עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט
מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
בסופו של הפוסט הקודם העליתי את הטענה שמה שצריך להוביל את המדיניות הכלכלית הם היעדים החברתיים, בעיקר מאבק באי שוויון, בעוני, ואספקת שירותים חשובים כמו בריאות על היבטיה השונים, חינוך וברור שגם עבודה. אתמול פרסם ה-OECD דו"ח ששוב מציג את המדיניות הכלכלית הישראלית במערומיה. מרוב הישגים כלכליים הגענו לככב במקומות הראשון בעוני, והחמישי באי-השוויון בין 34 המדינות החברות בארגון.
זאת ועוד, השינוי מ-1995 ועד היום במדדים הללו מדהים. זכרו שב-1996 נבחר לראשות הממשלה, החכם מכל אדם, היפה, זה שמבין בכלכלה ושעדיין אנחנו צריכים לסבול את נוכחותו בחיינו הציבוריים, שכעת משית עלינו עוד מאותה מדיניות שממש פעלה קסמים על חייהם של אזרחים ישראלים רבים, והורידה אותם בגאון אל מתחת לקו העוני.
בימים האחרונים נתקלתי במאמר בניו יורק טיימס שטען שעוני של ילדים הוא מעשה שפוגע בבריאותם הפיזית והנפשית של ילדים. דברים אלה נאמרו בכנס של רופאי ילדים על ארה"ב, אחת המדינות העשירות בעולם. במאמר הובאה גם הדוגמה של בריטניה שממשלתה הצליחה להוריד בחצי את שיעור הילדים העניים בשנות תשעים והאלפיים.
מתברר שלא צריך להיות רדיקל או סוציאליסט רחמנא ליצלן כדי להעמיד יעד חברתי וליישם אותו. אחרי השנים העליזות של שלטון השמרנים – תאצ'ר, אהובת לבו של ראש ממשלתנו, ומייג'ור אחריה – שבהן העמיק עוניים של ילדים והיה נמוך רק במעט מעוניים של ילדים בארה"ב, טוני בלייר נבחר לראש ממשלה. בממשלת הלייבור של בלייר הוחלט שתוך עשור יפחיתו את עוניים של ילדים לחצי ובהמשך יעלימו אותו כליל מעל פני האדמה. ראו זה פלא, הם עשו ואפילו הצליחו במידה רבה.
איך הם עשו זאת? באמצעות מערכת משולבת של קצבאות, הטבות למשפחות עובדות, אספקת גני ילדים במקומות מסוימים מגיל שנתיים, כיתות קטנות במערכת החינוך ואפילו באמצעות הקמת קרן שבה יהיו כספים שבהם יוכלו להשתמש הילדים שגדלו בתחילת חייהם. לא חוכמה גדולה, ולא רדיקאליות מדהימה, אלא פשוט בחירה של מטרה ויישומה. ממש כמו כאן רק בהפוך. הם כמובן הגדילו את ההשקעה בילדים בפי שניים יחסית למה שהייתה קודם לכן.
בשונה מבריטניה, מה שבהצעת התקציב הנוכחית שלנו מקובל כמעט על כולם הוא קיצוץ מופרע בקצבאות ילדים, קיצוץ בחינוך, למשל צהרונים לילדים, פיצול כיתות ועוד. אתן זוכרות שהתחילו בבדיחה הישראלית של מס הכנסה שלילי שהיה אמור לתת מענה מסוים לעניים עובדים, אבל כרגיל עם פתרונות האוצר גם זה לא השפיע, כי רק מעטים נהנו מהתוכנית. רק 45% מבין העניים העובדים קיבלו את מס ההכנסה השלילי, כי קשרו את מס ההכנסה השלילי לתוכנית גרועה של השבה לעבודה – ויסקונסין הידועה לשמצה. כשזו בוטלה, בוטל גם מס ההכנסה השלילי.
מצד אחד זה ממש מקומם, ומצד שני כל עוד אזרחי ישראל ימשיכו לקנות חתולים בשק ממוכרי רהיטים כמו ראש ממשלתנו, או סלבריטאים בגרוש כמו שר האוצר, או הייטקיסטים יודעי כל כמו שר הכלכלה, או כלכלנים ידועים ולא ידועים השבויים בתיאוריה קלוקלת, נמשיך לרכב על הגל של קיצוצים, אי-שוויון ועוני. אם זה מה שאנחנו רוצים זה מה שיהיה.
קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:
התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר
תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם
איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא
מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי
חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט
מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון
מה שהכי פחות צריך | הני זובידה
מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו
הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס
מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
מס הכנסה שלילי עדיין קיים.
הסיבה שלא מקבלים אותו זה כי הרבה עובדים במשרות חלקיות לא מודעים לזכויותיהם ולא יודעים על החוק. בנוסף כמו בכל פרוצדורה בישראל התשובה הראשונה היא תמיד לא בגלל סעיף זה או אחר ואתה צריך להוכיח שאין לך חותנת שיש לה רולס רויס או משהו בסיגנון, אם הת מצליח לעבור את זה אז אתה מקבל כמה מאות או אלפי שקלים, זה יכול להגיע ל 5000 ש"ח. ההגיון של התוכנית הוא גם די מוזר, זה מתחיל במישהו שהרוויח 2000 ש"ח לחודש והסכום עולה עד 4000 ואז מתחיל לרדת עד 5000-6000, צריך להיות גאון כדי להבין איך הפולקים הגיעו לתרגילים כאלה. יש גם מס הכנסה שלילי לעצמאים ואז זה עוד יותר מסובך, במקום לקבל את הכסף אתה מקבל זיכוי לשנים הבאות ואם לא הזדכית אחרי כמה שנים טובו כן תקבל את הכסף.
אני לא בטוח שאני מדייק עד הסוף, אבל בכללי זה המצב. תוכל לקרוא על זה באתר של מס הכנסה.
בישראל יש שיעור גבוה מאוד של ילדים עניים בעיקר כי העניים עושים הרבה מאוד ילדים. אני לא חושב שיש מדינה אחרת ב- OECD בה דווקא השכבות הכי חלשות עושות 6-8 ילדים. זה משפיע כמובן לא רק על על הילדים עצמם, אלא על הדור הבא של המדינה שגדל בלי מספיק חינוך ותנאים. במקרים רבים, יש גם גורם אידאולוגי, בחירה לחלוק את המשאבים המועטים במשפחה עם כמה שיותר ילדים, תוך כניסה מודעת לעוני. סיוע ותמיכה לא יעזרו כאן – הם פשוט יחולקו על פני יותר ילדים שישארו באותם תנאים. צריך לספק גזרים וסיוע למשפחות קטנות שלא מתפרנסות כמו שצריך, אבל הדרך הכי טובה להפחית את העוני בקרב הילדים הוא פשוט להפחית את מספר הילדים.
נועם, ל-87.6% מהמשפחות העניות יש 4 ילדים או פחות.
אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.
אשמח לראות. נשמע קצת מוזר, חלק קדול מהמשפחות החרדיות עניות, הם בערך 10% מהאוכלוסייה בישראל, ותוחלת הילודה שם היא סביב 6-7 ילדים לאם. ואולי הנתון שלך סופר את כל המשפחות, כולל המבוגרים שילדיהם כבר עזבו את הבית (ואז אין ילדים במשפחה) והם נותרו עם הכנסה נמוכהכי במקום לרכוש מקצוע הם עשו ילדים בלי חשבון? וגם – האם זה נתון שמראה שמשפחות עניות לא עושות הרבה ילדים כמו שאני חושב, או שבגלל הגידול באוכלוסייה אלו משפחות צעירות שעדיין לא הספיקו לעשות יותר מ- 4 ילדים?
בכל מקרה, אני לא רואה סיבה שאפרנס משפחות שהחליטו לעשות 5-6 ילדים בלי לחשוב איך מאכילים אותם.
נדב, מדובר בשקר גס.
ספק מקור לנתון הפנטסטי שציינת ואני מוכן לאכול הרבה כובעים.
מחקרים רבים, גם של חוקרים ממדע החברה שאינם ידועים כמעריצי מילטון פרידמן, קובעים שיש קשר חד משמעי ומובהק בין עוני למספר ילדים.
זה עדין לא אומר שכל משפחה עם 6 ילדים היא ענייה או, לחילופין, שאין משפחה עניה עם ילד יחיד, אבל זה כן אומר שיש מובהקות סטטיסטית בלתי ניתנת להפרכה שיש קשר ישיר בינהם.
איציק היקר
אני רואה ושומע אותך בכלי התקשורת השונים, הדעות שלך מובנות ומוצדקות לטעמי.
לאחר המחאה החברתית, מחאת הקוטג' וכו' שאת התוצאות שלהן אנו רואים היום, בסופו של דבר המחאות לא עזרו לנו, המצב הולך ונהיה יותר גרוע בעיקר לאנשים שמתחת למעמד הביניים .
1. מה לדעתך אנחנו האזרחים צריכים לעשות ?
2. יש לנו כוח לשנות דברים ?
3 .האם אבדה תקוותנו ?
4 . משהו אופטימי לקראת שבת ?!
תודה
אין לי פתרונות, אבל אני בטוח שצריך להמשיך לעשות ולא לשקוע במרה שחורה. הפגנות, התארגנויות, לימוד וביקות מתמדת. אין שום סיבה שלא נצליח אבל אף אחד לא יתן שום דבר במתנה. שום דבר לא אבד.
אני פסימי לטוח הקצר ואופטימי לטוח הארוך, מה שקורה עכשיו לא הגיוני שימשך אלא אם ניתן לו.
כמעט שליש מהעניים בישראל הם חרדים, ו-40 אחוזים נוספים מהעניים הם מוסלמים (כלומר, כמעט 75 אחוז מהעניים בישראל הם חרדים או מוסלמים). העוני בישראל נובע מתרבות דתית, ריבוי ילדים ואי יציאה לעבודה. מי שמדבר על מאבק בעוני בישראל מבלי להזכיר את זה מבצע הונאה של הציבור הישראלי.
אכן תכנון ילודה הוא הוא חשו ב לצמצום העוני( גם ראש עירית רהט קרא לבדואים לצמצם את הילודה ,כדי שהבאים לעולם יזכו ביותר משאבים) אבל לפחות בנוגע למגזר הערבי , הישובים הערביים : אין להם אזורי תעשיה כמו אלה שבונים ליהודים. אין להם תחבורה ציבורית נאותה . העיירות שבנו כדי לנשל את הבדואים מקרקעותיהם הן עיירות מנוחשלות, ללתשתיות נאותותאיזורי תעשיה כבר אמרנו?אז ,,תבן אין נותנים לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו" זו הרי שיא הצביעות להאשים את הערבים בעצלנות וטפילות. פשוט לא דואגים להם לתעסוקה.ולא לשירותים חברתיים כדי לאפשר לנשים לצאת מהבית. בגב לא מאפשרים לרובם לעסוק בחקלאות ,הורסים כפרים ועוקרים עצי פרי כדי ליער בעצי סרק. ליהודים יש ישובים בהשקעות גדולות ,,חוות יחידים" בתמיכה ממשלתית. וממשיכים בגזל הקרקעות לטובת היהודים. באשר לקצבאות תלמידי הישיבות ,אני לא תומך אבל זה לא הכסף הגדול.אבל מי שצעק ,,אפוא הכסף' ,עכשיו שהוא שר האוצר יודע: הכסף הגדול הוא אצל אחיו בהתנחליות ובתקציב הצבאי להחזקת הכיבוש ולסרבנות השלום, לא יעלה בדעתו שאפשר בכלל להקטין את הנטל כי זה כרוך בשת"פ עם כל ה,,זועביז" האלה ובקבלת יזמת השלום הערבית( לזקנים בתוכנו שאולי זוכרים ,לו הציעו לנו אותה,לפני6.67, היה רוב מוחץ של יהודי ישראל חושב שהמשיח בא.