• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל

העלאת המע"מ ל-18% ומס הכנסה ב-1.5% לכלל העובדים מתחמקת ממה שבאמת צריך לעשות: לקחת יותר מהעשירים מאד. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
נוגה דגן-בוזגלו

להבטחתו של שר האוצר יאיר לפיד לשים במרכז את האדם העובד ואת מעמד הביניים ולאשליה כאילו ביבי "הקשיב" למחאה החברתית, לא נותר זכר בהצעת התקציב לשנים 2013-2014. המשמעות של העלאות המס הכלולות בהצעה היא הכבדת הנטל על הרובד הנמוך ועל רובד הביניים, בעוד מוקדי העושר בישראל כמעט ולא נפגעו.

רבות כבר נכתב על היות המע"מ מס רגרסיבי, שהשפעתו גדולה יותר על אוכלוסיות חלשות שכן אחוז גבוה במיוחד מההכנסה הפנויה של אוכלוסיות אלו מופנה לצריכה, לעומת השפעתו השולית על דפוסי הצריכה של בעלי הכנסות גבוהות. לא רק זו, אלא שבישראל כבר היום נטל המיסים העקיפים על הציבור, שהעיקרי שבהם הוא המע"מ, גבוה מאד ביחס למדינות ה-OECD: ששה עשר אחוז תמ"ג לעומת עשרה אחוז תמ"ג בהתאמה. עוד יצוין כי בישראל המע"מ אחיד, בעוד במדינות רבות ישנו מע"מ דיפרנציאלי על מוצרים שונים. צעד קטן בכיוון זה נעשה בהכבדת המס על מוצרי יוקרה, אך ללא הפחתת מס על מוצרים בסיסיים עדיין מדובר במיסוי רגרסיבי.

נזכיר ליאיר לפיד אפשרויות נוספות למצוא "איפה הכסף" שיצמצמו את אי-השוויון
נזכיר ליאיר לפיד כיצד למצוא "איפה הכסף"

נטל המסים הישירים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ואגרות) נמוך בישראל מהנטל הממוצע בארצות ה-OECD. לכן, לכאורה, מוצדק להעלות את שיעורי מס הכנסה כפי שנעשה. אולם, כפי שמציין דו"ח מנהל הכנסות המדינה, "מיקומה של ישראל נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד על ביטוח לאומי – 1.4% תמ"ג בשנת 2008 לעומת כ-5% תמ"ג במדינות ה-OECD". (דו"ח מנהל הכנסות המדינה מס' 58).

כמו כן, נזכיר שבשנת 2005 החלה הפחתה בתשלומי המעסיקים לביטוח לאומי, בעקבות הסכם של האוצר עם התאחדות התעשיינים. הטבת מס זו למעבידים שאין לה אח ורע במדינות מפותחות נותרה על כנה.

אי-השוויון בישראל הוא מהגדולים בעולם, ועל מנת לצמצמו יש צורך במיסוי הרבה יותר פרוגרסיבי או במילים פשוטות לקחת יותר מהעשירים מאד.

אז נזכיר ליאיר לפיד אפשרויות נוספות למצוא "איפה הכסף" שיצמצמו את אי-השוויון:

• ביטול הפחתת תשלומי ביטוח לאומי למעבידים.

• מיסוי ירושות מעל סכום מסוים, כמקובל במרבית מדינות ה-OECD.

• העלאה ולו זעירה של המיסוי על רווחי הון, שכן מרבית ההכנסות מרווחי הון של עצמאים מגיעות למאון העליון (ראו כאן).

• הרחבת מס יסף על בעלי שכר גבוה. אמנם, מס של 2% הוטל על המשתכרים למעלה מ-800 אלף ₪ בשנה על חלק השכר שמעל שיעור זה, אולם ניתן להחילו באופן רחב יותר על בעלי שכר גבוה מאד, למשל מרף של 400 אלף ₪ בשנה.

• העלאת מס הכנסה בשיעור גבוה יותר במדרגות השכר הגבוהות, למשל החל במשתכרים יותר מ-3 פעמים השכר הממוצע.

• בחינה מחדש של סוגיות הרווחים הכלואים וההטבות המופלגות הניתנות לתאגידים בגדולים באמצעות חקו עידוד השקעות הון.

• העלאת מס חברות לשיעור גבוה יותר לצד הנהגת מס חברות דיפרנציאלי בהתאם לרווחי החברה.

עמ' 11 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 11 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

נוגה דגן-בוזגלו היא חוקרת במרכז אדוה

קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:

התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר

תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נפתלי אור-נר

    למעשה, שני הנושאים אינם אלא נושא אחד. במקום להגיע לשלום עם כל העולם הערבי והמוסלמי על פי תוכנית השלום הסעודית (הכוללת עתה גם חילופי שטחים), ישראל מעדיפה את המשך אחיזתה בשטחים תוך הרעפת כספים על ההתנחלויות על חשבון ההשקעה באזרחי המדינה המצויים בגבולות הקו-הירוק, והמשך מצב המלחמה עם העולם הערבי, עובדה המחייבת הקצאת סכומי עתק לביטחון