הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
אל תבטחו בנדיבים
מגילת רות, אותה נקרא בחג השבועות, מתחילה במשבר כלכלי – "ויהי רעב בארץ”. מה צריך לעשות כשיש רעב? לקחת ממי שיש לו יותר מדי, ולתת למי שאין לו בכלל. המענה הפשוט והטבעי הזה, נתקל בחומת אינטרסים בצורה ומנומקת: אם תיקח מהעשירים, הם יברחו עם הכסף, וככה תישאר בלי כלום.
והעשירים אכן בורחים: "וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדה מואב". וכותב רש"י במקום – אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי הדור היה, ויצא מארץ ישראל לחוצה לארץ, מפני צרות העין, שהיתה עינו צרה בעניים הבאים לדוחקו. העשירים מבינים שנגמרה החגיגה. כל עוד היה שפע, הם יכלו לטעון שהם המנוע לצמיחה, ולכן הם חותכים חתיכה גדולה יותר. כשיש רעב בארץ, העניים דוחקים את העשירים.
המדרש רואה בבריחת העשירים בזמן משבר, קלקול גדול של הסדר החברתי. בשעה שהקטנים שומעים את הגדולים ואין הגדולים נושאים משאם של קטנים, עליהם הכתוב אומר: "ה' במשפט יבוא – …כשבאה צרה, הלך ועזב אותם”. הסדר החברתי נשמר כל עוד גם ה"קטנים" נהנים ממנו. אם העשירים בורחים בשעת רעב, למה בזמן השפע נותנים להם לחגוג על חשבון הציבור?! אם אי אפשר לסמוך עליהם כשצריך אותם, אז לא צריך להאמין להם או בהם.
אלימלך לא היה רעב. היה לו די לפרנס את עצמו ואת משפחתו. היה לו די והותר גם לפרנס את דורו. שלא בשעת רעב, דאג לפרנס את העניים. הוא היה פרנס הדור, נהנה מהיוקרה ומהאהדה שהפילנתרופיה מספקת. אלא שבשעת משבר, הפילנתרופיה הזאת התגלתה ריקה – עינו הייתה צרה בעניים.
אל תבטחו בנדיבים. אסור לנו לתת לעשירים ליהנות ממסים מופחתים. אסור לנו לתת לעשירים לשלוט במשאבים הציבוריים שלנו. אסור לנו לאפשר לעשירים לשלוט על מנגנוני קבלת ההחלטות במדינה שלנו. איך קרה לנו ששלושת ראשי המפלגות המרכיבות את הקואליציה הם עשירים?! אסור לנו לבחור בעשירים כראשי מפלגה.
ובינתיים מה? הרב שמואל דיאוזידה, מתלמידי האר"י בספרו אגרת שמואל מציע להפסיק להעריץ את העשירים האלה. אדרבא "יהיו לבושת וגם לחרפה וגם לקלס בסביבותם, באומרם איך נתאכזר אכזריות גדולה עם בני עמו, להפיל ליבם. בהיות האיש ההוא גדול מכל בני קדם, ובידו יכולת לזון את עמו עשר שנים, ותכף בבוא שנת הרעב ברחו מפני העניים והאביונים, המבקשים לחם ואין."
הבוז שהציבור חש כלפי אותם עשירים, המתכחשים לאחריותם החברתית, יוביל את אותם עשירים לבידוד ציבורי, שגם ירחיק אותם ממוקדי קבלת ההחלטות.
אלי ברקת הוא מנכ"ל ממזרח שמש
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
צר לי מאוד,
הגישה הזו של התייחסות כזו למנהיגות עשירה לא היתה מקובלת אפילו ע"י חז"ל, אנו מכירים את האימרה "רבי מכבד עשירים"
מדובר ברבי יהודה הנשיא נצר למשפחת נשיאים מכובדת ואמידה מצאצאי הלל הזקן.
שימש כנשיא במשך יותר מ-40 שנה, עד למותו. בתפקידו כנשיא הוא עסק גם בתחום הדתי-הרוחני וגם בתחום המדיני,
יהודה הנשיא נטל לעצמו סמכויות נרחבות לבד מסמיכת חכמים, גם סמכויות בתחום המנהלי, ובהן מינוי נושאי משרות להנהגות מקומיות. כאמור, היה יהודה הנשיא בן למשפחה אמידה, ובבעלותו היו קרקעות רבות בארץ, שאת מקצתן קיבל בירושה ואת מקצתן – בחכירה משלטונות רומי. הוא נחשב מקורב למעמד העשירים, ידועה הנהגתו הריכוזית. וגם אם היו לו מבקרים הם הכירו בהישגיו בשיקום חיי האומה בעיקר אחרי מרד בר כוכבא,
בהזדמנות אחרת לאחר החג אתייחס לדוגמאות רבות ואחרות
חג שבועות שמח
הייתי מציע שלא לעשות הכללות, שכן המדרש שמובא ע"י ילקוט שמעוני מתייחס לאלימלך ולא לכלל המנהיגות העשירה , לבד מזה ניתן ללמד עליו זכות שהרי בכל זאת כנאמר "אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי הדור היה." כך שגם אם ברח לא ניתו לקחת ממנו את הזכות כפרנס הדור , זאת ועוד שאבימלך עפ"י חז"ל כבר נענש במותו ובמות בניו, מחלון וכליון, אגב החומרה של העונש לפי חז"ל היא בשל עצם יציאתו מארץ ישראל שהיתה באיסור ""אלימלך, מחלון וכליון… מפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ… שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ" מעניין שהאיסור לא לבוא בקרב עמוני ומואבי , לא רק שלא עלה על הפרק , אלא שחז"ל מוצאים תירוץ קלוש באומרם עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית , כיוון שלא נוחה להם העובדה שדוד המלך נצר לרות המואביה, מדוע אין תירוץ זה ישים כל אימת שהתורה מדברת (בדר"כ ) בלשון זכר ? למשל ממזר ולא ממזרה
רבי מכבד עשירים, רבי מכבד אפילו עשירים. ואיזהו מכובד המכבד כל אדם. שניסיון העשירות גדול יותר מניסיון העניות, ורבים חללים הפילה, ואין העשירות מן הזכיות ואין העניות מן העברות. ויש עני רשע ויש עשיר צדיק, אלא שדיברנו בהווה.
לא צריך להרחיק עדותנו כדי לראות שדווקא אחד מגיבורי מגילת רות בֹּעַז הסבא רבה של דוד המלך. מתואר במקרא כאיש עשיר, גיבור חיל, גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו,
ברם כדי שהדיון לא יתפתח לכיוונים לא רצויים, רק אומר בקצרה, אינני מציע לכרות את הענף עליו רבים וטובים יושבים ,
רק אזכיר לכותב המאמר, את השם זלמן חיים ברנשטיין, הידוע בשמו הלועזי סנפורד צ'ארלס ברנסטין, היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי-אמריקאי, שתרם לארגונים יהודיים ברחבי העולם, והקים בין היתר את ארגון צו פיוס, קרן אבי חי וקרן תקווה. ככל הידוע לי, בית המדרש ממזרח שמש ממומן גם הוא מקרן זו מיותר להזכיר את, סר משה חיים מונטיפיורי , כדאי וראוי להזכיר את הנרי ג'ונס מיסד "בני ברית" המממן מרכזים שונים לחיים יהודיים בארץ ובעולם.
אגב, בעניין נסיון העושר ונסיון העוני שניהם מוצאים את מקומם בתלמוד, דווקא על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים", כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי הלל הזקן היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול חכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל
הגיע הזמן לקחת חזרה מתשובה, דנקנר ועופר, שגונבים מהכפיות של הרעבים כשבפיהם נוטף שומן ודבש להתפקע!
אם תקרא את התנ"ך תראה שרות אספה את השאריות שנפלו לאחר הקציר ושיהודי נדרש לתת מעשר, לא 30% 40% 50% או 70% מהונו כמו בארץ או בצרפת.
זה לא משנה כמה העשיר נראה בעיניך לא מוסרי ואגואיסט.גנבת רכוש של כל אדם עוברת על הדיבר השמיני…גם אם הגניבה הזו מעוגנת בחוק.
בריחת מוחות ובריחת הון ממדינות סוציאליסטיות "חברתיות" זה ראקציה של אנשים שבצדק, לא מוכנים לשלם מחיר על זה שהם הצליחו בכות ולא בגזל.
במקום שגנבים יברחו מהחוק הגענו למצב שהקרבנות בורחים מהגנבים.
בושה
ז'ראר דפרדייה הצליח בזכות ולא בגזל:
הצליח בזכות מימון ציבורי של שכר הלימוד להכשרתו כשחקן.
הצליח בזכות מימון עמוק של תעשיית קולנוע ותרבות (תסריטאים, במאים, צלמים, תאורנים, עורכים, ציוד).
הצליח בזכות מערכת חינוך ציבורית שמגדלת דורות של צרפתים לצרוך תרבות צרפתית בשפה הצרפתית, "גבוהה" יותר או פחות.
הצליח בזכות ולא בגזל, ועכשיו כשצופיו ששילמו את מחיר הכרטיס לסרטיו והפכו אותו למה שהוא, שעליהם הביט כשחקן מקצועי ומנכסיהם התרבותיים ניתן לו בשמחה ובנדיבות מכל הבא ליד כדי לבנות את דמויותיו ואת הצלחתו – ניבים, שפת גוף, הרגלים, מוזרויות – עכשיו כשחבריו התסריטאים, התאורנים והעורכים אומרים לו "תמוך בנו", נשתכחו לו "זכויותיו" והוא בורח לרוסיה. עכשיו יש לו "זכויות" אחרות. והשם של ה"זכויות" האלה הוא 2 מליון יורו בשנה.
אין דבר כזה "עשיר", יש רק מי שמנצל יותר, אם מתוך כישרון ואם מתוך ציניות פשוטה, את משאבי הכלל לצרכיו. איזה ערך יש לגז בים ללא הציבור שצורך אותו? 0. ללא עשרות אלפי סינים בשני דולר ליום עבודה של 14 שעות בחוות העבדים של אפל, גם סטיב ג'ובס, כשרוני ככל שהיה, לא היה מצליח לייצר טוסטר. ועל כל סטיב ג'ובס או ז'ראר דפרדייה אחד יש חמישים אוכלי נבלות שעטים על השיירים שנופלים מצלחתם, שכל כישרונם הוא ניצול ברוטאלי של עבודה זולה, וכמה שיותר זולה יותר טוב. לאף אחד לא היה אכפת מההון של אוכלי הנבלות אם לקנות קופסת סיגריות או קילו עגבניות לא היה הופך לכזאת בעיה – כי דווקא את "ההון" שלנו מאוד צריך. ומי צריך? מצוות המעשר נקבעה בזמן שהונו של אדם היה שדה חיטה, לא כשחמשת-אלפים איש שולטים ב-90 אחוז מהמשאבים של מדינות שלמות, זורקים בנות ובני אדם מבתיהם, ילדים וזקנים, ובוכים שאין להם מספיק. קנאה? פחחחח. נאמנות, מסתבר, היא רק עוד אחת מחובותיו של העני. העשיר אינו מחויב בה – "זכויותיו" עומדות לו בלעדיה, ועבדים נרצעים ומבוהלים כמו שי מפזרים לו עלי ורדים על המדרכה בדרכו למטוס של מקלט המס.
אבל חמדנות המאפינת את רב עשירי הארץ והטייקונים שצוברים עושר מחסבונותינו ואח"כ עושים לנו תספורת ולא משלמים מסים כפי צרי ךוהפוליטקאים שמשתפים אתם פעולה ולא דואגים לרגולציה נאותה ,זה כן חטא ורשעות.
לא צריך להרחיק עדותנו כדי לראות שדווקא אחד מגיבורי מגילת רות בֹּעַז הסבא רבה של דוד המלך. מתואר במקרא כאיש עשיר, גיבור חיל, גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו,
ברם כדי שהדיון לא יתפתח לכיוונים לא רצויים, רק אומר בקצרה, אינני מציע לכרות את הענף עליו רבים וטובים יושבים ,
רק אזכיר לכותב המאמר, את השם זלמן חיים ברנשטיין, הידוע בשמו הלועזי סנפורד צ'ארלס ברנסטין, היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי-אמריקאי, שתרם לארגונים יהודיים ברחבי העולם, והקים בין היתר את ארגון צו פיוס, קרן אבי חי וקרן תקווה. ככל הידוע לי, בית המדרש ממזרח שמש ממומן גם הוא מקרן זו מיותר להזכיר את, סר משה חיים מונטיפיורי , כדאי וראוי להזכיר את הנרי ג'ונס מיסד "בני ברית" המממן מרכזים שונים לחיים יהודיים בארץ ובעולם.
אגב, בעניין נסיון העושר ונסיון העוני שניהם מוצאים את מקומם בתלמוד, דווקא על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים", כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי הלל הזקן היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול חכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל