שקט שמערער את תחושת המציאות

זה כאילו פיצחנו איזה קוד שלא היינו אמורות בכלל לדעת עליו. ההחלטה לשים לרגע אחד את המציאות הנוראה של המינים הכבושים והמשועבדים תחתינו ברחוב האנושי. עדות ממיצג "בסבל כולם שווים"
לילך בן דוד

לא ציפיתי שהוא יהיה כל כך קר. בעצם, לא היתה לי שום סיבה שלא לצפות לזה. הלב הקטנטן שבחזה שלו הרי הפסיק לפעום כבר לפני כמה ימים, ומאז מה שנשאר ממנו הספיק לקפוא ולהפשיר כדי למצוא את עצמו כאן בידיים שלי, על הכפפות המגנות שעל הידיים שלי (מעבירים מחלות אומרים עליהם), ניצב בתוך מיצג פוליטי אנושי שכבר לא יעזור לו בכלום. ליטפתי את הראש שלו בעדינות, בציפייה ברורה מאליה לתגובה חיה. לא היתה שום תגובה. שום תזוזה שתעיד שהגוף הזה היה עד לא מזמן מישהו.

למוות יש תכונה כזאת, הוא אף פעם לא מפסיק להפתיע. גם אם חשבתי שהתרגלתי אליו, גם אם כבר ראיתי, החזקתי, הרחתי והתאבלתי על כל כך הרבה יצורים מתים, גם אם כפי שאבא שלי נוהג להזכיר מפעם לפעם, הוא בעצם הדבר היחיד שבטוח, ממש בטוח, גם כשהוא בידיים שלי, קרוב כל כך ללב שלי שעדיין פועם את כל הכאב הזה, הוא עדיין לא מפסיק להפתיע. בסופיות שלו. במוחלטות שלו. בסתירה שלו לכל דבר חי. אבל בעיקר בדברים הקטנים.

אני מברכת על ההפתעות הקטנות האלה. הן העדות היחידה לכך שלא התרגלתי, שאולי אני בכלל לא מסוגלת להתרגל למציאות של מליונים על מליונים על מליונים של בעלי חיים שהאנושות מביאה אל מותם בכל יום, בכל רגע.

אנחנו עומדים בשורות, עם בודדים מקורבנות האנושות בידינו. אבל לי נראה שהדימוי הנכון יותר הוא שרשרת. שרשרת בלתי נתפסת באורכה שנמתחת אלפי שנים לתוך ההיסטוריה של רודנות האדם על בעלי החיים. תרנגולות, חתולים, חולדות, כלבים, עכברים, דגים, בשר, חלב, ביצים, שמפו, מחקר, שעשועים, צעצועי מחמד יפים וגזעיים. אנחנו עומדים בשורות עם בודדים מהם. כמה חוליות בשרשרת אינסופית של סבל ומוות.

מיצג "בסבל כולם שווים", שד' בן ציון בתל אביב 02.06.13. צילום: אלון שרף
מיצג "בסבל כולם שווים", שד' בן ציון בתל אביב 02.06.13. צילום: אלון שרף

יש שקט במוות הזה. שקט שמערער את תחושת המציאות. לכמה רגעים אחד הצמתים העמוסים ביותר בתל אביב שותק כמו פסנתר שבור. המציאות מתאימה את עצמה למיצג, וכמו בחלומות האלה שבהם את לא יודעת אם קמת או שאת עדיין חולמת, המיצג עולה על המציאות, בולע אותה ותופס את מקומה. הוא הרי אמין ממנה בהרבה. הוא חושף את הסוד הפומבי שהיא מנסה להחביא מאחורי הקלעים. בדממה מוחלטת, הוא משמיע את צרחות הכאב והאימה שנבלעות בשקט התעשייתי. מבלי להראות טיפה של דם, הוא מעלה לפני השטח את הנהרות התת-קרקעיים שזורמים מתחת לכל עיר אנושית (ניסיתם לדמיין פעם איך נראה שפך הביוב של בית מטבחיים?).

זה כאילו פיצחנו איזה קוד שלא היינו אמורות בכלל לדעת עליו. ההחלטה לשים לרגע אחד את המציאות הנוראה של המינים הכבושים והמשועבדים תחתינו בתוך הרחוב האנושי, את הבטוח הכי בטוח של המוות שלהם בתוך כל השאלות של החיים שלנו, נראה שההחלטה הזאת מציבה לעיני כל, בעקשנות של עצם בגרון, את השאלה שנראה שאף אחד לא רוצה שישאלו אותו: כדור כחול או כדור אדום? מציאות או אשליה? חיים או מוות?

ראיתם. שמעתם. עכשיו הבחירה בידיכם.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ד

    עם כמה שתעשיית הבשר היא נ ו ר א י ת ושיעבוד המינים הוא באמת מזעזע

    צריך לזכור שלעיתים סבל אחר כל כך קרוב לא נשמע
    גם כשהוא כל כך צועק

    הסבל של העובד הסיני – שהתאבד, כדי לייצר את האייפונים (כנראה גם של המשתתפים במיצג)
    הסבל של העם הפלסטיני – שלא יכול לעמוד בדום ביום הנכבה ולבכות על נופלי הכיבוש – מיצג כזה – ועוד במרכז ת"א אסור!
    הסבל של ילדים שנולדים למציאות בה רעב הוא נתון – לא באפריקה, כאן ממש ממש כאן.
    הסבל של משפחות בדואיות – שמוצאות את הבתים בהם גרו שנים מפורקים ושבורים – 40000 יהיו במצב הזה מאוד בקרוב.

    בסבל לא כולם שווים – יש כאלה שהסבל שלהם קצת פחות שווה.
    בני אדם שהסבל שלהם קצת פחות שווה

    כדי שאנחנו שגרים במרכז ת"א נוכל לעמוד ולומר שבסבל כולם שווים.

    עם כמה שנורא סבל המינים האחרים – פוליטיקה היא עניין של סדרי עדיפויות לשים סבל של מינים אחרים, לפני סבל של בני אדם אחרים הוא בעייתי לעתים.

    הבחירה האם לאכול בשר או לא – היא אישית (ועם כבר, כי התעשייה היא פושעת – לא כי החיות סובלות, כי עם סבל של בני אדם אנחנו בתור בני אדם חיים מצוין יום יום)

    הפוליטי הוא לעמוד ביחד עם הסובל המדוכא, להיאבק איתו – אותו מייצג עם דגלי פלסטין הוא אולי קצת יותר פוליטי…

    1. דרור BDS

      "הבחירה האם לאכול בשר או לא – היא אישית".

      קשקוש מוחלט.
      האם בגלל שהפלסטינים סובלים, או שהסינים סובלים, או שבני אדם בכלל סובלים, אין הצדקה לציין גם את סבלם של שאר בעלי החיים?
      לידיעתך. הבחירה לאכול או לא לאכול בשר היא פוליטית. בגלל תאוות הבשרים נגרמות גם עוולות נוראיות לבני האדם. תאוות הבשרים, כמו גם צריכת מוצרי חלב וביצים, היא חלק מתרבות הצריכה הגורמת לפערים הכלכליים בין בני האדם השונים. בגלל שסינים מהמעמד הגבוה החלו לצרוך עוד ועוד פרות למאכל, החלו במקומות אחרים בעולם לייצר מזון לאותן פרות אומללות וזאת על חשבונם של בני אדם אומללים שאינם יכולים להתחרות במחירי התבואה העולים. כמו כן, תעשיית הבשר מייצרת כ16% מזיהום האוויר התעשייתי.

      במדינה הציונית הפורענות גדולה פי שבעים ושבעה, היות וכאן פרה מספקת כמות חלב פי שניים עד שניים וחצי מבאירופה, וזאת ע"י האבסה וכליאה של הפרות על מנת שאלו ישמינו ויספקו כמות חלב גדולה יותר.

      פחות אכילת פרות משמעותה פחות ילדים רעבים. לא רק באפריקה ובדרום אמריקה, גם כאן במדינה הציונית. אפילו הרב הגאון הראי"ה קוק הראה כי אכילת בשר מביאה למלחמות וכאשר כל בני האדם יסתפקו במזון צמחוני יבוא שלום, וראה חיבורו חזון הצמחונות והשלום.

      מיותר להטיף ללילך בן דוד על סבלם של הפלסטינים. היא מכירה את הנושא לא פחות טוב ממך וממני. מי שרוצח עגלים ופרות סופו שירצח ילדים פלסטינים לצלילי מוסיקה קלאסית.

      1. נטליה

        אבל האין תעשיית המזון כולה היא חלק מתעשיית הצריכה? האין כל מה שאנחנו קונים הוא חלק מתעשיית הצריכה? האין המהפכה החקלאית הרסה מאז "פרצה" מקורות מחייה של מיני בעלי-חיים, וממשיכה (החקלאות) לעשות זאת מדי יום? כלומר, איפה זה נגמר? (גילוי לא נאות – אני טבעונית).

      2. ד

        לא מטיף לילך ולא קשקוש

        הבחירה היא אישית – כי גם הבחירה ללבוש נעליים שמיוצרות בסין או להשתמש במחשב – גורמת לפערים כלכליים. וגם הבחירה לגור במדינת ישראל ולשלם מיסים שממירים את עצמם למכונות הרג שהורגות ילדים ומדכאות מפגינים גם היא בחירה אישית.
        אנחנו חיים עם סתירות וזה בסדר – ועל כן הבחירה היא אישית.
        היא הייתה פוליטית אגב עם היה נעשה חרם מאורגן נגד מקדונלדס – או יצרנית בשר כזו או אחרת.

        ואגב אני לא בא ללמד על כיבוש ממש לא, אף אחד, ולא מכיר את לילך

        אבל יודע שגל הטבעונות ושמירה על חיות "מסכנות" בא לא אחת בד בבד עם פאשיזם ופחות שמירה על המין האנושי
        או כמו שאנשים חכמים ממני הגדירו – טיבעונאצים

        שלצד להיות טבעוניים (ממש כמו לשמוע מוזיקה קלאסית) גם הורגים ילדים

        מה שעצבן אותי אגב ומכאן התגובה – הוא לא המחאה
        אלא הסיסמה – "בסבל כולם שווים" – כי שוב על חיות אפשר לומר את זה, אבל כשתעמוד אחרי ההפצצות בעזה עם תמונות של ילדים מתים ותכתוב "בסבל כולם שווים"- כנראה שתקבל מכות ולא דממה.
        מאוד יכול להיות שמארגני המיצג היו אלו שגם מחו נגד הרג ילדים – הביקורת היא לא אישית נגדם, אלא היא על התופעה של המתרחבת – של טיבעוניזם שבא לא אחת בלי שום אג'נדה פוליטית אלא עבור "החיות המסכנות"
        ועליו כאילו מלבישים אג'נדה חברתית – וזה די קשקוש

      3. דרור BDS

        עדיין לא הבנתי מה פסול מצאת בסיסמה "בסבל כולם שווים".
        אף אחד לא עומד מול מחסום ארז לאחר הפצצה עם שלט "בסבל כולם שווים" (אם כי היו אנשים שעמדו שם עם שלט "בעזה ובשדרות ילדים רוצים לחיות" ואח"כ ציינו בדוחותיהם כי גם החמאס מבצע פשעי מלחמה).
        יש סבל יומיומי, שואה ממש, של פרות המובאות לשחיטה. אותם "טבעונאצים" כפי שאתה מכנה אותם – מגדולי המתנגדים בדורנו – דואגים לפרסם בכל דרך את תמונות הזוועה ולשיר את שירו של ביאליק.

        שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
        אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
        וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
        הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
        אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
        וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
        עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?
        ואיך הגעת למסקנה כי אלו פשיסטים, או ציונים, או איסלמופובים, או אנטישמים, או תומכים ברציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית? ונניח, לצורך הדיון בלבד, כי הם אכן כאלה, ועוד נניח, לצורך הדיון בלבד, כי בסתר ליבם הם זוממים להשמיד את כל המין האנושי על מנת להביא מזור לחיות, האם עצם הטיעון כי אכילת בשר הוא רצח נפגע כהוא זה בגלל זהות הטוען?

        הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
        עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,
        וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
        וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
        דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
        דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –
        וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.
        בשורות הללו אין שום דבר פוליטי. הציונים הם אלו שהכניסו לשיר קונטקסט פוליטי כשהחלו לפרש אותו כזכותנו המוסרית וההיסטורית לבצע טיהור אתני בפלסטין ולהשמיד עם בהילוך איטי. האם ביאליק היה ציונאצי כשבחר לבטא את הכאב על הפוגרום? האם אפשר להאשים אותו בפירוש הציוני לשירו זה?

        וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
        אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
        הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
        יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
        וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
        אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
        וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.
        ונניח כי קיימים (ואכן קיימים) צמחונים וטבעונים אשר אינם מודעים פוליטית. נניח כי לדידם אין שום אג'נדה פוליטית בטבעונות אלא שיקולי מוסר בלבד. האם ראוי לתקוף אותם על צביעותם לכאורה או אולי לעודדם ולהשתמש בנטייתם הטבעית לצדק ולמוסר על מנת להראות להם בדרכי נועם כי הפרשנות למילים אִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! הינה אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִותו של המשטר הציוני מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ, וממילא יבוא יום וישירו יְמֻגַּר-נָא המשטר הציוני לָעַד!

        הטענה כי יש כאלה הסובלים ויש כאלו הסובלים יותר, ומותר סבל האדם מסבל הבהמה תביא אותך בהכרח לטענותיהם של הציונים: למה אתה לא מדבר על הטבח בסוריה? הסורים סובלים יותר מהפלסטינים וכו'. ה"טבעונאצים" הם הקיצוניים המנענעים את העצים על מנת שהטבעונים המתונים יוכלו לאסוף את הפירות ולהגיש אותם בנינוחות לציבור הרחב. כי ללא תמונות הזוועה שפורסמו מהמשחטה הציונית של תנובה אף אחד לא היה טורח לקרוא את התחקירים המקיפים שפורסמו אודות השחיטה והפוגרום של הפרות ממש כשם שללא פרסום תמונות הזוועה של גופות הילדים החרוכות מעזה אף אחד לא היה טורח לקרוא את דוחות ארגון בצלם.

        1. ד

          תראה דרוד,
          אני חושב שהשוני שלנו הוא באופן הניתוח.

          מבחינה מוסרית – אבסולוטית (אם יש דבר כזה – אני מאמין שאין כי הכל בא בקונטקסט, אבל לצורך הדיון) נכון לאכול בשר זה לא מוסרי.

          אבל אני לא דן מוסרית אבסולוטית ולא על שירים של ביאליק.

          אני דן בסוגיה פוליטית – והיא הטבעונות.

          כפעולה אישית – אין לי התנגדות לטבעונות – וכך גם אמרתי בתגובתי הראשונה.

          כסוגיה חברתית פוליטית יש לי בעיה ואני אסביר (למרות שהדיון הזה נהייה די חוזר על עצמו)

          אני רק שוב מזכיר – טבעונות היא לא הבעיה – זה רק שיהיה ברור כי נראה שמשום מה אתה תופס את זה כמקור הבעיה.

          הבעיה טמונה בשימוש בטבעונות.

          טבעונאצים – הם לאו דווקא אלו שמפרסמים את התמונות הקשות של טחינת אפרוחים חיים(אולי גם אבל לאו דווקא הם ספציפית)

          אני מדבר על הזן הליברלי
          זה שהולך ברחוב עם חזה בולט מרגיש מוסרי כזה, ואפילו מתנשא כזה מהנאורות היוצאת ממנו – כי הוא טבעוני. זה שראה את הסרט "הכי טוב שראיתי" בלה בלה של גרי?(ביוטיוב) – והבין את הפשע הנורא שקורה לחיות וזנח את הבשר ועכשיו הוא הולך ומפיץ את התורה.

          והוא גם זה שבאותה נשימה בדיוק
          יראה את החרדי ויגיד תראה את הפרמיטיבים הפינגווינים – או לא יגיד את זה כי הוא ליבראלי – אבל לא ממש ישנה לו שיקצצו בקצבאות ילדים "כי שוויון בנטל".

          ויראה את המזרחי ויגיד תראה את הערס הזה – או לא יגיד את זה – אבל לא יתן לו להיכנס למועדון שבו הוא מבלה או לפחות יקווה שתהיה סלקציה.

          ויראה את הערבי ויסתום וירגיש שמשתלטים לו על המדינה (אם הוא ימני) או ידפוק חיוך וירגיש נאור שמקבל את הערבים (אם הוא ליבראלי כזה).

          בקיצור הוא ישמור על הסטטוס החברתי שלו – אולי אפילו יעלה אותו "כי הוא כזה מוסרי" – תוך שהוא דורס ורומס בדרך בלי למצמץ כל כך הרבה אחרים

          האם זה לא בסדר שהוא טבעוני – כמובן שלא, שיהיה עד מחר להפך אני מסכים חברתית זו מגמה חיובית – אכן גידול בשר צורך יותר שטחים ויותר מים.
          אבל האם צריכים להעלות את החיות על מזבח הטבעונות ולהפוך את המושג טבעונות = מוסריות.

          ברור שלא!
          וכאן תמונה הבעיה שלי! פוליטית

          כי זה, דרור כן משתק! כי לא בונים מהמוסריות שלהם עוד מוסריות שתגיע גם למדוכאים אחרים בדמות בני אדם
          בונים מהמוסריות שלהם סטטוס – סטטוס ליבראלי שרק עוזר להתנשא עוד מעל אחרים. סטטוס פוליטי חברתי שלא רק שלא משנה את המציאות החברתית אלא משעתק אותה.
          כי היום לפחות בארה"ב יותר זול לקנות מקדונלדס מאשר לקנות ירקות (ובארץ תלוי איזה סוג של טבעוני אתה – כי גם זה יכול להיות מאוד יקר)

          ובהקבלה קלה (וההקבלה היא של הנושא הפוליטי – וההערה הזו רק למקרה שתרצה לתקוף אותי על השוואה של התוכן)

          אימוץ הקהילה הלהטבית על ידי גורמים פאשיסטים קיצוניים מהווה בדיוק את אותו העניין – היום "לאהוב הומואים" (וסליחה על הביטוי המגעיל הזה – אבל בזה משתמשים) זה ליבראלי ומגניב. אבל לא אחת כבר נכתב – גם על ידי אנשים ראדקלים מתוך הקהילה שיש שימוש ציני בקהילה כדי להצדיק הרבה חרא אחר שנעשה.
          כמו למשל לנשל אנשים מהשכונות שלהם ביפו וכפר שלם (תל אביב הנאורה – כעלק) או שוב, לדוגמה הראשונה, לדכא את פלסטינים.

          האם מזה אתה מסיק שאני אומר שזה לא מוסרי לתמוך בקהילה הגאה – אם כן זה ממש לא מה שאני אומר. אלא שגם קבלת זכויות יכולה לבוא על חשבון אנשים אחרים! תוך הצדקת מעשים אחרים.

          ההבדל אגב – המאוד מאוד מהותי – הוא שהקהילה הלהטבית היא אחת הקהילות שעדיין הכי מדוכאות גם היום על אף כל הליבראליות.
          והחיות, על אף דכוין הקשה הן בכל זאת חיות – ואם משהו משתמש בהן כי להעלות את הסטטוס החברתי שלו תוך רמיסת מישהו אחר אז יש לי בעיה עם זה – וכאן פוליטית הטבעונות היא בעייתית

          אז כן זה פסול
          מבחינה פוליטית
          שהטבעונות והמוסריות הפכו להיות כלי פוליטי להיות ליבראלי ונאור שרק עוזר לכסתח על עוולות אחרות שבכל מקרה עושים.

          ובפעם המיליון – אין לי בעיה עם אנשים שהם טבעוניים כי ככה מרגיש להם (בחירתם), יש לי בעיה עם ההצדקה המוסרית והפיכת הטבעונות למאבק חברתי. זה יכול ללכת למקומות מאוד לא טובים

          כמו למשל טבעונים שיבואו לעובדים הפלסטינים שצולמו במשחטת תנובה ירדו עליהם – "יגידו וואו איזה לא מוסריים הם", וימשיכו לתמוך בלפיד בקיצוצים בדפיקת העובדים בכל מקום ובמתן צדקה להון
          וכמובן יקחו עובד קבלן למשרד שלהם – כי זה יותר זול ומה זה משנה ההשלכה החברתית של זה. או במילים אחרות טיבעונאצים

          מקווה שיותר ברור

          1. דרור BDS

            עכשיו יותר ברור (בהנחה כי הבנתי נכון) ועדיין איני מסכים עם ההתנגדות לטבעונות עצמה, יהא אשר יהא המניע ויהיו אשר יהיו הטבעונים עצמם.

            אם הבנתי נכון, האנלוגיה למה שאתה מכנה טבעונאצים (אני נגד שילוב המונח נאצים בתיאור כל פורענות שהיא) היא תופעת הpinkwashing, ועוד אנלוגיה, דומה לה, הוא העמלק הציוני – מצביעי מרצ, קדימה ויש עתיד, אשר נראו בהפגנה בה סחבו יחדיו ניצן הורביץ ופושע המלחמה אבי דיכטר אלונקה למען מה שהם מכנים שוויון בנטל.

            העמלק הציוני גאה בכל מיני דברים, החל מרציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית וכלה במשטר יהודי דמוקרטי לכאורה. בנוסף, חלק כלשהו מהעמלק הציוני מתגאה גם בזכויות הלהט"ב במדינה הציונית ו\או בצמחוניותו\טבעונותו. הפרופגנדה הציונית לא היססה לפרסם בכל העולם כולו, סליחה, בארה"ב, את תמונתה של חנין זועבי(!) כדוגמה לדמוקרטיה השוררת לכאורה במדינה הציונית.
            אם הבנתי נכון, נגד העמלק הזה אתה מזהיר ומתריע. ובכן, הקדימו אותך.

            כזכור, מאז הרצח [הכוונה לרצח בבר נוער, לא לרצח הפרות ולא לרצח הילדים לצלילי מוסיקה קלאסית- דרור] שאירע בתחילת חודש אוגוסט 2011, התנהל מסע השמצה והסתה מכוער כנגד המגזר הדתי והחרדי, במהלכו שיתפו פעולה פוליטיקאים וגופים חילוניים שתקפו את המגזר הדתי והאשימו את הממסד הדתי כביכול כגורם לרצח. היום (חמישי) קוראת סגנית השר חוטובלי לנבחרי ציבור להתנצל בפני הציבורים אליהם הפנו את האצבע המאשימה לאחר האירוע.
            לדבריה: "לאחר שהחלה להתברר הסיבה למעשה הרצח המזעזע בברנוער, ישנם מספר נבחרי ציבור שמן הראוי שיתנצלו בפני הציבור הדתי והחרדי. חלקם שמכהנים כיום בממשלה [הכוונה לניצן הורביץ http://www.srugim.co.il/47189-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A8%D7%A7%D7%93%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%9C?di=1
            ], מיהרו להאשים אוכלוסיה שלמה באחריות לרצח במטרה להשיג כותרות".
            kikarhashabat.co.il

            עוד קודם לכך התייחס מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף לעמלק הציוני: "אויבינו ושונאינו קמים עלינו… צריך להתפלל להקב"ה שיפר עצת אויבנו ויקלקל מחשבתם, ישיב להם גמולם בראשם, 'עוצו עוצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו-אל. נאמר להקב"ה ישתבח שמו, שפוך עליהם זעמך וחרון אפיך ישיגם, תרדוף באף ותשמידם, ואתה האלוקים, תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. ויעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו". (כיכר השבת)
            הקיצור, לא רק לך, גם לי, גם למצוטטים, גם לכל דוברי השיח המזרחי, גם ללהט"בים אנטי ציונים, גם לטבעונים אשר אינם רוצחים ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית, כל אלו מצטרפים לתפילתו של עובדיה יוסף ואפילו לאיומים של הרב גפני: "אם תפגעו בפרה יפלו טילים על תל אביב". http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.html

            ולמרות כל הגינויים, התפילות והאיומים(!), עדיין יש לעשות הכל, אבל הכל, כדי למנוע גם מאחרים להשתתף בטבח הפרות ההמוני, ממש כשם שיש לעשות הכל, אבל הכל, כדי למנוע רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית. יבוא סטלן המתעורר ומושיט ידו מהמיטה אל הבאנג עוד לפני שקם להשתין, נבטיח, ללא כל התחייבות לקיים, לחפור מנהרה לתוך כלא 6 ולספק לו את כל צרכיו שם. יבוא מוסיקאי, אמן אשכנזי מתוסכל ומדוכדך, נבטיח לו כי בכלא 6 ישמחו לשמוע את צלילי הגיטרה שלו. יבוא עמוס עוז או מי מצאצאציו, נאמר לו כי לשבת בכלא 6 נשמע לי לוהט – כלא 6 זה הכי, אחי. העיקר למנוע שפיכות דמים. לעומת זאת, אם יבוא מי שיצעק על הפועל הפלסטיני, נשלח אותו לשתות ממימי ים המלח. זה תפקידנו כיהודים מוסריים וזו חובתנו האזרחית – למנוע שפיכות דמים. לא מאבק חברתי אלא מאבק פוליטי. לא ניצן הורביץ הרוקד על הדם לצלילי מוסיקה קלאסית לראשות עיריית ת"א אלא רות קוליאן, צמחונית ומתנגדת פוליטית, לראשות עיריית פ"ת.

            בדיון שנערך בעקבות תביעה ייצוגית שהגישה אישה חרדית בשם רות קוליאן לאחר חשיפת פרשת ההתעללות ב'אדום אדום' טענה קוליאן כי "תנובה בעצם הטעתה את לקוחותיה, ויצרה מצג שווא לפיו במשחטות החברה מתקיים יחס הוגן כלפי בעלי החיים.
            די להזכיר כי על מנת לשחוט את בעלי החיים הם מוכנסים, כשהם בהכרה מלאה ולעתים גועים באימה, למתקן הקרוי 'תא עקידה', בו נלחצות אל גופם ואל ראשם זרועות התופסות אותם בכוח. לאחר מכן הם נהפכים יחד עם התא ב-180 מעלות, ובעודם מוחזקים כך נחתך צווארם והם מדממים עד אובדן הכרה. לא יכול להיות חולק כי שידור סרטון המתעד פעולות 'תקינות' אלה היה גורם למרבית צרכני הבשר הצופים זעזוע, אף שמדובר בהתנהגות חוקית למהדרין".
            http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%97.html

  2. לריסה

    מילים מרגשות ומציאות עצובה.

  3. יעל מיכאלי

    המממ מה מיוחד פה? מסכים עם הסגנון אבל זה אכן מידה כנגד מידה –

    מי שמוכן לקחת על עצמו להיות צמחוני או אפילו טבעוני, לוקח על עצמו אקסטרה מוסריות בנושא המסוים הזה, בדיוק כמו מי שתורם מזמנו לעניים או מתנדב עם קשישים לוקח על עצמו אקסטרה מוסריות בנושא אחר.

    אבל אם הוא לא בוחר לפעול בצורה כזאת זה לא הופך אותו למוסרי פחות בעיני החברה האנושית – מה לעשות ש99.9% אחוז מהחברה האנושית לא מאמינה שחיות = בני אדם.

    ולפני שאתם מתחילים עם הדוגמאות הנדושות של "אבל החברה גם האמינה בדיכוי נשים\עבדות\גזענות\עבודת ילדים\ווטאבר – גם נשים\ילדים\עבדים\אנשים בני גזע מדוכא היו חלק מהחברה האנושית, רק שאף אחד לא שאל אותם וכמובן האימרה המפורסמת שאני נתקלת בה בכל מקום- שאני חיה בהכחשה ולא רוצה לראות את המציאות כפי שהיא. חיות אינן חלק מהחברה האנושית- זוהי עובדה זה שהחלטתם לקחת את החיות ולעשות להם הומניזציה.

    אני די בטוחה שככל שהחברה האנושית תתקדם בסולם האבולוציה החברתית, באיזשהו שלב גם נחדל להרוג חיות למאכל. כל מי שמאמין שראוי לעשות כך כבר עכשיו יותר ממוזמן לקדם את משנתו בדרכי שלום וצורה לא מתלהמת.

    אבל טבעונים בחייאת – אל תתנהגו כאילו שהשמש זורחת לכם מהתחת, כל האנושות דפוקה ורק אתם ה0.01% מהחברה האנושית יודעים מה?? איזו אמת אבסולוטית שאף אחד לא יודע..או עלה עליה, אתם יכולים גם לגלות שיש עוד קבוצות כאלה שגם רוצות לכפות עליכם את האמונה שלהם, למשל חרדים, איסלמיסטיים, סיינטולוגים או מספר כתות אחרות. שום דבר לא שם אותכם מעליהן- האמת היא שאתם לא מוכנים לקבל את האמת המרה שאנשים שאוכלים בשר יודעים ב-98.1% מה עובר על החיות שמונחות להם על הצלחת- השאלה שאתם צריכים לשאות האם הם מסכימים עם זה? חלק כן חלק לא ופשוט התשובה שהכי מקוממת אתכם שלחלק זה פשוט לא אכפת…- אני אישית לא מאמינה בהתעללות של בעלי-חיים וכל הדרך שבה מתייחסים אליהם ברפתות/לולים וכדומה- אפשר למתן את צריכה הבשר לנסות לספק תנאים טובים יותר ויחס טוב יותר לחיות לפני שהם נשחטות.

    רוצה להוסיף לכם דוגמא משיחה עם בחור טבעוני שתבינו למה לדעתי אתם הרחקתם לכת ולקחתם את הטבעונות לקיצון כמו שלוקחים דת והופכים אותה לקיצונית :
    "פלונית היקרה ראשית. אנחנו הטיבועוניים פשוט אינם בני אדם . אנחנו פשוט נולדנו להאיר ולחנך את האנושות התחתונה כיצד לנהוג עם בעלי החיים-
    האנושות הפרימיטיבית עדיין נמצאת רחוק מאוד מאיתנו אבל בעזרת תמיכה והסבר הם יגיעו להיות בני אדם נאורים כמונו. לצערי חינוכם ייקח זמן רב כי מוחם נדפק מהתזונה הרעילה
    אנחנו פשוט בעלי מוח אחר
    מוח של חמלה וכיבוד בעלי החיים . אנא תרחמי עליהם כי בעולם הקר והמנוכר שלהם אני בטוח שרגע אחד לא היית מסכימה לחיות לנשום ולהנות .את וכולנו כאן מאוד שונים מהם".

    אם איי-פעם היה לי ספקות שהטבעונות היא כת אז עכשיו קיבלתי הוכחה וודאית. ממליצה לכם בחום לשנות את גישת חשיבה ואולי לנסות לפנות אל שבט "אוכלי הבשר" ללא הטפה או הרגשת אלטיסטיות- אלא בגובה העיינים.

    שבת שלום

    1. יודה

      אבל כדאי להסתכל עליהם ולראות אם רוצים שהם יגנו על מה שהם מגינים.

      אחד מהם זה להגן על התפיסות והפרקטיקות הנוכחיות על־ידי רלטיביזציה של הדברים הנאמרים („כת” = מחייבת רק את המאמינים בה, במסגרת פלורליזם דתי; ר׳ התגובה הזאת בבלוג של תומר פרסיקו) או בחסימת הדברים הנאמרים כי הם נתפסים (בכנות או שלא) כ„מטיפים” או „אליטיסטיים”.

      בנוסף, אני לא יודעת אם „השיחה עם בחור הטבעוני” בדויה או לא; אם כן, זאת טכניקה רטורית מאוד זולה, להכניס דברים בפה של אחרים, ואם לא, תגידי, לא ברור לך שזה דבילי ולא מייצג?

      בנוסף, כדאי לא לבדות „עובדות”, גם אם זה עוזר לשמר את התפיסות והפרקיטות. טבעונים לא מהווים 0.01% ואוכלי־בשר לא יודעים ב־98.1% על מה בדיוק הם משלמים. למעשה, הידע על זוועות התעשייה שהופכת יצורים חיים וחשים למוצר, כשכל חייהם מכוונים לרווח הכלכלי ולתאוות של בני־אדם, הוא מה שגורם לעוד ועוד אנשים להפוך לטבעונים וצמחונים (פעמים רבות כשלב־מעבר). יש כאן שתי רמות: האחת היא שבאמת הרבה אנשים לא יודעים מה קורה שם בחוות (את יודעת, כשמישהו מדבר על זה, מציג את העובדות, בין אם באופן וורבלי ובין אם באופן גרפי, ישר יש מי שצועקים — ולא אתפלא אם את אחת מהם — „פרופגנדה טבעונית!”. כן, על הצגת המצב הקיים, שאנשים פשוטים אחראיים לו בבחירות שלהם לאן הולך הכסף שלהם), והידע הזה גורם אצלם לשינוי בתפיסות ובפרקטיקות (ר׳ הטבעוגארים); האחרת היא שגם אחרי שהידע קיים, לוקח זמן להסיר את ההדחקה שלו (מחוויה אישית, הרבה זמן ידעתי על תעשיית הביצים והחלב, אבל עד שלא נהייתי הורה וראיתי בחוויה ישירה מה זה להיות הורה ומה זה הנקה, לא נהייתי טבעונית).

      בנוסף, זה לא „לקחת את החיות ולעשות להם הומניזציה” (כלומר, כאשר הקריטריון ללא לגרום סבל למישהו הוא האנושיות שלו אז מי שטבעונים אומרים שפסול לגרום לו סבל בהכרח מואנש), אלא לשנות את הקריטריון לכזה שהוא עקבי ולא אגו־/אנתרופוצנטרי („פסול לגרום סבל למי שדומה לי, אנושי”): פסול לגרום סבל למי שסובל (sentient beings; איך אומרים את זה בעברית?). את — אני מקווה — לא בועטת בחתולים ברחוב לא בגלל שהם מואנשים על־ידך אלא בגלל שזה יכאב להם; אותו כנ״ל פרות ותרנגולות ועיזים וכו׳. זה שמישהו לא חלק מהחברה האנושית (מה שאפשר וכדאי להתווכח עליו לגבי בעלי־החיים שבני־האדם משתמשים בהם; ר׳ החברה הרב־מינית) לא אומר שלגיטימי לנצל אותו.

      בנוסף, דיברת על „צורה לא מתלהמת”. מה לעזאזל פחות מתלהם מלעמוד בשקט במרחב הציבורי עם גופה של מישהו שבני־אדם הרגו למטרותיהם ובחברה שלנו נהוג להסתיר את הגופה הלא־מעובדת יפה יפה (ומסיבה טובה; שקיפות קירות בתי־המטבחיים וכאלה…)?

      בנוסף, יש הבדל בין לעזור לעניים או קשישים („עשה טוב”) לבין להמנע מלנצל ולהכאיב ולהרוג („סור מרע”). יש הבדל בין לעשות משהו טוב ובין להפסיק לעשות משהו נורא.

      אני לא יודעת שום „אמת אבסולוטית שאף אחד לא יודע”, כלשונך. אני כן יודעת שחשוב לי לנהוג לפי הכלל שמה שלא הייתי מוכנה לעשות בעצמי בגלל שהוא נורא מדי מבחינה מוסרית, אני לא רוצה לשלם לאחרים שיעשו. ככה פשוט.

      זהו, הגיע הזמן להפסיק להשתמש בכתיבה של התגובה הזאת כדי לדחות את הכתיבה של התיזה… כתבתי הרבה בגלל שאני מאמיןה שהתגובה שלך כנה, שטרחת לכתוב את כל המלל — גם אם חלקו לא עקבי או בגסות־רוח — הזה בגלל שיש לך רצון בשיח.