• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

העלאת גיל הפרישה: בניכוי ערביות וחרדיות מצבנו מצוין

ניכוי החרדיות והערביות מאופק ראייתם של חוקרי בנק ישראל ושל עיתונאים משפיעים, מייצר אצלם תפיסה מעוותת של החברה הישראלית ומביא אותם לניסוח של פתרונות מחוללי בעיות
ברברה סבירסקי

באחרונה הולך ומשתרש לו בארץ הנוהג של ניכוי הערבים והחרדים מהנתונים על החברה הישראלית. עשה זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועתה עשו זאת גם חוקרי בנק ישראל, במחקר חדש על "התעסוקה והשכר בטרם הפרישה".

מדובר במחקר-המשך שנכתב כדי לתרום לדיון המתמשך על העלאת גיל הפרישה לנשים והמנסה להראות שהעלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים (כאמור, בניכוי ערבים וחרדים) גרמה לגברים ולנשים הקרובים לגיל הפרישה להמשיך ולעבוד. אם כך, אפשר להעלות עוד את גיל הפרישה, כדי לדחוף מספר הולך וגדל של גברים ונשים להישאר זמן ארוך יותר בשוק העבודה.

איך בנק ישראל יודע את זה? כי הוא מצא שעובדים ועובדות הקרובים לגיל הפרישה מתמידים בעבודה בשיעור דומה לזה של קבוצת ביקורת של בני/ות 43-40. עוד מצאו החוקרים כי העלאת גיל הפרישה הגדילה את ההסתברות שנשים בעלות שכר גבוה כמו גם נשים וגברים בעלי שכר נמוך, יתמידו בעבודה. מצד שני, נשים וגברים בעלי שכר בינוני וגברים בעלי שכר גבוה לא הושפעו מהעלאת גיל הפרישה.

ובכן, אם העלאת גיל הפרישה משפיעה באופן שונה על בעלי/ות רמות שכר שונות, לא נראה שאפשר להשתמש במחקר הזה כדי לטעון באופן גורף שהעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 או ל-67 תגרום להן להתמיד בשוק העבודה. אלא שזה בדיוק מה שעשתה מירב ארלוזורוב (דה מרקר, 21.3.2013).

אם כן, מה צריכה להיות המדיניות? כדי להשיב על שאלה זו יש צורך להבחין בין גיל הפרישה לגיל הזכאות:

  1. גיל הזכאות הוא הגיל שבו תושבי ישראל זכאים לקבל קצבת זקנה ופנסיה, בין אם הם מתמידים בעבודה ובין אם לאו, בין אם ההכנסה שלהם גבוהה ובין אם היא נמוכה.
  2. גיל הפרישה הוא הגיל הקבוע בחוק בו אפשר להפסיק לעבוד ולקבל פנסיה וקצבת זקנה או להמשיך לעבוד ולקבל קצבת זקנה הכרוכה במבחן אמצעים.

גיל הפרישה הוא בעל חשיבות מיוחדת לנשים, שכן בגילאים 64-60 רק פחות מ-50% מהנשים נמצאות בשוק העבודה. העלאת גיל הפרישה מ-62 (כיום) ל-64 תגרום לכך שיהיה עליהן לחכות שנתיים נוספות. העלאת גיל הפרישה ל-67 תגרום לכך שיהיה עליהן לחכות חמש שנים נוספות עד לקבלת הקצבאות מחליפות השכר – קצבת זקנה ופנסיה (אם יש).

אלא שנראה שאת הנשים הללו איש אינו סופר, לפחות לא חוקרי בנק ישראל ולא העיתונאית מירב ארלוזורוב.

קבוצת צדק חברתי לגיל השלישי. 6 יולי 2012. מתוך דף הפייסבוק "כן לזקן"
קבוצת צדק חברתי לגיל השלישי. 6 יולי 2012. מתוך דף הפייסבוק "כן לזקן"

העובדה שמספר הנשים המבקשות להישאר בשוק העבודה הולך וגדל, בגלל שבממוצע נשים היום משכילות יותר ובריאות יותר מבעבר, לא צריכה לבטל את צרכיהן של נשים שבגין השכלה נמוכה או בריאות לקויה כבר נפלטו משוק העבודה.

כדאי לעבוד יותר, בין היתר כי שנות עבודה מרובות יותר מביאות לקצבת זקנה ולפנסיה גבוהות יותר. אולם העלאה גורפת של גיל הפרישה מתעלמת מהנשים שנפלטו משוק העבודה עוד לפני הגיען לגיל 60, ומהנשים שמעולם לא השתתפו בשוק העבודה. אלא שאלה בדיוק הנשים שאותן ניכו חוקרי בנק ישראל מן המחקר. אין שום סיבה להניח שנשים אלה עומדות לפתוח בקריירה זוהרת דווקא בשנות ה-60 שלהן, ואין להעניש אותן על כך.

הסיבה השנייה לשמירה על הבדל בין גבר לאישה בכל הנוגע לגיל הפרישה הוא האפליה השוררת נגד נשים בשוק העבודה ופערי השכר בין גברים ונשים. העלאת גיל הפרישה של נשים ללא טיפול בשכרן הנמוך יותר ובאפשרויות התעסוקה המוגבלות לנשים מבוגרות, תיצור קבוצה חלשה של נשים חסרות אמצעי קיום בשנות ה-60 לחייהן.

במקום זאת, יש לשמור על זכות מוקדמת לקצבאות מחליפות שכר ולפעול לשינוי הנורמות הקובעות שנשים מבוגרות אינן כשירות לעבודה. זאת, בזמן שיוצרים הזדמנויות תעסוקה חדשות לנשים בגילאי החמישים והשישים.

בנוסף על הכל, יש לכלול כמובן את הנשים החרדיות והערביות בכל דיון על מדיניות ציבורית בכלל ובדיון על גיל הפרישה לנשים בפרט.

ברברה סבירסקי היא מנהלת מרכז אדוה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    המגזר החרדי והמגזר הערבי-מוסלמי שונים באופן דיי גורף מהדפוסים הכלכליים התנהגותים דמוגרפים של המגזר היהודי הכללי. החלטה של חוקרים לבחון את הציבור היהודי הכללי שמהווה את עיקר אזרחי המדינה ולא את המיעוטים בעלי הדפוסים השונים זו החלטה לגיטימית, בעיקר מכיוון שבנק ישראל עורך מחקרים ספציפים לגבי החברה הערבית והחברה החרדית.

    בנושא של העלאת גיל הפרישה זה גם לא כל כך רלוונטי, רובן המוחץ של הנשים החרדיות והערביות לא עובדוץ כלל, ובטח שלא עובדות עד גיל פרישה. הנשים שעובדות עד גיל פרישה אלה הנשים היהודיות.

    מה שהרבה יותר בעייתי במחקר של בנק ישראל זה ההנחה שאם חלק מהאנשים מוכנים להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה (כנראה כתוצאה מצרכים כלכליים בסיסים) זה אומר שצריך לכפות עליהם להמשיך לעבוד.

    1. אריק

      למה שלא ל"הכריח" נשים לעבוד עד הגיל שמכריחים גברים לעבוד?
      ולמה שגיל הפרישה לא יתארך כשתוחלת החיים עולה? מישהו צריך לממן את הפנסיה

      1. איציק

        מפני שאתה מניח שהכל תלוי בהחלטת האשה או המחוקק. שוק העבודה? יוק. מדוע מתעלמים מהאתיקה הקלוקלת של שוק העבודה הישראלי? מהנוהג הנפוץ מדי להצערת העובדים: פיטורי עובדים ותיקים ויקרים והכנסת צעירים וזולים. מהנוהג לזרוק לפח קורות חיים שמצויין בהן גיל מסויים ומעלה מבלי לעיין ולהתייחס לאדם שכתב אותן.
        ההגיון הכלכלי והאקטוארי מצדיק העלאת גיל הפרישה לנשים. האתיקה של שוק העבודה-כולל האתיקה של הממשלה בשוק העבודה -אוסרות את ההעלאה הזאת עד שהתנאים יתוקנו. זה מזכיר לי שקראתי פעם-לפני לא מעט שנים-מאמר באתר משרד האוצר של אחד מכלכלני האוצר. הוא התלבט האם ישראל צריכה לאמץ את השיטה הדנית של שוק עבודה חופשי לחלוטין, אפשר לפטר מהיום למחר. המאמר היה שייך לדיונים השקריים של הבחורים המוכשרים במשרד. לקחת מדנמרק רק מרכיב אחד מעולם העבודה שלה ולהצהיר שהנה אנחנו מאמצים את עולם העבודה הדני.

    2. שמואל

      שתי הערות:
      א) נשים חרדיות הן גם יהודיות.
      ב) לגבי המגזר הערבי, איני יודע כיום דבר; אולם מניסיוני האישי( אני אדם חילוני) יצא לי לפגוש הרבה נשים חרדיות עובדות – בעוד שבעליהן לומדים בכולל או בישיבה. לכן הקביעה הנחרצת שרובן לא עובדות היא רעועה מיסודה.

      לכן לעניות דעתי המחקר הנדון חוטא כאשר אינו לוקח בחשבון את נשות המגזר החרדי העובדות.

    3. יואש

      הכותב עמית אין לו ידע עובדתי אמיתי על שעורי עבודת נשים בישראל. התבטאותו האומללה על כך שנשים חרדיות וערביות אינן עובדות כמעט היא מקוממת בגלל היותה לא נכונה ופוגענית בציבור שלם של נשים.

  2. דפנה

    מבקשת להדגיש את שכתבה ברברה סבירסקי בסוף דבריה כיוון שהעלאת גיל הפרישה לא תתכן ותהיה יותר מהתאכזרות אם לא "יווצרו הזדמנויות תעסוקה לנשים בגילים החמישים שישים"

  3. צבי

    קרן פנסיה היא תוכנית חיסכון שכוללת תנאים והסכמות במועד ההצטרפות .
    לא סביר שצד אחד ישנה את התנאים ללא הסכמת צד שני להסכם
    לכן
    אם רוצים להעלות את גיל הפנסיה יש לשנות את ההסכמים שיחתמו בעתיד ולהתנות תנאים חדשים למצטרפים חדשים ולא לאלו ש"סגרו חוזה"..
    יש לחייב את המתחייבים קרי קרנות הפנסיה לעמוד בהתחייבותיהן
    בעבר הקרנות הותיקות נשענו על אגחים מיועדים תוך הבטחת תשואה מטעם המדינה
    על מנת להבטיח את התשואה העתידית יש לשקול הקצאת השקעות המבטיחות בסיס רחב לאפשרויות אבטחת התגמולים העתידיים .
    בכל מקרה אינני חושב שיש מקום לתת לחייב היא קרן הפנסיה מרחב תמרון כה גדול עד כדי שינוי תנאים בסיסיים כגון תנאי/מועדי התקבולים של כספי החיסכון הפנסיוני
    בכל עת וזמן ישנן הערכות מהי תוחלת החיים של כל אוכלוסיה .
    זה יכול להיות לפי שנת לידה/מצב רפואי ו/או כלל פרמטרים שונים כך שניתן לתמחר ולהתנות תנאים בכל נקודת זמן לכל אדם המבקש להצטרף לקרן פנסיה זו או אחרת

    מכל מה שכתבתי המסר המרכזי הוא שיש לעמוד בהתחייבויות שגוף /קרן פנסיה /חב' ביטוח וכד' מתחייבים ואין לתת בידם את הכח לשנות תנאים שלא הוסכם עליהם מראש שהם ברי שינוי

  4. יעל

    נקודת המוצא באשר לקרן פנסיה שגויה. הקרנות החדשות מבוססות על איזון אקטוארי ולכן אינן מבטיחות את הפנסיה מראש ואפילו לא אחרי הפרישה. גובה הפנסיה יכול להשתנות לפי מצבה האקטוארי של הקופה.