נושא הדגל של תפיסה כושלת

ראש הממשלה שיושב על כסאו כי כנראה אין לו משהו מרגש יותר לעשות ממנה בשנית אדם שפג תוקפה של תפישתו הכלכלית לתפקיד נגיד בנק ישראל. מוניטריסט קשוח, כתבו בעיתונים, אבל לא הדגישו שמדובר באדם שהוא מידאס (כל מה שמידאס נגע בו הפך לזהב) בהפוך שכן כל מה שנגע בו לאחר היותו בתפקיד בפעם הקודמת הפך לזבל.

כאן מתבררת גם הפרובינציאליות הגורפת של ראשי המדינה. הנשיא מרכז חבורה של לשעברים שיטפחו על שכמו השכם והערב, וראש הממשלה ממנה את איש העולם הקטן כנגיד בנק ישראל לאחר שמינה בפעם הקודמת גדול ממנו שהתאזרח כדי להיות נגיד בנק ישראל. כך אנו רוכשים את כבודו של העולם באמצעות מהגרי עבודה לנושא אחד. כן, אני יודע, הוא ישראלי. כך כתוב בתעודת הזהות שלו. אבל, בעצם יש במינוי זה רצון לשמר את תפישת הכלכלה שכשלה כאן ובעולם, אשר אחד מנושאי הכלים שלה הוא יעקב פרנקל. אחד מהמאקרו-כלכלנים שמדברים בשפה דלה של גירעון, צמיחה, משמעת פיננסית כדי שבעלי הון למיניהם ייצרו את מקומות העבודה ויצמיחו את הכלכלה לטובת כולם.

אנחנו בעיצומה של מתקפת הנגד שנועדה לחזק את מעמדה של התפישה שנכשלה. ראש הממשלה מדבר על פופוליזם. יועצו הכלכלי מדבר על כך שהדמוקרטיה מפריעה לכלכלה: תנו לכלכלנים לנהל והכל יהיה טוב. מתקפת נגד זו היא תגובה למחאה החברתית לסוגיה. מתקפת נגד שמצליחה בישראל. ראו את התגובות של אנשי שוק ההון למינויו של פרנקל. כולם שמחים, ואם הם שמחים, אנחנו צריכים להיות מודאגים. בתחילת 2007 (השנה שבה החל המשבר הכלכלי העולמי) היה זה פרנקל שירד על רוביני אשר העלה את האפשרות שמשבר עולמי קשה עומד להתרחש. ומה אמר הגאון פרנקל: "הדובים שאורבים לנו ביער, מגדלים בסופו של דבר קרניים והופכים לשוורים". דברי שטות שלא השפיעו לרעה על הקריירה שלו.

זאת ועוד, המוניטריסט שלא מאמין במעורבות הממשלה בכלכלה היה סגן יו"ר AIG שנזקקה ל-185 מיליארד דולר סובסידיה מארה"ב כדי שלא תקרוס ותגרור יחד איתה את העולם כולו למשבר כלכלי. אז עזרה ממשלתית לאזרחים היא טאבו בעיניו, אבל סיוע לחברות ענק כושלות זה כורח. יתירה מזאת, הוא גם לא נטל אחריות למשבר בטענה שזהו משבר מערכתי ואינו נוגע לו. למשל, כך כותב עליו אלי ציפורי ב"גלובס" ב-2009:

פרנקל השתתף בסוף השבוע שעבר באחד הפאנלים בדאבוס. למרבה המזל (שלנו) הוא "נפל" על מנחה די לוחמני שהציק לו בעניין AIG. לרוע מזלו, פרנקל, שלא כהרגלו, התפתל ונפל בפח. החלטנו להביא קטע קצר מהדו-שיח המרתק בפאנל ולהוסיף לו כמה תובנות מיד לאחר כל שאלה ותשובה (…)

מנחה: האם אתה אומר, אם כן, שאין לך שום אחריות אישית? האם היית במעמד שבו יכולת לשאול שאלות נוקבות ולומר, חכו, מה אנחנו עושים במצב כזה?

פרנקל: אין שום ספק בכך שאין לי כל אחריות אישית. מתוקף תפקידי, לא הייתי מעורב בזה. אבל זה לא הנושא בשביל המאזינים שלנו. אני חושב ששאלת המפתח היא מערכתית.

התובנה: אני סגן יו"ר לכיבוד ולכיבודים. ניהול סיכונים? נו באמת, אל תצחיק אותי. דבר איתי על דאבוס המקסימה, הקוקטיילים, הסמול-טוק, המלונות, האוכל… פגשתי את ביבי הרגע, תותח הביבי הזה שלנו. כנראה ראש הממשלה הבא.

עכשיו האיש הזה ממונה לנגיד בנק ישראל.

תאוותו לקשרים ולכסף גם היא אינה יודעת שובע. לאחר שהתפטר מתפקידו כנגיד בנק ישראל בפעם הקודמת לקח כמה מאות-אלפי שקלים שלא היו מגיעים לו. מבקר המדינה קבע שעליו להחזיר את הכסף. פרנקל התנגד, אבל נאלץ להחזיר 238 אלף שקל.

אם כן, זהו אדם שתפישתו הכלכלית כושלת ומכשילה, שנכשל ולא רק ב-AIG, שקשרים וכסף הם שם המשחק שלו, ושאותו ממנה ראש הממשלה בפעם השנייה לנגיד בנק ישראל. אני מרגיש שאני נמצא במקום שבו הפער בין מה אזרחים חושבים לבין מה שהממשלה עושה הוא פשוט בלתי נסבל. מבחינת הממשלה, הכל פה נהדר ופורח ויש קצת עניים וקצת אי-שוויון אבל זה לא נורא. העיקר שהכלכלה תצמח, ואם לא אז נאשים את האזרחים שלא מאפשרים לבעלי ההון והממשלה לנהל כהלכה את הכלכלה.

לקריאה נוספת:

על יעקב פרנקל