לאיש החזק של הכלכלה האמריקאית יש מחשבות די רדיקליות

על נאומו של בן ברננקי השבוע בפרינסטון
יוסי דהאן

השבוע נאם יושב ראש הבנק הפדראלי המרכזי בארצות הברית, בן ברננקי, בטקס הבוגרים של אוניברסיטת פרינסטון. מסתבר שלאיש החזק של הכלכלה האמריקאית יש מחשבות די רדיקליות. דברים שהנגיד השמרן והדרוויניסט שלנו, שהיה מדריך עבודת הדוקטורט של ברננקי, לא היה מעלה על דעתו. מחשבות שהן זרות לחלוטין לעולמו המעמיק של שר האוצר שלנו ושל חבר הפקידים הקרייריסטים המשרתים תחתיו.

וזה מה שאמר ברננקי על מריטוקרטיה:

מושג ההצלחה מוביל אותי לחשוב מחדש על מה שמכונה מריטוקרטיות (התפיסה על פיה הזדמנויות חינוכיות ותעסוקתיות צריכות להיות מוענקות על פי כישרון) וההשלכות שלהן. לימדו אותנו שמוסדות וחברות מריטוקרטיים הם הוגנים. אם נשים בצד את העובדה שאף מערכת, כולל המערכת שלנו, אינה באמת מריטוקרטיה, יכול להיות שמריטוקרטיות הן הוגנות יותר ויעילות יותר מאלטרנטיבות אחרות. אולם האם הן הוגנות במובן האבסולוטי? תחשבו על כך. מריטוקרטיה היא מערכת שבה אלה שהם ברי המזל ביותר בבריאותם ובמטען הגנטי שלהם, אלה שהם ברי המזל בכל הקשור לתמיכה משפחתית, עידוד, וכנראה הכנסה, ברי המזל ביותר בכל הנוגע להזדמנויות החינוכיות והתעסוקתיות שלהם, וברי מזל בכל כך הרבה דרכים אחרות שקשה למנות – אלה הם האנשים שזוכים לקבל את התגמולים הגדולים ביותר.

ברננקי מבטא כאן את התפיסה של הפילוסוף הפוליטי ג'ון רולס אודות מריטוקרטיה, לפיה כישורים ויכולות שעל בסיסם מוענקות הזדמנויות חינוכיות ותעסוקתיות, הם במידה רבה מאד מאפיינים שרירותיים מבחינה מוסרית. על פי רולס, חלוקת הכישורים בין אנשים שרירותית, זו בעצם מין הגרלה של הטבע שבה חלק מאיתנו זוכה בסל מוצלח יותר של כישורים בעוד שאחרים חסרי מזל זוכים בסל פחות מוצלח.

ברננקי אמר על העובדים העניים ועל העשירים:

אני חושב שרובנו נסכים שאנשים שיש להם השכלה פורמאלית מועטת אולם העובדים קשה מאד על מנת להאכיל, להלביש ולחנך את משפחותיהם, הם האנשים שמגיעים להם הכבוד, ואם צריך העזרה, הגדולים ביותר – הרבה יותר מאשר רבים אחרים שהם עשירים שטחיים. גם הרבה יותר כיף לשתות איתם בירה.

ועל החלטות קריירה:

החלטה על קריירה שמבוססת על כסף ולא על אהבת העבודה או על הרצון להשפיע בעולם היא מתכון להיעדר אושר.

ומה אומר ברננקי על התחום בו הוא עוסק, מקצוע הכלכלה?

כלכלה הוא תחום מחשבה מאד מתוחכם המצטיין בלהסביר למעצבי מדיניות מדוע ההחלטות שהם קיבלו בעבר היו מוטעות, באשר להחלטות לגבי העתיד, לא כל כך.

אבל צריך לציין, שכמו אצל רבים אחרים גם אצל ברננקי קיים פער בין המחשבה למעשה, והמדיניות שלו רחוקה מלהגשים את החזון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    "אבל צריך לציין, שכמו אצל רבים אחרים גם אצל ברננקי קיים פער בין המחשבה למעשה, והמדיניות שלו רחוקה מלהגשים את החזון."

    זה כי אין דרך להגשים את החזון הזה. מעולם לא הייתה בעיה לקפיטליסטים להודות שהמודל שהם תומכים בו פגום ורחוק מלהיות מושלם, הטענה היחידה שלהם היא שנכון לידע האנושי הקיים; אין מודל טוב יותר. נכון, מריטוקרטיות היא לא בהכרח הוגנת, אבל על פי מה נתגמל אנשים אם לא על פי ההישגים שלהם?

  2. ליכודניק

    בהקשר של ימינו, "פחות מריטוקרטיה"* הוא שה-99% יקבלו קצת יותר וה-1% קצת פחות, לא שכולם יקבלו אותו דבר.

    כלומר- בנקים, מונופלים וטייקונים ירוויחו קצת פחות; החינוך בכל התיכונים יהיה טוב (ולא רק בתיכונים מבוססים/ עם רף כניסה), וכו'.

    * נכון יותר "פחות קלטוקרטיה במסווה מריטוקרטי"

    1. דודי

      בתיכון הילדים מגיעים עם ערך עצמי מגובש ועם תפיסות מוצקות לגבי מקומם בתהליך הלמידה. בקיצור הרבה פעמים זה מאוחר מדיי…

  3. גיל

    אומנם מריטוקרטיה חלקית היא יעילה. אבל הסתמכות עליה ברמה של ארצות הברית גורמת לכך שלמרות העושר הרב, ארה"ב מזדחלת מאחור במדדים רבים.

    הסיבה לכך היא שבארה"ב ישנה הסתמכות מוגזמת על מריטוקרטיה, לעומת מדינות רבות אחרות שמצליחות לאזן בצורה טובה יותר את התמריצים והשירותים שהן מעניקות.

    הנסיון לקטב את הדיון ולהציב אותו כ"קפיטליזם" מול "סוציאליזם, עושה עוול למושגים האלה ולמציאות. ארה"ב לא מקיימת משטר קפיטליסטי טהור, ואני בספק אם אי פעם היה משטר כזה במדינה מודרנית. האלטרנטיבה היא לא קומוניזם, אלא גישה מאוזנת יותר, שבמקרים רבים אפילו מגבירה את היעילות במשק.

    1. עמית

      אין ביננו מחלוקת. אף אחד לא טען שצריך משטר מריטוקרטי מוחלט, וגם בארה״ב זה לא קיים; יש תכניות רווחה שמתגמלות אנשים לא עבור כישוריהם או הישגיהם אלא בגלל שהם נקלעו למצב קשה. גם מדינות סקנדינביות שבהן תכניות הרווחה הרבה יותר רחבות הן עדיין בסופו של דבר מדינות שעובדות על בסיס שיטה מריטוקרטית ולכן גם הן מצליחות ובעלות הון אנושי כל כך גדול. השאלה עד כמה המערכת הכלכלית צריכה להיות מריטוקרטית זו שאלה נכונה, לבקר את עצם המריטוקרטיות זה כבר חסר תוחלת.