• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

ייצוא הגז: הממשלה עם העם או נגדו?

בית המשפט העליון רואה במשאב הנפט והגז משאב ציבורי מוגבל ומתכלה. אז איך זה שכללים בסיסיים במשפט מינהלי הופרו בסוגייה זו על ידי ממשלת ישראל?
עופר סיטבון

בפסק-דינה שאישר את חוק ששינסקי (בג"ץ 3734/11), כתבה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, כך:

משאב הנפט והגז הוא משאב ציבורי מוגבל ומתכלה.

זהו ציטוט קצר, מעט המחזיק את המרובה. הבנתו מקפלת בתוכה את כל ההיבטים החשובים הדרושים כדי להבין מהו האינטרס הציבורי בסוגיית ייצוא הגז. להלן מדרש מבאר על הציטוט:

"משאב ציבורי"

הגז שהתגלה בחופי ישראל הוא חלק מ"נחלת הכלל" הישראלית. הבעלים שלו הם אזרחי ישראל. אכן, קיים חוק המסדיר את שאלת הגז, אך זהו חוק מיושן – חוק הנפט משנת 1952 – שברור כי מחוקקיו לא העלו בדעתם את המצב שבו ישראל הפכה לנסיכות גז קטנה.

מצב דברים זה מזכיר את שאלת גיוס בני הישיבות: בג"ץ פסק בפרשת רובינשטיין (בג"ץ 3267/97) כי על אף קיומו של חוק המסמיך את שר הביטחון לפטור מגיוס תלמידי ישיבות, "הכמות עושה איכות", ולא ניתן לפטור משירות עשרות אלפי תלמידי ישיבות בהסתמך על חוק שנחקק כאשר הצבא פטר משירות כמה עשרות תלמידי ישיבה. הפגיעה בשוויון מחייבות "הסדר ראשוני" – חקיקה חדשה. זה היה הרקע לחקיקתו של חוק טל (שנפסל, בסופו של דבר, אף הוא).

באופן דומה, הסדרת שאלת הייצוא של הגז, הכרוכה בשאלות של צדק חלוקתי, אינה יכולה להיעשות רק בהסתמך על חוק הגז המיושן ובוודאי שלא ניתן להסתפק בהחלטת ממשלה בנושא, כפי שמתכננים בנימין נתניהו וסילבן שלום. ראוי שהשאלה תידון ותוכרע בכנסת ישראל, בחקיקה ראשית. זאת ועוד: השופט מישאל חשין, בלשונו הציורית, קבע בפרשה אחרת (בג"ץ 11163/03):

בלשון של מִסְפָּרִים נוכל לומר כך: הענקת 100 ש"ח מקומה הוא בתחום המינהל. הענקת 100 מיליון ש"ח היא בתחום המחוקק.

קל וחומר שהדברים נכונים כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת למאות מיליארדי שקלים.

"משאב מוגבל"

משאב הגז, ככל משאב טבע, הוא משאב מוגבל. ככזה חלים על השימוש וההקצאה שלו כללים בסיסיים של המשפט המינהלי:

הקצאה שוויונית. נכסים ציבוריים אמורים להיות מחולקים באמצעות מכרזים פומביים ושקופים. לא כך נעשה בנוגע לגז. היזמים השונים קיבלו את רשיונות החיפוש ללא מכרז, ובמקרה של יצחק תשובה – הדבר אף נעשה לאחר שכבר היה ידוע (עקב קידוחיה של חברת בריטיש גז) כי ישנם סיכויים טובים למציאת גז.

שקיפות. כלל בסיסי של המשפט המינהלי הוא שקיפות בפעילותה של הרשות הציבורית. למרות בקשות חוזרות ונשנות, וועדת צמח טרם פרסמה את הפרוטוקולים של דיוניה, וזאת למרות שבין פרסום מסקנות הביניים שלה למסקנותיה הסופיות חלו שינויים לא מעטים לטובת היזמים; ולמרות שמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה כתבה דעת מיעוט חזקה נגד ייצוא הגז; ולמרות שהמדענים הראשיים של משרד האנרגיה ושל המשרד להגנת הסביבה הביעו התנגדות נחרצת לייצוא נחפז של הגז. יוער כי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים הגיש השבוע עתירת חופש מידע בנושא לבית המשפט לעניינים מינהליים.

gas demo
הפגנה נגד ייצוא הגז מול הבית של סילבן שלום, 11.05.13. צילום: Yotam Ronen/Activestills.org

צדק חלוקתי. בבג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"ץ 244/00) כתב השופט אור דברים שכאילו נכתבו על שאלת ייצוא הגז: "למשפט תפקיד חשוב בכל הנוגע לפיקוח על החלטות שעניינן חלוקת עושר בחברה. תפקיד זה הוא לפתח מערכת נורמטיבית המבטיחה כי החלטות בעלות השלכות חלוקתיות יהיו תוצאה של הליך צודק ופתוח, בייחוד לנוכח הסכנה שהחלוקה תיטיב רק עם קבוצות לחץ מאורגנות היטב." (ההדגשות שלי – ע"ס).

"משאב מתכלה"

הגז, ככל משאב טבע, מתכלה בסופו של דבר. לפיכך, נדרשת הכרעה חברתית בשאלת השימוש בו. האינטרס של היזמים הוא ברור: ייצוא מירבי – באמצעות חתימה על חוזים ארוכי טווח (עד עתה פורסם כי חברות הגז מנהלות מו"מ עם גורמים בסין, ברוסיה ובאוסטרליה) – שימקסמו ככל האפשר את רווחי בעלי המניות שלהם. אך האינטרס קצר הטווח הזה חותר תחת האינטרס הציבורי שמחייב בחינה זהירה ושקולה של נושא הייצוא בכמה רבדים:

בחינת צרכי המשק ועדת צמח כמעט ולא הביאה בחשבון את צרכי הגז של משק התחבורה. בנוסף, לפי בדיקה של המכון לתכנון כלכלי, אילו האופק של הוועדה היה שנת 2050 ולא שנת 2040 כי אז כמויות הגז הקיימות היו מספיקות למילויים. מכאן שהטענות כאילו אין בישראל שוק לגז אינן נכונות.

מה יקרה כשהגז יאזל? מבחינת וועדת צמח בשנת 2040, ישראל שוב תצטרך לייבא גז (אלא אם יימצא גז נוסף או יהיה מעבר לאנרגיות חלופיות – תרחישים שסבירותם לא ידועה). מדובר בעלויות גבוהות שאינן מובאות בחשבון בשלל התחשיבים הנזרקים כעת לאוויר בדבר ההכנסות ממיסוי הגז. בנוסף, הביקוש לגז הטבעי – כמו משאבי אנרגיה נוספים – נמצא בעליה מתמדת בעולם בשל גידול האוכלוסין והצמיחה הכלכלית, וכך גם מחירו. מי לידינו יתקע שישראל תעמוד אז בראש התור לרכישת גז? להיפך: סביר להניח שצרכיהן של מדינות כמו סין והודו יעמדו לפנינו. משמעות הדברים היא פגיעה עתידית בביטחון האנרגטי של ישראל.

שיקולי תועלת כספיים. היזמים טוענים שהמסים שישלמו היזמים על הגז המיוצא יכניסו מיליארדים לקופת המדינה. זה נכון אמנם, אך המס על היצוא מוגבל לסכום שייגבה על מכירות הגז בארץ. במילים אחרות, מסים יהוו בעיקר החזר על מחירי גז גבוהים לצרכן (במקרה של התנהגות מונופוליסטית של היזמים), ולא באמת יתגמלו את הציבור הישראלי על אובדן המשאב היקר: שווי כמות הגז שהוועדה ממליצה לייצא הוא כ-300 מיליארד דולר(!).

שיקולים גיאופוליטיים. יתכן שראוי שישראל תייצא כמויות גז מעטות לשכנותיה – הרשות הפלסטינית, ירדן, טורקיה. מדובר בשאלות בעלות השלכות גיאו-פוליטיות ובהחלטות שיכולות לחזק את מעמדה של ישראל באזור. לאור החשיבות הכלכלית, החברתית, הסביבתית והאסטרטגית של משאב הגז, קשה להעלות על הדעת שהמדינה לא תהיה מעורבת בניהולו.

ד"ר עופר סיטבון הוא מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

לקריאה נוספת:

לדאוג לדורות הבאים | אמנון פורטוגלי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. צודק!

    איך יתכן ששיקולים כלכך קריטיים לעתידנו אינם זוכים לדיון ציבורי מעמיק? חלם (הקפיטליסטית) בהתגלמותה

  2. סמולן

    אמנון פורטוגלי התייחס בהרחבה, כאן בהעוקץ, לנקודה הקריטית המכונה למעלה "יצוא נחפז". מה שהוא כתב, בקיצור, הוא שתנאי חיפושי הנפט והגז משתנים במהירות לנגד עינינו. מחסור באנרגיה הוביל לפיתוח של טכנולוגיות חדשות (וזה הכי מרקסיסטי, אגב). יש היום טכנולוגיות קידוח והפקה יעילות בהרבה (קידוח אופקי, טכנולוגיית פרקינג), ויש היום טכנולוגיות חיפוש גז יעילות בהרבה (סימולציות ממוחשבות מדוייקות, שאותן משום מה לא הזכיר). הדברים הללו הובילו, כבר ועכשיו, לגילוי של מרבצים גדולים בעולם. לכך נלווים הסכמי מכירה חשובים שיבצעו רגולציה של מחירי האנרגיה, וטכנולוגיות חסכון באנרגיה. המשמעות: המחירים עומדים לרדת, ומהר.

    כלומר, הגז אינו רק משאב ציבורי מוגבל ומתכלה. הוא עשוי להיות משאב ציבורי מוגבל ומתכלה שערכו נופל בחדות. במצב הזה, ליצוא החפוז יכולה להיות משמעות אסטרטגית, שתביא לציבור את המירב מהמשאב. כמובן, זה לא פותר את שאלות הצדק החלוקתי, אבל מנתק אותן משאלת קצב המכירה.

    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/04/10/%D7%9C%D7%93%D7%90%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D/

  3. שחר דולב

    פורטוגלי נחפז אף הוא בהסקת מסקנות על סמך נתונים חלקיים. הוא מתבסס בטיעוניו על טכנולוגיית הסידוק ההידראולי (פראקינג) שכיום יוצרת מהפך במשק האנרגיה בארה"ב, ואם תמשיך בקצב הזה, תאפשר לארה"ב ליצא גז ולשנות גם את השווקים העולמיים.
    אלא שהפקת גז בטכנולגיית הפראקינג עלולה להתברר כמשענת קנה רצוץ, שעלויותיה עולות במהירות לקראת 6-8$ ליחידה (בישראל, במים עמוקים, העלויות נמוכות מ-2$. כן, כן, אותו הגז שתשובה מוכר לנו ב-5.5$…). כך שלא מדובר פה על "עולם חדש ואמיץ", אלא על המשך המגמות הנוכחיות, של עלייה מתמדת במחירי האנרגיה, ומחסור בטווח של 20-30 שנים (בדיוק השנים שבהן יגמר הגז, בתסריט הייצוא).

    1. סמולן

      פרקינג היא רק גורם אחד במגמות שהוא מצטט. הרבה יותר חשוב הוא העניין של מודלים ממוחשבים, שפורטוגלי לא מתאר כלל. כלומר, אם אתה יודע פחות או יותר היכן לקדוח, הסיכון יורד פלאים (זו לכשלעצמה סיבה טובה לשנות את המיסוי). הנקודה היא די פשוטה: מדובר בתחזיות עתידיות עם תסריטים חביבים יותר ופחות, ממוצעים וסטיות תקן. בסופו של דבר צריך לתת למספרים לסדר לנו את החיים.

      אבל עד שמישהו יכתוב פה משהו כמותי לשם שינוי, פורטוגלי בפירוש מאפשר לשים לב למה שאל גור היה יכול לקרוא לו "אמת מטרידה": המנעות ממכירה של הגז עכשיו משמעה השקעה במדד מחירי האנרגיה לטווח ארוך במיוחד (30 שנה), והבעת אי אמון גורפת ומוחלטת בתהליכי התייעלות אנרגטית, מציאה של מקורות נפט וגז חדשים, ולדעתי גם טכנולוגיה באופן כללי.

      אז נכון, החוק השני של התרמודינמיקה היה במקור הכללה מוצלחת של כשלונות מדעיים וטכנולוגיים. אבל בכללי, אני בספק אם אפשר לבנות על חוסר היכולת האנושי בעניין הספציפי הזה. הכלכלה העולמית לא צריכה רק אנרגיה, אלא אנרגיה זמינה וזולה כמו סיגריות לפני עידן לפיד. ויכול להיות שהיא תשיג אותה.

  4. ג'ו אמין

    נכתב שקיום הגז היה ידוע בשל קידוחי בריטיש גז ושקבלו ללא מכרז את הזכות.
    שטויות:
    את הזכות קבלו לאחר שבריטיש גז ויתרה ולא מימשה את זכותה לקדוח בשל העלויות הכספיות הגבוהות מאד של הקידוח במים עמוקים ובמרחק גדול מהחוף. ובשל הסיכון הפוליטי כלכלי כפי שהוכל בשינויי החוק התדירים לאחר שנמצא גז בקידוחי נובל וזכיית המצרים בחוזי אספקת הגז במחירי היצף ובניגוד לכל הגיון כששותפות טתיס כן כבר אז הואשמה ע"י לא פחות חברת החשמל בכך שהיא מונופול ואולצה לספק את הגז שמצאה במחיר המצרי למרות שאלה ספקו את הגז רק לאחר 8 שנים ומיד דרשו ואף קבלו את שינוי המחיר והסוף ידוע.
    צרות עין ושחיתות מאפיינת את השוק הישראלי כאשר אנשים שלא סיכנו את כספם מנהלים בדיעבד את החלוקה השוויונית של הנכסים שאחרים אבדו את שנותיהם ורכושם כדי להביא לעם בישראל.

    1. יפה

      גם הלאמה של משאבי טבע היא כביכול לא דבר הגון כלפי משקיעים אבל במספר מקומות בעולם גם עשו את זה. תשובה גם לאחר כל הנהי והמניפולציות שהוא מנפק ומנפקים מטעמו לא מתקרב לגובה התמלוגים שמשולמים על גז או נפט במדינות המערב , כך שהמרחק עד הלאמה שתפגע בו באמת עדיין רחוק. בל נשכח שתשובה עצמו חייב לציבור מליארדי שקלים מהשקעות אחרות שהוא לא מתכוון להחזיר , כך שהוא האחרון שיכול להאשים מישהו בחוסר הגינות.

  5. שרלי

    מאחר ותשובה הוא מזרחי אפשר להלאים את כל הגז שלו, לשלם לו את כל מה שקבוצתו השקיע ועוד כמה מאות מליונים ואחר כך לתפור לו תיק ולהכניס אותו לכלא ולרושש אותו. זה יכול לעבוד. וזה יהיה הכי טוב למדינת ישראל (במיוחד לאשכנזים). ככה שיש היתכנות שזה מה שיקרה.

    אבל את מפעלי ים המלח איש לא ימסה ויאש לא ילאים.

    1. דןש

      הדיון יותר מדי רציני ואת מדלדלת ומדרדרת אותו

      1. שרלי

        עוד אשכנזי שקובע על מה יש לדון ועל מה לא, יש מליונים כמוך

        1. ג'ו אמין

          בואו נשמור על דיון ענייני למרות הקושי.
          המצב הוא שהמנהיגים מונהגים ע"י התקשורת ומיעוט שהמאפיין אותו הוא חוסר ידע ופיזור סיסמאות כך מצב פשוט הופך למסובך והחלטה שטובה לכלל הופכת לבלתי סבירה.
          צריך לפנות למנהיגים שטועים ומחליפים את הציבור בתקשורת ומצפים להחלטה שתכפה עליהם ולהסביר להם שיש מחיר פוליטי גם להחלטות שגויות מקצועית.

  6. דןש

    מה אנחנו כאזרחים מן השורה מבינים ?
    הטענה ששוויו של הגז, נקבע כאשר הוא על האדמה ולא במעמקים נראה כסביר
    הטענה שלאור גילוי מרבצי גז בארץ ובעולם כולו יפחתו המחירים גם כן נראה כסביר. הטענה שמרווחי הגז ניתן יהיה להפיק ולערוך חיפושים נוספים גם היא סבירה.
    הצורך להבטיח את עתודות הגז לאורך ימים ולקחת בחשבון שמושי גז עתידיים גם הוא בגדר הסבירות.

    אני חושב שהפתרון הוא איפה שהוא באמצע וחייבים להתכנס ולהגיע לעמק השווה. לעולם לא יצא טוב מטענת הצדדים כולה שלי.

  7. יוגב

    מה לגבי פצלי השמן בארה'ב ? היו לפני משהו כמו חצי שנה המון כתבות ודיבור על כך שזה הדבר הבא שיוריד גם את מחירי האנרגיה ..?