• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הדמוקרטיה המוגבלת שלנו

אם הדמוקרטיה איננה לכולם היא פשוט לא דמוקרטיה. זה מה שאמר העם המצרי לאחים המוסלמים כשניסו לחוקק חוקה "מוסלמית ודמוקרטית". מתי תקום אצלנו תנועת מחאה המונית שתאמר לא ל"אחים היהודים" ולמדינה היהודית ודמוקרטית?

הפגנות המיליונים במצרים במלאת שנה לבחירתו של מורסי והפלתו אחרי 48 שעות, מעוררות קינאה בקרב כל מי שעדיין המומים מהמפנה הפוליטי שעבר על מחאת קיץ 2011 בישראל. חשבנו שאנחנו הולכים בעקבות המצרים, ומסתבר שהם הבינו מהר מאיתנו שדמוקרטיה איננה רק בחירות ועריצות הרוב הפרלמנטרי, אלא כיבוד זכויות המיעוטים (שנרמסו בחוקה החדשה) והיענות לדרישות והצרכים הכלכליים של העם. ברגע שהכלכלה מדכדכת והאחים המוסלמים מנסים לכפות חוקה שפוגעת בזכויות המיעוטים – הנשיא נתבע לתת את הדין.

הגדרת האירועים במצרים כהפיכה צבאית חושפת את הקושי בהבנת מהות הדמוקרטיה. בישראל תופסים את האחרונה כעניין פורמלי של ריבוי מפלגות ובחירות תקופתיות, ולא במובן המהותי של שוויון בין האזרחים, כיבוד זכויות אזרח והמיעוט וייצוג עמדות הציבור. אצלנו, בזמן שהעם דרש צדק חברתי, נתניהו היה עסוק בהמצאת תרגילים איך להתחמק מהדרישה ולעקוף את רצון רוב הציבור. תחילה המציא את ועדת טרכטנברג, בלי לתת ייצוג למפגינים, אחר כך מצא אויבים וסכנות היווצרות תלות של הציבור במדינה, ולבסוף עודד את הסחת הדעת על ידי סיסמת השוויון בנטל, המפנה אמצע מאשימה כלפי הקבוצות העניות ביותר על כך שאינן משולבות בשוק העבודה ואינן משרתות בצבא.

בעיית היסוד של החברה הישראלית היא הדמוקרטיה המוגבלת שלה, לפיה "העם" איננו מוגדר ככלל אזרחי המדינה, בוודאי לא כלל נתיניה. מושג העם מפולג ומסכסך, וקל להסית את האחד נגד השני. העיקרון הדמוקרטי הבסיסי לפיו כל נתיני השלטון הם אזרחים שווים איננו קיים, אלא ישנם אזרחים ששווים יותר ושווים פחות ויש מי שמשולל אזרחות. האיבה וההסתה אינם רק כלפי משוללי האזרחות – מהגרי עבודה, פליטים ופלסטינים – אלא גם כלפי אזרחי ישראל הערבים. אך האיבה הגזענית מעולם לא נעצרת, היא חודרת לגבולות הקולקטיב היהודי, בביטויים גזעניים כלפי אתיופים, חרדים, מזרחים ונשים, לא רק במילים אלא במעשים שלטוניים.

חגיגות אחרי הדחת מורסי. צילום: Mohamed Azazy, cc by-nc-sa
חגיגות אחרי הדחת מורסי, 03.07.13. צילום: Mohamed Azazy, cc by-nc-sa

כשמתפרסמים נתונים סטטיסטיים על ישראל כמדינה מובילה בעוני ובאי-שוויון, ראש הממשלה מסוגל להגיד, בלי להניד עפעף, כי בלי ערבים וחרדים מצבנו טוב מאוד. נכון, בלי העניים מצב העוני בישראל הוא כמו בשוודיה. למזלו לעניים בישראל יש זהות של "אחר", לכן אפשר להמשיך ולהחמיר את מצבם על ידי קיצוץ קצבאות הילדים בניגוד לכל היגיון חברתי או כלכלי, ולכל עקרון מוסרי של דאגה לעניי עירנו. לדידו של נתניהו עשירי העולם ("המשקיעים") קודמים, ראו כדוגמה את מינוי פרנקל כנגיד הבנק ונציג "המשקיעים" בארץ.

ביסוד הכשל הדמוקרטי של המשטר בישראל ניצבת הפרשנות של עם נבחר המזכה אותנו בפריבילגיות, במקום החובה האוניברסלית לשוויון, לאזרח ולגר. באופן ציני קוראים לזה מדינה "יהודית ודמוקרטית". אין מצב כזה של דמוקרטיה לקבוצה מסוימת. אם הדמוקרטיה איננה לכולם היא פשוט לא דמוקרטיה. זה מה שאמר העם המצרי לאחים המוסלמים כשניסו לחוקק חוקה "מוסלמית ודמוקרטית". מתי תקום אצלנו תנועת מחאה המונית שתאמר לא ל"אחים היהודים" ולמדינה היהודית ודמוקרטית?

בלי זה אין זכות לתביעת העם לצדק ושוויון. כי צדק ושוויון, כמו דמוקרטיה, לא ניתנים לחלוקה, ואם הם ניתנים לחלק מהציבור פרוש הדבר אי-צדק ואי-שוויון. על כך נפלה המחאה בישראל – על הסתה נגד סודנים ופלסטינים תחילה, ונגד הזועביז והחרדים אחר כך. זאת ממשלת ישראל של ה"אחים היהודים", ממשלת ההסתה האנטי-דמוקרטית, קואליציה של דורשי פריבילגיות ליהודים, למשרתים בצבא, למתנחלים, ולמעמד הבינוני הגבוה.

כל עוד לא קם מולם מחנה דמוקרטי, התובע שוויון כלכלי ואזרחי לכולם, ומסוגל להתגבר על הפילוג הפנימי בין חלקי "העם", שלטון ההון ימשיך להשתולל ולהעמיק את האי-שוויון. הרי אין "עם" שיקום מולו. השינוי התודעתי הנדרש הוא עצום, הרבה יותר מאשר במצרים נגד הדיקטטורה של מובארק או מורסי. לשם כך לא מספיק סדר יום אזרחי, או חברתי-כלכלי, דרוש שינוי פוליטי יסודי כדי לכונן את העם הדורש צדק, שוויון ודמוקרטיה.

לקריאה נוספת:

להחזיר לעצמו את מושכות ההיסטוריה | מרזוק אלחלבי

עוד של לב גרינברג

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דני

    אל תשלה את עצמך, זו היתה הפיכה צבאית, לא פחות ולא יותר, שאולי נתמכת ע"י חלקים לא מבוטלים באוכלוסיה המצרית, אבל היא עדיין הפיכה צבאית. במשטר דמוקרטי הצבא לא יכול להורות על החלפת נשיא. ואוי ואבוי אם בארץ לאדון בני גנץ היתה סמכות בוקר בהיר אחד להכניס את נתניהו למעצר בית ולמנות את פלוני אלמוני לר"מ זמני ולהתחיל לירות למוות בתומכי נתניהו שהיו יוצאים נניח להפגין במחאה. זה לא שהאחים המוסלמים הם מציאה גדולה, אבל הפיכה צבאית היא עדיין לא דוגמה לדמוקרטיה.

    1. וניל

      הסיבה שבגללה בישראל לא בוצעה עדיין הפיכה צבאית פורמלית היא שהצבא מעולם לא היה זקוק לכך – גם ככה הוא שולט במדינה וגנרליו מוקפצים היישר ממשרד הרמטכ"ל בקריה למשרד הבטחון (בקריה). כשזה לא קורה (נאמר, כמו באוקטובר 2000 או ב-1982), הצבא לוקח פיקוד והפוליטיקאים נאלמים דום.

      אז אל תציג את המבנה הפוליטי בישראל כשונה באופן מהותי מהמבנה במצרים. ההבדל המהותי היחיד הוא שבמצרים המעורבות הפוליטית של האזרחים מהותית יותר, ובכך לב גרינברג צודק.

      1. דני

        אבל השאלה היתה, לא האם ישראל נורא רשעית ואכזרית והרבה יותר גרועה ממצריים, מה שלשיטתך הוא כמובן מובן מאליו, אלא האם מה שקרה במצריים הוא בגדר ביטוי להליך דמוקרטי אמיתי, או הפיכה צבאית. חבל שאתה לא מסוגל להתמקד בעיקר, וחייב לראות כל דבר רק דרך השוואה מופרכת כלשהי לישראל.

        1. וניל

          הזכרת את גנץ ונתניהו, ולכן ההשוואה "המופרכת" לישראל הייתה שלך ואני רק עניתי לה. והעובדה היא שבכל מדינה הצבא משחק תפקיד פוליטי, ובישראל בפרט התפקיד הזה הוא מרכזי ביותר. אתה יכול לצווח ולכרכר "דמוקרטיה" עד סוף העולם וזה עדיין לא יעזור לך וללימור לבנת: המושג דמוקרטיה כפי שאתה משתמש בו מסתיר הרבה יותר משהו מגלה, ולכן המאמר הזה צודק.

  2. יאיר אלחייק

    שלום לב , אני זוכר שהייתי סטודנט אתה למדת שצריך לחפש הכי פשוט ונראה לי שבמקרה של המצרים ההסבר הכי פשוט זה המצב הכלכלי. ולגבנו כיום ובשנים האחרונות גם אם מורידים את הערבים חרדים מוציאים שכבה של גדולה של חילוניים עובדים שחושבים שהם מעמד בניים כי הם נולדו למעמד כזה או שעשעו את כל "משצריך, לעשות להיות חלק ממעמד הבניים אבל הם לא חלק יודע את זה וחלק מכחיש את מצבו הכלכלי. הממשלה מצליח לפלג לא רק בין הסקטורים דתתים ערביים חילוניים אלהמייצרת פלגנות בתוך סקטור העובדים וכל פעם מפנה את האש מול עובדי הנמלים ושאר העבודה המאורגנת החזקה

  3. עמית

    לטעון שהאחים המוסלמים ניסו להפוך את מצרים למדינה "מוסלמית ודמוקרטית" ונפלו ולהשתמש בזה כדי ללעוג לישראל זה להתעלם מזה .. אממ.. שמצרים מוגדרת כמדינה מוסלמית וערבית מיום היווסדה (סעיף 2 לחוקת 1971, במבוא לחוקת 2013 שאישר הרוב במשאל העם) . היו למצרים למעלה מ-10 חוקות שונו מאז תקומתה כאומה עצמאית, ולא הייתה אחת מהן שלא הופיעה בה הכרזה על מצרים כמדינה אסלאמית וערבית. למעשה, רוב המדינות שמסביבנו מגדירות את עצמן כאסלאמיות וערביות, כולל מדינת פלסטין ידידתנו שחוקתה כפי שנוסחה על ידי האש"ף מגדירה (סעיף 3 כמדומני) את עצמה כמדינה אסלאמית וערבית.
    אגב, זה לא מיוחד לשמים מבין העמים, כמעט כל אחת מהמדינות הסקנדינביות מגדירות כל אחת את כנסייתה כ"כנסיית המדינה" בחוקות שלהן.

    מה שמותר לאחרים כמובן לא מותר לישראלים, שעוד מסתייגים מהגדרות ונחרצות, ולעולם לא הוסיפו בשום חוק ובשום הגדרה ש"דת המדינה היא היהדות", אלא משאירים עמימות סביב המושג ונותנים לו ב-90 אחוז מהפעמים פרשנות לאומית ולא דתית.

    1. עמית

      ולגבי: "אם הדמוקרטיה איננה לכולם היא פשוט לא דמוקרטיה. "

      לפי מדד יחסי ערבים-יהודים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשבוע האחרון, רוב ערביי ישראל (54.2 אחוז) מסכימים עם המשפט "על אף חסרונותיה, ישראל היא דמוקרטיה גם לערבים".
      המציאות מוכיחה שהיותה של ישראל מדינה יהודית לא מונע ממנה להיות דמוקרטית בעיני המיעוט ועבור המיעוט. גם לו התוצאות היו הפוכות ו100 אחוז היו דוחים את המשפט הזה, זה היה שרירותי וחסר בסיס לייחס את זה לעצם ההגדרה של המדינה כיהודית ולא, באופן הרבה יותר הגיוני, להשלכות של ההתפתחויות השונות של הסכסוך הערבי-ישראלי.

  4. לעמית

    מי שהקים את הרברבנות, ואת "הרבנות הראשית" הוא זה שמסר אותנו החילונים בידי הרבנים. בן גוריון ו"היישוב" עשו זאת בלי למסד זאת בחוק, וחוקה כידוע אין בישרעאל. זו העמימות שכובלת אותנו לפצצה הגרעינית, לפרס, ולת"ק פרסות של גזענות (ז.א. 500 פרסה). ואשר לטענתך בדבר ה"פרשנות לאומית שאינה דתית": הערבוב בין שתי הפרשנויות וקבלת האקסיומה בידי ראשי ומקימי "התודעה הציונית החילונית" מצויה באמירה ש"אין אלוהים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ". הטיב לכתוב על כך פרופ' אמנון רז-קורצקין:
    ""זה מה שהבדיל את הציונות החילונית מהציונות הדתית אשר קבעה כי אלוהים אכן קיים ו"גם הבטיח לנו את הארץ". בשני המקרים, הארץ דומיינה בהתאם למיתוס של הארץ, כנטולת היסטוריה משל עצמה, נטולת תרבות משל עצמה (ואוסיף: גם אוכלוסיה ערבית-פלסטינית-ילידית). בשתי מערכות החינוך הממלכתיות נלמדת רכישת מערת המכפלה כעדות לזכות על הארץ.""

    1. עמית

      דווקא מי שהקים את הרבנות זה, באופן אירוני, מוסלמים. האימפריה העות׳מאנית והחלוקה של נתיניה ל״מילט״ (עדות דתיות), זה מה שהביא לנו את הרבנות כמו שאנחנו מכירים אותה. זה גם שהביא לנו בית דין שרעיים/דרוזים/נוצרים שישראל מעניקה להם מימון ממשלתי.

      מוסד הרבנות לא הופך את מדינת ישראל ליהודית יותר מאשר מימון מוסדות הדת והמשפט האסלאמים לא הופך אותה למוסלמית או מימון מוסדות הדת והמשפט הנוצרים והדרוזים הופכים אותה לנוצרית או דרוזית. כל זה ירושה משפטית מהמערכת העות׳מאנית שטוב אם הייתה מבוטלת, וביטולה לא היה הופך את ישראל לגרם אחד פחות יהודית.

      הציונות החילונית מעולם לא דגלה ב״אין אלוהים אך הוא הבטיח לנו את הארץ״, הטוען זאת מפגין בורות ואי הבנה. הציונות החילונית דגלה בזה שהעם היהודי הבטיח לעצמו את הארץ על ידי שלושה מיליניומים של היסטוריה רציפה בה, על ידי העובדה שהממלכות העצמאיות היחידות בהיסטוריה של הארץ הזו היו יהודיות, על ידי כך שחזרנו והקמנו כאן ישוב כמו-מדינה גם במאה ה-20 כשהאזור החה תחת אמפריות זרות.

      1. שורש הבעיה

        1. מי שהקים את הרבנות זה אותם הציונים שהקימו — אחרי "קום המדינה" — גם את בתי הדין השרעים, בשיטת הפרד ומשול. מויקיפדיה: "עם הקמתה של מדינת ישראל, הפסיקה המועצה המוסלמית העליונה לפעול, וכל חבריה ' ' 'עזבו' ' ' את המדינה. . . שיתוק פעילותיהם הותיר חלל ריק בנושא המשפט הדתי המוסלמי במדינה החדשה שקמה. כדי למלא את החלל הריק הזה משרד הדתות לקח לעצמו סמכות להקים בתי דין שרעיים ולמנות קאדים."
        2. הסמל של ה"היסטוריה היהודית הרציפה" (לטענת הציונים) בפלסטין היא משפחת זינאתי מפקיעין . נקודה… סמל אחר הם לא מצאו, כי אין כזה ולא היה. על סמך "מידע" כזה ניתן לטעון שלקופים (Baboons) יש היסטוריה רציפה בכל מדינה, שבה יש גן-חיות.
        3. אתה כמובן איש מיוחד, שידו בכל מי שאינו מסכים עימו. הציונות החילונית הטמיעה את הנושא של ״ה' הבטיח לנו את הארץ״ החל מחגיגות חג-החנוכה שבהן כל ילד בגן-הילדים מולבש בכובע נייר עם "מגן דויד" תכלת-לבן ואח"כ במערכות החינוך הממלכתיות, בלימודי התורה.

        1. עמית

          1. אם באמת היית קורא את המקור שעליו את מסתמך (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%99) היית רואה שבתי דין שרעיים מתקיימים בארץ בצורתם הנוכחית לפחות משנת 1922. הציטוט שאתה הבאת מתייחס רק לשיקום בתי הדין השרעיים בפועל לאחר 48.

          2. אין לי מושג מי זו משפחת זינאתי שעל כתפיה אתה תולה את כל ההיסטוריה היהודית בארץ הזו, אך כשאני מדבר על 3 אלפי שנים של היסטוריה יהודית רציפה בארץ אני מדבר על משהו רחב בהרבה.

          3. לא ברור מה בחגיגות חג חנוכה בבתי הספר אתה מבין כחינוך ל"אין אלוהים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ". למעשה הדרך בה החג מועבר במערכת החינוך בארץ מעידה בדיוק על מה שאני טענתי; מערכת החינוך שמה את הדגש על ההקשר הלאומי של החג ועל מאבקם של היהודים על ארצם, ולא את הפן הדתי שלו. לימודי תנ"ך במערכת החינוך הממלכתית גדושה בתכנים מ"ביקורת המקרא", וכלל לא עושים הקשר בין ה"הבטחה האלוהית" למציאות העכשווית.

          1. שורש הבעיה

            מויקיפדיה: "משרד הדתות לקח לעצמו סמכות להקים בתי דין שרעיים ולמנות קאדים… הציבור המוסלמי ביקורתי מאוד למצב העניינים הקיים. הטענה המרכזית היא, כי רק מוסלמי מוסמך למנות קאדי שרעי ואין לתת סמכות כזו למי שאיננו מוסלמי. בנתינת סמכות כזו לבן דת אחרת הם רואים סתירה לעיקרי ההלכה הדתית. לפי דעתם של מנהיגי הציבור המוסלמי יש לכונן מחדש את המועצה המוסלמית במתכונתה ובסמכויותיה כפי שניקבעו עוד בתקופת המנדט."

  5. אדי

    אני לחלוטין בדעתו הפוליטית של לב גרינברג.דעה זו מצליחה לגרד בבחירות דמוקרטיות מספר בודד של מנדטים,לצערי.האם אתמוך בכך שדעת המיעוט שלי תתפוס את השלטון בכח הזרוע?
    אם מותר להדיח את נתניהו על ידי הצבא ולמנות תחתיו את דוב חנין,למי אזעק כאשר הצבא ימנה את משה פייגלין?

  6. מאיר עמור

    האמת המרה לגבי הדמוקרטיה הישראלו-יהודית היא שרוב היהודים הישראלים תומכים בסידורים הקיימים (אם משום שהם נהנים מהם או משום שאין הם רוצים להבין עד כמה הם נפגעים מהם). עובדת הייסוד היא שרוב הישראלים היהודים מסכימים שניתן לקיים דמוקטיה ויהודיות במדינה אחת. העובדה שהם נכשלו לקומם אזרחות ראויה לשמה עד היום, מאפשרת לרבים/ת להמשיך ולטעון שיום יבוא והמשיח יבוא. מה זה אזרחות לעומת משיח? כלום? משחק ילדים. המשיח ההוא (של החסד האחרון) כנראה לא יבוא. נכון הוא שאפשר שתהיה דת יהודית נתמכת על ידי המדינה. כמו בהרבה ארצות אחרות בעולםם. התנאי לכך הוא שהדת תשאר בבית הכנסת (או בכנסיה או במסגד). בישראל המצב הוא לא כזה. בישראל הדת רוצה להשתלט על הכנסת. בית הכנסת לדת היהודית זה מקום צר מלהכיל את גדולת האל. על כן ומבחינה זו האזרחות הישראלית היא פגומה. התפילה לאל שיושיע לא תסייע. כי, למרות כל האקרובטיקה האינטלקטואלית, אין לאלוהים (יהודי, נוצרי, מוסלמי) תרופה לאזרחות. אלוהים לא אוהב מושגים אנושיים וחילוניים. דת ומדינה עונים לקולות אלוהייים אחרים. כל עוד מרבית הישראלים היהודים מאוהבים באל היהודי שלהם; וכל עוד מרבית הערבים המוסלמים מאוהבים באל המוסלמי שלהם (וגם הנוצרים הערבים), הקריירה של מושג האזרחות לוט בערפל. הדיון הזה בא עוד לפני שהתחלנו לדבר על סידורי הישיבה בבית הכנסת היהודי בישראל. הגבירים היהודים הישראלים אוהבים כסף – בעיקר אם הוא מגיע כמתנה מגבירים יהודים אחרים הגרים בחו"ל. הלבנה של כסף יהודי היא מכבסה לא רקע כעסק יהודי. יש כאלה שקוראים לכך "פילנתרופיה" החריפים שבינהם קוראים לזה "תמיכה בישראל". בקיצור, לאזרחות אין הרבה סיכוי בישראל; כמעט ואף אחד לא קונה אותה בין יהודים ישראלים. השינוי אם יבוא לא יבוא דרך השוואה למצרים, או לתוניס או לאלג'יר אלא מתוך הסתכלות עצמית פנימה. האם מדינה יהודית זה טוב לישראלים היהודים? כל עוד התשובה של הרוב היא: כן. הסיכוי לקריירה משמעותית לאזרחות ישראלית הוא קטן.

  7. סמולן

    לכאורה מדובר בהפיכה צבאית, כלומר הפלה של נשיא דמוקרטי ומעבר לדיקטטורה מיליטריסטית. השמאל היה אמור להזדעק, אלא שהדבר בעייתי משתי סיבות: (א) זה קרה אצל ערבים ולכן זה בוודאי ובהכרח גילום של הטוב האזרחי-פרוגרסיבי במובנים עילאיים במיוחד; (ב) זה לא קרה אצלנו, ולפיכך עומד מנגד למה שהוא, על פי ההגדרה, גילום פרדיגמטי של רוע ושמרנות. עדיין, הפער בין המציאות והתיאוריה העשירה והמרתקת שנבנתה על האדנים הכפולים הללו, היה אתגר משמעותי למחנה הנכונות הנכונה.

    הפתרון המוצע כאן, לפיו מהפכה צבאית היא בעצם שינוי דמוקרטיה ודיקטטורה צבאית היא דמוקרטיה במובנים עילאיים – מתקדמים עד כדי כך שאינם ניתנים כלל להמשגה בישראל – הוא פריצת הדרך התיאורטית המקווה והנדרשת. ובזמן קצר כל-כך !!. הפתרון מדגים ומבצע את מורשת מאבקי הקדמה, ומעלה מתוך אבק הדורות את דמויותיהם של טרוצקי וקמינייב.

    גם לטרוצקי וקמינייב קראו לב, ובכך יוצק המאמר המבריק הזה משמעות חדשה, מעודכנת ובוהקת באמירה הותיקה לפיה מי שלא היה קומוניסט בנעוריו, אין לו לב. תודה לך לב, מכל הלב. היה לנו ולא ידענו; לבנו פעם בנו ואילו אנו – פעם אחר פעם – לא באנו. איחרנו שוב ושוב את רכבת ההיסטוריה, על אף צפירת הקטר. לא עוד. לעד לא עוד. תודה. תחי מצרים החדשה, יחי עדלי מנסור, שמשטרו נכון ולכן יכון לעד.

  8. לב גרינברג

    תודה לכל ההערות. הייתי רוצה לענות לשלוש טענות עיקריות: 1. שכל העניין הוא כלכלי. 2. שזו הפיכה צבאית, 3. שישראל היא דמוקרטית בדיוק כמו כל מדינה בעלת זיקה דת.
    1. ברור שיש רקע כלכלי חזק, בלעדיו לא היו יוצאים כל כך הרבה אנשים לרחוב. אבל זה לא רק זה, אלא המחטף שניסו לעשות האחים המוסלמים כדי להנציח את שלטונם, וזה מה שמנוגד לדמוקרטיה. לכן הסיסמאות המרכזיות לא היו כלכליות אלא הדחת הנשיא.
    2. הפיכות צבאיות אינן עם העם אלא נגדו. צבאות הם תמיד שחקן פוליטי, ופועלים מתוך אינטרס. האינטרס שלהם הוא לשמר את עמדות הכוח שלהם, אבל לפעמים מתוך כך הם מסרבים לדכא, ואז הם הופכים לכלי בדמוקרטיזציה. לפעמים ההיפך, הכל תלוי קונטקסט. המצב במצרים מסובך, ואין לדעת בבירור לאן יתפתח. יש מיקוח בין כוחות רבים.
    3. לטענה הנדושה שיש הרבה מדינות שמגדירות את זיקתן לדת מסויימת, לא רק באיסלם, אלא באנגליה לכנסיה האנגליקנית ובפולין לקתולית. הכל נכון, למעט העובדה שהגדרה זאת איננה יוצרת משטר של אפליה של מי שאינו שייך לדת הזו, ושל זכויות יתר לבני הדת. זו המצאה ישראלית, קשורה למאבק בין יהודים לערבים בארץ, ורצון היהודים להשתמש במדינה, במוק ובצבא לטובת האינטרס של עצמם. זו לא דמוקרטיה. טענתי היא שאמנם היהודים נהנים מהמשטר הזה, אבל הוא מונע דמוקרטיזציה כי מפלג את העם ומסכסך אותו, לא רק בין יהודים לערבים, אלא לפחות בין חילונים לחרדים ובין אשכנזים למזרחים.

  9. יוסי לוס

    אני מקווה מאד שלא תתפתח שם מלחמת אזרחים אבל זו אפשרות לא מופרכת ואם היא תתממש, יהיה זה כנראה בין תומכי מורסי לבין מתנגדיו. אולי בין תומכי מדינת הלכה אסלאמית לבין מתנגדיה (שכוללים כמובן גם מוסלמים חילונים ומוסלמים דתיים) שתופסים בצורה שונה בעליל את "העם המצרי".

    לא רק בישראל יש מחלוקת על מהות הקולקטיב. מהות שמשתנה ללא הרף, גם אם יש כוחות חזקים שמבקשים לשמר את צורתה ואופייה

    1. לב

      חלוקות על גבולות הקולקטיב ובין דתיים לחילוניים יש בכל מקום. ההבדל הוא שברור לכולם שכולם מצרים, לרבות קופטים ויהודים, ולכן הגאווה על המצריות. קיומה של הגדרה הכוללת את כולם כשווים היא תנאי מוקדם לדמוקרטיה בעיני. לכן מדינת לאום היא המצאה אירופאית. אבל גם שם לקח עשרות שנים למסד ולבסס את הדמוקרטיה. אני מקווה שבמצרים יידעו להימנע ממלחמת אזרחים. מצרים עדיין איננה מפולגת כמו סוריה או לוב.

  10. נתן

    המשפט המדהים "הגדרת האירועים במצרים כהפיכה צבאית חושפת את הקושי בהבנת מהות הדמוקרטיה" יכולה להיכנס לספר השיאים של גינס כאחד המשפטים ההזווים ביותר בהסטוריה של השמאל הרדיקלי(שמשפטים הזוים הם לחם יומו).

    ועל אותו משקל ניתן להגיד – "הגדרת הארועים בסוריה כטבח של דיקטטור בבני עמו חושפת את הקושי בהבנת מהות המשטר הפרלמנטרי" או "הגדרת התנגשות של שתי מכוניות כתאונת דרכים חושפת את הקושי בהבנת חוק שימור האנרגיה של איינשטיין"

    ובכל מקרה תודה ללב שהעלה חיוך על פנינו בימים חמים אלה.

  11. אלוקים ואללה הם שורש הבעיה

    אצלנו שורש הבעיה מצוי בתורה. עד פרק י"ב היא מספרת איזה סיפור קיטש על … הבריאה. ואז פתאום נכנס האל ומוסר כאילו קושאן לנציגנו "אברהם". וארכיאולוגים וחוקרי תנ"ך (בעיקר מאוניבסיטת ת"א) מצאו שהסיפור לא נכתב אלף ומאה שנה (לפני הספירה) אלא ארבע מאות שנה מאוחר יותר… ז.א. בידי "גולי בבל" – מה שמסביר מדוע הומצאה הפיקציה-הבדיה ה"אלוקית" על "הברית בין הבתרים".
    גם במדינות אינשאללה (إن شَاءَ اللّه) וחמד-אל-אללה בעיה דומה. ולמצרים יש IBM משלה… Inshallah, Bukra, Ma'alesh

  12. "שרוליק הקטן" משתין על העולם

    הסוד התגלה. פקיד אמריקאי, קטן ואנונימי, סיפר לכתב "הארץ" מי ואיך באמת יושב על הכפתור ( haaretz.co.il/news/politics/1.2066810 ) ומסתבר שארה"ב עושה זאת "לפי בקשת ישראל". §§ הכותרת: "ישראל לארה"ב: להמשיך לסייע לצבא מצרים"… "בעקבות ההפיכה הצבאית במצרים, התקיימו שיחות טלפון מרתוניות בין וושינגטון לירושלים…נתניהו, שוחח בטלפון ג'ון קרי…יעלון שוחח עם צ'אק הייגל…ועמידרור עם סוזן רייס…הצד הישראלי הבהיר כי לקיצוץ הסיוע לצבא מצרים עלולות להיות השלכות שליליות לביטחון ישראל… התנאי האמריקאי היחיד מאז ומתמיד לסיוע הצבאי למצרים היה מחוייבות של הממשלה בקהיר לשלום עם ישראל"…
    §§ אז מדוע נמנע השמאל הציוני מלהזכיר ש"מערכת הביטחון האמריקאית, הבית הלבן ומחלקת המדינה סבורים (בדיוק כמו BB-Ya'alon-Amidror) שהמשך הסיוע לצבא מצרים הוא אינטרס ביטחוני אמריקאי"?
    §§ מה היתה עושה ארה"ב הקטנה – ללא הייעוץ שהעניקה לה ישראל הגדולה???
    ‎מה שמזכיר לי את הקריקטורה של דוש (מ"העולם הזה" 1951) "שרוליק – ישראל הקטן" שגדל, לבש מדים, ידיו בכיסיו מרושל ובטוח???
    (http://itzoov.blogspot.fi/2012/10/blog-post.html).
    ‎ראו איך גדלנו, התעצמנו, מלאינו ריאות אוויר ציוני צח… הכל בזכות השותפה שגם לה יש אינטרסים בשליטה על העולם הערבי ו"האביב הערבי", ובקיום הכיבוש… איזה מזל יש ליהודים… (אגב הימין –קרי האצ"ל והלח"י– ניסה למצוא דגם של שיתוף אינטרסים גם עם הפשיסטים באיטליה, שם אימן את חייליו, ונכשל שלא באשמתו).

  13. גם הספינקס היה "דמוקרט"

    בחפירות חצור? או שהוא נשלח ע"י גנרל א-סיסי כאות ידידות בין צבא מצרים והציונות… על כל פנים הספינקס הזה היה מאוד מתוחכם! ונועד לו תפקיד חשוב: להוכיח ש"עמישראל" היה SOPHISTICATEDLY SPHINXED כבר לפני 3,800 שנה… שנאמר: "אין אלוהים — ‎אבל הוא הבטיח לנו את הארץ".

    http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2067592