התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי

התוכנית הכלכלית מנותקת מהמציאות בשטח, מבוססת על אקסיומות שנס ליחן וא-פוליטית לחלוטין. נעמה נגר עם מילון מונחים קצר (כולל מספרים טיפולוגיים והפתעות בנספחים). קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
נעמה נגר

חקירה הרמנויטית מגלה כי "התוכנית הכלכלית" היא חיבור רב-רבדים העושה שימוש במגוון אמצעים אמנותיים, ואשר ההתמצאות בו – ממש כמו בתלמוד ממנו הוא מצטט כבר במבוא, כברמז מטרים – מצריכה בקיאות בנדבכים של הספרות התקופתית וקריאה ביקורתית-השוואתית במעגלים הטקסטואליים השונים עמם הוא מתכתב – פסקי דין, דו"חות ועדות מיוחדות, פרטיכלי ועדות הכנסת, פרסומים ממשלתיים וכמובן גם גרסאות מוקדמות של ספר התקציב עצמו.⁠1 לנוחיות הקוראת מוגש בזאת מילון מונחים חלקי המפרט אודות מספר אלמנטים מרכזיים המופיעים בהצעת התקציב, תוך הדגמות, פירוש, דרש ומראי מקום.

מוטו

בפיסקה הרביעית לחיבורנו מתגלה המוטו המנחה את כותביו: "סבורים אנו שהאדם העובד הוא מרכז החברה. כפי שנאמר במדרש גדול (פיד) 'גדולה מלאכה, שכל הנביאים התעסקו בה – שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה'". הציטוט מן המקורות מתפקד גם כציטוט אמנותי של האופנה שהכתיבה ח"כ קלדרון בנאום הבכורה שלה בכנסת – אופנה שעיקרה: "גם המסרים השמרניים ביותר נשמעים טוב יותר בתיבול מסורת יהודית".

מתובלן או לא, משמעותו השמרנית של המוטו מתגלה עד מהרה. תחת הנושא "הגדלת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה" מופיעה האקסיומה: אבטלה = עוני, עבודה = יציאה מעוני. בעולם שמחוץ לטקסט, רב המידע האמפירי הסותר אקסיומה זו, או לכל הפחות מעמיד לה סייגים. אך למרות זאת ולמרות הדיבורים על "חיים בכבוד" באותה הקדמה, ההמלצות בפרק "הגדלת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה"2 לא כוללות אף לא מלה על הכנסה מקיימת, על עבודה מכבדת, על ביטחון תעסוקתי או על זכויות עובדים/ות במקום עבודתן/ם.

עמ' 7 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 7 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

אינקלוזיו ונראטיב

לתוך סיפור המסגרת של ההקדמה ("משבר פיננסי עולמי") משובץ הנראטיב אודות הצורך ב"קונסולידציה פיסקאלית" – נראטיב המניע את העלילה באמצעות חוקיות מסוג "סיבה ומסובב".⁠3  ברובד הפשט, האזכור של "ריסון" או "התכנסות" פיסקאלית מתייחס להמלצות מתחום הכלכלה (קיצוצים, הגברת הפריון וכד') – כלומר ל"תוכנו" של הטקסט. אולם ניתן להבין את ה"קונסולידציה" ברובד המטא-טקסטואלי, שבו פעולת הריסון לא מתייחסות בראש ובראשונה למדיניות פיסקאלית, אלא למאפייניו של הטקסט עצמו. ה"קונסולידציה" שמבצע הטקסט היא למעשה כינוס סוגיות חברתיות במסגרת דיון א-פוליטי, שמעקר את ההשלכות שיש להן על ריבוד חברתי. זהו הנראטיב החלופי שאני מציעה כבסיס לקריאה.

דוגמה אחת לכך נמצאת תחת סעיף "התשתיות הלאומיות". במסגרת ההתכנסות המוצעת, מבוטלת תוכנית שיקום תשתיות ביישובים הכפריים. ביצוע תוכנית זו החל ב-2011 והיה אמור להימשך עשור. מן הסתם התכוונו שוחרי הטובה במשרד החקלאות להגיע גם ליישובים הערביים עד לתאריך מיצוי התכנית ב-2020, אלא שבשנה הראשונה והאחרונה ליישומה נמצאו רק שני יישובים ערביים בקרב 71 אלו שנכללו בתוכנית. השאלות שצריכות להישאל בזירה הפוליטית נותרו מחוץ לדיון.⁠4

דוגמה נוספת נמצאת בפרק אודות "העמקת הגבייה". בסעיף 2 לדיון ב"צעדים נוספים להעמקת הגבייה הממשלתית" ממליץ משרד האוצר לתקן חקיקה כך שתוכל רשות המסים לעקל רכבים בשטחים ציבוריים. אף שהטקסט שלפנינו מזכיר רק "קניונים" ו"ליד הבית" בתור דוגמאות ל"שטחים ציבוריים", הרי שבדברי ההסבר להמלצה מפנה הכותב הפוסט-אמוראי את הקורא לפסק דין ד"ר עאדל מנאע ואח' נגד רשות המסים ואח'. המדובר בעתירה שקיבל ביהמ"ש נגד הנוהל של עיקולים באמצעות עיכוב במחסומים צבאיים. ההמלצה של משרד האוצר במסמך שלפנינו נועדה לעקוף את הבעיה המשפטית באמצעות כך שתינתן לביטוח לאומי ולרשות המסים סמכות חוקית לגבייה במחסומים. על בסיס העבר, יש יסוד להניח שרבים מהנפגעים יהיו פלסטינים – בעיקר תושבי מזרח ירושלים. אבל הטקסט אינו דן ולו במלה במשמעות הפוליטית של הפיכת מחסומים צבאיים, שהוקמו לכאורה משיקולים "בטחוניים", למלכודות מס.

עמ' 148 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 148 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

מילים מנחות

מספר המופעים של המחרוזת "ילדים" בחיבור: 56. מן הטקסט מצטיירת תמונת המדינה-מעודדת-הוולדנות. ואמנם נוסף על הסעיפים הרבים הנוגעים במישרין לעלויות גידול ילדים5 כלולים בתוכנית הכלכלית צעדים נוספים שמהווים תמיכה בהורים. כך6 למשל מבנה ההטבות להלוואות ברכישת דירה, הניתנות לזוגות או להורים במשפחות חד-הוריות.⁠7

ברמת המדיניות, זכותה של המדינה לקדם בסדר עדיפויות גידול ילדים, ולהעניק הטבות למי שמגדלים ילדים על חשבון מי שלא. עם זאת, כדאי לשים לב כי עפ"י נתוני הלמ"ס חלה עלייה חדה בשיעור הרווקים בעשורים האחרונים, והם עומדים על 65% בקרב גברים יהודים בגילאי 25-59 ו-46% בקרב נשים יהודיות באותם גילאים.⁠8 אלה הם הצעירים-סטודנטים, עובדים בתחילת דרכם וכיו"ב – שידם אינה משגת לא רק רכישת דירה, אלא פעמים רבות גם שכר דירה.9 אלו הם האנשים שיצאו לרחובות ואשר לפיד מתיימר לדאוג להם (אם לא לייצג אותם). לבסוף, מדובר לא רק באפליה שיטתית נגד רווקים ורווקות אלא גם נגד זוגות להטב"ק,⁠10 שהרי אלה אינם יכולים להינשא בארץ וגם כזוג "ידועים בציבור" לא מובטח סיוע בדיור.

מספר המופעים של המחרוזת "נשים": 3. למרות הדאגה ל"העלאת רמת הפיריון" (מושג-מפתח) והעיסוק ב"מיצוי כושר השתכרות" (כנ"ל) לא נמצאה בטקסט התייחסות לשוויון בתעסוקה, בכלל זה אכיפת חוקי עבודה לגבי שוויון בקבלה לעבודה ומניעת אפליה (בשכר, בקידום, הטרדות וכיוצ) במקום העבודה.

מספר המופעים של המחרוזת "גברים": 0.

האחדה

להבדיל משיטת הסלאמי, נוקט האוצר בשיטת הכל או כלום. בדיון על שינוי מבנה קצבת הילדים מצוינות ארבע המלצות נפרדות, אך הדיון התקציבי בהן (בעמ' 182) מובא כמקשה אחת. כך למשל, אין פירוט החיסכון הצפוי מקיצוץ בקצבאות (שיפגע במעמד ביניים ובעשירונים הנמוכים) לעומת החיסכון הצפוי מצמצום מספר הזכאים להן (מקרב העשירונים העליונים), דבר המקשה על המחוקק לקבל את מלוא המידע ולהציע חלופות.

גילוי וכיסוי, הרחבה וצמצום

הטקסט שלפנינו עשיר באמצעים של גילוי וכיסוי, הרחבה למול צמצום, השמטה והסתר. מן המפורסמות, שזה הדין בתקציב הביטחון, התופס פחות מעמוד אחד בספר התקציב. אך אין זה המקרה היחידי.

לדוגמה, בעמוד 206 מקדיש משרד האוצר בדיוק 48 (בחיי, לא נגעתי!) מילים ל"תקציב פעילות החטיבה להתיישבות".⁠11 אעתיק אותן כאן כלשונן: "להפחית את תקציב הפעילות של החטיבה להתיישבות בסך של 30 מיליוני ש"ח. בסיס תקציב החטיבה להתיישבות עומד על 60 מיליוני ש"ח. במהלך השנה מקבלת החטיבה מאות מיליוני ש"ח נוספים היות ומדובר בזרוע ביצוע איכותית של הממשלה. מוצע לפיכך להקטין את תקציב הפרויקטים של החטיבה להתיישבות ב-30 מיליוני ש"ח".

הטקסט הסתום מעלה את השאלה: איך הוחלט על 30 מליוני ש"ח? מדוע לא לקצץ ב-31 מיליון? או ב-55 מיליון? למשרד האוצר פתרונים. ככל הנראה נעשה כאן שימוש באמצעי האמנותי "מספר טיפולוגי". דבר אחד ודאי: בכל הנוגע ל"חטיבה להתיישבות יהודית" בחרו סופרי הסת"ם של אגף התקציבים שלא לעשות שימוש אמנותי באמצעי "שקיפות". בחירה נועזת, אך משתלמת. הקורא האזוטרי המיומן מן הסתם כבר מתייגע לפשר הביטוי "זרוע ביצוע איכותית של הממשלה". לא, אין זה צופן החלפה וגם לא אנגרמה. אגלה לכם רז: בגימטריה זה יוצא 2058 שזה ב-ד-י-ו-ק "אלף תשע מאות ארבעים ושמונה".⁠12

הפלגה והצנעה

אפרופו, בדיקה בספר התקציב של השנים 2011 ו-2012 מעלה כי תקציב ה"חטיבה" התקרב דווקא ל-80 מיליון ש"ח, ולא ל-60 מיליון ש"ח כפי שמצוין שלפנינו – אבל מה זה 20 מיליון ביני וביניכם. בכלל, בכל הנוגע למספרים, נוקט מחבר "התוכנית הכלכלית" חופש אמנותי. כך למשל בנספח לפרק על משק המים, בעמודים 82-4, מגיע סך-כל התושבים לכשישה וחצי מיליון, זאת על אף שנתוני הלמ"ס המעודכנים מונים כמעט שמונה מיליון תושבים בישראל.

לסיכום

במסגרת זו לא סיפק בידנו לפרט אודות מכלול האמצעים האמנותיים שבטקסט, הכוללים, בין השאר, אילוזיה, אירוניה, האנשה, הוצאה מהקשר, המרה, השאלה, טיוח, סינוור והטעיה. נדגיש, כי הטקסט התקציבי הפוסט-אמוראי הוא טקסט מכונן. עם זאת, ניסיון להקיש ממנו על המציאות האמפירית בשטח יהיה בהכרח מעוות וחלקי.

 ——————————————————————————————
1 מסיבה זו, טוב יעשה המחבר הפוסט-אמוראי אם למען הנגישות ובשם השקיפות ייאמץ את ההרגל בן המאה הכ"א, להכניס קישורים חכמים בגוף הטקסט, כמקובל בעולם ובכלל
2 שעיקרן תוכנית "יוצאים לעבודה", היא תטכנית וויסקונסין המחודשת
3 המחרוזת "קונסולידציה" מופיעה במסמך 19 פעמים. לחלופה העברית שלה, "התכנסות", 11 מופעים (ועוד מופע אחד של "ריסון") – כולם בסמוך ל"פיסקאלי"
4 רשימת היישובים שנכללו בתוכנית כאן
5 ואשר זוכים כאן ובמקומות אחרים לדיון מורחב
6 התאמות תקציביות בתחום הסיוע בדיור, בעמ’ 200
7 במדיניות זו לכשעצמה אין משום חריגה ממשטר הרווחה המקובל בישראל
8 שיעור זה גבוה הרבה יותר בערים ת"א, חיפה ועוד, ונמוך יותר בירושלים ומקומות אחרים. לא נמצאו נתונים לגבי שיעור רווקים ורווקות לא-יהודים
9 ומנקודת מבטה של המדינה מעודדת-הילודה, היעדר עצמאות ויציבות כלכלית נמצאו כגורם הדוחה את גיל ההורות בקרב רוב האוכלוסייה למעט חרדים
10 שאינם הורים
11 החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית ממונה על ייהוד הנגב, הגליל והשטחים שנכבשו ב-67'. מעמדה שנוי במחלוקת: היא מקבלת תקציבים ממשלתיים ונמצאת בסמכות משרד רה"מ, אך בג"ץ הכריע ביולי האחרון שבניגוד לסוכנות ממשלתית לא חל עליה חוק חופש המידע. ראו גם כאן
12 נסו ותיווכחו בעצמכם במחשבון הגימטרייה המקוון

*

קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים:

תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.