• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הרצחת וגם ירשת?

ראשית רמסו את הדתיות המתונה של המזרחים ודחפו את חלקם לחרדיות קיצונית שמקורה באשכנז. לאחר מכן האשימו את המזרחים בחרדיות שמקורה אשכנזי, ועכשיו רות קלדרון ממציאה מחדש את היהדות המתונה כאילו לא היו דברים מעולם
אברהם הרן מוטחדה

נאום הפתיחה של רות קלדרון עם כניסתה לכנסת נחרת על לוחות הזיכרון של לבנו והדהים את הציבור הישראלי. מאז, המדרשות החילוניות אותן היא מייצגת צצות בכל פינה ומציגות שיח יהודי חדש ורענן. הנה לפנינו יהדות מתקדמת ומודרנית המגשרת בין עבר להווה, בין ציונות ליהדות מתונה המקשרת אותנו חזרה לשורשינו. אך אני תוהה, האם לא היו אלה אבותיי שומרי המסורת שהביאו אתם את האלוהים המתון מהגולה? האם לא היו אלה אבותיה של קלדרון שביטלו את אבותיי במחי יד ועקרו את האל מלבם? נראה כי המערב שוב מתגלה במלוא הדרו ככובש ורומס, ואחר אוסף את השברים ומחברם לפסיפס התואם את השקפותיו.

מדי שבת קודש אני מחיש צעדיי אל בית הכנסת הציבורי לעולי איראן ונעצב אל לבי. לעיניי נגלה בית תפילה ציבורי, כיתר אחיו הצמודים לו, שמספר מתפלליו הולך ופוחת ועומד הוא על בלימה. הדור המזדקן שסביבי חובט בראשו ומתקשה להאמין כיצד דווקא בארץ הקודש ננתקה מחרוזת המסורת ששרדה בגולה.

לשאת את אלוהים לתוך המודרנה

דפוסי החילון והמודרניזציה שהחלו באירופה במאה ה-18, וכן תהליכים פנים-יהודיים דוגמת האמנציפציה והלאומיות (ובפרט הציונות) גרמו להתערערות המבנה הקהילתי-דתי, ויהדות אירופה נחלקה בין חילון מוחלט מחד והתחרדות הגורסת כי "חדש אסור מן התורה", מאידך. מה עוד, שבתווך הזיכרון הקולקטיבי של יהדות אירופה עומדות מאורעות השואה, נקודת מפנה בה רבים איבדו את אלוהיהם אי-שם באושוויץ. הציונות שהמציאה את היהודי החדש דחתה את הגלות, השילה את ערכי הדת ורוקנה את האלוהות מתוכה. את ספר הספרים החליפו הפטיש והמגל, שמירה, עבודה וחינוך עברי. בן גוריון ניבא כי "עוד 30 שנה יהיו חרדים רק במוזיאונים."

יהדות המזרח ידעה כיצד לשאת עמה את האל אל המודרנה. יהודי תושב צפת מתפלל. צילום: לע"מ

לעומתם, אבותיי, יהודי ארצות האסלאם, עברו גם הם תהליכי מודרניזציה בקולוניות השונות של האימפריות האירופאיות, אך בשונה מאחיהם האירופאים הם לא זנחו את הדת או הקיפו עצמם בחומות. המבנה המשפחתי וערכי המסורת נותרו בראש מעייניהם, למרות שחלו תמורות באורח החיים ובמרכזיותה של הדת בקרב היהודים. יהדות המזרח ידעה כיצד לשאת עמה את האל אל המודרנה תוך רצון מובהק לשמור על מסורת בית-אבא.

משיח בן דוד גוריון?

כחלק מעידוד העליות הרבות לישראל, הגיעו אנשי הסוכנות היהודית ליהודי ארצות האסלאם וטענו בפניהם כי "זמן גאולה לפנינו". הם ניצלו את כיסופיהם לציון, הסבירו כי הרצל ובן גוריון הם כממשיכיהם של משה ואהרון, ואם כך הרי שגולדה היא מרים הנביאה. הסבים והסבתות התמימים שלנו האמינו ועלו ארצה, הם פיללו לירושלים ולארץ הקודש עד שאף קראו לילדיהם בשמות הנביאים החדשים. לאחר שאנשי הסוכנות השתמשו בשם אלוהים לשווא על מנת להעלותם ארצה, הם לחשו באוזניהם כי כאן אלוהים אינו רלוונטי ומי שמאמין בו הוא סתם פרימיטיבי. 'מודרניזציה', כך הם כינו את מכבש החילון שהעבירו את העולים החדשים. בידיהם הם גזזו את ציציותינו, ניתקו את שרשרת המסורת של אבותינו ושירשו כל זכר לאלוהה שבשמים. גם מפלגות כמו תמ"י שניסו למרוד ולהעלות על נס את שומרי המסורת התאדו במהרה. השבר שהביאה הציונות ליהדות המזרח היה כה עמוק עד שהעמידה בפניה שני מתרסים, חילון או חרדיות, בדומה ליהדות אירופה. כך, ציבור מזרחי דתי מצא עצמו לבוש בלבוש ליטאי ולומד במוסדות אשכנזים. הרי לא לשווא ש"ס מכנה עצמה ספרדית ולא מזרחית (שהרי ספרדי הוא תואר הנחשב מכובד יותר בתפיסה הישראלית), ומגדירה את דתיותה כחרדית ולא כשומרת מסורת.

אדרבא, אי הצלחתה של תמ"י כתנועה שפנתה למרכיביו הבסיסיים של ציבור מזרחי ושומר מסורת, ולא ספרדי-חרדי, מעידה על ניצחון מדיניות כור-ההיתוך והשלה של יהודי ארצות האסלאם מתרבותם ומסורתם האותנטיות.

כך גדל דור שלם שעבר כפייה חילונית שניתבה את חלקם להתחרדות קיצונית ולא ידע את יוסף. אותו אוד מוצל מאש ששמר על גחלת מסורת בפיו, נאלץ להיטמע בין כיפות סרוגות וכיפות שחורות, כי את הכיפות השקופות שלנו לא רואים. שומרי מסורת מזרחים נתפסים בחברה הישראלית כמנשקי מזוזות ומאמיני קמעות בורים.

איש אינו עוצר לשאול כיצד קרה שאותם נכדים לרבנים חכמים ובקיאים בתורה, לא ירשו את דרך סבם, ופרקו כל עול מעליהם?

ומהי הסיבה לשירוש המסורתיות מאותם יהודים?

העובדה פשוטה: שומרי המסורת מהווים איום לחילוניות של המדינה. המתינות המופלאה והנינוחה שיודעת לשזור יחד את הפסיפס היהודי להווה הישראלי, מדירה שינה מעיני ההגמוניה האשכנזית-חילונית. החרדיות, לעומת זאת, תואמת ליצירת הקוטביות בין חילוני לחרדי, מודרני וגלותי, נורמלי וקיצוני. המסורתיות "המחופשת" שישראל אימצה לעצמה בשנים האחרונות היא מהפה לחוץ, ועדיין עוקרת ערכים והבנה מעמיקה של חגי ישראל. בדומה לציונות, הישראליות, רוקנה מתוכן את חגי ישראל והפכה אותם לחגיגות אוכל וקניות, המנצלים את מוטיב המשפחתיות ההיולי שצרוב בזיכרון היהודי המסורתי.

העגלה אכן ריקה

כעת, לאחר שהמערכת הציונית-אשכנזית קורסת לתוך תהום, היא ממציאה מחדש את אלוהים. רות קלדרון ובתי מדרשיה החילוניים, אותם אנשים ששירשו את האלוהות מלבי יהודי המזרח, שטענו כי למתינות הספרדית אין מקום בישראל, דורשים לקבל זכות על אלוהים ותורתו. 'יהדות מתקדמת' הם מכנים את יהדותם, ואנחנו נותרים שקופים? הנה המערב שוב מתגלה במלוא הדרו ככובש ורומס, ואחר אוסף את השברים ומחברם לפסיפס התואם את השקפותיו.

ואני תוהה ומזדעק. הלוא אתם שביקשתם את תורתו של הרצל ומשנתו של בן-גוריון, אם כך אנא הישארו עמה. ולימדו סוף-סוף כי הסיפור היהודי-עברי, ים-תיכוני הוא ולא אירופאי. מקורם של האבות והאמהות שלנו הוא כאן במרחב המזרחי. אכן מזרחי!

אינני מוכן לעמוד מהצד ולראות כיצד מדברים אתם בשם אלוהיי לאחר שנישלתם את זיכרון אבותיי מתרבותם, ועתה מבקשים אתם לרשת את דרכם ואדמתם? הלוא על זה הוכיח אליהו הנביא את המלך אחאב בסיפור נישול כרם נבות היזראלי, "כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ"?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    אהלן אברהם,
    אני לא יודע מה גרם לך לדמיין את ההורים\סבים שלנו שחיו בארצות ערב והאסלאם כעדר צאן תמים שעלה לישראל כי הם פגשו כמה נציגי סוכנות שסיפרו להם שהמשיח הגיע. לא נראה לי שסבא שלי שהיה איש עסקים ממולח ברבאט בעל השכלה תורנית, מזרחית ומערבית התרגש מכמה סוכנים כאלה, וכנראה גם לא הוריך\סביך מבני יהדות פרס המפוארת.
    לי נראה שאלה היו אנשים מפולפלים וחדים עם מחשבה עצמאית, ועלה להם ניצוץ בלב כשהם שמעו את הידיעות מארץ ישראל, שלשד"רים ממנה הם תרמו גם כשבכיסם היו פרוטות מעטות, על כך שהקהילה היהודית בארץ הקודש מרימה סוף סוף את ראשה ויהודים מרחבי העולם זורמים אליה. לי נראה שזה מה שהביא אותם להעלות לארץ, ואנשי הסוכנות אמנם היו שמחים לגנוב לעצמם את הקרדיט על כך, וגם אנטי-ציונים היו שמחים לייחס את זה ל"תעמולת" אנשי הסוכנות, אך כדאי לנו להיאבק על האמת ההיסטורית מול אלה ואלה גם יחד.

    גם לא ברור לי למה אתה ממהר להניח שהורינו וסבינו היו כל כך מוכנים לזנוח או לתת למישהו לגרום להם לנטוש את תרבותם המפוארת כשהם הגיעו ארצה. למה לזלזל בהם עד כדי כך? הם שמרו ועוד איך שמרו על תרבותם ועל דרך-האמצע והמתינות שלהם בענייני דת, וניתן לראות את זה בכך שרובם ככולם מיהודי ארצות האסלאם לא קיבלו על עצמם את ההגדרות "דתי\חרדי" או "חילוני", ורובם הגדול מגדירים את עצמם כ"מסורתיים". זו הקבוצה השנייה בגודלה מבחינת "ההגדרה הדתית" שלה לפי כל הסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    אמנם יצאו מקרבנו תופעות מגונות והזויות-משהו כמו ש"ס, עם החוצפה לטעון שהם "מחזירים עטרה ליושנה" על הדרכים הליטאיות מזרח-אירופאיות שלהם, אך אימוץ הדרכים החרדיות מוגבל להנהגה הש"סניקית ולא לרוב מצביעי המפלגה.
    הטעות שלך, יא אברהם, היא שאתה מפנים את הסטריאוטיפים הגזעניים על יהדות ארצות האסלאם, שבעבר הופיעו בעיקר בהצהרות ובטקסטים של אנשי ממסד מסוימים, וכיום משתמרים בעיקר בביקורת האנטי ציונית שבאופן אירוני מתיימרת לדבר בשם יהודי ארצות האסלאם. הסטריאוטיפים האלה שהודבקו ליהודי ארצות האסלאם מתארים אותם כאיזה שהוא עדר של כבשים שוטות ותמימות, שה"אשכנזים" המתוחכמים, עם הרשע הממזרי שלהם, הצליחו לתמרן עבור מטרותיהם. אין זלזול יותר גדול ומופרך מזה בדור ההורים והסבים שלנו.

    1. דבש, ירושלים

      אברהם, אני רק שאלה: מי גרם לספרדים ובני עדות המזרח בארצות המערב לעזוב את הדת? גם בזה אשמים הציונים/אשכנזים?? אשמח אם תענה

  2. איריס סמסון

    מסכימה עם התגובה במאה אחוז, מי נישל משהו ממשהו? יש תהליכים שעברו גם היהודים שהגיעו מארצות המזרח , אבל המציאות היא שרוב היהודים אשר מקורם בארצות המזרח גם הצעירים שאני מכירה רואים עצמם כשומרי מסורת מתונים.
    הם בדיוק המשך של יהדות המזרח המתונה.הם לא איבדו דבר
    ורובם לא נדבק בחרדיות הקיצונית, זה בלעדי לממסד.

  3. חיים חדד

    מצטרף לחלוטין לביקורת שהושמעה מעלי
    שלא יבלבלו את המוח
    סבא וסבתא שלי עלו לארץ משתי סיבות בדיוק (כשהראשונה היא המשמעותית יותר):
    1. הערבים ביצעו בהם טיהור אתני ומיררו את חייהם
    2. היה בהם סנטימנט עמוק לארץ הקודש ולירושלים

    מקרה יהודי עיראק הוא הקיצוני ביותר – ביהודי עיראק בוצעה נכבה אכזרית, שעד היום אף אחד לא הכיר בה או נתן עליה את הדין.

    שליחי הסוכנות וסרסורי הציונות לא הזיזו לאף אחד, לעומת זאת הפוגרומים ביהודי טוניס מצד הערבים בזמן מלחמת העולם השניה – הזיזו ועוד איך הזיזו.

    אז די כבר עם הסילוף ההיסטורי הבוטה הזה!

  4. אורן שלמה

    גם פשוט יותר, וכך גם נמסר לי על ידי בני משפחתי.
    בעשרים – שלושים השנים הראשונות לאחר הקליטה, רובם היו עסוקים בלשרוד, פשוטו כמשמעו. עבודות דחק, עוני, הבטחת עתיד הילדים וכו'. הציונות החילונית האשכנזית בוודאי שמשכה לכיוון של חילון (גם בכפייה אבל בעיקר בתהליכים מורכבים יותר של תרבות המונים מערבית ובנין אומה). אני בהחלט מסכים שהעולים לא היו תמימים והיו נטועים עמוק בעברם המסורתי – אלו הסבים והסבתות שלנו, דור ראשון לעלייה – שלא ממש נהו אחרי כל זה, וגם, צריך לזכור, מדובר באנשים בני 40+ – לא בדיוק חומר הגלם המושלם ליצירת "הציוני החדש". מצד שני, הילדים הושפעו מאוד וגדלו לתוך השסעת התרבותית הטראומטית והגזענית הזאת.
    על כל פנים, בתנאים כאלו לא יכלו להשקיע זמנם בשימור תרבות ומסורת על ידי הקמת מוסדות/ישיבות/תלמודים שייצרו הון תרבותי עצמאי ואותנטי. בלית ברירה מי שרצה חינוך דתי נאלץ לשלוח את הילדים לאשכנזי וכך נמנע מדור שלם לבסס ולהעביר הלאה באמצעות מוסדות. הדור השני (וגם שלישי) כבר גדל על ברכי תלמודי אשכנז והתוצאה אולי היא הפיוז'ן של ש"ס.
    חשוב לומר לדעתי שלא הרבה בחרו בחינוך תורני. היו אופציות ביניים של ממלכתי דתי וכו' ורבים העדיפו לילדיהם מסלול מקצועי/חילוני/מודרני מתוך רצון להשתלבות בכלכלה המקומית/שיקולי תעסוקה/מוביליות חברתית וכו'. מה שבטוח שאצלם העניין של לשבת כל היום וללמוד לא היה בגנים התרבותיים. אנשים עבדו כל הזמן, גם בארצות האסלאם, ובאופן טבעי כך ראו גם את עתיד ילדיהם. אחר כך באה ש"ס ולימדה את תרבות הישיבות האשכנזיות, בנתה הון פוליטי ובסיסי תמיכה והשאר ידוע ומסופר.
    אני יודע זה הסבר ראשוני מאוד, אבל לדעתי די משכנע.
    נ.ב. קלדרון זה משהו אחר, פוסט מודרני אולי.
    אורן.

  5. שושנה גבאי

    נאום השמאלץ המתמם של קלדרון הולך ביחד עם הגרזינים שמנחית יו"ר המפלגה שלה ובשיתוף פעולה מלא שלה. רק עכשיו היא גילתה את סוד המתינות הדתית ורצה אלינו היהודים המזרחים לספר לנו, את מה שאנחנו המצאנו לפני דורות. תודה לך אברהם הרן מוטחדה.

  6. און

    א.כבר במרוקו הזמינו את רבני אשכנז כתגובה לאליאנס על מנת שילמדו תורה את ילדי ישראל – התהליכים הם לא תהליכים ישראליים והרצון להקצין קיים גם בארצות המזרח – כרגיל לא לזרוק עכל על האשכנזים
    ב. רות קלדרון היא בולגריה לא כל כך אשכנזיה . נא לא לזרוק עליה תרבות אשכנז היא רוצה לחדש את רוח המסורתי בגוון ישראלי.
    ג. הרב משאש ועודרב משאש היו רבני ערים בישראל ובני עדתם זנחו אותם , ממש לא היתה חובה ללכת בעקבות הרב עובדיה יש אלטרנטיבות שלא נבחרו בתוך העולם המזרחי וחבל.
    ד. האלטרנטיבה המסורתית טובה באמת לעולם ריבוני יהודי עכשוי יותר מכל אלטרנטיבה יהודית אחרת , הצרה היא שדובריה אינם מנסים לתרגם אותה לשפות יהודיות אחרות . הגיע הזמן שתרימו את הכפפה ותעשו זאת איש לא יעשה זאת במקומכם .

  7. אברהם

    אהלן. אני עונה לכולכם יחד כי ישנם קווים משותפים לתגובותיכם:

    התמימות אותה תיארתי אינה באה ממקום של זלזול, אלא ממקום של תקווה לגאולה. אדרבא, בכול המאמר אני מאדיר את המסורת ושורשיי, ומסביר כיצד יהודי המזרחי הפכו לשומרי מסורת כבר בגולה.

    הציונות החילונית קשרה את רגשי הקדושה של היהודים לא"י וירושלים ובקשה לעלותם בכול מחיר (אני מציע לכם לקרוא פרוטוקולים/מאמרים בהם מתוארת דרישה לעלות את הדמוגרפיה היהודית בכול מחיר. רק אמש עלה מחקרו של ד"ר יגאל בן נון על ספינת המעפילים אגוז, בו הוא מסביר כיצד למעשה סיכנו בידיעה את חייהם של הנוסעים). הסבים והסבתות שלנו היו ציוניים אך ממש לא בהיבט החילוני (וכן. כסף תמיד השפיע על הגירה, אבל ראינו כמה עזרה קיבלו מאחיהם היהודים כשעלו ארצה).

    ואגב אם הזכרתם את הפרעות: רדיפות מתמשכות ועקובות דם נגד היהודים בארצות האסלאם הם עוד סילוף היסטורי. כמובן שלא ליקקנו דבש והיו פרעות של תושבים מוסלמים לאורך השנים. אני מודע לכך ומאוד ביקורתי כלפיי מי ששוכח זאת. אבל יש לזכור כי המצוקה הגדולה ביותר הייתה כאשר קמה הציונות!

    לצערי, אתם נופלים לאותו בור שהציונות הלבנה מנסה להשריש כאן כבר שנים, כחלק ממחיקת הגלות: "בגולה רצחו אותנו, פה אנחנו מוגנים." לדעתי הם התבלבלו עם יבשת האם שלהם. יש לזכור שהמון יהודים בקשו לשוב לארצם, לאחר שעלו וראו כי הארץ אינה טובה לשבת בה. כנראה שהם העדיפו את הבעיות עם הגויים מאשר הסבל במדינת ישראל…

    ודבר נוסף, שהוא למעשה ליבת המאמר: כיצד אפשר לטעון שהיהודים המסורתיים הצליחו לשמר את דרכם? כיצד אפשר לומר שלא נישלו דבר מאיש??
    הרי בתי הכנסת הציבוריים הולכים ומתרוקנים. הזיקה והכבוד שהיו לסבנו וסבתנו אינה בלבנו עוד. הישראליות היא תרבות קפיטליסטית נהנתנית וחילונית. הערכים היהודים מתמוססים מול עיננו. העניין כל כך בולט בעיקר בשל הבורות הרבה שיש בקרב הנוער המזרחי (שנחשב לערס שאומר אלוקים ומנשק מזוזה, מבלי שיבין את מעשיו), שכן חש זיקה מסוימת אבל אין לו בית לחזור אליו…
    פרט לזה, לרוב ה'מסורתיים' מובלעים בתוך ההגדרה 'חילוניים' ולא כ'שמורי מסורת'.

    1. עמית

      לא נראה לי שהמצוקה הגדולה ביותר בקרב יהודי ארצות האסלאם החלה לאחר הציונות. דיברנו כאן על יהדות מרוקו ואיראן – ובכן, מקרים כגון השמדת יהדות פאס ב-1465 (מתוך קהילה בת כמה אלפים, נותרו "6 נשים ו-5 גברים") או שלל מקרי הטבח שהתרחשו ביהודי פרס במחצית הראשונה של המאה ה-19, כולל אנוסי משהד, היו חמורים, אכזריים, ורחבי היקף הרבה יותר מכל האירועים שהתרחשו כנגד יהדות מרוקו או פרס החל מראשית המאה ה-20.
      וזה לא שאת האירועים והרדיפות כנגדם במאה ה-20 אפשר לייחס רק לשנאה שהחלה בגלל הציונות. היו נסיבות אחרות לרדיפות האלה, חשובות לא פחות, כגון הזיהוי של יהודי מרוקו בתור מיעוט עם השלטון הצרפתי הקולוניאלי או הלכות הטהרה הקיצוניות של השיעים כלפי יהודי פרס.

      בכל אופן אני מסכים איתך שהאמרה "בגולה רצחנו אותנו, כאן אנחנו בטוחים" אינה נכונה. בגולה לא תמיד רצחנו אותנו וכאן אנחנו לא תמיד בטוחים. הנקודה היותר חשובה שאפשר לעשות היא שבגולה היינו מיעוט חסר ישע, נתונים לחסדי זרים, וכאן גם אם אנחנו לא תמיד בטוחים, לטוב ולרע, אנחנו לפחות אחראים לגורלנו. אם אנחנו בוחרים בשלטון מושחת ומרושע אז זה באשמתנו ואם אנחנו בוחרים בשלטון אחראי אנחנו נהנה מהפירות. אנחנו לא עוד תלויים במצבי הרוח המשתנים של השלטון הזר או האוכלוסייה המקומית שבקרבה אנחנו חיים עבור עצם ההישרדות שלנו. אם אנחנו מותקפים, מבית או מבחוץ, אנחנו יכולים להגן על עצמנו.

      אני לא מסכים איתך שיהודי ארצות האסלאם נתנו למישהו לשלול מהם את תרבותם או דרכם הדתית. להגיד שכך היה זה לזלזל בעצמת המורשת התרבותית שלהם. על אף שבארץ המורשת הזו על פי רוב לא זכתה לתמיכה ממסדית כל שהיא ולעתים אפילו לא ללגיטימציה חברתית, רוב יהודי ארצות האסלאם שמרו עליה בהצלחה. רוב רובם של יהודי ארצות האסלאם לא נכנעו לתהליך ההחרדה או ההדתה וגם לא לתהליך החילון – הם נותרו כפי שהיו בארצות האסלאם, שומרי מסורת עם אמונה דתית מתונה. כך היה גם בדור הראשון לעלייה מארצות האסלאם וגם בדור השני, אתה צודק שבדור השלישי, לעומת זאת, לפעמים "שמירת מסורת" מתבטאת בנישוק מזוזות עיוור ללא הרבה חשיבה או עומק מאחורי זה, אך לא תמיד זה כך. בפני הדור השלישי של העולים מארצות האסלאם ושימור מורשתם עומדים אתגרים, אך האתגר הראשי שעומד מולם זה אותו אתגר שעומד מול כל אוכלוסייה עם תרבות ייחודית ברחבי העולם – הגלובליזציה שמנסה לצרף את כולנו לתרבות המונים רדודה אחת. האתגר הזה לא ייחודי, וגם אין לו קשר לציונות – מדינות ערב והאסלאם אט אט מושפעות ממנו לא פחות מאשר ישראל. תסתכל על דובאי ונסיכויות המפרץ – ששלטונות ערב האחרים מסתכלים עליהן בשאיפה לחקות אותן – ותגיד לי אם יש תוצר יותר מובהק מהן של הגלובליזציה.

      1. עמית

        רצחנו צ"ל רצחו *

  8. נועם א"ס

    מאמר חשוב. תודה.

    "היהדות" נוסח יאיר לפיד ורות קלדרון אינה מתונה כלל וכלל, אלא דת קיצונית במיוחד של שכבת אוליגרכיה יהירה, סובאת ומדושנת עונג-עצמי, שלובשת דונה קארן ומטיפה לעניים ומאשימה אותם בעניים לפי מיטב המוסר הקלוויניסטי. זהו פרוטסטניזם יהודי הסובב כולו סביב עיקרון התועלתנות האנוכית כעיקר דתי, ואין בשום אופן להשוות את התועבה הקיצונית הזו לאלפי שנות יהדות מתונה וההדדית בעולם המוסלמי והקדם-מוסלמי. אם כבר, יותר מכל זוהי "יהדות" הקרובה ברוחה לשכבת הכהונה הצדוקית המושחתת והמתייוונת של ימי בית שני, מוכרי האינדולגנציות בבצע כסף, מכניסי הצלם בהיכל, פותחי הר הבית לשוק, חסרי הזכר. ללא הטריטוריאליזם, המיליטריזם, הקפיטליזם הציוניים, ללא הגזענות הלבנה ובצע הרווח של הפריבילגיה הציונית, "הדת" החדשה הזו לא תחזיק שנייה וחצי, וגורלה הוודאי להיעלם ולפוג כמוץ ברוח. זו "הדת", זה תוכנה, זה טיבה. ללא הקומבינה הציונית, חסידי "הדת" הזו השוטים והמסואבים – בני בריתם המהותיים של ה-White Supremasists הפרוטסטנטים – יפוצו לכל עבר בחפשם הנואש אחרי קומבינה קולוניאליסטית-קפיטליסטית גזענית חדשה, בכל דת שהיא, למלא בה את כרסם הסובאת. כבר המרה לקתוליות עדיפה על פני "היהדות" הזו של אוליגרכיה יהירה, עבדי הקפיטל, נוגשי יתום ואלמנה, בועלי בעל ונושכי נשך. אחרון המתנחלים המשיחיים הקנאים, מהרב גינסבורג הפסיכי ועד הילדים הפתאים ההולכים כסומים אחרי איתמר בן גביר, עדיפים הימנם.

  9. איריס חפץ

    כשראיתי את רות קלדרון מדברת בכנסת, היא הרגישה כמו פרוטסטנטית שמדברת מהראש על הדת, די אינטלקטואלי הכל: יהדות בלי לב. זה מה שהמאמר שלך מתאר, איך המיתו את ההמשכיות ואת הרגש והמסורת ובמקום זה הגיע רגש של בוז למי שקיים חיים יהודים כמו אבותיו (זו הרי המשמעות של מסורת מול החדש שמחרב את הישן, כמו במהפכה). יש בסיפור הזה הרבה קנאה מחרבת, על ההמשכיות שהיתה למזרחים ושאשכנזים – מסיבות שונות – פחות חוו או ניתקו בעצמם את הקשר. במקום קנאת סופרים, קיבלנו קנאה מחרבת ואת החורבן היטבת לתאר בפתיח. עצוב.

  10. בת אל סרי לוי

    ראשית, תודה על הפוסט החשוב הזה.

    במהלך הקריאה עלו למולי דמויות ממשפחתי הקרובה.
    כאחת שנולדה למשפחה מזרחית אסלית (תמנייה מצד אבא וטוניסאית מצד אמא) אני מזדהה עם הנאמר בפוסט. אני נזכרת איך הייתי סוערת ומסוערת בכול היחס ליהדות, את נדודי על רצף קיצוניות דתית לכפירה דתית. ונגדי התייצבו להם בנינוחות ובשביעות רצון משפחתי היקרה. הייתי מסתכלת עליהם חצי כועסת חצי נפעמת על היכולת שלהם לשלב בין התרבות הישראלית העכשווית למסורת.

    והיום, כשאני מוצאת את עצמי כול כך רגועה, בשיעור של הישיבה החילונית, או שיעור של רות קלדרון, איני יכולה שלא להרהר מדוע זה כך..
    התשובה שלי היא שהמתינות של משפחתי אינה המתינות של רות קלדרון.
    העושר הרוחני שנוצר לאחרי חורבן הדת, הוא רחב ומקיף יותר מזו של משפחתי.
    המושגים והתפיסות שנתנה לנו המודרניזציה גרמה לנו להסתכלות רחבה יותר.

    יוצא מכך, שהרס המסורת מאז קום המדינה היא שלב חיוני להתפתחותה של תרבות רחבה ומשמעותית יותר. חשוב לי לציין, שאין זה מסלק את תחושות הדחייה, הניכור והאפליה. יש מקום לבטא את הכעס שלנו. אך עם הזמן הופתעתי לגלות שיש רווח ענק בניסון לחיבור חדש עם המסורת שבזמנו דחינו אותה.

    בת-אל.

  11. נעם נעם

    נאומה של קלדרון אכן מהווה ביטוי לגילוי החילוני אחר יהדות אחרת, לאחר ששסע את יהדות המזרח. אך מדוייק יותר לומר שמה שאבסורד הוא ההדהמות של הישראלים מנאומים כאלו לאחר בורותו ביהדות, במזרחנות ובהיסטוריה .
    יש איזושהי רכיבה על נאומה של קלדרון על מנת להבהיר נקודה אחרת. מי שצריך לבקר אותו הוא בורתו של הכלל ולא את התכוונותה של קלדרון. למרות שיש משהו בנאומה המכוון כאלנטרנטיבה לחרדי ולדתי , כמו היא הזרוע האינטלקטואלית הרוחנית של לפיד בתוך הרשימה שבנה בחשיבה רבה על הכנסת כל אלמנט שידבר אל הציבור וקלדרון שם כפי שפרי שם כי סומכים עליהם ומשום שהם נראים טוב.
    מפעל כור ההיתוך ביטל כל עיסוק בדת כפי שביטל את תרבות עדות המזרח. לאשכנזים הדתיים הניח לעשות בשלהם אך המנהיגים הציונים הראשונים לא ביקשו להכניס את הדת לחיי העברי החדש מלבד שימוש בה לטקסים.
    יש משהו אופרטיוניסטי לקחת נאום מפורסם כדי להבהיר נקודה אחרת. זו לא עיתונות חכמה , אלרא טיפה צהובה, וודאי שלא רלוונטית בטון הקורבני . משום שקלדרון וודאי אינה מבין הבורים והגזענים. בוודאי אם לא הוצא קישור וכניסה לעומק הדברים יותר . זו לא חוכמה מכותשבים לנכס אירועים מ"המרכז" כדי להוכיח נקודה אשר ביקשו לומר ואומר זאת למרות שאני אינני מחבבת את מפלגתה. קלדרון מדברת על יהדות חילונית, יהודי המזרח היו דתיים ומסורתיים באורח אחר, ומזמן תור הזהב של יהודי המזרח ועד זמנם נוספו עוד הרבה הלכות וחוקים. הלוואי ותרבותם לא הייתה נרמסת ודרכם הייתה מהווה השראה וודאי כמו קלדרון, העובדות בטקסט נכונותת ברובן, הטקסט הזה הוא מבולבל ואגרסיבי. טקסט צריך לגרום לאנשים לחשוב.

  12. דרור BDS

    מלבי"ם על תהלים נח ד – "זרו", אומר שאנשי כזב האלה הצבועים והחנפים הם גרועים מן הרשעים בפרהסיא, כי "הרשעים" הם "זורו" מעת שיצאו "מרחם", דהיינו אחר לידתן, אבל "דוברי כזב הם תעו מבטן" אמם, גם בטרם נולדו ויצאו מרחם, ור"ל שהרשעים אין רשעתם טבעי להם, כי האדם לא נברא שיהיה רשע, ותולדות האדם נוטה אל הצדק, רק ירשיע אח"ז ע"י חברים ושכנים ומורים רעים וכדומה, אבל בעלי הכזב תכונתם וטבעם רע, ורעתם אינו דבר מקרי רק עצמי וטבעי להם.

    הפקרת התלמוד בידי יודעי ח"ן מעטים באקדמיה מחד ובידי עמלק ציוני – כל אלו שהשתמשו במקרא ובתלמוד כקרדום ציוני לחפור בו – מאידך, היא זו שמאפשרת לשרלטנים כמו קלדרון לההפך לנציגה האולטימטיוית של מה שמכונה שיח יהודי חדש ורענן, גשר בין עבר להווה ובין ציונות ליהדות מתונה המקשרת אותנו חזרה לשורשינו.
    את מה שרות קלדרון עושה עם התלמוד יכול וצריך כל אחד החרד מגניבת דעת זו לעשות. לא רק מזרחים וספרדים, היו גם הרבה מאד אשכנזים שאינם מוגדרים כחרדים שנחרדו ממה שאבותיה של רות קלדרון עשו למקרא ולתלמוד (עגנון הוא המפורסם שבהם), רובם כלל לא הגיעו לכאן. גם בהם נלחמו, גם אותם ניסו לגייס לתעמולה הציונית ע"י עיוות משמעות יצירתם.

    כותב יצחק לאור: ""כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל… ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על כל שלמות זו".
    עמדה זו [של תנועת א"י השלמה, 67] קשורה בטבורה לשורשיה ה"חילוניים" של הציונות. חותמי המגילה ההיא, שבאו בחלקם מהשמאל, הגדירו אז את עצמם כאנשי ימין, בחלוקה שהחלה מאז 1967 כתשובה לשאלה הסמויה: "מיהו הריבון?" אל מול המתנחלים המדברים על המצפון, ניכרים המראיינים בכל עילגותם, משום שנדמה להם כאילו יש איזה הבדל בין דתיים לחילונים בהקשר הזה. והרי השאלה היא אחרת: מנין קיבלו את כוחם הרב הגורמים המשיחיים הללו, מה הקשר בין "ארץ ישראל העובדת" למתנחלים?

    הגיע הזמן להודות: הפרויקט החשוב ביותר של מדינת ישראל, בתחומי גבולותיה הצרים, או הרחבים, היה תמיד שמירה על עליונות היהודים. בשנות החמישים, כאשר מלקוח האדמות היה בשיאו, הופקדו על ההשתלטות גם "מרקסיסטים". התפקיד הועבר לימין רק כאשר המשימה, אחרי 1967, נהפכה למרובת סתירות, ואת הסתירות אפשר היה ליישב רק בעזרת הקדוש-ברוך-הוא ונציגיו המיליטריסטיים". מתוך: ברית בין הבתרים, הארץ
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1295665

    שומרי המסורת אינם מהווים איום לחילוניות של המדינה. החילוניות עצמה היא היא האיום על ציונים שאיבדו כל הצדקה מוסרית לציונותם. המתינות המופלאה והנינוחה שיודעת לשזור יחד את הפסיפס היהודי להווה הישראלי אינה מדירה שינה מעיני ההגמוניה האשכנזית-חילונית, ההיפך הוא הנכון. המתינות המופלאה שימשה ומשמשת את העמלק הציוני על מנת להרעיל בארות – לערבב בין אהבת ציון ואהבת המשטר הציוני, אהבת ישראל ואהבת הצבא השומר על ישראל, אהבת ארץ ישראל ואהבת מה שמכונה מדינת ישראל, היא המדינה הציונית. ש"ס – מפלגה ציונית ע"פ הגדרתה שלה – היא הדוגמה הטובה ביותר לכך.

    אינך מוכן לעמוד מהצד ולראות כיצד מדברים בשם אלוהיך, אדרבא, הילחם בהם. הילחם בהם יחד עם כל מי שנוטל חלק במאבק הזה, כולל עם החרדים האשכנזים, כולל עם הפלסטינים – קרבן נוסף של העמלקיזציה של הציונות, כולל עם דפי הגמרא עצמה, שם תוכל לראות דפים שלמים הדנים במעשיהם ובעונשיהם. נכון להיום, המזרחים הם שותפים מלאים למה שהגדיר לאור כפרויקט החשוב ביותר של מדינת ישראל.

    לקריאה נוספת – היהדות החילונית היא מועדון סגור, שלמה זנד, הארץ
    http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2071427

  13. ראובן גרבר

    שלום רב,
    אני מבין את כאבו של הכותב, אכן יהדות המזרח הוכתה בעליתה לארץ. לעומת זאת, מפעלה של ד"ר רות קלדרון הוא מבורך ומכוון בעיקר, כך דומני, לקרב את החילוניים אל החלקים הפוריים שבמסורת. מפעלה הוא המשך לזה בו החלו אחד-העם, ברדיצ'בסקי וממשיכיהם, כגון פרופ' אליעזר שביד יבל"א, חוג שדמות, המכונים הציוניים, ארי אלון, מית"ר ורבים אחרים.
    אני מציע לכותב, ללכת דווקא בדרכם של קלדרון או של פרופ' בוזגלו, ולהקים מפעל ציבורי אשר יבנה מחדש את המסורת כפי שהיא קרובה לליבו.
    בברכה חמה,
    ד"ר ראובן גרבר