• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

תקציב המדינה כפרוזה צרופה

האופן בו מספרת המדינה את עתידה בתוכנית הכלכלית החדשה מתבטא במטבעות לשון כגון "אוכלוסיית המובטלים הכרונים" – מגיפה של ממש. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
דותן לשם

"חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל". (מר ז'ורדן בגם הוא באצילים של מולייר)

"תקציב המדינה אינו עוסק רק במספרים, בקיצוצים, במסים וברפורמות. אלה הם הפרטים הקטנים המרכיבים תמונה גדולה בהרבה. תקציב שעומדת מאחוריו תפיסת עולם אמיתית יהפוך למורה דרך, לכלי המגדיר סדרי עדיפויות, למעצב של חברה אנושית. דרך התקציב, המדינה מגדירה את מדיניותה ומשקפת את קשייה, הוא דרכה הכלכלית והחוקית לספר את הסיפור של עתידה". וכך על מה שעוז גורה ואני לא העזנו להעלות על בדל שפתינו מצהיר מחברה העלום (פסאודו יאיר?) של התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014 בראש חוצות. הפרוזה של העולם החברתי נכתבת בספר התקציב, המהווה בתורו את דרכה הכלכלית והחוקית של המדינה לספר את הסיפור של עתידה.

עמ' 7 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 7 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

הצעת קריאה

92844150את הרצאותיו בקולז' דה פראנס בין השנים 1977-79 הקדיש מישל פוקו לחקר האופן בו שלוש הרגליים עליהן ניצבת הממשליות מתארגנות מחדש בארבעה פרקים בהיסטוריה של המערב – בנצרות שבין המאה השנייה למאה החמישית, במדינת המשטרה של המאות ה-17-18, בליברליזם הקלאסי מן המאה התשע עשרה, ובניאו-ליברליזם החל מן המחצית השנייה של המאה העשרים. שלוש הרגליים אותן זיהה פוקו הן: האובייקט המיוצר, צורת הידע שבה מתנסח היגיון הפעולה, והכלים הטכניים באמצעותם היא מופעלת. במקרה של התוכנית הכלכלית אטען כי האובייקט הוא החברה בישראל, היגיון הפעולה הוא ההיגיון הכלכלני והכלים הטכניים הם גיליונות אקסל, חקיקת חירום ופוסטים בפייסבוק.

נדמה לי שהמפתח לקריאה ביקורתית בתוכנית מצוי בהתמקדות במטבעות הלשון הרבות מספור המשובצים בה. מוצע לעין הביקורתית לראות בהם אתר בו מתרחשים חילופי דברים בין מייצגה הנבחר של החברה בישראל – מר לפיד, סוחר ממולח במטבעות לשון, לבין ההיגיון הכלכלני המנחה את נערי האוצר, ולבין הטכנולוגיה הממשלית בדמותם של גיליונות האקסל וחקיקת חירום.

במטבעות הלשון המופיעים בתוכנית מתקיים מה שלואי אלתוסר כינה "היקבעות יתר". ככאלה, מתקיים בהם מגע ומשא בין שלושה משלבים לשוניים: הפרוזאי של לפיד, הכלכלני של נערי האוצר, המשפטני של חוק התקציב וחקיקת החירום. נדמה לי שניתן לזהות את דפוס היחסים הבא: התוכנית היא הדרך שבה מתורגמים קבצי אקסל לכדי האופן שבו מספרת המדינה את עתידה באמצעות חוק התקציב וחקיקת החירום המתלוה אליו.

הבחירה לספר את סיפור עתידה של המדינה באמצעות חוק התקציב וחקיקת החירום מלמדת על כך שהתוכנית הכלכלית מציירת (ומייצרת) את המדינה כאפקט של ממשליות ניאו-ליברלית. השילוב המנצח בין השניים הוא הכלי המרכזי ששימש את המדינה בעיצובה של החברה בישראל מאז השלטתו של ההיגיון הניאו-ליברלי בתוכנית הכלכלית לייצוב המשק ועד היום.

המגיפה

משלל המטבעות הממלאים את תיבת האוצר, בחרתי להתמקד במטבע לשון שחוק אחד – "אוכלוסיית המובטלים הכרוניים". אסתכן ואנחש שמטבע זה שאול מעולם הרפואה, מן התחום אותו נוהגים רפואנים לכנות אפידמיולוגיה, תחום אותו זיהה פוקו כאתר מועדף לקריאת ההיגיון הממשלי בטקסטים מן המאות ה17-18.

עמ' 32 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 32 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

בראשית ההסבר להצעה לשנות את אופן הטיפול באוכלוסיית המובטלים הכרוניים, מזוהים הנגועים באבטלה כרונית באמצעות התסמין הבא: הם מקבלים גמלת הבטחת הכנסה. בשלב השני מעמיק המחבר העלום אל מתחת לפני השטח ומספק אבחנה קלינית למצבם: אוכלוסיה זו "מאופיינת בחסמים ביציאה לשוק העבודה המביאים לעוני ולעוני בין דורי".

האבטלה הכרונית מאובחנת בתוכנית כמגיפה הניתנת לניהול, כמו היתה כשל חיסוני נרכש. הפצתו של הנגיף – החסמים ביציאה לשוק העבודה – הוכלה לכדי אוכלוסייה הניתנת לניהול מתוך שאיפה להביא לביעורו בעתיד הנראה לעין. נדמה שהסיבה לכך שהאבטלה הכרונית מאובחנת כמגיפה אינה בגלל סכנת הידבקות, אלא מכיוון שפגיעתם הרעה של החסמים נתפסת כחורגת מתחומי משק הבית של המובטל הכרוני וצאצאיו. החסמים נתפסים כבעלי השפעה הרסנית על הגוף הכלכלי-חברתי שבלבו האדם העובד. הדבר נובע מכך שהם מחבלים ביכולתו של "כלל המשק" "לשפר את פוטנציאל הצמיחה" (עמ' 31) של תוצרי "פרי עמלו [של האדם העובד] המחזיק ומתחזק את המשק" (עמ' 7).

ביעורו העתידי של נגע האבטלה הכרונית המיוצר על ידי החסמים תובע טיפול ממוקד ופרטני ב"פריסה ארצית" המתורגם על ידי המחבר עלום השם לכדי "השקעה משמעותית" בשני מישורי פעולה: א. "שינוי הדרגתי" בטיפול הניתן למובטלים הכרוניים על ידי המדינה – ממתן גמלה ל"הסרת חסמים". ב. פיתוחו של כלי דיאגנוסטי חדשני – מבחן תעסוקה בוחן כליות ולב "אפקטיבי למקבלי הגמלה במטרה לוודא את כוונתם לנסות ולהשתלב בתעסוקה" (עמ' 32), ושיכתיב את אופי הטיפול הממוקד בכל אחד מן הפרטים הנמנים על אוכלוסיית המובטלים הכרוניים.

ההתייחסות ל"אבטלה הכרונית" כאל מגיפה ניכרת יותר מכל באופן שבו מציעה התוכנית לטפל באוכלוסיית מקבלי קצבת הבטחת הכנסה: ריכוזם ב"מרכזי תעסוקה" בהם יבוצע אבחונם ותותאם לכל אחד ואחד מהם חבילת טיפול אישית. וכאן תוכלו לקרוא על ייצורה וניהולה של אוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה, על הנעשה במרכזי התעסוקה, ועל האופן בו נהגו ויושמו של תוכנית דומות במדינות אחרות.

דותן לשם היה יועץ כלכלי וחשב שעסק בחיבור ובניהול תקציבים. כיום הוא חוקר כלכלה כמלומד אורח במכון לספרות השוואתית וחברה באוניברסיטת קולומביה

קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:

התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן

כנראה שיעניין אותך גם: