• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים

שני חוקרים בוחנים בספר חדש את השפעות מדיניות הקיצוצים על בריאותם של בני אדם. מסקנתם: היא גובה חיי אדם. אולם זה לא חייב להיות כך, תראו למשל מה קורה באיסלנד. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
יוסי דהאן

מדיניות הקיצוצים התקציביים, זו המונהגת במדינות רבות בעולם וגם אצלנו מאז המשבר הפיננסי מ-2008, הורגת. מדיניות זו העלתה את מספר ההתאבדויות ב-10,000 ואת מספר הסובלים מדיכאון במיליון. בארצות הברית, יותר מ-5 מיליון בני אדם איבדו את נגישותם לשירותי בריאות, כיוון שאובדן מקום עבודתם גורר אובדן ביטוח בריאות. בבריטניה, 10,000 משפחות הפכו לחסרות בית בעקבות קיצוץ במענקי הדיור שלהן. והמקרה החמור ביותר הוא יוון, שקיצצה, בעקבות תכתיבים חיצוניים של קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי, יותר מ-40% מתקציב הבריאות שלה – מדיניות שיצרה קטסטרופה בריאותית, למשל הקיצוץ בתקציב מניעת התפשטות נגיף האיידס גרם לעלייה של 200% במספר הנדבקים מהנגיף במדינה. כמו כן, מאז שהונהגה מדיניות הצנע שיעור ההתאבדויות ביוון עלה ב-60% ומספר הסובלים מדיכאון הוכפל. אלה הן חלק ממסקנות ספרם החדש של דיוויד סטקלר וסנג'י בסו, חוקרי בריאות מהאוניברסיטאות אוקספורד וסטנפורד, The Body Economic: Why Austerity Kills.

הפגנה נגד מדיניות הצנע בדבלין, 2012. צילום:  infomatique, cc by-sa
הפגנה נגד מדיניות הצנע בדבלין, 2012. צילום: infomatique, cc by-sa

מטרת מדיניות הצנע הייתה להפחית את החוב הלאומי של מדינות אלו ולגרום להבראתן, אולם לדעת סטוקלר ובסו תוצאות הלוואי של מדיניות זו הן קטסטרופליות ולכן יש להפסיקן. השניים, שחקרו שורה של משברים כלכליים במאה העשרים והעשרים ואחת, מדגישים שהתוצאות החברתיות של משברים אלה תלויות במדיניות התגובה אליהם. כך השקעה במדיניות כלכלית ששמה לה כיעד להחזיר אנשים לשוק הכלכלי, כפי שפותחה בשבדיה ובגרמניה, הביאה לכך שתוצאות המשבר לא היו נוראיות כפי שהן היו במדינות שנקטו במדיניות קיצוצים. הם חישבו ומצאו ש-100 דולר שהוקצו למדיניות חברתית במסגרת תוכנית הניו דיל בארצות הברית בשנות השלושים, גרמו להפחתה של 20 מקרי מוות לכל 1,000 לידות, ארבעה פחות מקרי התאבדות לכל 100 אלף בני אדם ו-18 פחות מקרי מוות כתוצאה מדלקת ריאות לכל 100 אלף בני אדם.

סטוקלר אומר בראיון ל"גרדיאן": בספרד למשל, שבה הייתה השקעה מועטה ביותר בתוכניות עבודה עם פרוץ המשבר הכלכלי האחרון שם, הבחנו בעלייה חדה בשיעור ההתאבדויות. לעומת זאת בפינלנד ואיסלנד, מדינות שנקטו בצעדים שמטרתם להגן על האנשים שלהן בזמנים קשים, לא הבחנו בעלייה בשיעור ההתאבדויות או בבעיות בריאות אחרות".

המחברים מתעכבים על המקרה של איסלנד על מנת להצביע על אלטרנטיבה למדיניות הכלכלית של קיצוצים. איסלנד חוותה את המשבר הבנקאי הקשה ביותר: כל הבנקים הגדולים שלה קרסו, והחוב הלאומי שלה קפץ ל-800% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה. בעקבות לחץ ציבורי ערכה הממשלה משאל עם ושאלה את האזרחים כיצד להגיב למשבר – 93% מאלה שהשתתפו במשאל הצביעו נגד נקיטת מדיניות שתיחלץ את הבנקים מהרפתקאותיהם הפיננסיות באמצעות קיצוץ תוכניות חברתיות. איסלנד החליטה לשלם את החובות שלה לנושים הזרים באופן הדרגתי ולא בבד אחת באמצעות הנהגת מדיניות צנע, אף אדם לא איבד את הביטוח הרפואי שלו, המדינה השקיעה בתושביה וכיום שיעור האבטלה שם הוא פחות מ-5%, שיעור הצמיחה מעל 4%, גבוה הרבה יותר משאר מדינות אירופה, וב-2011 איסלנד מוגדרת על פי מדד האושר העולמי כמדינה המאושרת ביותר בעולם. לדעת המחברים, השקעה בבריאותם של התושבים עולה בקנה אחד עם צמיחה כלכלית. המחקר של סטוקלר ובסו מצביע שהשקעה של דולר אחד במדיניות בריאות הציבור יכולה להניב שלושה דולר בצמיחה כלכלית, כך שהשקעה בבריאות הציבור לא רק מציעה חיים במצב של מיתון אלא גם מקדמת צמיחה.

במאמר ב"ניו יורק טיימס" כותבים סטוקלר ובסו: "אם מדיניות הצנע הייתה נבחנת כמחקר קליני מדעי, בהינתן השפעות הלוואי ההרסניות שלה, היא הייתה צריכה להיפסק מזמן". הם קוראים להקים גוף עצמאי ובלתי תלוי שיכלול אפידמולוגים וכלכלנים שיכונה "המשרד לאחריות בריאותית" שיבחן את ההשפעות של מדיניות מוניטרית ופיסקלית על בריאות.

מעקב אחר תקציב המדינה המוצע, ואחר אופי הדיונים על התקציב והשיח התקשורתי הכלכלי בישראל, מראה שאנחנו כאן נמשיך לדבוק במדיניות קיצוצים שתהרוג אנשים.

קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:

התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר

תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    יש מתאם בין משבר כלכלי לבין דיכאון\התאבדויות ובין משבר כלכלי לבין קיצוצים, כפועל יוצא מכך יהיה גם מתאם בין קיצוצים לדיכאון\התאבדויות. זה לא מעיד על קשר סיבתי ועדיין יכול להיות שקיצוצים זו השיטה הנכונה להגיב למשבר חובות. המחקר הזה הוא דיי מגוחך.

    1. די לגיחוך הקפיטליסטי

      אם יש מתאם חיובי בין קיצוצים בשירותים לאזרח לבין התאבדויות, אתה עדיין לא מסכים שקיצוצים מובילים להתאבדויות?
      האם העובדה שרשת הגנה כלכלית על אזרחי איסלנד, למרות קריסת הבנקים, מונעת מצבים טרגיים – היא מגוחכת בעיניך?

      1. עמית

        מתאם זה משהו שונה מקשר סיבתי.
        המתאם קיים פשוט כי קיצוצים עורכים בימי משבר כלכלי ובימי משבר כלכלי יש יותר דיכאון והתאבדויות. זה לא אומר שקיצוצים בהוצאות זה לא הצעד הנבון לעשות כשאתה נמצא בחובות יותר מדי גדולים.

        גם הטיעון לגבי איסלנד חסר בסיס; איסלנד מנעה משבר כלכלי עמוק מכיוון שהיא מחוץ לגוש היורו, לא מכיוון שהיא נמנעה מקיצוצים נרחבים. יש לאיסלנד מטבע עצמאי ולכן בעקבות המשבר הראשוני במדינה היה פיחות של עשרות אחוזים בערך המטבע שלה וזה עזר לה להשתקם במהירות.

        1. שרלי

          וישראל מה? אין לה מטבע משלה? היא בגוש היורו?
          למה לא לפחת אתה מטבע?

          לישראל יש שתי בעיות שלכאורה אינן קשורות: האחת, כסף רב בידי מעטים שתקוע ולא מזיז את כלכלת המשק.
          השניה היא מטבע חזק שמקשה מאוד על הייצוא.
          לכן כל איש בר הגיון יגיד לך שיש פיתרון אחד לשתי הבעיות האלה: הדפסת כסף עד שהמטבע הישראלי יירד לרמה נאותה של ייצוא.
          הכסף הזה צריך להיות מועבר לעניים ולמעמד הביניים, הכסף יכול לשמש להחזר מיסים, אם הכסף יילך למעמד הביניים, הוא יזרום בתוך המשק.
          אמנם כולם זוכרים את ימי האינפלציה העליזים, שבהן הממשלה הדפיסה כאוות נפשה כדי לפתור כל בעיה, אבל הקיצוניות השניה של בנק ישראל שקונה דולרים במקום להדפיס כסף ובסוף ישאיר את ישראל עם הררי כסף במטבע שערכו יורד מיום ליום, הוא הרבה יותר גרוע.
          אז החוכמה היא להדפיס כסף בכמות נכונה.
          הייתי שולח את כלכלני משרד האוצר עם תוכנית כזו כדי שיחשבו כמה כסף נכון להדפיס, במקום לדרוש מהם עוד תוכנית קיצוצים.

          1. עמית

            ישראל אכן מנסה לבצע פיחות של השקל, לכן בנק ישראל תקוע עם רזרבות מט"ח של עשרות מיליארדי דולרים. זה לא עובד מכמה סיבות, בין השאר בגלל ספקולנטים והציפיות ששוק הגז יחזק את השקל. המשק הישראלי לא באמת חווה משבר כלכלי שיחליש את הכסף. גרעון תקציבי של הממשלה עוד לא מעיד על משבר כלכלי. למה כל הטררם הנוכחי, בתקופת המשבר הכלכלי העולמי יעד הגירעון היה 6 אחוז. היום כולם בפאניקה כי הגירעון הוא 4.6 אחוז. קצת מוגזם.

            הדפסת כסף זה לא פיתרון קסם לכלום. כסף זה בסך הכל כמות ניירות מסוימת שבעזרתם מתמחרים את הערך של מוצרים שונים. אם יהיו יותר ניירות את פשוט תצטרכי יותר ניירות כדי לקנות כל מוצר (אינפלציה).

          2. עמית

            ישראל אכן מנסה לבצע פיחות של השקל, לכן בנק ישראל תקוע עם רזרבות מט"ח של עשרות מיליארדי דולרים. זה לא עובד מכמה סיבות, בין השאר בגלל ספקולנטים והציפיות ששוק הגז יחזק את השקל. בכל אופן, המשק הישראלי לא באמת חווה משבר כלכלי שיגרום לפיחות משמעותי של השקל. גרעון תקציבי של הממשלה עוד לא מעיד על משבר כלכלי. בכלל לא ברור למה יש את כל הטררם הנוכחי. הרי בתקופת המשבר הכלכלי העולמי יעד הגירעון היה 5.5 אחוז וכולם היו מרוציםשאנחנו עוברים את המשבר בצורה טובה יחסית. היום כולם בפאניקה כי הגירעון הוא 4.5 אחוז למרות שגם הצמיחה הכלכלית התגברה בהתאם. זה קצת מוגזם.

            ולגבי ההצעה שלך – הדפסת כסף זה לא פיתרון קסם לכלום. כסף זה בסך הכל כמות ניירות מסוימת שבעזרתם מתמחרים את הערך של מוצרים שונים. אם יהיו יותר ניירות את פשוט תצטרכי יותר ניירות כדי לקנות כל מוצר (אינפלציה).

  2. עמי אשר

    בפרפרזה על הקלישאה הימנית הידועה, פה זה לא איסלנד. פה מי שהורג הם חיילים יהודים שאינם חרדים הנתמכים במיעוט קטן של משת"פים בדואים ודרוזים. הם גם עולים הון תועפות. אי-אפשר לדבר על סוציאליזם, עוני וחלוקה מחדש של הכנסות, ובפרט לא על תוחלת חיים, בלי להתמודד עם עובדה פשוטה זו, שמחאת 2011 כה השתוקקה לחמוק ממנה. בדיוק כמו הקיצוצים, המפלצת הבטחונית אינה הורגת רק במישרין: אנשים מתאבדים עם הנשק שהם מביאים מהצבא או מהמשטרה, ורוצחים עמו את נשותיהם. אנשים מתאבדים כי הם סובלים מטראומה על פשעיהם למען הכיבוש, וגם אם כל היהודים יהיו עשירים ואפילו ישרור שוויון מלא בין כל האזרחים שמשמאל לקו הירוק, עדיין יזעק העוול הזה השמיימה ויחייב פתרון מקומי שאיסלנד אינה יכולה לשמש לו מודל.

    1. שרלי

      אז הפיתרון זה לגייס את החרדים? להכריח אותם לעבוד?

      לא יותר קל לבטל על צבא העם וצבא חובה ולשחרר את כולם מגיוס ולקיים צבא מקצועי?

      זה יקרה בכל מקרה, אז למה לא להקדים? ואז מי שירצה לעבוד יעבוד ומי שלא ירצה לא יעבוד.

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    וזה במקרה שלנו הגורם הראשי. אמנם הרוב הגדול של הקרבנות זה פלסטינים ולכן זה לא מזיז ליהודים הישראלים. באשר לגורמים שהוזכרו,אצלנו עדיין יש (בישראל שבתוך הקו הירוק ולתושבי הקבע ביטוח רפואי ממלכתי שלא כמו הארץ שהעשירים והשטרסלרים רוצים שנהיה כמוה,ארה"ב שבה מי שמאבד מקום עבודה מאבד לא רק פרנסה אלא גם ביטוח רפואי. אובמה שמנסה והצליח קצת לתקן את העולה הזאת נמצא תחת מתקפה הרסנית של הימין הרפובלקאי שצועק ,,סוציאליזם רחמנא לצלן".