• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אז מי אלים פה, לעזאזל

בשביל דובר עמידר, והשלטון, הטענה שהמדינה מחויבת קודם כל לאזרחיה ולקיומם, היא הסתה. ואם כך, בפה מלא אני אומרת: אני מסיתה. רותי לביא על מאבק לשינוי מציאות שהוא מאבק נגד אלימות
רותי לביא

אלימות היא אחד הכלים החשובים של השלטון למניעת התנגדות ולשמירה על כוחו. אלימות היא גם אחד הכלים היחידים שנשארים בדרך כלל למדוכאים המנסים להשיג את אותם פירורים שניתן לקחת. כמובן שאין שוויון באלימות של השלטון ושל מי שתחתיו – לא בכוח ולא בסוג האלימות האפשרי. האלימות אינה מתבטאת רק בהפעלת כוח פיזי-אישי. לשלטון, מתוקף מהותו כבונה מדיניות ושולט בכלים שלה, יש דרכים עשירות ומופלאות להפעלת אלימות. די באותם מנגנונים וחומות, שאינם מאפשרים כל טענה וזעקה נגדם. שהרי אלימות במסווה ביורוקרטי, גם היא אלימות. ואטימות והתעלמות, גם הן אלימות.

בדיור הציבורי, למשל, עצם ההחלטה מהם הקריטריונים שישאירו את המוחלשים ללא ביטחון בקורת גג, יש בה משום אלימות. כאשר אם צריכה לבחור בין פת לחם לילדיה לבין אי-תשלום שכר הדירה וצבירת חוב שיביא להשלכתה לרחוב, היא חיה במציאות אלימה במהותה. כשא-נשים תלויים לקיומם בטפסים שיש למלאם שוב ושוב, תוך הסתמכות על המוסדות האחראים על טפסים אלה ואישורם, הם חיים במציאות אלימה במהותה. צריך לזכור שהשלטון לעולם אינו חסר אונים, אך יש לו את כל הכלים להפוך אותנו לכאלה. אם יש משהו שמגדיר את כל מדיניות הממשלות האחרונות, זהו אותם חוסר אונים ותלות בלתי פוסקת אליהם הם משליכים אותנו ללא הרף. התנערות המדינה מחובתה לאזרחיותיה, יוצרת חוסר ביטחון בכל אחד מגורמי הקיום בכבוד. אלה יכולים להילקח בכל רגע ומחייבים אותנו "להיות נחמדים וכנועים" כדי לנסות שלא לאבדם. רק לפעמים, כדי שלא נשכח, מופעלת גם אלימות פיזית של שוטרים אלימים, הוצאה לפועל והבריונים שלה, השלכה של אם לילדים על חפציה המעטים לרחוב וכו'.

את האלימות הפיזית הם משאירים בדרך כלל לנו, למדוכאים. הפיכת שולחן, הרמת קול, שריפת צמיגים, אלימות פיזית נגד באי כוח השלטון, שהם בסך הכל בשר התותחים שלו ואחים ואחיות שלנו לכל דבר. לעתים, אף אלימות של פגיעה עצמית שלנו בעצמנו. אלימות כזאת היא אלימות של ייאוש, של חוסר אונים. זוהי אינה אלימות המגייסת כוח. זו אלימות הבאה במקום אותה צעקה, שהשלטון מסרב לשמוע ומשתמש בכל מנגנוניו כדי שלא תשמע. זו אלימות שלעולם אינה פוגעת באמת בכוחות השלטון, שבנו להם חומות בצורות של בשר תותחים ושליחים שסופגים את זעמנו. חומות, קיר אחר קיר של עובדים זוטרים, שמדברים במקומם וסופגים במקומם.

זו דרכו של השלטון: רוצח, יורש, ואינו נושא בכל אחריות אלא משלח עובדים זוטרים בדיירים. צילום מעמוד הפייסבוק צוות דיור ציבורי
זו דרכו של השלטון: רוצח, יורש, ואינו נושא בכל אחריות אלא משלח עובדים זוטרים בדיירים. צילום מעמוד הפייסבוק של צוות דיור ציבורי

בחדשות הודיעו שלשום, כי אחת מעובדות עמידר הותקפה בדימונה על ידי דייר. לא ידוע לי מדוע הגיע אותו דייר למצב, בו פרצה ממנו אותה אלימות נוראית, שאסור היה שתקרה. ברור, שאותה עובדת בשכרה הדל, מילאה את תפקיד ספיגת הכעס והתסכול, וגם זה אסור היה שיקרה. זו דרכו של השלטון: רוצח, יורש, ואינו נושא בכל אחריות אלא משלח עובדים זוטרים בדיירים. מה שכן, יש לי מושג ברור מאוד כמה אלימות שלטונית, ביורוקרטית חווים דייירי/ות עמידר מדי יום. אני מכירה ופוגשת שוב ושוב את אותה תחושה של חוסר אונים, חוסר תקווה וחוסר עתיד. את אותה תחושה של התדפקות על חומה בצורה, שאין כל יכולת לפרוץ אותה. את אותה התדפקות חסרת תוחלת, ואת הצורך לבעוט בעיטה בחומה כדי לפרוץ אותה ולקבל משמעות וערך.

וראו זה פלא, גם אלימות זו המוקצית לנו בסדר השלטוני משרתת אותם. היא מאפשרת להם להציגנו כמי שיש להיזהר מהם וכמי שמותר להפעיל נגדם כוח נגדי או כוח מקדים, ב"התגוננות" לכאורה. עמידר הפנתה את האשמה אלינו, פעילי הדיור הציבורי. הם טענו, כי יש נגדם "אווירת הסתה" וכי אנו בעצם "גורמים קיצוניים" שיביאו לאסון. בשבילם, עצם הפצת המידע על הגזל והעושק שהם גורמים לנו היא בגדר הסתה.

איש לא מכחיש שיש עשרות-אלפים מחוסרי ביטחון בקורת גג. איש אינו מכחיש, כולל עמידר עצמה, כי חלק גדול מהדירות אינו ראוי למגורים ומסכן חיים. איש אינו מכחיש, כי הקריטריונים לדיור ולסיוע בשכר דירה אינם מספיקים. איש אינו מכחיש כי שכר העבודה נשחק ואינו מספק קיום ראוי. בשביל דובר עמידר, והשלטון, הטענה ש"זה לא בסדר" היא הסתה. הטענה שהמדינה מחויבת קודם כל לאזרחיה ולקיומם, היא הסתה. חשיפת המציאות וחשיפת מניעי השלטון ליצירתה, הם הסתה. האמונה כי לכל אשה ואדם יש ערך וכבוד ואסור למחוק אותם, היא הסתה. בשבילם, עצם טענת קיומנו כישות בעלת ערך וזכויות היא הסתה ואלימות.

amidar3
פעילים/ות בסולידריות משפחת מנשה במאבק נגד פינויה מביתה שבגבעת שמואל. צילום מעמוד הפייסבוק של צוות דיור ציבורי

ואם כך, בפה מלא אני אומרת: אני מסיתה. אני מסיתה נגד מדיניות אותם הגורמים הקיצוניים, המכונים ממשלת ישראל. אני מסיתה נגד מדיניות הגורמים הקיצוניים, המכהנים כבכירי עמידר. אני מסיתה מעצם אמונתי כי העובדים הזוטרים של החברות המשכנות, של משרד השיכון, של ההוצאה לפועל הם בשר התותחים של השלטון, המשתמש בהם כדי לשמר את כוחו. פקידי עמידר הזוטרים נשלחים להתמודד עם אוכלוסייה שנמצאת במאבק הישרדות ובמצוקה קיומית. עצוב ומקומם שדווקא הם אלה המשלמים את מחיר פשעי משרד השיכון, משרד האוצר וממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות. עצוב ומפחיד לחשוב, שהם נשלחים לעתים לבצע מעשים איומים מפני שגם הם זקוקים לשכר ולקיום. כמו תמיד, מעצם ההוויה בה הם פועלים, יש המפנימים את ערכי השלטון והופכים לאלימים וגם זה עצוב ומפחיד. ויש אחרים ואחרות, א-נשים טובים, המנסים להישאר אנושיים בתוך מערכת בלתי-אנושית. אני מסיתה מעצם אמונתי בכבודם של אדם ואישה ובזכותם לביטחון בקורת גג ולקיום בכבוד. לא אני מי שתגרום לאסון. ממשלת ישראל ועושי דברה בצמרת החברות המשכנות כבר הביאו ומביאות לאסון, שהרי אין כל דרך אחרת להגדיר את המציאות בה אנו מתקיימים.

בואו ננסה להבין. אחת הסיבות העיקריות לאותה אלימות של חוסר אונים היא המציאות החברתית שיצרה הממשלה, ושאותה היא מנסה להשכיח. התחושה של "מוחקים אותי", ש"צריך לעשות משהו קיצוני כדי שיהיה לי איזשהו ערך", מביאה לאותו צורך בבעיטה חזקה בחומה. מכאן, שהמאבק לשינוי מציאות זו הוא מאבק נגד אלימות. אותה תמיכה וסולידריות במאבק על הזכות הנמחקת הן המענה היחיד. לכן, אם היו יותר פעילים חברתיים ויותר תמיכה ויותר האזנה ויותר העצמת הכרת הערך – ניתן היה למצוא דרכים להיאבק ללא ייאוש וללא התפרצויות זעם של בודדים. להיאבק מאורגנים ומחוזקים. השלטון, הוא זה שזקוק לאותה אלימות פיזית נואשת ומסוכנת, שהוא עושה בה שימוש ומייצר אותה.

ואם יש מה שנותן תקווה, המון המון תקווה, זו אותה צמיחה של מאבק חברתי עממי, של מוקדי סולידריות מתרחבים והולכים. אינשאללה, שנצליח להגיע לאותו שינוי של המציאות החברתית, לשינוי האידיאולוגיה המנחה את המדינה, ללא צורך בכל אלימות.

אמן.

כנראה שיעניין אותך גם: