חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית

חוק ההסדרים מעקר חוקים, מנטרל חוקים, מקפיא חוקים… חוק החוקים במדינת החוק. והפעם חוק נפגעי הגזזת על הכוונת. אין על משרד האוצר והפרלמנט הישראלי. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
רמי אדוט

מזה מספר שנים אני מוצא את עצמי, בדרך כלל בסתיו, מעיין בקטעים נבחרים מחוק ההסדרים ואני מתחיל כבר לראות בו כל מיני צדדים מרתקים. הוא נעשה בעיניי הזוי משנה לשנה. הדבר המרגיז ביותר הוא הנוכחות הקבועה, כך נדמה לי, של שני חוקים שכאילו תקועים כמו קוץ בתחת לאוצר – חוק פיצוי לנפגעי הגזזת וחוק פיצוי לנפגעי הפוליו. השנה כבר מצאתי את הראשון. הנה כנראה שני "בורות ללא תחתית" שאנשי האוצר כנראה לא ישנים בלילות בגללם. בדמיונם יושבים כל מיני חורשי רעה, קשישים משותקים וחולים, ולצידם עו"דים נכלוליים שרק רוצים לחמוס את אוצר המדינה. באמת, אני לא מת על התבוססות בשלוליות הביוב של שנות החמישים, אבל מי פה מתעקש לפתוח את הג'ורה הזאת?

שני החוקים האלה הרי באו לעשות קצת צדק ולתת קצת נחמה ופיצוי לאנשים שהיו קורבנות תמימים. ילדים שנדבקו בפוליו והפכו למבוגרים עם נכויות קשות משום ששתו מים מזוהמים בשנות החמישים בכפרים ערביים, ביישובי העולים ובמעברות. הגזזת היא עוד מזכרת משנות החמישים של אותם עולי שנות החמישים, ברובם מזרחים, שעברו מין ניסוי בבני אדם.

השורה התחתונה היא חיסכון של 47 מיליון ש"ח לאוצר המדינה.

עמ' 184 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטריה
עמ' 184 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:

התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר

תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שרלי

    "אני לא מת על התבוססות בשלוליות הביוב של שנות החמישים"

    וזה מה שיש לאגודה לזכויות האזרח לבשר לעם בציון?

    רשימה הזויה לגמרי.

    1. דרור BDS

      אפילו לא רשימה. סוג של הודעת דובר. בפוליטיקה צריך לנקוב גם בשמות הפושעים, לא רק בשמות הפשעים. את הפשעים אסור לכנות מזכרת משנות החמישים, ואת הפורענות הציונית המכונה חוק אסור לתאר כ"קצת צדק".

  2. רמי אדוט

    כתבתי עוד דברים ציניים אבל זה באמת מספיק.
    ברצינות, התקציב הזה מחרבן על כל החברה הישראלית קוביות ואתם רוצים שנריב זה עם זה ?

    1. דרור BDS

      מה ההבדל בין " התבוססות בשלוליות הביוב של שנות החמישים" לבין "הבולשיט הזה של חטיפת ילדי תימן"?

      לידיעתך, ישנם אנשים שעדיין מתעקשים לפתוח את הג'ורה הזאת. ישנם עדיין אנשים הסבורים כי המרחק בין מרצ לליברמן קטן מחוט השערה (שנהב, כנס בחירות של בל"ד). אתה כמובן יכול להתעלם מהם, או להגחיך את טיעוניהם, או להאשימם כי הם מחפשים ריב ומדון דווקא בימים הקשים האלה העוברים על כל החברה בישראל.

      שוב, למקרה שעדיין תתעקש לא להבין, וסיבותיך עמך: שני החוקים האלה הרי לא באו לעשות צדק, לא מניה ולא מקצתה. שני החוקים האלו באו על מנת להשתיק את כל אלו שאינם מסתפקים בנחמה פורתא ודורשים כי שמות הפושעים יפורסמו ברבים ויוכרו כשמות של פושעים, ולא כשמות של בתי חולים הבאים להנציח את פועלם למען הציונות האשכנזית.

      עד שלא תכיר בעובדה הזו, בין עם תסכים עם טיעוניהם ובין אם לאו, האנטגוניזם כלפי כל פעולה של האגודה לזכויות האזרח, גם אם אינה קשורה באופן ישיר לנתינת לגיטימציה למשטר הציוני הלא לגיטימי וגם אם היא אמורה לשרת דווקא את קבוצת מחרחרי הריב והמדון, תידחה ע"י קבוצה זו. למה? ככה! כי אין לך בלעדיות על המשפט 'לא נשכח ולא נסלח'.

    2. ג. אביבי

      ציפיתי ממי שהטיב לנתח את הסוציולוגיה של מחאת קיץ 2011 שיסקר במינימום הגיוני של עובדות על פשעי הקרנות הX של שנות ה50 – 60.
      אי אפשר שלא להזכיר את העובדות הבסיסיות הבאות:
      א הממסד הלבן עשה ניסויים קטלניים על עשרות אלפי ילדים מרוקאים ומזרחים אחרים. זאת תמורת סיוע של מאות מיליוני דולרים של אז.
      ב רמות הקרינה שהיו פי 30 אלף מאלה של צילומי רנטגן ופי 600 מהסף שמסכן חיי אדם היו ידועים היטב למקרינים.
      ג עד כה אלפים מתוכם סיימו את חייהם בעינויים וסבל נוראי.
      ד הפיצויים ששולמו עד כה הם גיחוך ציני.
      ה על ההקרנות ניצח משרד הבריאות בניצוחו ויוזמתו של ד"ר חיים שיבר (שיבא) י"ש.
      ו מעשה הפשע גובה לחלוטין ע"י ממשלת ישראל בראשות בן גוריון י"ש.
      ז הממסד האשכנזי השולט בציון טרם הודה בפשעים ולכן 'לא מודה חשוד כלא עוזב', לכן הוא עדיין פושע.

  3. אביטל

    המקור האמיתי לחקיקה ה"פרטית" של עשרים השנים האחרונות ולחוקים רבים המפלחים את האוכלוסיה לפלחים אינסופיים של זכאויות ,הוא שהאוצר קובע והאוצר מחליט. והכוח מקורו עוד בשנות החמישים , אך הוא הפך לגורף עם חוק ההסדרים שיחגוג עוד מעט שלושים. כשהאוצר אינו מוכן להקשיב ולהסכים לכלום קבוצות הנזקקים השונות מפעילות לחץ אינסופי עד שהכנסת הופכת כל דבר לחוק. משכך , לאוצר אין קוץ אחד , אלא מגירות מלאות עיזים שעוברות מדור לדור (עד שיעל אנדורן חוזרת עם המגירות שלה) ונפלא שאתה עוקב אחר חוק ההסדרים, כי העיזים תמיד כאן. חוקי הגזזת והפוליו והווטרנים וכל שאר הנפגעים מיותרים הם אילו קצבאות הביטוח הלאומי היו אנושיות ותואמות לרמת החיים הממוצעת הנדרשת לאדם בעולמנו.
    וסתם הערה- הפוליו היה מגיפה עולמית ולא יוחדה רק לכפרים הערביים ולמעברות.