לא כל עובד לעצמו

זה הזמן, לפני חוק ההסדרים שככל הנראה הולך להגביל את חופש השביתה ועל מנת לחזק את ארגוני העובדים בישראל, להפגין ולהתארגן. 1 במאי שמח
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

עבורי, 1 במאי הוא חג שבו מכירים העובדים בערך עצמם, בלי צורך בהכרה של המעסיקים והממשלה בערכם. לאחרונים בדרך כלל יש רק טענות, וכאשר המצב הכלכלי מוגדר קשה, אחרי כיסוח של העניים הולכים ומקצצים גם מעובדים לא ממש עשירים. מעבר לכך, יש פה מהלך שהוא דמוקרטי וקולקטיבי: לא כל עובד לעצמו, אלא מיצובם של עובדים כקבוצת כוח משמעותית במארג הכוחות הפוליטיים בחברה.

ההיסטוריה של 1 במאי, יום שנולד בעקבות מאבקי עובדים וארגוניהם בארה"ב על יום עבודה של שמונה שעות, כבר ידועה למדי, אז לא ארחיב. במדינת ישראל, 1 במאי היה תמיד חג ממלכתי. ביום זה לא עבדו והתקיימו הפגנות ברחבי הארץ, הפגנות של השלטון יותר מהפגנות של העובדים. אני זוכר איך בשורה הראשונה צעדו ראשי ההסתדרות ואנשי ממשלה למיניהם, בעוד עובדים נדרשים להשתתף. כל זאת כי ההסתדרות הייתה מראשיתה מנגנון ליצירת חברה ומדינה ליהודים. כאשר הוקמה על ידי אחדות העבודה והפועל הצעיר בשנת 1920, היא הפכה לכלי המרכזי של האוכלוסייה היהודית החדשה מהעליות הממוספרות. מזרחים בישראל נאלצו להקים לעצמם ארגון עובדים בשנות השלושים מכיוון שההסתדרות לא בדיוק דאגה להם – ארגון שהחזיק מעמד עד 1947 ואז מוזג בהסתדרות כמו ארגוני עובדים אחרים.

צילום: cc by-ארכיון השומר הצעיר יד יערי

ההסתדרות שלטה על חלק ניכר מהפעילות הכלכלית במדינה באמצעות כור, סולל בונה, בנק הפועלים, הסנה וארגונים כלכליים אחרים. בנוסף, ארגוני ספורט-הפועל, בתי ספר ובעיקר קופת חולים כללית היו גם הם שלה. כל זה היה יכול להוביל למדיניות כמעט-סוציאליסטית, אלא שהממשלה לאחר 1948 נקטה במדיניות שאפשר לקרוא לה קפיטליזם מדינתי, אף שהייתה לו מראית עין של סוציאליזם. צריך גם להזכיר שעד שנות השישים לא התקבלו ערבים כחברים בהסתדרות, אף שחלקם הגדול היה פועלים.

1 MAY 64(2)לאחר עליית הליכוד ב-1977 ועקב השינויים במדיניות הכלכלית, קטן כוחה של ההסתדרות והחברות הרבות ששלטה בהן הגיעו לסף פשיטת רגל. כמובן שהליכוד ראה ב-1 במאי חג נוכרי, שמניף דגל אדום שלא קשור לישראל, והניף בגאון את הדגל הכחול-לבן. עם הכישלון העסקי והפוליטי, הגיעה ההסתדרות לפרשת דרכים. לאחר התוכנית הכלכלית של 1985 איבדה ההסתדרות את נכסיה הכלכליים, למשל, כור היום שייכת לדנקנר שקנה בכספי מניות של קרדיט סוויס, בנק פועלים לאריסון ועוד.

היות ההסתדרות חלק מהשלטון – דבר שלא היטיב עם חלקים ניכרים באוכלוסייה ואף מנע מחלקם את היכולת להתפרנס בכבוד, יחד עם התפיסה הליכודניקית של ארגוני עובדים כמעמסה יותר מאשר כמוסד חשוב בחברה דמוקרטית, יצרו מצב שעצם המושג "ארגוני עובדים" הפך למוקצה. מצב זה פגע כמובן גם בחשיבות של 1 במאי, שבעצם חדל כמעט מלהתקיים. מיום חופש קבוע בלוח השנה הוא הפך ליום בחירה שלא רבים בוחרים בו.

לאחר ההתפכחות מהמעבר מקפיטליזם מדינתי לקפיטליזם של שוק, בעשור האחרון התחילה מגמה של התארגנויות עובדים. זה לא ממש קל, כי ההסתדרות עצמה מעולם לא פיתחה מנגנוני התארגנות רציניים והמסגרת החוקית גם היא אינה מסודרת מספיק כדי לאפשר התארגנות למי שרוצה. כמו ההתארגנות, כך גם 1 במאי התחיל להתעורר וכיום נערכות במועד זה מספר לא קטן של הפגנות (ולא רק בתל אביב) על ידי ארגונים שונים, לפעמים ביחד ולפעמים לחוד.

זה הזמן, לפני חוק ההסדרים שכנראה הולך להגביל את חופש השביתה ועל מנת לחזק את ארגוני העובדים בישראל, להפגין וגם להתארגן. אז 1 במאי שמח.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נעה

    אתה בטוח ש-1 במאי הוא עדיין יום בחירה?

  2. איציק

    בדקתי בנציבות שירות המדינה ואחד במאי עדיין מפיע כיום בחירה, יש כמובן ימי בחירה רבים ולא נראה שרבים בוחרים באחד במאי כיום כזה.

  3. אלי אמינוב

    וזאת משום שארגון גזעני אינו יכול להיות איגוד מקצועי.
    האיגודים המקצועיים בעולם מארגנים את חבריהם ללא הבדלי מוצא. יתירה מזו, הם רואים כדבר המובן מאליו את צירוף הפועל המהגר, ללא מחיצות בינו לבין הפועל המקומי בתוך אותו איגוד מקצועי. הנקודה הקובעת היא ההשתייכות למעמד אחד המנוצל על ידי אותם בעלי הון. אולם בהסתדרות הקריטריון הקובע היה השיוך האתני. לדידה, לפועל היהודי ולבורגני היהודי היה אינטרס משותף. לעומת זאת, האינטרסים של הפועל היהודי והפועל הפלסטיני הוצגו כמנוגדים על ידי אותו ארגון שהיה אמור להיות איגוד מקצועי הודות לפיצול הזה הובטח מראש שבעל ההון יהיה תמיד הצד החזק במלחמת המעמדות.
    מיומה הראשון התייצבה ההסתדרות על מגרש אינטרסים משותפים עם "המדינה בדרך", ומתוך כך גם לצידם של בעלי ההון שביישוב הציוני ("היישוב"), ושיתפה פעולה בשם האחדות הזאת עם גורמים לא פועליים, הנוגדים מעצם טבעם את האינטרסים הפועליים. במשך תקופה ארוכה הייתה ההסתדרות הכוח המאורגן היחיד ב"יישוב", ושמשה כוח מחץ רב עוצמה בחתירה להקמת "מדינה עברית" (יהודית), שהייתה אמורה להתקיים בחסות האימפריה הקולוניאלית הבריטית. ההסתדרות נולדה, וממשיכה להתקיים מאז ועד היום כארגון הכופה שיתוף פעולה בין מעמדי ממוסד.

    הכוח הזה הופעל בעוצמה רבה מראשיתו כנגד קבוצה מעמדית שהיוותה את החלק החשוב של מעמד הפועלים בארץ: הפועל הערבי הפלסטיני. ההסתדרות הייתה למעשה ארגון המזוהה עם אוכלוסיית מהגרים קטנה שמטרתו להיאבק נגד ציבור פועלים שבא מתוך אוכלוסיית הרוב הילידה.
    השם המקורי: "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים…" כבר הצביע על השלילה מראש של כל אפשרות לסולידריות או פעולה משותפת עם הפועלים הפלסטינים. השם הזה אומר שעל פי תפיסת ההסתדרות, קיים פיצול בין העובדים על פי שיוכם האתני. ההסתדרות הוקמה פשוט, כמוסד מתנחלים גזעני. היא לא הייתה כזאת רק ברמה ההצהרתית. היא פעלה כמוציאה לפועל של פרוגרמה גזענית. סיסמה מרכזית שלה :"עבודה עברית" פירושה היה גירוש הפועלים הפלסטינים ממקומות העבודה שלהם. גירוש זה אכן בוצע בקנה מידה רחב.