אויבי העם מן הנמל

"לרסק", "לפרק", "לשבור" – אלה הפעלים הפופולריים בשיח הישראלי בהקשר של ועדי עובדי הנמלים. רטוריקה צבאית שתפקידה לצייר את המתנגדים כטרוריסטים ולהסיט את הדיון משיח כלכלי-חברתי. וחוץ מזה יש לשאול, עד כמה הפנים המזרחיות הייצוגיות משחקות תפקיד?
יוסי אדרייוסי אדרי

דוקטורנט בביה"ס להיסטוריה של אוני' ת"א ובעל האתר Alt-Cult.com

English

"שם קוד 1981" זעקו כותרות העיתונים בתחילת השבוע וחשפו את תוכניתו של השר נפתלי בנט: "הצבא יחליף את העובדים בנמל במקרה של שביתה". היה זה הצעד הבוטה ביותר מתוך קמפיין מאורגן ומנוהל היטב של פוליטיקאים ובכירים במשרד האוצר כנגד עובדי הנמלים בישראל. העיתוי גם הוא מתוכנן בקפידה – מספר ימים לאחר שאלפים יצאו לרחובות למחות כנגד התקציב הקשה שגיבש שר האוצר יאיר לפיד, שותפו הפוליטי וחברו של בנט. הייחודיות של צעד זה היא לא בפרקטיות שלו, שלמעשה כמעט ואינה קיימת (מי בדיוק יתפעל את האופרציה הסבוכה בנמלים? חיילים נטולי הכשרה בסדיר?), וגם לא בחוקיות המפוקפקת שלו. הייחוד נובע מן השימוש בכלי התודעתי החזק ביותר בדמיון של הציבור הישראלי – צה"ל. השימוש ב"צבא העם" על מנת להילחם באויבי העם מן הנמל הוא חסר תקדים. חיילי צה"ל כידוע הם הקבוצה האהודה ביותר על מרבית אזרחי מדינת ישראל והשימוש בהם מעניק אוטומטית אהדה עיוורת, ומי כמו בנט יודע זאת.

הספין המגוחך של בנט תרם תרומה מסוכנת למסע ההסתה הארוך נגד עובדי הנמל. בנט המשיך את העבודה בדף הפייסבוק שלו בו הטיל את אשמת יוקר המחייה בישראל על פועלי הנמל, חוסר יעילותם והשחיתות שלהם (שימו לב לסטטוס שלו מהיום). ההתקפה הזו אינה מפתיעה. שימו לב כי הפעלים הפופולאריים ביותר בשיח הישראלי בהקשר של ועד עובדי הנמל הם "לרסק", "לפרק", "לשבור". אלה הם פעלים אלימים השמורים ל"אויב הפלסטיני" בדרך כלל. בנט הבין כי הדימוי של עובדי הנמלים בישראל מצוי בשפל, וזה הזמן להכות, אך הוא אינו לבד. על העגלה קפץ גם שר התחבורה ישראל כץ, שהרגיש שתהילת העולם על ניגוח עובדי הנמל נגזלת ממנו והצטרף לחגיגה של הכפשת שמם. הוא מיהר להודיע כי אינו חושש מועדי הנמלים "המיליטנטיים" וכי יעמוד מולם בעוז. זוהי חזרה נוספת על רטוריקה הלקוחה מעולם המושגים הצבאי על מנת לצייר את המתנגדים כטרוריסטים, ולהסיט את הדיון משיח כלכלי-חברתי.

השימוש בשיח אלים כנגד עובדי הנמל אינו תופעה חדשה. עוד בשנות השישים הם כונו "מחבלים" בעת שהעזו להילחם על זכויותיהם במקום העבודה, כאשר המזרחיות של העובדים שימשה כאמצעי תיוג עוצמתי שהבדיל אותם מועדי עובדים אחרים במשק הישראלי. השיח הישראלי הפך יותר מעודן בהקשר זה בגלל המודעות לרגישות הגדולה שהנושא מעורר בציבור, אך נשאלת השאלה עד כמה המזרחיות של הפנים הייצוגיות של עובדי הנמל משחקת תפקיד בעיצוב היחס אליהם. האם קל ונוח להפוך את עובדי הנמל ל"חמולה" – מושג בעל קונוטציות שליליות בשיח הישראלי, או ל"חבורה של ערסים" בגלל שהם נתפסים כציבור עובדים בעל דומיננטיות מזרחית? התשובה לטעמי היא בהחלט כן. ציבור עובדים עם דומיננטיות אשכנזית ככל הנראה לא היה מתואר באותם מונחים לשוניים שמשויכים בישראל לציבור המזרחי. התנהלותם הבלתי-מתנצלת של יושבי ראש ועדי הנמלים בחיפה ובאשדוד, מאיר תורג'מן ואלון חסן, תורמת לתדמית הכוחנית הזו, והיא מנוצלת עד תום על ידי בעלי עניין.

צילום:  aaron goldstein, cc by-nc-sa
נמל חיפה. השימוש בשיח אלים כנגד עובדי הנמל אינו תופעה חדשה. צילום: aaron goldstein, cc by-nc-sa

העובדה כי על פי דו"ח החברות הממשלתיות לשנת 2012 (pdf) הציגה חברת נמלי ישראל רווח נקי של 218.5 מיליוני ₪ בשנת 2012, לעומת 86.9 מיליוני ₪ בשנה שקדמה לה, כמעט ואינה מוזכרת, שלא לדבר על מתן קרדיט חלקי לפחות גם לעובדים המושמצים על חלקם בהצלחה.

גם ההתקוממות הגדולה על שכרם "המנופח" ו"חגיגות השכר" מוצאת מכל הקשר הגיוני. הנתבים המככבים ברשימות מובילי השכר במגזר הציבורי עושים עבודה שוות ערך לזו של טייס. נתב הוא רב חובל עתיר ניסיון המנתב פיזית כלי שיט זר אל תוך הנמל בהגיעו אליו. זהו תפקיד המחייב ניסיון, מיומנות וקור רוח. נתבים מתוגמלים במשכורות גבוהות כיוון שהם בדרך כלל בני חמישים ומעלה בעת שהם נכנסים לתפקיד, ולכן צברו ותק רב. ההתקוממות סביב המשכורות הגבוהות כביכול שמרוויחים מלגזנים ומפעילי מנוף גם היא מגוחכת כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בעבודה פיזית מתישה ושוחקת, בכל עונות השנה. השכר מבוסס ברובו על פרמיות ושעות נוספות, והעובדים מעודדים על ידי הנהלת הנמל להגדיל את התפוקה כחלק מרפורמת ההתייעלות. אבל, כשהם עושים שעות נוספות ומתוגמלים על כך, הם מותקפים שוב. למעשה תלושי הסטייקים המפורסמים היו אף הם חלק מניסיון ההנהלה לתמרץ את העובדים, ואכן הניבו תוצאות חיוביות. פיריון העבודה גדל במיליוני שקלים, אך ההטבה בוטלה בעקבות המהומה הציבורית. בפועל, בנמלים ישנה שכבה מצומצמת של עובדים בעלי ותק רב שבקרוב ייצאו לפנסיה ובכך יורידו באופן משמעותי את השכר הממוצע, אך זוהי עובדה לא מעניינת מספיק בשביל עיתוני הכלכלה המובילים.

האם קל ונוח להפוך את עובדי הנמל ל"חמולה" או ל"חבורה של ערסים" בגלל שהם נתפסים כציבור עובדים בעל דומיננטיות מזרחית?
האם קל ונוח להפוך את עובדי הנמל ל"חמולה" או ל"חבורה של ערסים" בגלל שהם נתפסים כציבור עובדים בעל דומיננטיות מזרחית?

בשיח הציבורי בישראל שלעיתונים הכלכליים יש חלק נכבד בייצורו, אין זה יאה שפועלי צווארון כחול ישתכרו משכורות מכובדות, ההולמות את הניסיון הרב ואת העבודה הקשה והמסוכנת שהם מבצעים. בו בזמן, שכר של עשרות-אלפי שקלים למגיש חדשות כמו שהיה עד לא מזמן השר לפיד הוא לגיטימי וסביר. זוהי דוגמה לאבסורד הקיים בחברה הישראלית ולמהפך התודעתי שעברה המדינה. ערך העבודה העברית שכה העריכו פה (או אהבו לחשוב שמעריכים…) ואשר אוהבים להזכיר בגאווה, בטל שבעתיים כאשר מדובר במזרחים מן הנמל. בנוסף, חשוב להבין כי מהלך של הפרטת נמלים כרוך בסיכונים גדולים המוסתרים מן הציבור. ראשית, שד השביתה האיום קיים גם בנמלים מופרטים. ראו ערך השביתה בנמל הונג קונג שנמצא בבעלות פרטית, שביתה שנמשכה ארבעים יום ונסתיימה רק לאחרונה. שנית וחשוב מכך, נמל מופרט עלול להפוך לנמל מופקר מבחינה בטיחותית. הרשו לי להציע תסריט דימיוני. מדינת ישראל מפריטה את הנמלים. רמת הבטיחות יורדת בגלל פרישה של עובדים ותיקים דור א' וכניסה של עובדים חדשים לא מנוסים שעולים למעסיק הפרטי הרבה פחות. סדרת תאונות קטלניות מובילה לסערה ציבורית שבסיומה מחליטה המדינה להלאים את הפיקוח על שירותי הבטיחות בנמל. זה בדיוק מה שקרה ברכבות באנגליה. זהו מהלך שיגרום להוצאות אדירות של כספי ציבור שהיו יכולות להיחסך.

אינני טוען שבנמלי חיפה ואשדוד לא קיימות תופעות פסולות כנפוטיזם ודאגה למקורבים לוועד, או התנהלות כוחנית של בכירים. אך אלו תופעות שיש בידי מדינת ישראל את הכלים לטפל בהן מבלי להשמיץ ציבור עובדים שלם ולנהל על גבו מאבק לשבירת השרידים האחרונים של עבודה מאורגנת בישראל. לטעמי ניתן ואף רצוי לדרוש מוועד עובדי הנמל להפגין סולידריות גדולה יותר עם ציבור העובדים המוחלש בישראל ולא להישאר מסוגרים בתוך עצמם. אינני חושב שאלון חסן הוא לך ולנסה הישראלי, אך הוא גם לא אל קאפונה; הצגתו ככזה ואת ציבור העובדים שאותו הוא מייצג כמשפחת פשע הוא עוול וכתם גדול בהיסטוריה של שוק העבודה הישראלי.

יוסי אדרי הוא סטודנט לתואר שני בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב

לקריאה נוספת:

אשדוד על הכוונת של בנט | מאיר עמור

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. י.א

    בכך ש"שיח הציבורי בישראל שלעיתונים הכלכליים יש חלק נכבד בייצורו, אין זה יאה שפועלי צווארון כחול ישתכרו משכורות מכובדות, ההולמות את הניסיון הרב ואת העבודה הקשה והמסוכנת שהם מבצעים. בו בזמן, שכר של עשרות-אלפי שקלים למגיש חדשות כמו שהיה עד לא מזמן השר לפיד הוא לגיטימי וסביר."

    מעבר לגזענות או ההתנשאות על עובדי צוארון כחול, ניתן לאתר עמדה לפי אם מנהל\כוכב\מקצוען צוארון-לבן\דיקרטור\הבן-של זוכה לשכר עתק אזי מדובר ב"כוחות השוק" ולכן זה כשר. לעומת זאת אם מדובר בתנאים שהושגו ע"י התאגדות עובדים, זה לא כשר.

  2. נמרוד

    התיאור מדוייק והתופעה רק הולכת ומחמירה ככל שה"מאבק" בנמלים ממשיך. זה הולך ונראה יותר ויותר כמו בדיחה, אבל הבדיחה על חשבוננו.
    תודה יוסי!

  3. איתמר בן דוד

    מצד אחד צריך לראות שבמדינה הנשלטת על ידי ביבי לאמוחקים כל סממן של העבודה המאורגנת, מצד שני אין ספק שוועדי העובדים (ולא רק של הנמלים) הם גזלני כספים הפוגעים בשאר הציבור לא פחות מהטייקונים, צה"ל והמנגנון הציבורי המנופח והבלתי יעיל בעליל. השיח המתלהם הוא דוחה בעיני, אבל אני שואל מי הצד התוקף ומי הצד המותקף. לדעתי בראייה לאורך שנים אזרחי המדינה הותקפו על ידי הוועדים ולכן יש מקום שנבחרי הציבור יילחמו את מלחמתם, לצד המלחמה בטייקונים והריכוזיות במשק ולצד ייעול המנגנון הציבורי וצה"ל.אפשר לתהות, למה לא בחרו להתחיל בחברת החשמל (הקצת יותר לבנבנים תדמיתית)? אבל אני קצת פחות נוהה אחרי השיח העדתי, למרות שכנראה הוא עדיין חלק מן המשחק. מכל מקום אין ספק שראשי העובדים בנמלים מתנהגים כמו שני בבונים שהקימו מדינה בתוך מדינה, ושאין להם שום סולידריות עם אף עובד/ת זולת הבן דוד שלהם שעובד גם כן בנמל.

    1. עדי בן יעקב

      זה השמצה שאתה חוזר על השקרים שמפיצים נגדם. הרי אתה לא מציע אחטרנטיבה של עבודה מאורגנת עם שכר ראלי(והשכר שם לא גבוהה כמו שהפוסט מסביר בכזאת אלגנטיות שאתה מתעלם ממנה) אלא האלטרנטיבה שאתה מציע להם היא להיות כמו איתמר אלון עבדי קבלן בשכר מינמום ללא כל אופק תעסקותי. ההתקפה עליהם יא בכדי שאפשר יהיה להפכם לעבדים. שעובדים בישראל יהיו מאורגנים הבעיות שאתה מתיחס אליהן "נפוטיזם" יפתרו מאליהן. במצב התעסוקתי היום? ברור שיהיה לחץ להעסיק בני משפחה במיוחד שזה טבעי אנשים מרוצים ממקום עבודה תמיד רצו בני משחתם. במכרות של אנגליה אף אחד לא אמר נאפוטיזם זה שמור לשופטי בית המשפט העליון שילדיהם התמחו בעבר אחד אצל השני.
      אגב שממנים דובר צהל שרשרת של טנק אדם עילג ולא חכם רק בגלל שהוא ניצח בתחרות החפת זחל בג'וליס אתה לא חושב שזה על חשבון מדינת ישראל ואחר כך שמחליף אותו אדם שסיונו בתקשורת מסתכם בכך שהניח 20 אלף מוקשים ובנה גדרות והוא מקבל פנסיה של שני מליון דולאר? זה לא על חשבונך ואתה לא חושב שצריך ךהתחיל איתו וזה גרוע מנפוטיזם…

    2. דן וקסלר

      "מתנהגים כמו שני בבונים" – בבון אתה שכותב בשפת בבונים ורואה את עצמו נאור. הערס הבבון הזה, הוא בדיוק מה שהכותב מנסה להראות שהמיתוג של המזרחי בתוך המאבק הוא חלק מהטקטיקה של בנט ושות'

      "לצד המלחמה בטייקונים" – זה השקר הכי גדול שאפשר להאמין בו. אין מלחמה בשום טייקון!
      הרעיון בהפרטה הוא ליצור עוד טייקון שייקח על עצמו גם את הנמלים – כי מה אתה חושב שיקרה? הפרטה של הנמלים תהיה לקואופרטיב שוויוני שמחלק את הדיבידנטים לציבור או לציבור העובדים?
      ברור שלא – זה ייצור עוד טייקון גדול ומסריח שירכב על הגב של הציבור, של העובדים ישלם משכורות ויבריח כספים למקלטי מס! בהצלחה להילחם בזה.

      ואולי זה מה שחסר במאמר – הרי המאבק בארגון העובדים (שכן הוא לא נקי כפיים כמובן) בסופו של דבר יביא לנו את אותה אלטרנטיבה של הפרטת שירות ציבורי לידיים פרטיות. את האלטרנטיבה הזו אנחנו לועסים יום יום בשירות גרוע ברווחים של מליונים לכיסים פרטיים בעוד כסף ציבורי שנעלם.

      בנט ולפיד עושים בחכמה בדרכם להפריט את המדינה לדעת בסגנון ניאו ליבראלי מהוקצע, הם משתמשים ברטוריקה הישנה של הפרד ומשול. מוציאים את הציבור שנדפק מהמדיניות הניאו ליבראלית נגד האפשרות היחידה עדיין להתמודד מולו – איגוד עובדים (ושוב ברור שעובדי הנמל סולידארים רק עם עצמם).

      ולסיום "הציבור הותקף על ידי" – על זה בדיוק הכותב מדבר, מיתוג המאבק כמלחמה של אזרחים באויב עובדי הנמלים. אז מסתבר שלא הבנת מילה ממה שקראת!

    3. אודי מנור

      מותר לומר הכל אבל אם במסגרת השיח נוקבים בטענה כמותית כדאי שיהיה לה גיבוי. והטענה שהועדים פוגעים לא פחות מהטייקונים היא חסרת שחר מבחינה כמותית.

  4. יריב מ

    טור מעולה. ובגלל שאכן יש גם חוליים בוועדים של תשתיות מונופוליסטיות בסדר גודל לאומי, רצוי לאזן את כוחם לא בשבירתם או הכפפתם להנהלה, אלא בהכפפתם לגוף יציג, דמוקרטי ורחב של ועדי עובדים, שייאשר שביתות ויישקלל וייאזן בין הזכות לשבות, האינטרס הציבורי וכו'. גם פירות השביתה של הוועדים המונופוליסטים צריכים לחול לא רק עליהם אלא על המגזר הציבור, כמי שנתברכו בכוח מיוחד [שגם פוגע בציבור] שלפחות יעילו לציבור בהפעלת כוחם, לפחות בשביתות שחיקת שכר הנוגעות לכלל הציבור.
    חוץ מזה באמת אחלה טור, כולל הניתוח האתני המדוייק.

  5. עמית

    ״לרסק״, ״לפרק״ ו״לשבור״ זו לא רטוריקה צבאית אלא זו רטוריקה של קבלני שיפוץ. זה בדיוק המסר שבנט מעוניין להעביר – ״באתי לתקן את הרקוב״.

    הבעיה בשכר של עובדי הנמלים לא קשור רק לשכר הנתבים – שמשתכרים בסכומים לא נתפסים על הדעת על חשבון הקופה הציבורית, ושכרם נע בין 60-70 אלף ש״ח בחודש (!!!!) בנמל חיפה, יותר ממשכורתם של 3 רופאים שעובדים בבתי חולים ציבוריים גם יחד (!!) . גם עובדי נמלים שאינם נתבים משתכרים ברמות שכר של החלק העליון של העשירון העליון, ורמות שכר של מעל ל40 אלף שקלים זה משהן נפוץ אצלם. כמובן שגם החלוקה הפנימית של השכר בתוך הנמלים היא לא שיוויונית ומי שחזק ומקורב יותר לצלחת מקבל יותר, וזו עוד סיבה לטפל בשחיתות העצומה הזו שנעשת על חשבון משלם המיסים.

    העלות האמיתית של התנהלות וועדי הנמלים למדינה היא לא רק הוצאות השכר העצומות, אלא גם העובדה ששכרון הכוח שלהם גורמים לנמלים לתפקד באופן גרוע. בהשוואה לנמלים אחרים בעולם הזמן שלוקח לספינות לפרוק את תכלותן בנמלי ישראל הוא גבוהה בהרבה, מה שמעלה את עלות ומשך ההובלה, מה שבהתאם מעלה את המחיר לצרכן של כל המוצרים המיובאים. כולנו משלמים את החשבון על חוסר התפקוד של הנמלים.

    1. עמית

      וכמובן שעל אף כל זה חברות הנמל הן חברות רווחיות – מדובר במונופולים ממשלתיים שהשוק שבוי בידיהם. הם מגלגלים את עלויות החוסר תפקוד שלהם על היבואנים שבתורם מגלגלים את העלויות האלה על כולנו.

    2. ג. אביבי

      המספרים שאתה מציג הם אולי מספרי המקסימום – האמת כרגיל שונה. ע"פ מה שהתפרסם בתקשורת, שכר חדשי ממוצע של מפעיל בנמלים (מרוויחים הרבה יותר מן המנהלנים) נע בין 36 אלף ל 38 אלף שח (אילת – אשדוד – חיפה). כלומר משכורות זהות לאלה של עובד הייטק עם 10 – 15 שנות ותק. עובדי הייטק מגיעים למשכורות האלה ללא תוספת סיכון ותוספת משמרות שמקבלים עובדי הנמל כחוק.
      לגבי אי-השוויון שגילית בנמלים – איפה זה לא כך? אצל הרופאים בבתי חולים? בקרב עובדי ההייטק? הצחקת אותנו. אז בשם אי השוויון והקרבה לצלחת של מעטים אתה מציע להעניש את כל העובדים? הגיון נפסד.
      "….אלא גם העובדה ששכרון הכוח שלהם גורמים לנמלים לתפקד באופן גרוע." – איך "גילית" שיש להם שכרון כוח? בדקת אותם עם 'ינשוף (גלאי אלכוהול) אישיותי' של משטרת ישראל? או את אחוז האלכוהול באישיותם? מי קבע ששכרון כוח גורם לאי יעילות? כרגיל, אוסף של טיעונים נבובים חסרי הקשר של מתלהם מגויס.
      אם שכרון כוח נמדד על פי כמות וימי השביתות של העובדים, הרי שבשנים האחרונות לא היו כמעט שביתות בנמלים. לעומתם, רופאי ישראל עם הועד החזק שלהם השבית מחלקות רבות בבתי החולים, במהלך 2011 למשך ימים רבים בכל הארץ, בגיבוי מלא של התקשורת האשכנזית של ישראל. אין ספק שהשביתה הזאת פגעה באיכות חייהם של רבים מאוד ואולי גם קיצרה את חייהם של מי שזקוקים לסיוע הרפואי בבתי החולים. אבל מה לעשות, רוב הרופאים הם מהגזע הנכון, ועל אף ששביתות בנמלים לא ממיתות, הן נעשות (כשהן אכן מתרחשות) ע"י עובדים שרובם מן השבט הלא אשכנזי.
      כאמור ברברת גזענית ומתחסדת שהמניע שלה הוא שימור הכוח של האליטות הלבנות.

      1. עמית

        39 אלף ש״ח זה משכורת שרוב מוחץ מאנשי ההייטק יכולים רק לחלום עליה, גם אחרי 10-15 שנות ניסיון. אתה מוזמן להסתכל בטבלת המשכורות, אפילו עובדים עם התמחויות ספציפיות שדורשות שנים של לימודים ברמה הגבוהה ביותר ולמעלה מ6 שנות ניסיון עבודה במקצוע עדיין לא מקבלים שכר שקרוב לזה. אפילו בהייטק אלה רמות שכר של מנכ״לים וסמנכ״לים בלבד. העובדה שזו -המשכורת הממוצעת- עבור מפעילים בנמלים זה לא פחות ממגוחך. אם היה מדובר בכסף פרטי אז ניחא, לבריאות שיהיה להם. אבל מדובר בכסף שבא על חשבון משלם המיסים והקופה הציבורית ונסחט ממנה בדרכים מפוקפוקת, על חשבון דברים אחרים.
        http://www.alljobs.co.il/SalarySurvey.aspx
        כן יש שביתות בנמלים כל הזמן, פשוט לא שביתות רישמיות. אפילו בחודשים האחרונים הייתה ״שביתה איטלקית״ שכזו. על כל פנים וועדי עובדים חלשים הם אלה שצריכים שביתות כוללות, וועדי עובדים חזקים הם אלה שנכנעים לתנאיהם עוד לפני שהם מתחילים שביתה כי יודעים שהנזק מכך יהיה גדול מדי.
        כדי למדוד את שכרון הכוח של וועדי הנמלים לא צריך ״ינשוף״, אפשר פשוט לקרוא את דבריהם של העומדים בראשם.
        http://www.haaretz.co.il/news/investigations/1.1532078

        1. ג. אביבי

          "כן יש שביתות בנמלים כל הזמן, פשוט לא שביתות רישמיות. אפילו בחודשים האחרונים הייתה ״שביתה איטלקית״ שכזו." –
          ה"כל הזמן" שלך הוא פרי דמיון של אדם מוסת (אלא אם אתה נמצא שם 24 שעות ביממה ועוקב מקרוב אחר כל עובד ועובד). "השביתות האיטלקיות" שאתה מדבר עליהן לא מנעו הגדלת הרווח הנקי של הנמלים פי 2 ויותר. (הרווח הנקי ב 2012 הגיע 218 מילוני ₪.
          באשר ל"שיכרון הכוח":
          אתה מסתמך על כתבה גזענית של העיתון לאנשים החושבים שהם נאורים. אבל הכתבה הזאת מלאה הסתות והשמצות שבסיכומה לא יכלה להוכיח כי נעשה מעשה לא כשר ע"י יו"ר ועד העובדים. הכתבה משתמשת בביתו של חסן כהוכחה להיותו מנהיג שלילי – דבר מופרך שיכול לנבוע רק ממניעים של שנאה פתולוגית. כדי לחזק את השנאה כלפיו מציין הכתב על חסן, כי הוא " מתקשה לזהות בעומד מולו מנהיג פועלים ארצישראלי" – אמירה גזענית של כתב עלוב שכל ורקוב מוסר.
          "39 אלף ש״ח [איך 36 – 38 נהיו ל 39?] זה משכורת שרוב מוחץ מאנשי ההייטק יכולים רק לחלום עליה, גם אחרי 10-15 שנות ניסיון." – זה נכון למפעלי הייטק בפריפריה, לגבי המרכז זה שטויות.
          באשר לשכר עובדי הייטק על פי המקור: צריך להבין את הכתוב לפני שקופצים עם מסקנות. ברוב הענפים האקדמאים שמופיעים שם המשרות אינן הייטק. המספרים הרלוונטיים הם אלה המופיעים בעמודה "ניהולי / בכיר" (למשל כמעט כל מהנדסי חומרה , RF, תכן chip, תכן ASIC או FPGA -משרות הייטק – שעובדים מעל 10 – 15 שנה נחשבים לבכירים). לזאת תוסיף שעות נוספות ובונוסים, משכורת י"ג (בחלק מהמקומות), ורכב חברה ותגיע לשכר ממוצע של מפעיל ותיק בנמלים. גם אם נסתפק בספים העליונים המתאימים למי שעברו בהרבה את ה"6 שנים" של העמודה "+ 6", ונוסיף את מה שציינתי נגיע למסקנה דומה. מה שבכל זאת מוריד את שכר עובדי הייטק בענפים מסוימים הוא ירידת הביקוש למקצוע ספציפי, כגון תכנתים שהתמחו בתוכנה מיושנת יחסית. אחרי המשבר של 2008 – 2009 השכר הממוצע בהייטק אכן ירד והגיע למה שציינתי.
          בנוסף, ע"פ הכתבה, בנמלים ישנה שכבה מצומצמת של עובדים בעלי ותק רב שבקרוב ייצאו לפנסיה ובכך יורידו באופן משמעותי את השכר הממוצע (שמגיע היום ל 36 – 38 אלף ₪). משכורות המפעילים ללא הבונוסים ושאר התוספות החוקיות נמוכות בהרבה.
          " … אם היה מדובר בכסף פרטי אז ניחא, לבריאות שיהיה להם. אבל מדובר בכסף שבא על חשבון משלם המיסים …על חשבון דברים אחרים." – תסתכל על התמורה שהם מביאים לקופת האוצר של מדינת ישראל למרות המשכורות – זה העיקר. עובדת היותם מקבלי שכר ממדינת ישראל ולא מידיים פרטיות איננה רלוונטית. מעסיק פרטי שירצה להגיע לרווחים כאלה ישלם שכר לפחות באותה רמה.

    3. אריק

      עמית יקירי..
      חבל שאתה ניזון משמועות ומכל מיני כותבים המונעים מאינטרסים
      לא מובנים!
      ההפך ממה שרשמת הוא הנכון, הנמלים בישראל הם המובילים בעולם!! רק לאחרונה נמל חיפה קיבל מיקום מרשים ביותר מ OECD שלהם בטוח אין שום אינטרס!! מקום רביעי בעולם וראשון במזרח התיכון אז להגיד שלא עובדים שם!! או אין תפוקות וכאלה זו שטות גמורה!! ובקשר לשכר הכל מכוון לעובדי דור א שחלקם הגדול בסיום הקדנציה ולא לשכוח שכמעט חמישים אחוז חוזר למדינה ככה שגם זה סוג של שקר
      אני עובד דור ב שנקרא גם סוג ז!! ביטוח לאומי משלים לי הכנסה לבסיס כל חודש!!
      כל השכר שלי הוא בעצם פרמיה והסכומים הנקובים שם הכל דימיון ושקר אחד גס!
      השכר הממוצע במשק הוא שמונה וחצי אלף ש״ח שאותו אני עובר רק אם אני ישן בנמל!! ואני יושן שם כי שנינו יודעים שאין ברירה!! יש לך את המייל שלי ואם תרצה כל הוכחה השלח לך בכיף

  6. איציק

    לא להתחיל בחשיפה והעמדה לדין של האחראים לחטיפת ילדי תימן וניסויי הגזזת? במי שהתעשר מזה, ובמי עוזר להסתיר אותם עד היום?

  7. עמית א

    פועלים שחורים מאורגנים שמרוויחים בכבוד לא באים בטוב לכאלה שלא עבדו עבודת כפיים יום בחיהם, הם התרגלו לפריירים שמאויימים בפיטורים בכל פעם שהם יפתחו את הפה .
    חבל שלהפוך צבא לכלב שמירה או יותר נכון כלב עבודה לא מדליק אור אדום לציבור בישראל.
    בלי קשר נהנתי מאוד לקרוא ושאפו לכותב החכם.

  8. יוסי ברנע

    נתב הוא כמו רב חובל של מטוס. נניח. אבל מתברר שמקבלים שכר גם על תורנות בבית. אולי גם הטייסים. נניח. אבל מה לגבי פקידות שמקבלות 22 אלף ש"ח? היכן עוד מקבלות פקידות שכר כזה? ומה לגבי קרבת המשפחה בין העובדים? ומה לגבי הפסד 5 מילארד בשנה בשל התפוקות הנמוכות ובהשוואה למקובל בנמלי אירופה?
    אז הצעה למצדדי: הסוציאל דמוקרטיה, השוויון והשיתוף. עןובדי הנמל יקנו אותו,אולי יתארגנו מתוך שיתוף, ויאפשרו ליזמים פרטיים להתחרות בהם בנמלים חדשים.לא מספיק הוגן?

  9. מאיר עמור

    ליוסי אדרי, תודה על מאמר, מדהים, נהיר ורהוט. "אויבי העם מהנמל" הוא מאמר שיהפוך לאבן פינה. קשה להוסיף למאמר הזה תובנות. זהו מאמר מלא בניתוח עינייני ובעל בראייה מקיפה. העושר הלשוני ועושר התובנות הפוליטיות מבהיר היטב את עומק האסון שבו נמצאת החברה הישראלית ובעיקר המזרחים/ת. עוד דמוקרטיה פוליטית בישראל פירושה הרבה יותר דמוקרטיזציה של הכלכלה הישראלית. לא יותר ריכוז והפרטה אלא יותר דמוקרטיה ושיתופיות של העובדים/ת. אלה הם התנאים להבראה ולחיסול השחיתות.

  10. מאיר עמור

    נאיביות והיתממות

    את הפוסט הזה (למטה) כתבתי כתגובה לדברים שנאמרו על המאמר שלי ב"העוקץ". יומיים אחר כך הופיע מאמר, מדהים, נהיר ורהוט של יוסי אדרי על "אויבי העם מהנמל". קשה להוסיף למאמר הזה תובנות. כי המאמר של יוסי אדרי מלא בניתוח עינייני ובראייה מקיפה. היום קיבלתי את הקישור לדברים שנשאה בכנסת, חברת הכנסת אורלי לוי. בעבר כבר כתבתי על העוצמה החיונית, היושר האינטלקטואלי, והיכולת של אמפטיה אנושית הנובעים מחברת הכנסת לוי. כל שיש לי להוסיף עכשו הוא את ההערכה המלאה וההסכמה שלי לדבריה. יחד עם זאת, הייתי מגדיר את חברת הכנסת לוי כנאיבית (תמימה) פוליטית. היא פונה, בסיכומו של נאום חשוב ומדהים, עם תובנות ורגישות אנושית, היא פונה אל "הרצון הטוב" של ההון והשלטון בישראל. היא פונה בתחינה ובבקשה כי הים יסייעו לילדים בישראל, לחלשים ולעניים. היא מציגה את העוול המתרחש בפריפריה ומבקשת תרופה מהגורמים של העוול. על בסיס הניגוד העמוק הזה שבין ראיית העוול וההצעה הבלתי רלוונטית לפתרונו, מצאתי לנכון לפרסם את הפוסט שלי פעם נוספת. כמובן שיש הבדל בין נאיביות (תמימות) והיתממות. חברת הכנסת אורלי לוי אינה מיתממת: היא רואה את הקשיים האמיתיים ואת מקורם. לעומתה ישנם רבים המיתממים, בינהם מגיבים לא מעטים ב"העוקץ" כמו למשל "עמית". עמית מעלה טענות שיש להן בסיס אך ההקשר שלהם לוקה בחסר. כמובן שאפשר היה לייעל את הנמלים אך על מנת לייעל את הנמלים צריך יותר דמוקרטיה פוליטית והרבה יותר דמוקרטיה אזרחית ממה שהוא או נציגי ההון והשלטון בישראל מוכנים לותר. הברית של ההון והשלטון בארץ, הברית שבין הניאו-אשכנזים הישראלים בסגנון נתניהו, כץ, בנט ולפיד, דוחפות את החברה הישראלית ליתר אלימות חברתית. כל שנותר לעבודה המאורגנת היא להיאבק על עצם קיומה. ההחרפה בתגובות נובעת מהאלימות המוסדית והמימסדית. לא להיפך. הניאו-אשכנזים מתנגדים ליתר דמוקרטיה משום שיותר דמוקרטיה בישראל מתפרשת באופן ישיר, ליותר כוח למזרחים ומזרחיות, למוחלשים ולמוחלשות של החברה הישראלית. עמית ודומיו לעולם לא יתמקדו בגורמים לעוול החברתי בישראל. הגורמים הללו הם אלימים. הם ההון והשלטון הישראלי. למקום זה הביקורת של עמית ודומיו לעולם לא תגיע.

    הנה הפוסט פעם נוספת.

    אלימות ההון והשלטון בישראל כופה עצמה על התרבות הישראלית. אלימות ההון והשלטון בישראל אונסת את התרבות הישראלית. ישראלים/ת למדו, על בשרם, דרך חשבון הבנק שלהם, בחינוך שילדיהם קיבלו, בגורל האכזר שפקד את הוריהם בזקנתם, בקור הרוח המדכא של המערכת הכלכלית, ישראלים/ת למדו, עד כמה אכזרית וחסרת לב היא אלימותם של ההון והשלטון בישראל. המועדפים, המחוברים, המרושתים, בעלי הקומבינות, יוצאים כשידם על העליונה. כמעט בכל מפגש עם החוק הם מצליחים לעקוף את החוק. בישראל החוק נאכף בעיקר על החלשים. החזקים תמיד הצליחו ומצליחים לעקוף את החוק. אין שום ספק כי בישראל יש חוק לחלש וחוק לחזק. אין שום ספק כי בישראל יש חוק נפרד לעני. אין שום ספק כי בישראל יש חוק נפרד לעשיר. את כל זאת יודע/ת כל ישראלי/ת. זהו ידע שהפך למובן מאליו. אין ברירה אלא להבינו. הוא מוצג בכל שידור חדשות וסיפורי עלילות "השקשוקה" השונים בישראל. לומדים אותו היום כבר בכיתה א'. עשירים ובעלי שררה כופים את רצונם באמצעות הכסף, החוק והמשטרה. הם מסתדרים. עניים וחלשים לומדים זאת בדרך קשה. חסרי המשאבים נותרים להיאבק על פירורים בינם לבין עצמם (על דירה, על חניה, על שקט, על סדר וניקיון, על יחס הוגן). שם, בכל האירועים הללו, מוצאים גם את האלימות הפיזית. אלימות מיוזעת. אלימות צעקנית. אלימות. עכשו לפוליטיקה של שחיתות בעבודה המאורגנת. אירגוני העובדים בעבודה המאורגנת בישראל יודעים כי ההון והממשלה אורבים להם בכל פינה. עובדים מאורגנים יודעים כי הם בסכנה הכחדה. הם יודעים כי הם מין הולך ונעלם. נכחד. על כן הם מנכסים לעצמם את המשאב עליו הם מופקדים באובססיה. פעולת הניכוס הזו היא פעולה אלימה. יש בה גם אלמנטים של שחיתות. אין בכך כל ספק. כאשר כל כך הרבה – החיים שלך ושל ילדיך והפרנסה – תלויים באירגון העבודה אליו אתה שייך, והסביבה בה אתה שרוי אלימה וחמסנית, את/ה הופך דומה לסביבה. את/ה מגיב ומתנהג בחמסנות. זוהי אלימותם של אלה אשר גבם אל הקיר. איזה שחיתות זוהתה בשביתת המורות והמורים? כלום. מה שקוראים שחיתות ונפוטיזם ושאר הדברים שכנראה קיימים באירגוני העבודה כמו הנמלים וחברת חשמל, הם ביטויים של גופים הנאבקים על קיומם במציאות אלימה. בכל מלחמה יש כאלה שעושים כסף. מלחמה מספקת גם אפשרויות. אין ספק שיש שחיתות. יש אלימות. ויש ניצול הזדמנות. כל עוד ההון והשלטון בישראל קובעים את המציאות באופן בלעדי ובלבדי סביר להניח שהתגובות תהיינה אלימות עם אלמנטים של שחיתות. רק ביזור של הכוח והכפפת ההון והשלטון לחוקים באופן דמוקרטי עשוי להפחית את אלמנט ניצול ההזדמנות והאלימות שניתן לקושש במסגרת העבודה המאורגנת.
    שאלת הסדר הטוב של העבודה המאורגנת מציגה עצמה כנאיבית אך ברור לכל כי היא היתממות במקרה הטוב. על המקרה הרע אין צורך להרחיב את הדיבור.

  11. יחיאל

    יוסי אדרי מבחינתי אתה יכול ללכת לדוקטורט מבחנתי עברת את התואר השני

    1. יוסי א.

      שמח שנהנית לקרוא, אתה מוזמן לשתף גם 🙂

  12. חן

    אני חושב שפיספסת לחלוטין את העניין בתהליך הזה. לדבר על המשכורות ועל המוצא של הועדים זה רק הכלי הרטורי-פופוליסטי, לא מעניין בכלל. העניין הוא שכרגע המדינה מוחזקת כבת ערובה על ידי עבריינים. אין להם שום עניין בסולידריות או ערכים של עבודה. בנמל אשדוד, אם אתה עובד קבלן, כמו רוב העובדים בנמל, אתה לא יכול להכנס למועדון של העובדים כדי לקנות אוכל במחיר זול. אתה לא יכול להכנס בשעות מסויימות לחדר אוכל. אתה נרדף על ידי הביטחון. וכל מילה לא במקום לעובד נמל יכולה לגרום לכך שישעו אותך מהנמל, או שתורחק לחלוטין, ותאבד את הפרנסה שלך. בגלל שלועד עצמו יש כוח כמעט אבסולוטי. והדבר היחיד שאכפת להם זה מהכוח הזה. לדעתי הפוסט הזה הוא דוגמה מובהקת לסינדרם שטוקהולם. של אנשים שבאמת מעריצים את הפושעים שמחזיקים אותם כבני ערובה.

  13. יעל

    העובדה שועדי העובדים של הנמל מנצלים את כוחם לרעה היא שמשחקת בסופו של דבר לידי מי שמנסה לשבור את ארגוני העובדים. כשהדרישה של הנתבים היא לקבל שכר מלא ופרמיה מלאה בעד עבודה שהם לא עושים ומשמרת שהם לא נוכחים בה ומתעקשים על כך, זו בדיוק התחמושת של מי שמבקש לפרק את ארגוני העובדים כי זו דרישה לא לגיטימית. ההסתדרות צריכה להתחיל להגן על מי שבאמת זקוק לה ולא על המושחתים שמנצלים את כוחה.

  14. שרלי

    השיח האלים הזה הוא רק נחלת חברי כנסת אשכנזים או שפיספסתי משהו ולבנט יש סבתא עירקית?

    1. דרור BDS

      השיח הזה הוא גם של מאיר כהן ומיקי לוי (יש עתיד), וראה תגובותיי כאן
      http://hanizu.wordpress.com/2013/05/19/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99/

      השיח הזה – לנתץ, לשטח, לחסל, לצרוב בתודעה, לרסק, לפרק, לשבור, להדביר – הוא השיח של פושעי המלחמה שאול מופז ועמיר פרץ, של אלי ישי, של דני דנון ומירי רגב, ושל משה קצב שעמד על המרפסת וקרא בדם ואש את רבין נגרש.

  15. אריק

    שבת שלום לכולם!!
    אני באמת לא מבין מאיפה הנתונים שלכם שהנמלים בישראל לא יעילים!!
    רק לפני שבוע פרסם ה OECD גוף חיצוני ללא שום אינטרסים…
    שנמל חיפה הוא הרביעי ביכולתו בעולם!!!
    ונמלי ישראל הטובים במזרח התיכון!!
    אז תמשיכו לאכול בלופים…
    אני עובד דור ב שנקרא גם עובד סוג ז!!
    מקבל השלמת הכנסה מביטוח לאומי כל חודש!!!
    רוב מרכיבי השכר שלי הם הפרמיה שלי..
    השכר הממוצע במשק הוא שמונה וחצי…
    בשביל לעבור אותו אני ישן בנמל עובד עבודות ברמות סיכון הכי גבוהות שקימות!!
    רק חברת ביטוח אחת הסכימה לבטח אותי וזה גם בתנאים מקבילים!!
    אז לכל מי שיש ספק וחצי ספק לאמינותם של השרים שלכם שעושים אליכם עוד סיבוב
    בשביל חבריים המיליונרים….אני כאן מוכן לשלוח לכם כל הוכחה שתחפצו בא שבת שלום

  16. אוסנת

    כל הכבוד למאמר יוצא דופן על העובדים השחורים מהנמל בנט לא שם לב למשכורות הגבוהות של חברי הכנסת ולתנאים שהם מקבלים.
    עובדי הנמל מרויחים את המשכורות האלה ביושר ובעמל כפיים מה חברי הכנסת עושים? מנסים להרוג את האזרחים לאט לאט וכואב.
    כמו כן לפיד , כל אלה שבחרו בו או בבנט שיבלעו טוב את מה שהם עשו.
    אחר כך מתפלאים למה יש שינאת חינם.
    לגבי ועדי העובדים במיוחד בנמלים (אשדוד) כל הכבוד על הלחימה למען העובדים הפשוטים שלהם אין כי להשפיע או שישמעו את קולם ועד חזק שמייצג יופי את העובדים והפועלים שבלעדיהם הרווחים לא יגיעו מעצמם.
    כל זה ואנחנו לא עובדי נמל .
    בנט חבל שהעיניים שלך על מקום שמספק כל כל הקבה מקומות עבודה.

  17. מאיר עמור

    בתגובה לכל אלה הרואים את "המעמדיות" יותר מאשר כל דבר אחר. הנה קישור למאמר שרק התפרסם. אפשר לענות לי גם על הקיר בפייסבוק. תודה.

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602668,00.html

    מאמר כלכלי המביא מצב נתונים מדהים של עושק, ניצול, דיכוי, שיסוי חברתי ואפליה חוקית. לאחר הבנת הנתונים הללו תמיד צריך לשאול את השאלה היחידה שחשובה ליהודים-ישראלים. הנה השאלה: האם הבן של העשיר הישראלי והבן של העני הישראלי משרתים באותה מסירות בצבא ההגנה לישראל?

    ברור לגמרי שעל פי נתונים של הכלכלה הישראלית, הם לא באותו מקום.
    ברור לגמרי כי על פי החוקים הישראליים, לכל אחד מהם יש מערכת חוקים אחרת. חוק לעשיר. חוק לעני.
    ברור לגמרי שעל פי רמת החיים וסיכויי החיים הישראליים, אין הם חיים את אותם חיים.
    ברור לגמרי שעל פי מערכת החינוך הממלכתית הישראלית, אין הם שותפים באותה מערכת חינוך.
    ברור לגמרי שעל פי כל מדד הגיוני על פיו נמדדת החברה הישראלית, הם סוגים שונים לגמרי של אנשים.

    אם כל מה שרשום לעיל נכון, אפילו ב"אופן כללי" מדוע מישהו או מישהי יכולים לחשוב שהם משרתים באותה מסירות את החברה שלהם?

    החברה שבה המדינה על פי חוקיה מרוששת את האחד עד לעפר ולפחי האשפה ומעשירה את השני עד לאוורסט ולמנעמי החיים?

    האם מישהו/מישהי מוכנים לענות לי לשאלה הזו?

  18. פריץ היקה הצפונבוני

    בויכוח על עניים מול טייקונים ומנצלים ,עובדי נמל אשדוד לכל הדעות אינם מן העניים ואין עיני צרה בהם. חובת הועד שלהם ליצגם ולהאבק שיקבלו את התנאים המיטביים. אבל השאלה באיזו מידה ה,,ועדים החזקים" שועדי הנמלים נמנים עליהם גם ערים לחובתם לסולידריות אם העובדים המוחלשים ונתנים כתף למאבק על זכותם של כל העובדים לאירגון,לתנאי עבודה הוגנים ולבטחון תעסוקתי. וכאן אני מפקפק .זה ההבדל בין איגוד מקצועי סולדרי ובין גילדות סגורות שמנצלות כוחן לטובת חבריהן בלבד. את זה אויבי הזכות לאירגון עובדים מנצלים להסתה שלהם ולכן הם גם כל-כך פופלריים בקרב ציבורים רבים.

  19. דרור BDS

    "זהו, אי אפשר יותר עם פושעי המלחמה. הגעתי עכשיו הביתה והבנתי שחייבם לעשות מעשה. הם במטבח. בסלון. בחדר אורחים. כל המדינה פושעי מלחמה. הזמנתי מדביר".
    https://www.facebook.com/We.All.With.Palestine

    ב–11 בפברואר השנה, זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת וחמישה שבועות בלבד לפני הקמת הממשלה הנוכחית, חתמה הממשלה היוצאת תחת מעטה כבד של סודיות על הסכם למתן תוספות שכר נדיבות למשרתי הקבע בצה"ל.

    על פי ההסכם שהגיע לידי TheMarker, מגיעות תוספות השכר שיינתנו למשרתי הקבע ב–2013 וב–2014 במקרים רבים עד ל–7.5%. על ההסכם חתומים סגן שר האוצר לשעבר, יצחק כהן, ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי 
והממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, קובי אמסלם. במשרד האוצר סירבו בטענות שונות לבקשת העיתון ביום חמישי לקבל את פרטי ההסכם.
    http://www.haaretz.co.il/1.2029474

  20. מיכאל לינדנבאום

    הייתי מצפה שעובדי הנמלים ישתמשו בעוצמה שלהם ובנחישותם כדי לעזור לעובדי "הוט" הנלחמים על עצם זכותם להתאגד.
    איפוא הסולידריות המעמדית של עובדי הנמל הגיבורים??
    הם שותקים בקשר להוט וההסתדרות שותקת בקשר להוט.מה קורה כאן??