הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מדיניות רווחה או התעללות במוחלשים
מדינת רווחה, ה"המצאה" הפוליטית-כלכלית הגדולה של שלהי מלחמת העולם השנייה, באה לעגל את הקצוות החדים והדוקרניים של הקפיטליזם. המדינה תדאג לאלה ששוק העבודה אינו מספק להם בסיס מחייה מינימלי. קפיטליזם נאור. קפיטליזם עם פני אנוש. הישג גדול לאנושות. אלא שלעתים מתברר כי מדינת הרווחה איננה אלא הבטחה ערטילאית, אשר כאמרת ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים." ישראליות וישראלים רבים, בעיקר מעוטי הכנסה, חווים את זה כהתעללות לשמה. זהו סיפורה של קצבת הילדים, שבימים אלה מדברים על קיצוץ תקציבה בכמחצית.
קצבת הילדים שימשה מראשיתה כלי במשחק הפוליטי-מעמדי העדתי והלאומי. את גלגוליה היטיב לתאר הסוציולוג זאב רוזנהק בעבודתו הקלאסית על מדינת הרווחה בישראל. הקצבה אושרה בכנסת חודש לאחר הפגנות ואדי סאליב ושלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת הרביעית; היוזמה באה כמובן ממפלגת השלטון דאז, מפא"י, שחששה מן ההשלכות האלקטורליות של ההפגנות. היא נועדה, כפי שציין זאת שר העבודה, מרדכי נמיר, לתושבי מעברות שקיבלו תמיכות סעד: רובם היו עולים מארצות ערב ששוק העבודה לא הצליח לפרנסם בכבוד. ואכן, הקצבה שימשה לעתים לפיצוי על הקפאות שכר ועל עלייה באינפלציה.
לאחר מלחמת ששת הימים, שהקפיצה את רמת החיים של רבים מן הוותיקים האשכנזים, הוחלט לפצות את המזרחים הרבים שנטלו חלק בלחימה אך נהנו פחות מן השגשוג החדש, באמצעות תוספת ייחודית למשרתים בצבא – דבר שיצר אפליה בין יהודים מזרחים ובין האזרחים הערבים של ישראל. החרדים הצליחו לקבל גם הם את התוספת, כאשר שיכנעו את בג"ץ כי אצלם מדובר בדחיית שירות צבאי במסגרת הסדר "תורתו אומנותו". אפליית הערבים נמשכה עד 1992, כאשר ממשלת יצחק רבין הורתה להשוות את הקצבה לכל האוכלוסייה. בשנת 2000 ניצלו השותפים החרדים בממשלת שרון שעת כושר והקפיצו את הקיצבה לילד החמישי ומעלה. עד מהרה התברר כי הטבה זו חזרה אליהם כבומרנג, כאשר שר האוצר בממשלת שרון, בנימין נתניהו, הנהיג קיצוצים תקציביים חסרי תקדים שבמסגרתם קוצצה קצבת הילדים באופן דראסטי. משפחות שקיבלו אלפי שקלים עבור ילדיהם קיבלו מעתה מאות שקלים. בשנת 2000 שילם המוסד לביטוח לאומי קצבאות ילדים בסכום כולל של 9 מיליארד שקלים (במחירי 2012); בעקבות הקיצוצים של נתניהו, ב-2005 הסכום ירד ל-5.3 מיליארד ש"ח (במחירי 2012). את הסכום הזה מבקש האוצר לקצץ בכמחצית.
קיצוצים אלה נעשו על ידי ממשלות ישראל באופן שרירותי למדי, למרות שקצבת הילדים היא קצבה ביטוחית שעבורה גובים מאיתנו מס – דמי ביטוח לאומי, שאותו משלמים כל העובדים ומעסיקיהם, בעוד שעצמאים משלמים עבור עצמם.
ממשלת אולמרט וממשלת נתניהו השנייה, שכללו שותפות קואליציוניות חרדיות, הגדילו מחדש את הקצבה וסך התשלומים עמד (ב-2011) על 7 מיליארד שקלים (במחירי 2012) – אך הקצבה כיום נמוכה משמעותית משהיתה. לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי, הקצבה עבור 5 ילדים ירדה מ-2,661 שקלים (במחירי 2009) לפני קיצוצי נתניהו ל-1,291 שקלים ב-2009, והקצבה עבור 4 ילדים ירדה מ-1,642 שקלים ל-939 שקלים. ערכה של הקצבה ל-2 ילדים ירד מ-407 שקלים ל-318 שקלים. אם יתממשו השמועות המופצות כיום בתקשורת, משפחה עם 4 ילדים הזכאית כיום ל-939 שקלים עלולה למצוא את עצמה עם חצי מזה. עבור משפחה שהכנסתה "קצת למעלה מ-20,000 שקלים", כמשפחת ריקי כהן של שר האוצר החדש, פגיעה בסך של מאות שקלים היא כואבת אך לא קריטית; עבור משפחה שהכנסתה הכוללת היא 6,500 שקלים, כהכנסתן של כשליש מן המשפחות (ב-2010), זוהי מכה קשה.
מכה קשה לא פחות היא חוסר הוודאות המלווה את כלכלת המשפחה והנובע ממשחק היו-יו הפוליטי: יום אחד הוא יום דבש, כאשר אינטרסים אלקטורליים או קואליציוניים גורמים להעלאת הקצבה ויום למחרת הוא יום בצל, כאשר מפלגות אנטי-חרדיות או אנטי-ערביות או אנטי-עניים או אנטי סתם אנשים שלא מסוגלים להרוויח יותר, מצליחות להקטין את הקצבה.
הגיע הזמן להפסיק את מסכת ההתעללויות במשפחות בנות יותר משלושה ילדים. אפשר ואף רצוי לקיים דיון מעמיק בסוגיית דירוג הקצבאות – למשל, מי ראוי לקצבה הגדולה ביותר, הילד הראשון או הילד החמישי ומעלה, או בשאלה האם הקצבה צריכה לשמש לצריכה שוטפת או שמא לחיסכון לקראת נישואין או השכלה גבוהה. אולם מרגע שההחלטה מתקבלת, יש לכבד את ההבטחה המדינתית הגלומה בה ולהפסיק לשחק בה כביו-יו. עד אז יש לכבד את המצב הקיים ואף לשפרו – אך בוודאי שלא לפגוע בו עוד.
שלמה סבירסקי הוא המנהל האקדמי של מרכז אדוה
עוד של שלמה סבירסקי
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
עצוב לראות אנשים שרואים את עצמם כמי שבעלי מודעות חברתית עושים שגיאה גדולה כל כך בהגנה על "קצבאות הילדים".
קצבאות הילדים עוזרות לשמר ואף מעניקות תמריץ כלכלי לדרך החיים החרדית הנוכחית (ובמידה פחותה מכך, דרך החיים של משפחות מוסלמיות רבות) שהיא-היא הגורם לכך שהמגזר החרדי הוא המגזר העני בישראל, עם שיעור עוני שעובר את ה60 אחוזים (מיותר להגיד שאין דבר שכזה בשום מקום בעולם המפותח).
למי שיוצאים בהגנה על קצבאות הילדים לא תהיה הזכות אחר כך לדבר קשות על בעיית העוני בישראל. שני המגזרים העניים ביותר במדינה, עם אחוזי עוני אסטרונומים, הם המגזרים החרדי והמוסלמי. בשני המגזרים דרך החיים הנפוצה היא זו של ילדים רבים, כאשר רק הורה אחד – לרוב לא משכיל – דואג לפרנסת המשפחה. בחלק מהמשפחות החרדיות (25 אחוז) אין אפילו לא מפרנס אחד והם חיים באופן מלא – מבחירה – על קצבאות המדינה. משפחה עם 7 ילדים בממוצע ועם מפרנס אחד שמרוויח כמה אלפי שקלים תהיה בהכרח עניה, למרות שאם הם היו בוחרים בדרך חיים אחרת (יציאה לעבודה של 2 בני הזוג ופחות ילדים) הם בקלות היו יכולים לזנק מעל לקוו העוני.
לא רק שדרך החיים הזו – שקצבת הילדים מתמרצת – היא אחד הגורמים הראשיים לעוני בישראל. היא גם מהווה נטל אדיר על תקציב הרווחה הקטן של מדינת ישראל. תקציב הרווחה הזה הולך יותר מדי כדי לממן אנשים שבחרו בדרך החיים התלויה בקצבאות, במקום לעזור לאנשים שבאמת צריכים אותם כגון נכים, אוכלוסיות בסיכון, ואוכלוסיות עניות באמת.
יש לקחת את 9 מיליארד השקלים שהולכים לקצבאות הילדים היום ולהעביר אותם לתמריץ כלכלי מסוג אחר. למשל, הקלות מס למשכורות של הורים, קצבאות גבוהות יותר להורים שהם נכים ולא יכולים לפרנס את ילדיהם בעצמם, וקצבאות גבוהות יותר לאמהות חד הוריות. כך שהכסף שהולך היום להורים שצריכים אותו ימשיך ללכת אליהם. וגם ההורים מהמגזר החרדי יוכלו להמשיך ולקבל אותו בצורה אחרת, אם פשוט יועילו בטובם לצאת לפרנס את ילדיהם בעבודה בכוחות עצמם.
גם קצבאות הילדים כמו פטורים ומענקים אחרים ראשיתם ברעיון טוב אך במשך הזמן אנחנו משנים ומשפצים והתוצאה עוות גדול.יש לשלם למשפחות נזקקות על פי מדד שיקבע.משפחות שמשתכרות סכום גבוה (לא אני אחליט מה זה גבוה)הסכום אינו מדגדג להם את הקנוח במסעדה. וגם משהו לא פופולרי-מי שמחליט להוליד ילדים רבים יותר מאפשרויות ההשתכרות שלו שיחשוב שוב.
מסתבר שה(לא) עמית של העמיתים חדר גם לאתר זה.
קראנוהו מגיב באכזריות לשון וצחות בכתבה על אנשי הרוח הדורשים שחרור האסיר הפוליטי .
לוחם ללא לאות לשימור השיטה המוניטרית לחיים וקיום בחוב הנושא ריבית אקספוננטית אינסופית.
אין בחירה והרף עם זיבולי המוח.
בחירה זה מושג ת'אצריאני.פילוסופי ארכאי אנטי מוסרי ללא אחריות.
אין יכול עולל לבחור בחיי עוני .
אין יכול המנושל המדוכא ומי שחי במאורת הכיבוש, ההסגרים הבלוקדות המחסומים החומות ההסגרים הימיים האויריים וקנה האקדח והרובה הצה"ליים מכוונים לקדקודו 7/24*65 לבחור.
בחירה יש ב(אי)חוקה של העם הנבחר.
בחירה לגזול את כבשת הרש לרוצץ את דמיה,לשקר באשר למקורות מחייתה הנשרפים והולכים נעקרים והולכים נגדעים בתקנות הנבחרות במנטליות נאצית מטהרת,בחירה להונות לכפות ולאנוס וגם להרוג מטווח אפס לפי החוק היהודי הצבאי בשטחים כבושים ,
חוק שאינו תקף עבור הנרצח ואו המת-החי מכיוון שלא שותפו ביצירתו ובהליכי קבלתו וממילא לא בסנקציות שבו ובחלותו,אינו חוק תקף לגבי דידם של מי שלא יצרוהו ,ניתנה להם האפשרות לבטלו למונעו ואו להחליפו לחוק הטוב עבורם בלבד.
בחירה יש רק על מי שאין הבחירה בידו והוא אפריורית ייעודית לא נבחר לבחור בחוק ובמערכת חוקים שהוא אינו שותף ליצירתה ואו למניעתה ולכן אינה תקפה ובטל אלף מונים כל חלותה לגבי דידו.
לך שב אתה ,המגיב בשכר ,המבזה את קיום האדם וכבודווחירותו,לך "חייה"במחנה ריכוז -פליטים משך עשרות רבות בשנים ואחר כך תבחר ללהג אץ פתפותי הביצים שלך.
אמונה מלידה ואורח חיים אמוני אינם בחירה .שנה את חוק המדינה היהודית .בדמוקטטורה יודית אין בחירות.רק ציווים.
לו קראת הסטטיסטיקה וניתוח התפלגות עוגת התקציב,נתח תשלומי ההעברה,תשלומי ההעברה למגזרים השונים ,
באתר "כלכלה אמיתית"
היית נוכח להבין את המניפולציה הסטליניסטית השקרית שאין לה ולמתימטיקה העובדתית כל קשר להשפעה רצינית על תקציב המדינה ואת גודל האפלה והמנטרה התועמלנית שאתה והיא אחד הם.
אתה עוד רובוט שמדקלם מעשה תוכי מקיא את הסחי הנבוב מביב של משטר ניאו-ליברלי=ניאו קולוניאלי,קפיטליסטי טוטלי בו שורת הרווח היא הנשמה ו שהצבר הרווח (משחק סכום אפס) תמיד אבל תמיד ממלא את מקלטי-המס של האליטה והקליקה שיצרה אותו על חשבון קוקואים פתיים מסוגך.
חוג הדם הכחול.ניצחון.
כמובן שאין העולל יכול לבחור בחיי עוני, לכן הבחירה הזו שהוריו עושים היא כל כך נפשעת, והאינטרס של המדינה הוא לתמרץ את אזרחיה נגד בחירה בדרך חיים שתוביל לעוני. קצבאות ילדים מתמרצות בדיוק הפוך מזה.
לגבי השאר – חן חן יקירי. החלמה מהירה.
כל מי שהוא עני או שאינו תורם לחברה או אינו יכול להשתכר מוציאים אותו להורג. ואז העולם יהיה ממש נפלא.
אם תקח את ההגיון שלך עד הסוף, תגיע למסקנה המתבקשת.
כך גם נחסוך מהם חיי סבל
במקום התלהמות את יכולה להציע תשובה עניינית כל שהיא?
עמית, ישראל מעודדת ילודה לא רק על ידי קצבאות ילדים, אלא על ידי מתן טכנולוגיות רפואיות לפריון כמעט חינם. כמו כן באמצעות השיח על הדמוגרפיה היא מעודדת ילודה של יהודים על ידי הסברה/תעמולה וכיוצא בזה. תוסיף לכך את המסורת היהודית שהמדינה רואה בה חלק חשוב בחינוך של ילדי ישראל, הרואה בפרו ורבו ציווי חשוב, והנה האחריות היא לא רק של ההורים אלא גם של המדינה שמעוניינת בפריון…
לכן המבט שלך כאילו ישראל היא דמוקרטיה ליברלית ונייטרלית ביחס לילודה ופריון היא אינה נכונה כלל. או כמו שאמר יונסקו "העתיד טמון בבצים"…
🙂
כעיקרון אין כל דבר פסול בסבסוד פרנסתם של ילדים ובעזרה למשפחות שרוצות בכך להביא ילדים לעולם. ברוב מדינות העולם המפותח (ובעיקר מדינות כגון יפן ורוסיה) אחת הבעיות העיקריות היא שיש פחות מדי ילודה ואין מי שישא את הדורות המבוגרים על כתפיו ויממן את הפנסיה ואת שירותי הבריאות שלהם.
הבעיה בישראל היא שיש כאן תופעה א-נורמאלית בהיקף נרחב. בקרב 10 אחוז מהאוכלוסייה יש את שיעור התעסוקה של גברים מהנמוכים ביותר בעולם, אין השכלה פורמאלית ומצד שני יש את שיעור הילודה הגבוה בעולם. השילוב הזה יוצר תופעה של עוני המוני ועמוק בשגודל בקצב מהיר ושאותו הגדירו כל הארגונים והמוסדות שבחנו את הכלכלה הישראלית – הOECD, בנק ישראל, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, וכל ארגון אחר – כאחד האתגרים הכלכליים-דמוגרפים הגדולים ביותר על הכלכלה הישראלית ברמת המאקרו לטווח הבינוני-ארוך, אם לא הגדול שבהם.
א. הממשלה באמת לא צריכה לקבוע לגבי קצבאות הביטוח הלאומי. זה צריך להיות משק סגור, להשגת מטרות חברתיות ארוכות טווח ולא לסתימת חורים בתקציב. אפשר לחשוב על מודל דומה לבית המשפט או לחברה ממשלתית: דירקטוריון מקצועי שחבריו מתמנים לתקופה ארוכה ע"י הממשלה (אולי בשיתוף גורמים אחרים).
ב. קצבאות הילדים- שיילכו למפעל הזנה או יום חינוך ארוך למי שזקוק לכך, לפי שיקולים מקצועיים. שיגיעו לילדים ממש.
יום חינוך ארוך וכו' רלוונטי רק מגיל שש ומעלה. העזרה קריטית יותר בתחילת החיים כשהזוג עוד לא התבסס (כלומר, עד שהילד בן שש). קצבאות הילדים מהוות את אחד המקומות הבודדים שמדינת הרווחה הישראלית עוזרת גם לעניים וגם למעמד הביניים. המגיבים באמת מצפים שעוד פעם יפגעו במעמד הביניים ויקצצו בעזרה הממשלתית למעמד זה. אני בתור אב לשני ילדים אמור לשמוח שמקצצים לי בקצבה רק בגלל שחרדי מבני-ברק נדפק יותר ממני? מה שחשוב לי זה שפוגעים בעזרה הממשלתית לקנייה של מטרנה, חיתולים, מוצצים וכו'.
אתה בתור אב ל-2 ילדים צריך להבין שבשכבת הגיל של הילדים שלך, אחוז החרדים עומד על כ-30 אחוז, ורובם המוחץ מהילדים החרדים האלה חיים מתחת לקו העוני. אם אתה רוצה להאבק בעוני בקרב המגזר העני ביותר בישראל שגודל במהירות הגבוהה ביותר (וזה אינטרס אישי שלך – ויותר מזה, של הילדים שלך -), אתה חייב לעשות חשיבה מחדש על כל מערכת הקצבאות שהמדינה מחלקת. בין השאר, כדי לתמרץ את המגזר החרדי לצאת לעבודה ולא להביא לעולם ילדים רבים יותר מאשר כל משפחה יכולה לפרנס.
אתה תוכל להמשיך לקבל את הכמה מאות שקלים בחודש האלה של קצבת ילדים, פשוט בצורה אחרת. למשל, בהקלות מס להורים. בצורה הזו אתה תקח קצבה של מאות שקלים שעוזרת לשמר את דרך החיים שמובילה אנשים רבים כל כך לעוני קשה – אי יציאה לעבודה, חיים על קצבאות, ילודה גבוהה יותר מאשר אפשר לפרנס – ותהפוך אותה לתמריץ לשינוי דרך החיים הזו וליציאה לעבודה.
איזה הקלות מס? אני בקושי מגיע לדרגת המס וגם אשתי. בוא נניח ואני ואשתי לא נגיע למדרגת המס, אז מה נדפקנו? וכל זה למה, כדי לדפוק יותר את החרדים? השכר החציוני במדינה הזו הוא בערך 6000 ש"ח, אין כמעט הקלות מס למחצית האוכלוסיה העובדת. בשיטה של ביטול קיצבאות הילדים גם מעמד הביניים וגם העניים נדפקים (העניים הכי, כי הם בכלל לא מגיעים למדרגת המס ולכן אין להם בכלל הטבות במס). אז למה שאני אתמוך בזה? כדי שיורידו את הקצבה הבודדת שעוד נותנים למעמד הביניים?
קצבאות ילדים הן אוניברסליות ולא מגזריות, כולם נהנים מהן. כן, חרדי מבני ברק נהנה מהן, אך גם אני, כל מעמד הביניים וכל העניים. אתה שונא את החרדים והערבים ולשם כך אתה מוכן לפגוע במעמד הביניים ובעניים.
אבל למה אתה מתעלם מכמעט כל מה שאני אומר? זה לא נועד "לדפוק את החרדים", זה נועד כדי לצמצם את העוני בקרב המגזר העני ביותר במדינה שגודל במהירות הגבוהה ביותר, שזה אינטרס אישי של כל אזרח במדינה. ככל שהמדינה משמרת יותר את דרך החיים החרדית – הנוכחית – כך העוני יגדל וכך הנטל על תקציב המדינה יגדל. במקום זאת, המדינה יכולה להשתמש בכסף הרב הזה כדי לתמרץ יציאה לעבודה ופרנסה באופן עצמאי במקום כתלות על המדינה.
הקלות מס להורים עובדים הייתה רק דוגמא לשימוש נכון יותר בכספי קצבאות הילדים. עבור הורים שלא מגיעים לסף המינימום של מס הכנסה אפשר להגדיל את שיטת מס הכנסה השלילי. עבור הורים שכלל לא מסוגלים לעבוד אפשר להגדיל את קצבאות הנכים.
קצבאות הילידם אינם "קצבה ביטוחית" כפי שהוא טוען ולא מדובר בכספים שהופרשו על ידי האזרחים באמצעות הביטוח הלאומי.
מדובר בכספי התקציב השוטף הממומן מכספי המיסים וזאת גם הסיבה שהם נקראים גם "כספי העברה".
כספי הביטוח הלאומי הם תוצאה של הפרשה לביטוח הלאומי מצד אזרחי המדינה, זה מופיע בכל משכורת.
בימים עברו הביטוח הלאומי עבר ישירות מ ולאזרחים.
באה המדינה והכניסה אותם לתקציב וקראה להם כספי העברה. אך אין להם קשר לתקציב. כל הכסף הוא כסף שהופרש לביטוח הלאומי על ידי האזרחים ומועבר לאזרחים על פי קריטריונים שנקבעים על ידי הכנסת. אלה לא כספי תקציב כי אי אפשר לקחת אותם ולהעביר אותם לתקציב של משרד אחר, לא לביטחון ולא לתעשיה.
בהחלט היה רצוי שהכסף לא יועבר דרך תקציב המדינה כדי שהעניין יהיה יותר נהיר אבל בינתיים זה המצב.
כל שנות קיום המדינה?
התשובות בטח נמצאות בפרוטוקולים של זקני השב"כ
התשובה היא אלימות בלתי מתפשרת, טנקים ברחובות הערים ודיכוי מוחלט של כל התנגדות. היו כמובן הפנתרים שגרמו לכך שיהיו קריטריונים אוניברסלים אבל מרגע שהכניסו את סעיף השואה לכל האשכנזים גם זה בוטל ויש היום קצבאות על פי מוצא כמו בשנות החמישים.
הפתרון הנכון לדעתי ולכן הפוליטיקאים כנראה לא יקבלו אותו, הוא לא להקטין את קצבאות הילדים אלא להטיל עליהו מס. כמובן שמדובר במס פרוגרסיבי שייקח בחשבון את כל ההכנסה של מקבל הקצבאות. בצורה זו רוב מקבלי הקצבאות אמנם לא ישלמו מס אך בעלי הכנסות גבוהות יותר ישלמו מס שיכסה את אי הורדת הקצבאות המצב הנוכחי הוא בדיוק האי- שוויון בנטל. ברור ששר האוצר הנוכחי הרוצה לתגמל אנשים המשתכרים 20.000 שקל בחודש לא ישמח לרעיון.
כפי שכתב שלמה סבירסקי הקצבה היא תוצאה של "משחק היו-יו הפוליטי: יום אחד הוא יום דבש, כאשר אינטרסים אלקטורליים או קואליציוניים גורמים להעלאת הקצבה ויום למחרת הוא יום בצל". כמוהו גם קביעת גובה הקצבה וחלוקתה על פי מספר הילדים.
אין המדינה צריכה להיות מעונינת בגידול מספרי ללא גידול איכותי ודרך החלוקה דהיום מעודדת גידול מספרי בלבד. משפחה שאינה מסוגלת ל"העלות" את איכות צאצאיה ואינה מסוגלת לאפשר להם לפרוץ מתוך העוני הצפוי לה – גם הכפלת קצבת הילדים לא תסייע. צריך לעודד זוגות צעירים בראשית דרכם כאשר הקצבה לילד הראשון חייבת להיות הגבוהה ביותר והיא יורדת עבור כל ילד נוסף. אם קיימת התעללות היא לגבי משפחות בעלות 2 או 3 ילדים.
בכלל על מנת שהקצבה תהיה יעילה אסור שהיא תשמש לצריכה שוטפת. היא חייבת לסייע לילדים קידום והשתלבות בחברה התורמת למדינה לחברה שאין קיומה תלוי בסעד ובסיעוד.
על מנת שהקצבה תגיע לילד אין לתת אותה להוריו, שעצם הבאת ילדים לעולם מבלי יכולת לפרנסם ובמיוחד לקדמם, מוכיחה על חוסר שיקול דעת ואחריות. הכסף צריך להיות מיועד להגברת החינוך (יום לימודים ארוך הכולל: כלכלה (לפחות ארוחה אחת חמה ומזינה ליום)) ולהבטחת עתידו של הילד. "לחיסכון לקראת נישואין או השכלה גבוהה" וכו'. שיטת הקביעה והחלוקה דהיום איננה משיגה את מטרתה ומיצרת יותר ויותר עניים..
על שני דברים אני רוצה לכתוב האחד הוא שיש צורך להעלות את רמת החיים של האוכלוסיות החלשות, כך עם התחזקותן תקטן הילודה והדיון בגובה קצבת ילדים יהיה מנקודת מבט שונה לגמרי שכן לא הסכום יקבע אלא מטרתו האם לעודד ילודה או לא שכן אז תעמוד השאלה בא פן עצמאי וללא התיחסות מתנשאת וסקטוריאלית שבו המיעוט החי ברמת חיים גבוהה מבקש לא לממן אוכלוסיה חלשה יותר.
אני בא להציע הצעה פשוטה .
תחלקו חכות , תלמדו לדוג ואז לא תצטרכו לחלק דגים.
השאלה היא מה קודם למה הביצה לתרנגולת או להיפך .
האם הילודה הגבוהה באוכלוסיה מסוימת גורמת למצב סוציו אוקונומי נמוך אצלה או שמצב סוציו אקונומי נמוך מעודד ילודה.
בכל מקרה באם נקדם את מצבה של אוכלוסיה חלשה ,נחזק אותה ע"י הכשרה ומתן העדפות שתחזקנה אותה נביא להפחתה בילודה …
טענה זו מסתמכת על כך שבהביטנו על תושבי מדינות עשירות בהן באופן כללי המצב הסוציו אקונומי גבוה רמת הילודה נמוכה בעוד במדינות עניות בהן המצב הסוציו אקונומי נמוך רמת הילודה גבוהה
מכאן שאם נטפל ונפעל לשינוי במצב הסוציו אקונומי של האוכלוסיות הספציפיות כאלו שצוינו בכתבה ובתגובות כגון חרדים/נכים/מוסלמים ואוכלוסיות אחרות שתאותרנה, הרי שנושא מימון קצבאות הילדים יחזור להיות ממוקד במטרות אותן הקצבאות צריכות לקדם כפי שציינתי בתחילה
אנחנו משלמים "מס" ביטוח לאומי. -> הכסף הולך לקופת הביטוח הלאומי.
אנחנו מקבלים קצבה <- הכסף בא מקופת הביטוח הלאומי.
אז תסבירו לי איך קיצוץ קצבאות עוזר לאוצר ולתקציב?
קופת הביטוח הלאומי זה לא קופה עצמאית? מה זהסניף של האוצר?
תודה על ההסבר.
(אנא העבירו הסברים אמינים, לא ספוקולאציות)