, המייצגים חוגים אנטישמיים – כמו מעריץ האס. אס. פיליפ דה-וינטר הבלגי, והיינץ כריסטיאן שטראכה האוסטרי המצביע במועל יד – הוזמנו והתארחו אצל חברי מפלגות השלטון ועמותות ימין, התקבלו בחום על ידי סגן שר, הצטלמו במוזיאון גוש קטיף, וזכו לסיור בטייסת אף-15 של חיל האוויר, כל ה"עדים במדים", טיולי השורשים, המטס הישראלי מעל מחנה ריכוז והדיבור על "זכר השואה" – או על הביקורת השמאלית על ישראל כ"אנטישמיות" – נראה כמו פארסה עלובה.

עמדתי היא דו-כיוונית: כנגד אלה ההופכים את זוועות המשטר הנאצי לאירוע כמעט "קוסמי", חסר תקדים, שהתרחש על "פלנטה אחרת" (כמו תעמולה ציונית), חשוב להדגיש את אופיים ההיסטורי, הפוליטי הקונקרטי, והאנושי של הפשעים האלה, שבוצעו על ידי בני אדם לבני אדם אחרים, על הפלנטה הזאת, מסיבות וממניעים ניתנים לניתוח ולדיון. ואילו כלפי אלה ההופכים אותם לסתם עוד פשע נגד האנושות במלחמה שכולם ביצעו בה פשעים (והרוויזיוניסטים האירופים, "ידידי ישראל", מצטיינים בפרשנות כזו) צריך להדגיש דווקא את הייחודי, חסר התקדים, והשונה בפשעים האלה, שבשיאם בוצעו השמדות מתוכננות של עמים וקבוצות, על בסיס אידיאולוגיה של תורות גזע פסוודו-מדעיות, ותוך גיוס מדינתי מאורגן ותעשייתי של ביורוקרטיה וטכנולוגיה.

חברות! חברים!
כבוד לקורבנות הנאצים!
כבוד ללוחמים וללוחמות בנאצים!
כבוד לסולידריות הכלל-אנושית והכלל-יהודית!

והנה הפיוט שנכתב והושר עם יציאת יהודי לוב מהמחנות, ונרשם מפי ניצולי מחנה הריכוז ג'אדו, עם תמונת יהודי לוב – היהודים הלא-אירופים היחידים שהובלו למחנות ריכוז על אדמת אירופה – השבים ממחנה ברגן-בלזן:

הַלְלוּיָהּ עַם נִבְרָא בִּי דִּמְעָתִי
רָאָה וְחִישׁ מִצָּרָה הוֹצִיא אוֹתִי

תּוֹעֵי מִדְבָּר וַעֲרָבָה נַפְשָׁם צְמֵאָה וּרְעֵבָה
הוֹרָם יָהּ עִיר נוֹשָׁבָה יוֹדוּ לְצוּר יְשׁוּעָתִי

בְּצַלְמָוֶת אֲסִירִים כִּי הָיוּ עִם אֵל מַמְרִים
שָׁבוּ וּמִמְּצָרִים הוֹצִיאָם צוּר יְשׁוּעָתִי

אֱוִילִים בְּרֹב אָשָׁם לַמָּוֶת נָגְעָה נַפְשָׁם
צָעֲקוּ לָאֵל בְּלַחְשָׁם מִלְּטָם צוּר יְשׁוּעָתִי

יוֹרְדֵי בִּמְצוּלוֹת יַמִּים וּסְעָרָה גַּלִּים תְּרוֹמֵם
בְּרַע נְמוֹגִים וְהוֹמִים הוֹשִׁיעָם צוּר יְשׁוּעָתִי

bergen belzen

על הפיוט (וביצוע שלו) באתר פיוט
זכרונותיו של (אז נער) ראול טייטלבאום על הופעת יהודים מלוב בברגן-בלזן
האתר המצוין בכלל של מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב (והמקור לתמונה)

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נתן

    מדינת ישראל מלאה באנשים המשוכנעים שבגלל ש"סבא שלהם ישב במעברה" (לעתים קרובות ללא בסיס ביוגראפי, אלא רק כמטאפורה למוצאם האתני), הם וצאצאיהם עד עולם ראויים לזכויות-יתר מפליגות ונצחיות – חומריות ותרבותיות כאחד. במובן זה הפכה ה"אפליה" מכשיר מניפולטיבי המאפשר לציבור הזה לכונן ולתחזק דימוי עצמי וציבורי מיוסר וצדקני, לתבוע בלעדיות על עוולות ופיצויין, להשתיק, להסית לגזענות שנאה ואלימות ולהאשים את כל העולם ואשתו בצרות שלהם ובכשלונות של בניהם.

    1. אורן

      תודה לעמוס נוי על דברים נכוחים. ולנתן, יש לי סבא וסבתא שישבו במעברה, וסבא וסבתא שברחו מהנאצים. שניהם לא באופן מטאפורי. איך אפשר להשוות את הפריבילגיות שזוכים להם אלו (שברחו מהנאצים) לאפליה של אלו (שישבו במעברה). חבר'ה תתחילו להסתכל בראי, בחיאת.

  2. יובל

    שתי הערות – לפי מיטב זכרוני היו גם יהודים תוניסאים ואלג'ירים שמתו במחנות באירופה
    שנית, למרבה הצער השואה כבר אינה אירוע ייחודי מבחינת התכנון וההיקף. רצח העם ברואנדה (שגם אותו כבר יש מי שקם לרכך) גם הוא ככל הנראה רצח עם מתוכנן בקפידה מראש שקצב ההשמדה בו לא נפל מזה שהיה בשואה.

  3. עמוס

    ראשית, נכון. כשלושים יהודים טוניסאים נשלחו גם הם לברגן-בלזן. לא ידוע לי על אלז'יראים ואשמח למקור. העירו לי גם שיהודים קווקזים נשלחו למחנות, לא היה ידוע לי על כך (ואני לא בטוח שזה "מחות לאירופה"). אבל כל זה הערה שולית, כמובן
    בעניין ואנדה – כל זוועה היא ייחודית וכללית. זה מה שניסיתי להגיד. לצערנו ידענו רבות כאלה

  4. מכלוף

    אפשר ומותר לקיים דיון נרחב במוצאם של האשכנזים מבלי לעשות שימושים גזעניים.
    דיון נייטרלי במוצאם של היהודים החדשים הוא לגיטימי,ואין פסול בזיהוישל קבוצה בעלת היסטוריה מסוימת.
    בוודאי שאין בה הקטנה או הכחשה של השואה.
    גם המדע הולך ומאשש את מה שאתה מכנה "תאוריות כוזריות"
    http://odyssey.org.il/225037

  5. jbv

    לא הבנתי למה ציינת "חלאות פולניות" אין לך שום שם של פולני אנטישמי ,אבל זה לא מפריע לך ליפול בסטראוטיפים האנטיפולנים שנוצרו בישראל . לדעתי כדי לרחוץ את ידיהם של הגרמנים-אבל אויב חייב להשאר וזה הפולנים. אני מצפה מאדם מלומד שכמוך שלא יקנה את התעמולה הרישמית ושיבדוק את מקורתיו ויראה שהפולנים הם העם שפעל באצילות נפש יחסית לשאר אומות אירופה.

  6. שרלי

    נתן מהפה שלך לאלוהים, קיצבה לכל מי שהיה במעברה, על פי מספר השנים ששהה שם, אולי זה יילך כי גם אשכנזים ייהנו מזה.

    לעבודה