עַל גַּב קִיר

שיר לשבת במדור השירה באסטה
ארז ביטון
מיכה אולמן, תיקון, 1990, ברזל וחול חמרה
מיכה אולמן, תיקון, 1990, ברזל וחול חמרה

עַל גַּב קִיר נוֹפֵל
שְׁאֵרִית הַבַּיִת
אֲנִי עוֹמֵד לְשַׂרְטֵט
מְקוֹמוֹת חַיִּים
לְהַעֲמִיד סִימָנִים
לִנְשִׁימוֹת לַיְלָה
לִמְהוּמוֹת יוֹם
עַכְשָׁו
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
קַשּׁוּב עַד הַקָּצֶה
דָּרוּךְ מִבִּפְנִים
שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר בִּי
מִמְּלֶאכֶת חַיִּים שְׁלֵמָה
שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת
שְׁזוּרוֹת בִּכְאֵבִים גְּדוֹלִים
רַק הֵד עָשָׁן שֶׁל זִכָּרוֹן
אֲנִי עוֹמֵד עַל דֹּפֶן הָרִיק
וְאוֹמֵר:
כָּאן הָיְתָה מַחְזִיקָה אִמִּי
אַחִים חוֹלִים בַּלַּיְלָה
וְכָאן הָיָה עוֹמֵד אָבִי עִם תְּפִלִּין
אֶל מוּל הַכֹּתֶל
תָּמִיד אֶל מוּל הַכֹּתֶל

וַאֲנִי רוֹשֵׁם תִּקּוּנִים
בְּשֶׁטַח רֵיק
הִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הַמִּטְבָּח
וְהִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הָרַחְצָה
וּלְכַסּוֹת אֶת בֹּשֶׁת הֶעָפָר
בְּמַרְצָפוֹת שֶׁל תְּמִימוּת
שֶׁל תִּקְוָה לַהֲסָרַת בּוּשָׁה
וְעַכְשָׁו
שֶׁמִּן הַבַּיִת נוֹתַר רַק חָלָל
אֲנִי עוֹמֵד
וּמְדַמֶּה לִי
עָבָר
וּמְדַמֶּה לִי מָקוֹם
שֶׁנַּעֲשָׂה
עָפָר

מתוך ספרו החדש של ארז ביטון, "נופים חבושי עיניים" (הקיבוץ המאוחד)

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יובל

    שיר מדהים !!
    משקף את העלמות העולם המזרחי העתיק של אלף דורות
    סוף והרס תרבויות שלמות
    אלמלא השירה של ארז ביטון
    לא היה קם דור הממשיכים של השירה המזרחית הישראלית

  2. שרלי

    זה יהיה כבוד גדול וייתן קצת רלוונטיות לפרסים ביאליק ופרס ישראל לשירה אם הם ייתנו אותו לארז ביטון, לאחר כל כך הרבה אשכנזים בינוניים שקיבלו את הפרסים בשנים האחרונות.

    בושה למדינת ישראל שארז ביטון אינו מקבל את הפרסים האלה, ובמיוחד זו בושה לכל הועדות המורכבות מאשכנזים שיענו מבינים בשירה. אז תתבישו!