• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

אנשי רוח הרפאים

הטראגיות והייאוש הם תוצר של הכיבוש ארוך השנים הזה. הטראגיות והייאוש הם שהובילו למעשה הקיצוני הזה. לא את מעשהו של סאמר עיסאווי יש להוקיע, אלא את המשטר שיצר תופעות כאלה. תגובה למכתבם של אנשי הרוח לשובת הרעב
אינס אליאס

שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים ושל סאמר עיסאווי בפרט היא מעשה קיצוני. תגובה קיצונית למדיניות קיצונית, אכזרית וחסרת אנושיות. סאמר עיסאווי מציב בפנינו מראה לחוסר האנושיות שלנו עצמנו, מנסה לעורר אותנו, לגרום לנו להבין עד כמה שונים החיים הנוחים שלנו מחייהם של הפלסטינים הכבושים בקרבנו. בשבוע שעבר הוא פנה אלינו, הישראלים, ביקש מאיתנו לבוא ולהסתכל בפניו, לראות את פני הכיבוש ואת ההרס, החורבן והמוות שהוא מותיר אחריו.

"אני מזמין אתכם לבקרני בבי"ח ולראות אותי כשלד אזוק וקשור למיטה…", כתב. "ישראלים: אני מחפש משכיל אחד מבניכם אשר עבר את שלב המשחק בין צללים ומראות. אני רוצה שיביט בפני כשאני מאבד את הכרתי… אני אראה אותו והוא יראה אותי, אני אראה כמה הוא מתוח לגבי שאלות העתיד, והוא יראה אותי – רוח רפאים שנשארת לצדו ולא עוזבת".

אנשי הרוח לא הקשיבו. במכתב תגובה לסאמר עיסאווי הם ביקשו מהמחאה לכבות את עצמה, לחכות בדממה עד יעבור זעם: "קראנו בכאב רב על שביתת הרעב שלך. התיאור של מצבך ההולך ומתדרדר מחריד אותנו. אנו מרגישים שמעשה ההתאבדות שאתה הולך לעשות יוסיף ממד נוסף של טראגיות וייאוש לסכסוך בין שני העמים, סכסוך ששוחרי השלום והפשרה משני העמים מבקשים לסיים. תן תקווה לעצמך וכך תחזק את התקווה בקרב כולנו. יש עכשיו סימנים מעודדים חדשים לחידוש המשא ומתן בין שני העמים שיכלול גם שחרור אסירים וביניהם גם אתה".

אבל כמה זמן עוד יוכלו הפלסטינים לשבת בשקט ולחכות למשא ומתן? הסימנים למשא ומתן הם תמיד מעודדים, אבל המדיניות הישראלית לא עוצרת. מדי יום נעצרים אנשים ונשים, ילדים וקשישים, ומובאים לבתי הכלא הישראלים, חלק ניכר מהם בלי משפט, בלי כתב אישום ובלי זכויות, חירותם נשללת מהם ללא סיבה. כיום כלואים בבתי הסוהר הישראליים 4,812 אסירים פלסטינים, מתוכם 178 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, 12 נשים ו-219 ילדים.

סאמר עיסאווי המתין בבתי הכלא הישראלים לאותו משא ומתן מיוחל, האמין בהבטחה הישראלית השחוקה לחירות. הוא אף זכה לשחרור וראה את החופש לזמן קצר. אבל אז, באישון לילה, עצרו אותו שוב ללא סיבה ונטלו את חירותו בפעם השנייה. הבקשה הפטרונית להפסיק את שביתת הרעב כמוה כדרישה לבטל את המאבק הפלסטיני. לשתוק ולהינמק בבתי הכלא הישראלים, לקבל את שלילת החירות ללא תגובה, ולו בכדי שאנשי הרוח יוכלו להסב את עיניהם מהכיבוש, לא לראות אותו. התגובה שלהם למאבק היתה לבקש מסאמר עיסאווי לא לאלץ אותם להתמודד עם המצב שגם הם, כמו כולנו, שותפים בו.

סאמר עיסאווי יום ה-174 לשביתת הרעב שלו, ינואר 2013. צילום: Oren Ziv/Activestills.org
סאמר עיסאווי ביום ה-174 לשביתת הרעב שלו, ינואר 2013. צילום: Oren Ziv/Activestills.org

הסופרים והסופרות לא לכלכו את ידיהם ואת עטיהם באמירות פוליטיות. הם פנו לאופק הומניטרי, לבן האנוש ששם את נפשו ואת גופו בחזית המאבק הזה. כמו תמיד, הם לא הסתכלו על עצמם, על החברה שבה הם חיים, על המדיניות הדכאנית שהובילה אותו אדם למצבו האנוש. וכמו תמיד, הם חשבו שהם יכולים ללמד את הפלסטינים מהן הדרכים הראויות למאבק. הטראגיות והייאוש הם תוצר של הכיבוש ארוך השנים הזה, הטראגיות והייאוש הם שהובילו למעשה הקיצוני הזה. אך לא את מעשהו של סאמר עיסאווי יש להוקיע, אלא את המשטר שיצר תופעות כאלה של שביתת רעב, של אנשים שאין להם מה להפסיד. לא אליו יש לבוא בדרישות, אלא אל המערכת המדינית, אל הממשלה שהובילה אותו למעשה שנראה כה חסר תקווה. אלא שמעשה זה אינו חסר תקווה, זהו מעשה שמטרתו להפיח תקווה באסירים הפוליטיים הכלואים ובעם הפלסטיני כולו. גוף אנושי שמסוגל לעמוד כך, בבטחה, בכבוד, מול כאב וייסורים שלא ניתן לתאר, מעורר השראה להתנגדות, לאפשרויות להתנגדות, עצובות ככל שיהיו.

אינס אליאס היא רכזת בפרויקט מי מרוויח של קואליצית נשים לשלום

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    כן, סאמר עיסאווי, שה תמים ומסכן. מה בסך הכל הוא עשה? פתח בירי על מכוניות ישראליות, הבריח נשק והיה חבר בארגון טרור פלסטיני שאחראי לכמה וכמה מקרים של רצח המוני? זה כלום, הרי.

    מגיע לבן אדם להיות בכלא. העובדה שהא שוחרר תחת סחיטה ואיומים עבור גלעד שליט לא מפחיתה מזה. ולגבי ״שביתת הרעב״ שלו – ״אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן אבל לא על כל האנשים כל הזמן״. הרי זה ברור, וכבר הודו בזה, שהבן אדם אוכל מפעם לפעם. אחרת הוא היה גופה כרגע. אז בבקשה דיי עם הניסיון הפתטי להירואזציה של הרוצח הכושל ושובת הרעב הכושל הזה.

    1. דן

      אתה מצדיק,
      מצדיק את הכיבוש מצדיק את הדיכוי מצדיק מצב בו הפלסטינים נמצאים בחוסר תקוה.
      אולי מגיע לו?
      אולי מגיע גם לי ששירתי ב"צבא ההגנה לישראל" לשבת בכלא הרי הייתי חלק מארגון שהיה שותף ברצח של אלפי ילדים?
      ואולי במקום להיות מצטדק, תבין שהמידתיות שאתה מחפש היא בעולם אחר, בעולם שלנו החזקים קובעים מה נכון, ובעולם שלנו החזקים אומרים למי שמדוכא על ידיהם שהוא אשם. ועל הדרך מנסים לקחת ממנו את המאבק שלו – ולהצדיק את זה בדרך הומניטרית.
      בעולם שלנו החיילים האמריקאים שיצאו להילחם על עושרם של בעלי חברות נפט בעירק ועל הדרך רצחו מאות אלפי עירקים הם צדיקים, ולוחמי חופש.

      גם משה סילמן עשה דבר קיצוני כי נשאר ללא תקוה אחרת לשינוי,
      גם הוא אשם לדעתך?
      גם לו מגיע?
      או אולי המערכת המחורבנת שהביאה אותו וסאמר עיסאווי למצב שאין כבר מה לאבד, מגיע שישנו אותה?

      שהתקווה לא תכבה לפלסטינים ושיום יבוא והכיבוש הנורא הזה יגמר!
      ואנישללה שיגבה כמה שפחות קרבנות בדרך

      1. עמית

        עד למלחמה בעיראק הרחקת? תתמקד קצת חביבי..

        יש פה איש שפתח בירי על אוטובוס ומכוניות אזרחיות. במילים אחרות – בן אדם מנוול. לאיש כזה מגיע להיות בכלא. אפולוג׳יסטים של איש כזה הם אנשים עם מוסר מפוקפק ביותר, בלשון המעטה.

        ״שביתת רעב״ זו מתודה. כמו כל מתודה אפשר להשתמש בה למטרות טובות ואפשר להשתמש בה למטרות מנוולות. עצם זה שאדם משתמש במתודה הזו לא הופכת אותו ליותר או פחות צודק. עיסאווי עושה בה שימוש מהסוג השני. מה גם שהוא עושה בה שימוש כושל והוא מפר את שביתת הרעב שלו עצמו באופן עיקבי. הרוצח הכושל הוא גם שובת רעב כושל.

        1. רועי

          נשאר קרוב: אהוד ברק, אהוד אולמרט וציפי ליבני – התקוות הלבנות לשלום של הציונים – הורו על הפגזת אוכלוסייה אזרחית בפצצות זרחן. ירי על מכוניות אזרחיות הוא משחק ילדים, חביבי.

      2. שחם איש גדול

        דן ידידי, אכן כבשנו את יו"ש ובצדק. לתודה שכבשנו ולא נכבשנו. שאם היינו נכבשים לא היינו יכולים להתווכח ביננו באינטרנט בעברית (אם בכלל היינו קיימים). לכן לא צריכים להזיל דימעת תנין בשם 'כיבוש'. סאמר עיסאווי אינו מלאך שלום, לכן תמוה שהשמאל הפך אותו לאליל תורן. האיש עסק בטרור והורשע בדין, ושוחרר רק בגלל עסקת שליט. האיש הפר את תנאי שחרורו וחזק לעשוק בעסקי טרור עם חבריו משכבר. אז מה לא תקין במעצרו?
        אם השמאל לא היה עושה 'הוליווד' ממעצרו, היה עיסאווי יכול להיות משוחרר כבר היום. אבל למרות החודשים הרבים שיש במעצר, הוחלט עכשיו לשחררו רק בעוד 8 חודשים. אז "הרווחתם" 8 חודשים נוספים?! בשביל זה אתם צריכיםפ לומר שאתם ניצחתם?!

  2. נועה גור

    עצוב וכתוב נפלא

  3. נפתלי אור-נר

    מן הראוי שאנשי הרוח הנ"ל יצטרפו למאבקו של האסיר הנ"ל בפרט ויחריפו את מאבקם בכיבוש באופן משמעותי

    1. נועם א"ס

      אין דבר יותר נאלח מאיש רוח המטיף לזו או לזה שמדוכאים על ידו כיצד עליהם להיאבק בדיכויים.

      1. עמית

        האדם א.ב. יהושוע לא מדכא את האדם סאמר עיסאווי בשום צורה ודרך. האדם סאמר עיסאווי לעומת זאת בהחלט ניסה לרצוח את בני האדם בני עמו של א.ב. יהושוע. כשזה לא הספיק לו, בצעד נאלח במיוחד הוא פנה אליהם במכתב מלא צדקנות עצמית והאשמות מחוסרות בסיס.

        1. נועם א"ס

          בוודאי שהאדם א"ב יהושע מדכא את האדם סאמר עיסאווי. גם האדם שהוא אתה והאדם שהוא אני מדכאים את האדם סאמר עיסאווי. אל תהיה מגוחך. לגבי יתר התגובה שלך: כשיועמדו לדין צדק כל הרוצחים פושעי המלחמה של צבא הטרור לישראל, אהיה מוכן לשקול את טיעוניך.

          1. עמית

            אני לא יודע מה אתה עושה בזמנך הפנוי אך אני וא.ב יהושוע לא מדכאים אף אחד. זה לא משנה בשם איזה טיעון לולאתי וכושל לוגית אתה יוצא בהאשמה הזו, אך הוא עומד בגיחוך לעומת מעשיו של האיש שנידון כאן. סאמר עיסאווי ניסה להפוך ילדים ליתומים מהוריהם ולהפוך הורים למיותמים מילדיהם. במילים פשוטות, מדובר בחלאת המין האנושי, וכך גם מי שעושים שירות של אפולוגיזם עבורו.

            אם ידוע לך על חייל ישראלי כל שהוא שפתח בירי על אוטובוסים או מכוניות פלסטיניות במטרה להרוג כמה שיותר פלסטינים אתה בהחלט מוזמן להעביר את המידע שברשותך לרשויות אכיפת החוק. הם יהיו שמחים לפעול להרשיע את המנוול, כמו שעשו רק לפני שבוע עם הרוצח היהודי טייטל שהורשע לשלושה מאסרי עולם רציפים.

          2. נועם א"ס

            לא יעזור, עמית. א"ב יהושע, אתה ואני חברים בקולקטיב אזרחי שמקיים מוסדות של שלטון שמייצגים את הרצון שלנו באמצעות הליכים קיימים, כולל השימוש בזרועות של כפייה אלימה של הרצון הקולקטיבי הזה. השלטון הזה שבו א"ב יהושע, אתה ואני לוקחים חלק, מחיל את השליטה שלו – בין היתר ובעיקר דרך אמצעי הכפייה האלימה שברשותו – על כך וכך מיליוני בנות ובני אדם שאינם מיוצגים בו ורצונותיהם אינם לוקחים חלק בקביעת הרצון הקולקטיבי. זהו דיכוי בהגדרה הישירה ביותר, שנערך על ידי גורם שלטוני קיים שבו א"ב יהושע, אתה ואני לוקחים חלק, נהנים מפירות ההשתתפות שלנו בו ומהייצוג של רצונותינו, ולא פעם נהנים מרווחים אישיים ישירות על סמך כך שרצונם של אחרות ואחרים נשאר בלתי מיוצג, וכל זה בלי שום רלוונטיות למה שמר יהושע, אתה או אני עושים בזמננו הפרטי. באין אמצעי ייצוגי להשתתפות בתהליכי קביעת הרצון הקולקטיבי בדרכי שלום, אלימות מכל סוג שהוא היא אמצעי רלוונטי יחידי לניסיון של מימוש הרצון של הבלתי-מיוצגים. תחייה עם זה ואם קשה לך תבכה לכרית.

          3. עמית

            "השלטון הזה שבו א"ב יהושע, אתה ואני לוקחים חלק, מחיל את השליטה שלו – בין היתר ובעיקר דרך אמצעי הכפייה האלימה שברשותו – על כך וכך מיליוני בנות ובני אדם שאינם מיוצגים בו ורצונותיהם אינם לוקחים חלק בקביעת הרצון הקולקטיבי" –
            זו ההגדרה לכיבוש צבאי. כיבוש צבאי הוא דבר לגיטימי וחוקי, הוא נובע מהסכסוך בן 100 שנים בין הישראלים לפלסטינים ולהוציא אותו מהקונטקסט הזה ולצייר אותו כשיטת המשטר בישראל זה טיפשי. ישראל הציעה כמה וכמה פעמים לסיים את הכיבוש הזה; ; מה שנדחה על ידי הפלסטינים שוב ושוב, מכיוון שהצעות אלו לא כללו את הפיכתה של ישראל למדינה עם רוב פלסטיני ("זכות" השיבה). השאיפות הלאומניות היו עבורם חשובים יותר מאשר סיום הכיבוש.

            הנייר והפיקסלים יכולים לספוג הכל, אך שום התפלפלות רטורית של "רצון קולקטיבי" (אין דבר כזה. כל אזרח במדינה הוא אינדיבידואל שאחראי למעשים ולרצונות שלו) לא תצליח לצייר אנשים שלא פגעו בזבוב בחייהם כמי שגרועים יותר מרוצח כושל שפתח בירי על אוטובוסים מכוניות אזרחיות במטרה לרצוח כמה שיותר אזרחים בשם הזקפה הלאומית שלו.

          4. נועם א"ס

            "כיבוש צבאי הוא דבר לגיטימי וחוקי" :
            השימוש במילה "לגיטימי" אינו לגיטימי. לא עמית וא"ב יהושע יקבעו מה "לגיטימי" ומה לא.
            המילה "חוק" והטיותיה תקפות רק במקרה אחד שבו החוק נוצר והתקבל על ידי אלו הנתונות והנתונים למרותו. בכל מקרה אחר החוק אינו תקף ואין שום מחויבות מצד הנתונים לו להישמע להוראותיו.
            לפיכך כיבוש צבאי אינו לגיטימי ואינו חוקי.

            לא ניכנס לדיון ההיסטורי. לא עמית וא"ב יהושע יקבעו לאחרים מה לרצות ואיך לרצות את זה.

            כמובן שאין דבר כזה "רצון קולקטיבי". זו הפשטה של תיאור פעולת המנגנונים שנועדו לאפשר את השלטון כביטוי של סך הרצונות (הסותרים לא פעם) של כל האינדיבידואלים הנתונים תחת מרות השלטונית הזו. תחסוך לנו להבא את הצורך להתעסק בניט-פיקינג המיותר הזה. ככל שהמנגנונים השלטוניים כושלים יותר ויותר לייצג את סך כל הרצונות הללו (= "הרצון הקולקטיבי"), כך סופם קרב.

            לואי ה-14 לא פגע בזבוב בחייו. סטאלין לא פגע בזבוב בחייו. גו'רג' Wבוש לא פגע בזבוב בחייו. כולם אחראים ישירים לפשעים שנעשים בשמם, בהוראתם ושמהם הם מרוויחים טובות הנאה שונות. א"ב יהושע, אתה ואני משתתפים ולוקחים חלק בשלטון הציוני, ולכן אנחנו אחראים לפשעיו של השלטון, או בלשונך הניאו-ליבראלית – "אינדיבידואלים שאחראים למעשים ולרצונות שלנו".

          5. עמית

            כיבוש צבאי הוא דבר חוקי ולגיטימי. אני לא אומר את זה בהתבסס על החוק הישראלי או משהו – אלא בהתבסס על החוק הבינלאומי ומשפט זכויות האדם. כחלק מסכסוך אלים, יש למדינות זכות להשתלט על שטח מסוים וההחזיק אותו תחת שליטה צבאית עד לסיום הסכסוך. כמובן שזה נעשה בניגוד לרצון תושבי השטח שנמצאים במלחמה עם המדינה הכובשת, אך זה כלי לגיטימי שנמצא בארסנל של מדינות שנמצאות במלחמה והוא עדיף על לא מעט דברים אחרים שמדינות יכולות לעשות במקומו.

            האזכור של סטאלין, גורג' בוש ולואי ה-14, הוא מגוחך בהקשר של הדיון הזה וכנראה שגם אתה עצמך ידעת את זה עוד לפני שהזכרת אותם. סטאלין ולואי ה14 אולי לא הרגו ידנית אף לא זבוב במהלך חייהם, אך הם הורו על רציחתם של המונים. כמובן שאזרח ישראלי מהשורה לא עשה שום דבר שכזה. אתה מאשים אותו על בסיס איזה מושג אמורפי ומטופש של "רצון קולקטיבי" שאתה מתאר כ"סך הרצונות (הסותרים לא פעם) של כל האינדיבידואלים הנתונים תחת מרות השלטונית הזו". אך אין שום דבר שהופך את הפרט לאחראי ל"סך הרצונות של כל האינדיבידואלים". להשוות את זה לאחריות האישית והפרסונאלית של סאמר עיסאווי כאשר הוא לקח נשק וניסה להפוך כמה שיותר ילדים למיותמים מהוריהם והורים מיותמים מילדיהם בשם הזקפה הלאומית שלו, זה מרושע.

            מה גם ש"סך הרצונות של האינדיבידואלים הישראלים" מתנגד לפגיעה מכוונת באזרחים, מעמיד לדין את אלה שעושים זאת ואף מרשיע אותם בשלושה מאסרי עולם רציפים כפי שנעשה לאחרונה עם הרוצח היהודי ג'אק טייטל. "סך הרצונות" של השראלים לא מייחלים למותם של הפלסטינים והמדיניות הישראלית היא לא להרוג או לפגוע בהם כמה שיותר. לא כך זו של הרוצח הכושל סאמר עיסאווי.

          6. נועם א"ס

            צפיתי שתעלה כנימוק את החוק הבינלאומי. החוק הבינלאומי אינו מהווה סמכות מבחינתי. ניתן להיעזר בו במקרים מסוימים כאינדיקציה לגבי שאלות שונות ולעיתים אין ברירה אלא להשתמש בו כמכשיר הכרחי לפתרון סכסוכים בין מדינות, אולם החוק הבינלאומי אינו בעל קדימות, נניח, על החוק הישראלי או החוק ההוטנטוטי. החוק, כל חוק, שואב את סמכותו ממקור אחד בלבד – הסכמת העם הנתון למרותו. באין הסכמה כזאת – החוק אינו תקף. שלטון צבאי אינו לגיטימי ואינו חוקי, בטח לא לאורך 45 שנה, וכל פעולה, אלימה או לא אלימה, להסרתו, לגיטימית וחוקית כמידת השלטון הצבאי עצמו. מי אמר? אני אמרתי.

            א"ב יהושע, אתה ואני הם הריבון של ממשלת ישראל שהיא הריבון של הממשל הצבאי בגדה המערבית. בתור הריבונים אנחנו האחראים באופן ישיר לנעשה בבנות ובני אדם הנמצאים תחת מרותנו. גם הפלסטינים אזרחי ישראל, אגב, במידת מעורבותם בשלטון הישראלי אחראים על מעשי השלטון הזה בגדה המערבית. גם אזרחי ארה"ב אחראים לפשעי ממשלת ארה"ב תחת נשיאותו של Wבוש בעיראק, שגם הוא, אגב, הורה על רציחתם של המונים, לא רק לואי ה-14 וסטאלין. לואי ה-14 וסטאלין הפעילו את אלימות השלטון כלפי אזרחי מדינתם, אשר לא השתתפו בשלטון עצמו ולכן לא היו אחראים לפשעיו (אלו שכן השתתפו בשלטונות אלה כן היו אחראים לפשעים נגד בני עמם). Wבוש והמשטר הציוני מבצעים מיקור-חוץ קפיטליסטי טיפוסי לאלימות השלטון ומייצאים את האלימות החוצה כלפי בני אומות אחרות, אולם בפועל הפעולה היא אותה פעולה – אלימות שלטונית שרירותית אשר כל מי ששותף לשלטון המבצע אותה אחראי לה, בדיוק כמו חברי הפוליטבירו של סטאלין או אנשי החצר של לואי ה-14. אם אתה לא מסוגל לקחת אחריות על אלימות השלטון שלך אז עליך לוותר על הזכויות שלך בשלטון הזה, ובאופן כללי לקבל על עצמך סטטוס חוקי של תינוק.

          7. שחם איש גדול

            נועם יקירי, אתה כמובן טועה ומטעה.
            שנים לאחר שהשמאל זימר שהכיבוש מנוגד לחוק הבינ"ל, אתה פתאום זונח את סמכות לאחר שהתברר לך שאין החוק שולל את הכיבוש הישראלי? מעניין מה תיטוש להבא, לפי דרך נטישותיך. מה זאת אומרת ש"שלטון צבאי אינו לגיטימי", הרי כבשנו את יו"ש ועדיין לא החלנו עליה ריבונות. אז השלטון הצבאי נמשך, עד שיימצא פתרון מדיני מוסכם על שני הצדדים או עלינו בלבד.

            שנית, אתה לא ריבון. הפרט אינו ריבון. "העם", המונח הפלואידי העמום הזה, הוא הריבון. משמעות הריבונות נקבעת רק בבחירות (ובעתיד אם יהיו משאלי עם) לכן דעתך הפרטית כמו דעתי הפרטית אינה קובעת. אתה יכול להתווכח ולנסות להשפיע על אנשים לעבור לצידך, אבל זה עדיין במסגרת ה"כרית הרכה" של הדמוקרטיה. אתה יכול ואתה גם יכול לא להתשמש בדעתך כדי לקדם את דיעותיך. המימוש של מדיניות כזאת או אחרת תהיה רק במסגרת מכשירי הדמוקרטיה: ממשלה וכנסת.

            מכאן שאזרחי ארה"ב אינם אחראים למעשי הטבח שביצעו האמריקאים בעיראק/אפגניסטאן במובן האישי. אף תובע לא יוכל להעמיד אמריקאי לדין בבית משפט בינ"ל רק בגלל שבוש לחם בטרור האסלאמי. כי האשמה היא כולית, על המדינה ועל הריבון (הממשל) ולא על האזרח הפרטי.
            לכן חשוב להבחין ולהכיר בדקויות האלה.

            אני לא שמעתי מעולם תיאוריה שישראל, כלומר, לדבריך "המשטר הציוני מבצע מיקור-חוץ קפיטליסטי טיפוסי לאלימות השלטון ומייצאים את האלימות החוצה כלפי בני אומות אחרות". מה זה 'מיקור-חוץ'? כשמקור טרור חמאסי תוקף את שדרות זה "מיקור חוץ" שמנקר את שדרות? האם זו אלימות או לא-חוקי לתקוף את מי ששיגר את הרקטה על שדרות?
            אני מקווה שתתיר לעצמך איזו שעה נוחה למחשבה רעננה כדי להגות בסוגיות הכבדות האלה.
            יום טוב.

  4. אלי אמינוב

    בזמן המשא ומתן על חילופי שבויים (פרשת החייל הישראלי גלעד שליט), , תכנן המשטר הציוני כיצד להפר את ההסכם לאחר חזרת השבוי בשלום. בחשאי הוא יצר תקנה צבאית חדשה, המאפשרת לעצור את המשוחררים ולהחזירם לכלא לריצוי כל העונש המקורי באמצעות כל תירוץ שיראה לנכון. מאז אוקטובר 2011, עצר הצבא 14 אנשים,באמצעות התקנה החדשה.. התרגיל המזוהם שביצע משטר הדיכוי, איננו רק נקמה בשבויים ששוחררו, אלא איתות לארגונים הפלסטינים שרצוי להרוג חיילים ישראלים שבויים ולא לחלום להחליפם. זהו למעשה הכנסת הנוהל הצבאי הישראלי הקרוי "נוהל חניבעל" בצורה סמויה לתוך החוק הצבאי.
    אחד האסירים מחדש הוא סאמר אל עיסאווי השובת רעב ברציפות בכלא הישראלי זה החודש השמיני . אל עיסאווי המאושפז כרגע באפיסת כוחות בבי"ח קפלן הצהיר אתמול כי מטרתו היא חירות או מוות. מפעם לפעם הוא מאבד את הכרתו אך מסרב להפסיק את שביתת הרעב שלו העשויה להביא למותו, אלא אם ישוחרר ויוכל לחזור לביתו. השב"כ מבקש לגרשו לעזה תמורת הפסקת שביתת הרעב וכדי לשבור אותו יושבים בכל עת שלושה סוהרים ליד מיטתו ואוכלים להנאתם.
    חוקי רשע ותקנות דיקטטוריות כמו התקנה הנ"ל ניתן להפיק בקלות על רקע "מצב החירום" הנצחי כפי שמגדיר אותו המשטר הציוני. מאז קום המדינה הזאת ועד היום מאושרים חוקים אלה בעקביות על ידי כנסת ישראל המתחזה לפרלמנט דמוקרטי. המשטר הישראלי מבוסס זה 65 שנה על מצב חירום שירש מהמשטר הקולוניאלי הבריטי ובכל זאת מוגדר ע"י "הקהילה הבינלאומית" כמשטר דמוקרטי. מצב חירום מתמשך זה מאפשר למשטר לשבור, לבטל או להשעות כל חוק באופן "חוקי" כביכול. "תקנות ההגנה לשעת חירום" 1945 מתאימות למשטר הציוני ככפפה ליד. הוא מופעל כיום בעיקר נגד פלסטינים אך הוא מסוכן גם לישראלים.
    ממיטת חוליו מגדיר אל עיסאווי להפליא את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית כמשהו עלוב הבנוי מסביב לאותו כוח האופל שמהווים השב"כ ומנגנוני הביטחון הישראלים. מנגנונים אלה מהווים את האלוהים הציוני שמאמיניו עובדים אותו באדיקות. מצבו של עיסאווי מדרדר במהירות וחייו בסכנה חמורה. החברה הישראלית אטומה בינתיים הן לגורלו של האסיר והן לשימוש ב"חוקי החירום" הטוטליטריים שלא ניתן להתגונן מפניהם משום שההאשמות סודיות. מערכת "חוקית" כזו, שכל מטרתה לקיים משטר אפרטהייד המחריף והולך, חייבת להתחסל.
    בישראל נוהגים ללגלג על האביב הערבי ועל ההמונים שחותרים אליו. כדי להכניס את שתיקת הישראלים לפרופורציה הנכונה, דמו בנפשכם כי במצריים או בטוניסיה היה המשטר נוהג כך באחד ממתנגדיו. ברור לחלוטין כי המחאה הציבורית וההפגנות ברחובות היו מזעזעות את אושיות השלטון. אנחנו נמשיך כמובן ללגלג ולבוז ל"אביב הערבי" אך נראה כי שתיקה ואדישות כזו לפשעי המשטר, יכולה להתרחש רק בחורף של "דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

    1. עמית

      התלונה שלך שהמשטר הציוני הפר את תנאי ״עסקת״ שליט מזכירה את הבכי של השודד כשהוא מגלה שמילאו את תיקי הכסף שהוא גנב מהבנק בשטרות מזויפים.

      ״עסקת״ שליט לא הייתה באמת עסקה. היה מדובר בסחיטה ואיומים מצד החמאס כנגד ישראל. חטפו חייל, מנעו ממנו את הזכויות שמגיעות לשבוי על פי החוק הבינלאומי, איימו על חייו, וניסו לשחרר עבורו מאות רוצחים המוניים, רוצחים, רוצחים כושלים (כמו עיסאווי) ושותפים לרציחות. הסחיטה באיומים באמת הצליחה וכל מאות הרוצחים שוחררו תמורת גלעד שליט. כעת, מהרגע שהחייל בידי ישראל ואין בידי החמאס כל כלי אחר לסחיטה כנגד ישראל, זכותה ומחוייבותה לפעול כדי להחזיר את כל הרוצחים האלה למקום היחידי שאליו הם שייכים – מאחורי סורג ובריח.

      1. רועי

        גלעד שליט נשבה בפעולה צבאית בעודו חייל המשרת בצבא הכיבוש הציוני, שהטיל מצור בלתי חוקי על עזה. לא מדובר בחטיפה ולא מדובר בסחיטה.

        1. רועי

          מעניין אם תבחר להגדיר את חטיפתם של עובייד ודיראני כסחיטה באיומים מצד ישראל, שרצתה לשחרר את רון ארד – נווט שהשתתף בהפצצה של מדינה זרה.

          1. עמית

            גלעד שליט ורון ארד היו בהחלט יכולים להיות מוגדרים כ"שבויי מלחמה" ולא כחטופים אם היו מעניקים להם את הזכויות ששבויי מלחמה זכאים להם תחת החוק הבינלאומי. מהרגע שהאנשים האלה הועלמו והצהירו תכופות שיפגעו בחייהם, מדובר בחטיפה וסחיטה באיומים ולא בשבי.
            אלא אם יש לך הוכחה כל שהיא ששליט וארד רצחו אזרחים, השוואה בין שליט וארד לבין הרוצחים הפלסטינים שנמצאים בבתי הכלא הישראלים היא חסרת בסיס. מה גם שלרוצחים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים מוענקים מעל ומעבר לזכויות שהמשפט הבינלאומי מעניק לשבויים, עד לא מזמן אף ניתנה להם גישה ללימודים אקדמאיים. היה אחד, סמיר קונטאר, מי שרצח אבא ישראלי לפני ילדתו הקטנה ואז ניפץ את הגולגולת של הילדה עם קת הרובה שלו, ששוחרר מבית הכלא הישראלי עם תואר שני במדעי המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה. עד לכך האבסורד הגיע.

      2. אלי אמינוב

        יפה שאתה טוען שזו לא היתה עיסקה באמת שהרי לפי ההלכה היהודית כשעושים עיסקה עם גוי מותר לרמות אותו. אבל לא זו הנקודה עיסאווי אמנם נשפט ל25 שנות מאסר אך קיבל חנינה לפני ששוחרר. התקנה שאיפשרה את כליאתו מחדש ואת הפרת ההסכמה לשחרור אסירים נחקקה בלי ידיעת הצד השני מתך נקמנות מצד אחד ומצד שניכהצעה לרצח חיילים שבויים. כלומר מערכת הבטחון יצרה מצב אשר בו אם יפול חייל בשבי של כוחות גרילה כלשהם, אנחנו באמצעות חוקים כאלה ממליצים בפניהם לחסל את החייל ולא לנסות להחליפו בשבויים שלהם. ואחר כך נבכה כמה הם לא אנושיים וכמה אנחנו הומניים.

        1. עמית

          כן, מי ש"מחסל" שבוי הוא אכן לא אנושי ולא הומאני. גם מי שמשתמש בשבוי כדי לנסות לשחרר רוצחים המוניים פושעי מלחמה מבתי הכלא כי הוא מעריץ אותם, הוא לא אנושי ולא הומאני.either way, הפעולות של הארגונים הפלסטינים הן לא אנושיות ולא הומאניות. החל מזה שהם חוטפים אנשים ולא מספקים להם את הזכויות שהדין הבינלאומי מעניק לשבויים, וכלה בזה שהמטרה של החטיפות האלה הוא לשחרר אנשים שאחראים לרצח המוני של אזרחים.

          אני מבין שאתה מייחס לי ולמדינת ישראל את הסטריאוטיפים הישנים לגבי ה"יהודי הרמאי". במקום לשגות בסטריאוטיפים גזעניים אני מציע לך להסתכל על כל הסיפור במבט מלמעלה;מי שנסחט ומשלם את הכופר, תמיד ינסה לתפוס לאחר מכן את מי שסחט אותו ולקחת חזרה את הכופר שהוא שילם. אין בזה כל רמאות – או לפחות לא רמאות פסולה – באותה מידה שלהעניק לשודד הבנק שטרות מזוייפים זו לא רמאות פסולה.

    2. אבנר

      לא ברור לי למה אמינוב וחבריו קופצים להגן על עסאווי, אבל כמו שכתב עמית באופן ברור – לא מדובר במישהו שנעצר על חתימה על עצומה או השתתפות בהפגנה. בשנת 2002 הורשע עיסאווי בחברות בארגון טרור, בביצוע מספר ניסיונות רצח של ישראלים, באחזקת אמצעי לחימה, בסחר באמצעי לחימה ובאימונים צבאיים. מדוע ישראלים צריכים בכלל לדאוג לגורלו של רוצח כזה? האם איזושהי מדינה בעולם הייתה משחררת מישהו כזה? ואם כבר שחררה אותו והוא הפר את תנאי השחרור, האם מישהו היה מופתע אם היה נעצר שוב?

      1. נועם א"ס

        "בשנת 2002 הורשע עיסאווי בחברות בארגון טרור, בביצוע מספר ניסיונות רצח של ישראלים, באחזקת אמצעי לחימה, בסחר באמצעי לחימה ובאימונים צבאיים" – החוק שעל פיו הורשע עיסאווי אינו תקף לעיסאווי, כי עיסאווי אינו מיוצג בבית המחוקקים שקבע את החוק. לכן בלאו הכי הרשעה על פי חוק שאינו תקף, על עבירות המוגדרות בחוק שאינו תקף, בהליך משפטי לפי חוק שאינו תקף – אינם תקפים. לפיכך, סאמר עיסאווי זכאי וחף מכל פשע שהוא, עד שישפט על פי חוק תקף לסאמר עיסאווי, שבו סאמר עיסאווי היה שותף בתהליכי חקיקתו. כמו כן – אהוד ברק פושע מלחמה ועליו לעמוד לדין באשמת רצח על פי חוקי מדינת ישראל.

        1. יוני

          אני לא הייתי שותף בחקיקת חוק סדר הדין הפלילי – האם מותר לי לרצוח ולגנוב? גם לא הייתי שותף בחקיקת החוקה האמריקאית – האם מותר לי לזייף דולרים? ועכשיו ברצינות – ראשית, גם אם לא היה שותף בחקיקה החוק מחייב אותו, ושנית, גם אם נקבל לצורך הוויכוח את הטיעון המגוחך הזה, האם בחברה של עיסאווי נסיונות לרצח אינם מהווים עבירות פליליות? לצערנו, התשובה ידועה: בחברתו של עיסאווי נסיונות לרצח ש-ל י-ה-ו-ד-י-ם אינם נחשבים מעשה פלילי.
          לא צריך לשחרר את עיסאווי. לא היה צריך לשחררו בעסקת שליט המפוקפקת, ואם הוא היה טפש מספיק כדי להפר את תנאי שחרורו, לא צריך לשחרר אותו, גם אם הוא שובת רעב.
          מישהו מאמין, דרך אגב, שאפשר לשרוד שמונה חודשים ללא מזון? לי זה נראה חרטא.

          1. נועם א"ס

            פלפולים ציוניים לא יעזרו יותר. אתה שותף בהליכים השלטוניים המאפשרים שינויים בחוקי היסוד לפי רצונותיך, כולל בחוק סדר הדין הפלילי – אם תמצא אותו לא קביל מסיבה כזאת או אחרת. דולרים אמריקאים הם שטרות חוזה בין הממשל האמריקאי לאזרחיו ורכוש האזרח האמריקאי, שכמו כל רכוש אחר אין לך הזכות לגנוב (אבל אתה יכול לקנות). מספיק לזיין את השכל.

            "בחברתו של עיסאווי" (??) שולט חוק המשטר הצבאי הציוני. באופן פורמאלי רצח אסור על פי החוק הזה, באופן מעשי רצח של חפים מפשע מבוצע על ידי המשטר עצמו וזרועות הטרור שלו באורח תדיר, מבלי שאיש מובא על כך לדין. בכל מקרה הגורמים הנתונים תחת מרותו של המשטר הצבאי הזה אינם שותפים בהליכי החקיקה של המשטר, ולכן גם חוקי המשטר הצבאי הזה אינם מחייבים את אלו אשר נתונים תחת מרותו.

            מה "נחשב" או לא "נחשב" ב"חברתו של עיסאווי" אינו שאלה של חוק ומשפט, גם אם לציונים כמו יוני ההזיות המטפיזיות שלהם (על י-ה-ו-ד-י-ם), מה שהם מאמינים או לא מאמינים בו (על שביתות רעב), מה שהם חושבים או לא חושבים (על עסקת שליט), נראות מאוד חשובות. עם סופו של הפלפול הציוני מתחיל סופו של המשטר הציוני.

  5. פריץ היקה הצפונבוני

    זה מי הם,,,אנשי הרוח" שרוצים לתתהזדמנות למשא ומתן .האם לא ברור להם שישראל מסרבת לשלום ומעונינת רק ב,,הליך"? וואין להם כל כונה לשנות ממשטר הכיבוש תהא צורתו אשר תהא.

  6. Sam

    by Gilad Atzmon

    Jewish power is the unique capacity to stop us from discussing or even contemplating Jewish power. It is the capacity to determine the boundaries of the political discourse and criticism in particular.

    What is Jewish power? Can we ask this question without being accused of being Anti Semitic? Can we ever discuss its meaning and scrutinize its politics? Contrary to popular belief, it is not ‘right wing’ Zionists who facilitate Jewish power, it is actually the ‘good’, the ‘enlightened’ and the ‘progressive’ who make Jewish power the most effective and forceful power in the land. It is the ‘progressives’ who confound our ability to identify the Judeocentric tribal politics at the heart of Neoconservatism, American contemporary imperialism and foreign policy.

    Like Zionists, many progressive institutes and activists adhere to the bizarre suggestion that opposition to Jewish power is ‘racially motivated’ and embedded in some ‘reactionary’ Goyish tendency. The occupied progressive discourse effectively operates as Israel’s longest arm and as protection for Zionism and Jewish tribal interests.
    It is the primary obstacle that must be confronted.

    http://www.veteransnewsnow.com/2013/04/16/223201-how-zionists-manage-to-get-away-with-their-myths-and-lies/

  7. דיאס

    די והותר הוא המבט בעשרות ארגוני החבלה והטרור היהודי ואנשי הטרור טרם קוממיות המדינה עד הלום בכדי להבין במה מדובר.
    תחת הערך טרור יהודי נגד יהודים ,נגד ערבים נגד זרים נמצאת רשימה מפורטת של רוצחים נקלים שחוק התורה כ"תורת המלך"הממסדית ,חוק הציונות המטהרת,ג'נטריפיקציה צבאית-עירונית -שלטונית, וחוק המערב הפרוע מבית האמוניים החל בגוש וכלה בתג מחפיר הדם,חוק הרצח החיסול הממוקד והמוות הנזרע בכדי להצית את האש שתייצר את המוות הבא,חוק לא מחוקק ומוכחש תדיר,כגון הכחשת זהות שולחי המגועל בדם יגעל , זה הוא חוק הבון טון של דמוקטטורה פסאודו חירותית.

  8. עמית

    מה לעשות, א״ס, העולם מעדיף נכון להיום את הדין הבינלאומי על פני ״דין א״ס״. אני בטוח שעם קצת עבודת שכנוע תוכל לשנות את זה :). עד אז מדינות ימשיכו לפעול על פי החוק הבינלאומי, שעל פיו כיבוש צבאי זה דבר לגיטימי כחלק מסכסוך אלים.

    הטיעון שלך שחוק לא תקף אלא אם אלה שהוא תקף לגביהם החליטו עליו הוא חסר בסיס שכן בעולמנו נוצרים פעמים רבות מצבים שבהם מדינה צריכה להתמודד מול אזרחים זרים שאינם אזרחיה ולעיתים אף עוינים לה. זה אחד הדברים שהמשפט הבינלאומי בא להסדיר. בין השאר, איך מדינה אמורה להתייחס לאוכלוסיה שלוקחת חלק בסכסוך האלים כנגד אותה מדינה.

    אני אתה וא.ב יהושוע הם לא הריבונים של המדינה. המון של 8 מיליון אנשים הוא הריבון של המדינה. לייחס לכל אינדיבידואל בהמון הזה אחראיות למעשי ההמון זה קלוש ביותר. הגיון בין לאדני מהסוג שמנסה להצדיק רצח אמריקאים כי הם ״אחראים למעשי ממשלתם״. להשתמש בתרגיל הזה כדי ללבן את מעשיו של מי שאשכרה לקח רובה וניסה לרצוח אנשים תמימים בשם הזיקפה הלאומית שלו זה כבר מלוכלך.

    ״המשטר הציוני״ לא עושה מיקור חוץ לאלימות שלטונית. הישות הציונית נאבקת מהיווסדה ולפני כן במדינות שרגילות לאלימות שלטונית פנימית ומפחיתות את הלחץ הפנימי דרך מיקור חוץ של אלימות שלטונית גם נגדה. כמו גם בארגונים לאומנים פאשיסטים ודתיים רדיקאלים, ביניהם זה של סאמר עיסאוו, שמנסים לרצוח באזרחיה. להתעלם מהקונטקסט של סכסוך בן 100 שנים שבו היהודים הגיעו למצב שבו ידם על העליונה כנגד כל הסיכויים, ולהתייחס רק למצב שבו ידם על העליונה ולכל פעולה שהם נוקטים כמחוסרי הקשר, זה לא ישר.

  9. דוב

    מישהו נשפט עפ"י החוק הזה בכפר קאסם? בקיביה?
    אה, שכחתי אחד קיבל על הטבח לירה קנס ואחר נהיה ראש ממשלה.

    בסכסוך של 100 שנה היהודים הגיעו למצב שבו ידם על העליונה וכיבוש צבאי זה דבר לגיטימי כחלק מסכסוך אלים.

    ספר אל זה להיטלר גם הוא חשב ככה…

  10. ירחמיאל אשכנזי

    תיקון: על הפושע ישכה שדמי נגזר קנס בסך 10 פרוטות (אגורה אחת, במונחי זמננו). הפושע העיקרי, רב-הטבחים יוסף מלינקי, הורשע ב-43 מעשי רצח בכוונה תחילה, נדון ל-17 שנות מאסר, ריצה בפועל פחות מ-3, וכשהשתחרר בן-גוריון סידר לו את מישרת קצין הביטחון הראשי בכור בדימונה.