• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

רכבת שדים: מקבץ ראשון

תגובות של כותבים וכותבות בעקבות תוכניתו של אמנון לוי, "השד העדתי"
אינס אליאס, תום מהגר, גל לוי


עולם אחר / אינס אליאס

כשהגעתי בפעם הראשונה לאוניברסיטה הרגשתי בעולם אחר. היתה בי גאווה גדולה – הראשונה במשפחה שהגיעה לאוניברסיטה. בהתחלה הגעתי לבניין של מקצועות הבריאות, אבל חלמתי על מדעי הרוח, מעין חלום כזה שלא העזתי להודות בו, לא בפני עצמי ובעיקר לא בפני ההורים שלי. כשכבר עשיתי את המעבר ללימודי ספרות התמלאתי אושר, הרגשתי שמצאתי את עצמי. כשנכנסתי לשיעור הראשון הבנתי עד כמה אני בעולם אחר, עולם שאני לא שייכת אליו. המרצים שלי דיברו אלי בשפה אחרת ואני הערצתי אותם אבל גם סלדתי מהם ולא ידעתי להסביר למה. כל הסטודנטים ידעו את המלים הנכונות, קראו את הספרים הנכונים ואני כעסתי. כעסתי על ההורים שלי שלא נתנו לי את הכלים האלה, שלא הביאו לי ספרים הביתה, אפילו לא ספרי ילדים, שרק דאגו לי לאוכל. שנאתי את האוכל הזה. אז הלכתי וקראתי את כל הספרים שצריך וגם את אלה שלא. הלעטתי את עצמי בתרבות ובכתיבה אשכנזית למהדרין, סליחה, ישראלית. לא מצאתי דמויות להזדהות איתן אז חיקיתי אותן. למדתי מהספרות איך עליי להתנהג, להיות. האופי שלי לא התאים אז שיניתי אותו. התחלתי לשמוע את המוזיקה שלהם, הכרתי את כל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה והתגעגעתי יחד איתם לזמנים שבהם היה כאן טוב יותר. זמנים שבהם מישהי כמוני בחיים לא היתה מגיעה לאוניברסיטה. חתכתי חלק ממני, החלק שעד לאותו רגע היה בשבילי הכל.

"מה זה ספרות? מה תעשי עם ספרות?", שאלו אותי ההורים שלי "למה לא ללמוד מקצוע? שיהיה לך משהו ביד". כמוהם, גם אני אפילו לא העזתי לחשוב על קריירה אקדמית, זה לא היה בלקסיקון שלי, כמו עוד הרבה מלים גבוהות שאט אט השתלטו לי על השפה, על החיים. כבר לא ידעתי מה אני באמת אוהבת ומה אימצתי כדי למצוא חן, כדי שלא ידעו מי אני באמת. התגאיתי בזה שלא רואים עלי שאני מזרחית. ההסתרה היתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי והדבר המרכזי שהסתרתי היה המשפחה שלי. המשפחה המזרחית שלי, חסרת ההשכלה, עם רגשי הנחיתות. המשפחה שלי, שכל מי שקצת יותר לבן יותר טוב ממנה.

ההורים שלי אהבו את זה וקיבלו את הניתוק שלי מהם. הם הרגישו שהצליחו, אני בדיוק כמו האשכנזים, מדברת כמוהם, נראית כמוהם. הצלחתי לצאת מהגטו המזרחי ולהיכנס לעולם שבו אנשים באמת יכולים לחלום, ואולי אפילו להצליח. ההורים שלי הסכימו להשלים עם ההתרחקות שלי, כמו השלימו עם זה שהם לא מספיק טובים בשבילי, לא מספיק חכמים, לא מספיק מוצלחים. ככל שחדרתי יותר ויותר למעוזי האשכנזיות הם היו יותר ויותר גאים בי ופחות גאים בעצמם. הם רצו להיעלם כדי לתת לי לצמוח בעולם שלי. אלא שזה לא העולם שלי, זה מעולם לא היה ואף פעם לא יהיה.

היום אני יודעת להגיד שאני גאה בהם, ושהם חכמים יותר מכל אדם אחר שפגשתי באוניברסיטה, או בחיים. היום אני יודעת להגיד שזה לא הם שלא נתנו לי כלים. הם עשו כל מה שאפשר כדי שאני לא אצטרך להתמודד עם הגזענות וההשפלה שהם חוו בחיים. אבל העולם לא השתנה. כמה שאני יודעת היום, אני גם יודעת שאין לי סיכוי בעולם הזה, הלבן, שבז לכל מה שבאתי ממנו, שמנוכר לכאב שלי ומסרב להכיר בו. כאב כל כך עמוק ומוכחש אבל קיים ובוער ובועט, דורש ביטוי. לא רוצה להסתיר יותר, לא רוצה להתחבא מאחורי ספרים ומשקפיים יוקרתיים, לא רוצה להיות כמו.

"למה את צריכה את זה?", שואלים ההורים שלי, "למה לחפש איפה לא טוב? תראי איך את מצליחה, לומדת, מה רע לך?". אבל אני חייבת את זה. אני חייבת להכיר בזה, חייבת לנתב את הכאב שלי, חייבת להזכיר אותם, לא למחוק את המקום שממנו באתי. בעולם הזה אני חייבת להפוך את החולשה שלי לכוח. לאפשר להורים שלי להיות גאים בעצמם, לא לחפש את הגאווה שלהם במקומות אחרים אלא בתוך עצמם, בהורים שלהם, במקום שממנו הם באו. במקום שכל החיים שלהם הוקדשו להתרחקות ממנו, להתכחשות אליו.

שד1

תמונת המראה של נערי אמנון לוי / תום מהגר

מרואייניו הילדים-נערים של אמנון לוי אמרו שני דברים שהם כל התורה כולה על רגל אחת:

1. אנחנו לא מכירים אשכנזים. לא לומדים איתם, לא משחקים איתם ולא מתארחים בבתיהם. ושנית, האשכנזים מדברים בשפה אחרת משלנו.

2. מסקנתם היא שהם לא יכולים להיות רופאים או עורכי דין, שכן (א) אלו מקצועות של אשכנזים ו(ב) הם לא יודעים באיזו שפה לדבר איתם אם וכאשר יווצר מגע בין הצדדים.

כדאי להקשיב לנערים המזרחים המבוגרים יותר שמדברים על עתידם. בהמשך להבנה הכואבת של הילדים לגבי הדלתות הסגורות שמצפות להם בעתיד, הנערים מדברים על השירות הצבאי כדרך היחידה להיחלץ מהמבוי הסתום החברתי שבו הם נמצאים. "יסתכלו עלינו אחרת", הם מדברים בערגה על האפשרות לשרת ביחידה צבאית מובחרת.

אמנון_לוי

תמונת המראה של הנערים האלה, בסוג של סימטריה מחרידה, נמצאת בבתי הספר המיוחדים כמו עירוני א', תיכון אלון ברמה"ש, בית ספר ליד"ה בירושלים. בניגוד ל"ילדי אמנון לוי", מרבית מבוגריהם לא צריכים את הצבא על מנת לשפר את סיכויי החיים שלהם. להיפך – הסירוב לשרת בצבא עשוי לשרת בדיוק את התדמית הציבורית והפוליטית אליה הם חותרים. כך גם רבים מבני האליטה האשכנזית בישראל אשר העדיפו לעשות שירות לאומי בארגוני זכויות אדם על פני שירות צבאי, ואולי גם במהלך שירותם בארגון כזה או אחר הם הלכו להפגין נגד אותם נערים שרוצים כל-כך לשרת בצבא.

מה יש לשמאל הישראלי להגיד על התהום הפעורה הזו בין "נערי תיכון אלון" ל"נערי אמנון לוי"? אז ראשית, לפני מערכת הבחירות האחרונות גם מרצ וגם חד"ש התגאו בשיעורי ההצבעה הגבוהים למפלגותיהם בתיכונים דוגמת עירוני א'. יש להניח שמצבם בנתיבות הרבה פחות טוב. ושנית, מרצ וחד"ש לא אומרים כמעט כלום בנושא המזרחי-אשכנזי. בדקתי במצען של שתי המפלגות כפי שהוא מפורסם באתריהן, והמילה "אשכנזים" פשוט לא קיימת, ו"מזרחים" קיימת בצורה קלושה ומנותקת מהקשר רחב. כיבוש יש והרבה, הדרת נשים יש, צדק סביבתי יש. אולם בניגוד למרואיינים החכמים של אמנון לוי, ששמים את האצבע בדיוק על הגורמים שחוסמים אותם בחברה הישראלית, מרצ וחד"ש כלל לא מבינות או לא רוצות להבין, שבישראל קיים קשר בין מוצאם של ההורים לבין סיכויי החיים של ילדיהם.

אם כך, עלם החמודות הנבון אביחי חתוכה מקרית מלאכי ענה לכל החכמים ולכל השמאלנים על שאלת השאלות של הפוליטיקה בארץ: למה מזרחים לא מצביעים למפלגות שמאל? בגלל שהשמאל מדבר בשפה זרה להם. שפה של אשכנזים.

שד2

בואו לא נדבר על אפליה. בואו נדבר על פריבילגיות / גל לוי

לא באמת צריך לראות את השד של אמנון לוי. כבר מהפרומואים ברור למדי שנראה שם את מה שאנשים אומרים כאן כבר שנים ואף אחד לא רוצה לשמוע. אמנון לוי לא גילה דבר חדש, אלא אולי את עצמו. אבל מרגע שגילה את עצמו והבין שהוא לא "אמנון לוי" המותג הטלוויזיוני, הוא יוצא בסדרה שבסופו של דבר לא תרעיד את אמות הספים, ולא תגלה דבר למי שאינו רוצה לגלות דבר. את הסדרה הוא מכתיר במושג "שד עדתי", וכצפוי, מרגע שכך נאמר, הוויכוח הציבורי יצטמצם לכדי דיון מטומטם בכמה בני תערובת יש במשפחתי המורחבת, ועל כך ש"הנה שוב באו המזרחים האלה עם האכלולי שתולי שלהם". אז במקום לדבר על השד העדתי, בוא נדבר על מה שכל חורשי הרעה ודורשי הטובה לא ששים לדבר עליו. פ ר י ב י ל ג י ו ת.

פתאום קמו כל מיני "אשכנזיסטים" (וצר לי, אמנון לוי הוא אחד מהם) והחליטו לתקן את השד הזה. למחוק אותו, להחזיר אותו לבקבוק. להשתיק אותו. לפרק אותו ואולי אפילו להחליף אותו באפסנאות בשד מעודכן בן זמננו. עוזי ברעם מסביר למה עוד בימי אביו מושיע המזרחים, הכורדים האלה המשיכו לנשק מזוזות במקום ללכת שבי אחרי מי שרצו ורוצים בטובתם. ירון לונדון מעיז לשאול שאלות על דברים שהוא לא יודע רק כדי לסתום את הפה למי שנותן תשובות. ואמנון לוי, בהו-הא טלויזיוני של פריים-טיים רוצה לגלות לעולם את מה שכל מי שקרא סוציולוגיה ישראלית בשני העשורים האחרונים כבר מדקלם בעל-פה. אפילו חה"כ עדי קול, שעשתה מעשה אמיתי בעולם האמיתי והקימה את האוניברסיטה בעם, המירה את עולם המעשה בעולם של דימויים ריקים מתוכן. כן, וגם "החבר'ה של מרצ" שחושבים שהם רק רוצים בטובתם של כל מי שלא מוכנים להצביע עבורם. אז סבבה שכל דורשי הטובה האלה – או בעיני חורשי טובה – פתאום רוצים לעשות משהו ולהיפטר כבר מהחטוטרת הזו שהם אוהבים כל כך לכנות "השד העדתי". אנחנו גם כבר יודעים שלרוב זה בעיקר חלק ממלאכת מירוק המצפון, ולא מתוך עניין אמיתי בגורלם של מי שאינם איתם. אבל כל זה כבר נאמר, אז כדאי לשים על השולחן את מה שצריך לומר במפורש – פ ר י ב י ל ג י ו ת.

ניקח אחד כמו ירון לונדון. עיתונאי, פובליציסט, איש רוח, קומדיאנט, שחקן (מחק את המיותר) הכותב מאמר כאילו היה אחרון הטוקבקיסטים. מתלהם, סותם פיות, ובעיקר לא מלומד במוצהר ובניגוד לכל שמץ של דימוי שיש לאדם הזה. נעמה קטיעי כתבה על פרשת ילדי תימן, והוא סותם את פיה בצרור שאלות (תמימות לכאורה, רק כאלה המבקשות הסבר) שהתשובות להן מצויות זה מכבר ברשות הרבים, ולא עליה החובה להמציא לו את התשובות, משל היה מורה בכיתה הדורש מתלמידתו לבוא מוכנה לשיעור.

ניקח גם את ההוא, עוזי ברעם. בתפקיד הסוציולוג. אתאיסט מושבע המתקשה להחביא את תמונת המצב הקשה שנפרסה לנגד עיניו אי אז בשכונת הבוכרים. כבר אז, "הציבור הליברלי החושב" לא הבין עם מי יש לו עסק, ואפילו כיום, ברעם מגלה את עיניו, "יש ציבור רחב מאוד, שאינו מקיים בהכרח מצוות, שחשוף לתרבות האינטרנט, ובכל זאת חש קירבה לדת. לכן הוא לא מסוגל להתחבר למה שמייצגים יאיר לפיד, יחימוביץ’, ציפי לבני וזהבה גלאון. לא בשל עמדותיהם החברתיות־מדיניות אלא בשל האתיאיזם הנושב מהם." אחי, כמה הייתי שמח להזמין אותך לשיעור בסוציולוגיה, ולהסביר מהו שד, ואיך נראה שד עדתי. כן, לפעמים ג'ינג'י עם כוונות טובות.

אז מה אין לנו? דבר אחד קטן. רצון, נכונות, והבנה שאם מבקשים לתקן את הטעון תיקון מול הציבור הגדול של יוצאי ארצות ערב והמזרח, מה שנדרש הוא עמוק יותר ומשמעותי מבקשת סליחה פומבית או הכרה בעושר התרבותי המזרחי. מה שנדרש זה ויתור על הפריבילגיות. למשל, שירון לונדון יוותר על הפריבילגיה לשאול שאלות ובמקום זאת יישב ויקרא ויקשיב באמת, ולא ייתמם כאילו הוא היה "צלף בודד". ושעוזי ברעם ידרוש ממפלגת העבודה, מהתנועה הקיבוצית ומההסתדרות להשיב למזרחים את מה שנגזל מהם אז, למשל, את שכר העבודה שהותיר אותם עניים בשולי הפיתוח הכלכלי על גבם. ושבמרצ יפסיקו להצליף בגבם של החרדים ויפעלו באמת על מנת להיחלץ כבר מהליברליזם האנכרוניסטי של האדם הלבן שהם ממשיכים לייצג. ואולי עדי קול, אם כבר היא בקטע של להרגיז את הדיקטטור, תדרוש משר החינוך שיפנה עכשיו ומיד את המשאבים המבוזבזים של מערכת החינוך לתיקון העוול החינוכי של שבעה עשורים בפריפריה הישראלית, היהודית והערבית, במקום לבלבל לנו את המוח עם רפורמות בבחינות הבגרות.

ועד שחורשי הטובה האלה יואילו לוותר ולו על בדל מהפריבילגיות שמעתירה עליהם המדינה, כדאי שהשד ימשיך להשתולל.

שד3

>> רכבת שדים: מקבץ רביעי: שלמה וזאנה, אור סיונוב ואלמוג בהר

>>רכבת שדים: מקבץ שלישי – נעמה קטיעי, אברהם הרן מוטחדה ויוס ברוך

>>רכבת שדים: מקבץ שני – רועי חסן, שלומי חתוכה ואיתמר טובי טהרלב

>>לצפייה בפרק הראשון של "השד העדתי"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ג. אביבי

    פעם כתבה לי פעילה חברתית, עם ותק במאבק כמעט כשנות חייה, שלדעתה רוב הדוברים המרכזיים של השיח המזרחי, לו רק יציעו להם ג'וב טוב בממסד הציוני (האקדמי או העיתונאי או אחר), ידברו נגד "השד העדתי" כאחרוני הציונים. את זה לא ניתן לומר על אמנון לוי, הגם שמעולם לא בלט בשיח המזרחי.
    אמנון לוי לא מחשיב את עצמו למהפכן אולטרה-שמאלני ולא למזרחי רדיקאלי, ועם זאת הוא עשה מעשה ש"מהפכנים רדיקליים" מזרחים לא מעיזים לעשות.
    זה חזון נפרץ לראות "נביא זעם" מזרחי, שבהופעות בתקשורת הממסדית "מאשר" לשותפיו/מראייניו שאין בכלל בעיה עדתית בארצנו. אני רגיל לקרא מאמרים של "רדיקלים/יות" מזרחים/יות, שכשהם מזכירים את קיפוח המזרחים, מיד טורחים להבליט את קיפוח הנשים ואת הנכבה – רק שלא יתפסו אותם עם "השד העדתי".
    בניגוד למיני עסקנים, פרנסתו של אמנון לוי והקריירה שלו תלויות על חוט השערה בכלי התקשורת האשכנזים, שבוודאי מחכים לו בסיבוב.
    ברור לי שמאחורי ההסכמה של ערוץ 10 לשדר את "השד העדתי" יש אינטרס (כגון רייטינג), אבל מי שמנסה להציג את לוי כאילו הוא חלק מן השכבה הפריבילגית, מעוות את המציאות.

  2. דרור BDS

    מאיר עמור: ""מובילי מחאה אשכנזים" לא יסכימו לפנות מקום לטענות מזרחיות משום שהם לא רואים במזרחי אזרחי. מצד שני ככל שמזרחיות/ים ימשיכו לנהל דיאלוג פנימי בלבד ולא ימנפו את הטענה המזרחית בישראל כטענה אזרחית הסיכוי להפוך את הבמה לשלנו לא יגדל…
    אנחנו צריכים להקים חברה אזרחית בישראל. בשפה ובפעולה. הפעולה הזו תלויה אך ורק בנו. "הפעילים האשכנזים" יצטרכו להצטרף אלינו. לא תהיה להם ברירה אזרחית אחרת. כי אין ברירה אזרחית אחרת".

    נדים רוחאנא ואריז' סבאע'-ח'ורי: "כדי להשתחרר מן היחסים הכוחניים המאפיינים את גישתן של המדינה והחברה היהודית לפלסטינים יש ליצור מסגרת התייחסות לקשר בין הרוב היהודי למיעוט הפלסטיני אשר במרכזה תעמוד סוגיית הפריוילגיות של הרוב. דיון המתמקד רק בשיפור מצב הפלסטינים מעלה – ביודעין או שלא ביודעין – את הפריוילגיות שמהן נהנות קבוצת הרוב. רק דיון מודע ומעמיק במעמד הפריבילגי ויסודותיו ומוכנות לוויתור עליהם יכולים לשנות את המצב שנוצר בעקבות קולוניאליזם מתמשך.

    חוקרים ביקורתיים רבים, במיוחד פלסטינים, הדגישו את העובדה ששוויון בין יהודים ופלסטינים במדינת ישראל אינו בר השגה אלא בשינוי אופי המדינה, המגדירה עצמה כיהודית. אולם טענתם של חוקרים אלה, גם אם היא נכונה, נותרה לפי שעה [2006] בגדר אבסטרקציה. כדי להפכה לבת ביצוע אנו נטען שוויתור על אופייה היהודי בלעדי של המדינה משמעותו ויתור החברה הישראלית היהודית על הפריבילגיות שנטלה לעצמה. בכך אנו מעתיקים את הדיון מההתייחסות לאופיה של המדינה (האבסטרקציה) להתייחסות ממשית לפריבילגיות שנטלו חבריה וחברותיה. המרתו של אופי הדיון תעניק בה מרחב פעולה משמעותי המאפשר התעמתות עם הפריוילגיות. בעוד המשגה אבסטרקטית משחררת את הפרט מאחריותו על ידי כך שהוא מסיט את הדיון לעבר המדינה, הרי המשגה של ויתור על הפריבילגיות תאפשר לפרט לשאת באחריות המוסרית על הפריבילגיות שמהן הוא נהנה.
    המשגה קונספטואלית זו תרחיב, לדעתנו, את אופק הפעולה של הפרט בחברה היהודית ותתרום למעבר משלב ההכרה בעוול ההיסטורי לשלב של תיקונו.

    […]

    ההבדל בין המשגה של סגירת פערים לבין המשגה של ויתור על פריוילגיות הוא בכך שהראשונה מתייחסת לפרמטרים של המציאות הקיימת כמובנים מאליהם וכנקודה שבה מתחיל הדיון על חלוקת המשאבים. גישה זו גורסת שאפשר לשנות מציאות זו על ידי שיפור מצבם של הפלסטינים בישראל. אפילו הדיבור על העדפה מתקנת הוא חלק מגישה זו, התופסת את המציאות במשקפיים של ההווה ומעלימה את ההיסטוריה שהובילה ל"מצב הפריוילגי" של החברה היהודית. המשגה כזו מתאימה יותר לשיפור מצבם הסוציו-אקונומי הנחות של מגזרים כמו נשים יהודיות, מזרחים, חרדים ותת-קבוצות אחרות בתוך החברה הקולוניאלית עצמה. דוגמה אשר ממחישה גישה זו, ומבדילה בינה לבין שיח שמרכזו ויתור על פריוילגיות, אפשר למצוא בשיח שמאמצת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" בעניין האדמות – ה"ירושות" של הפלסטינים. הקשת מודעת להיסטוריה של הפקעת אדמות הפלסטינים, כולל אדמות הפליטים, אך אינה מתרגמת את הידיעה לשיח פוליטי שיכול לפתח את הדיון על בעליהן האמיתיים של אדמות אלה. במקום זה, היא מעדיפה לצאת נגד אפליית המזרחים ולדרוש שותפות בחלוקת הפריוילגיות, שמהן נהנית ביתר שאת הקבוצה האשכנזית השולטת. כמו האליטה האשכנזית, גם הקשת מתייחסת לפריוילגיות שרכשה בשם העם היהודי כמובנות מאליהן וכנקודת מוצא שעל בסיסה היא תובעת לעצמה נתח "הגון". כלומר, במקום שהמדוכאים (המזרחים) יעלו לזירה הציבורית את הדיון המוסרי בשורשיו של העוול ובאפשרויות לתיקונו, היא בחרה על אף ריבוי בקשת עצמה בסוגייה זו להיות שותפה לדיכוי המתמשך נגד הפליטים הפלסטינים (גם אם החלוקה שהציעה כללה את הפלסטינים אזרחי ישראל). בכך חיזקה החלטתה את השתיקה, תוך שהיא תובעת לעצמהאותן פריוילגיות של הקבוצה האשכנזית, בלי לערער עליהן.

    לדידנו, מקור ההבדל בין החברה הפלסטינית לחברה היהודית במדינת ישראל אינו רק באפליה השוררת ביניהם. החשיבות בהמשגתם של ההבדלים, הנובעים מפריוילגיות של הקבוצה היהודית, היא בכך שזו מערערת על נקודת המוצא ורואה בחלק מההבדלים תוצאה של הפרויקט הקולוניאלי, ועל כן מבינה כי יש צורך בדיון היסטורי על הדרך שבה אלה נרכשו וכך גם על אודות דרכי הפעולה לתיקונו של העוול. הפריוילגיות שמהן נהנית החברה היהודית נוצרו בעקבות הפרויקט הציוני והן נשמרות על חשבון כל חלקיו של העם הפלסטיני".
    מתוך: "כוחניות, מרחב הסובלנות והמצב הפריוילגי" – נדים רוחאנא ואריז' סבאע'-ח'ורי. יודעים ושותקים, ון ליר והקיבוץ המאוחד, עמ' 69-70.

    ***

    גל לוי ותום מהגר ממשיכים את דרכי ההמשגה, החשיבה והפעולה אותן מציעים עמור, רוחאנא וסבאע' ח'ורי. הנה הפיל במרכז החדר, דבריו של מהגר: "הנערים מדברים על השירות הצבאי כדרך היחידה להיחלץ מהמבוי הסתום החברתי שבו הם נמצאים". זו הפורענות הציונית-אשכנזית וכל השאר פירושים.
    תרבות ההתעסקות במרצ ובחד"ש (כן, זה ממכר, גם אני כתבתי בעבר כמה דברים על המפלגות האלה) ובשמאל האשכנזי בכלל, או יותר נכון תת התרבות הזו, עבר זמנה מן העולם, אם היה לה מקום אי פעם. הרי לכם 65 שנות פורענות ציונית, והרי לכם 65 שנות שמאל אשכנזי. מה יצא מהשמאל הזה? כלום. ברגע האמת כולם הלכו לצבא הציוני, והמעטים שסירבו ללכת לא רק שלא גילו את הפוטנציאל העצום – כמותית אך גם איכותית – של הסירוב החברתי עליו מדבר מאיר עמור, אלא גם לעגו לו.

    הניחו לאשכנזי מרצ וחד"ש. הם לא בני ברית ולעולם לא יהיו לא של המזרחים ולא של הפלסטינים. הם לעולם לא יוותרו על הפריוילגיות שלהם. לדידם המשטר הציוני הוא לגיטימי ורק צריך לתקנו. די בדוגמה אחת, נורמן פינקלשטיין: "אם כולם יצטרפו לBDS מדינת ישראל תחדל מלהתקיים". הנה מול עינינו קמים להם גדולי וגדולות המתנגדים והמתנגדות בזמננו. כולם\ן מזרחים\יות. כולם\ן דורשי טובתם של כלל התושבים בין הנהר לים.

    אמנון לוי מיילל ומתבכיין: "החברה הישראלית בנוייה על בגידה. כל אדם היה צריך לבגוד בעצמו, בהוריו, בשמו או במבטא שלו. גם אני בגדתי ושתקתי".
    על כך עונה ברק כהן: "אמנון לוי מתחיל חשבון נפש ויציאה מהארון. אז קדימה מזרחים בוגדים, קדימה לדחות את המדינה הזאת שמחקה את סבא וסבתא שלכם. משני שמות משפחה מבושה. מוחקי הגיית אותיות גרוניות וחיכיות. מתביישי מוזיקה ערבית. קדימה בוגדים משרתי מג״ב וגולני. קדימה בוגדים עובדי מדינה. עובדי עבודה זרה.

    קדימה חרדים בוגדים, לסלק את המדינה הזאת, שכולה שנאת העם היהודי. קדימה גם פלסטינים בוגדים, הגיעה השעה לסלק את המחראה הציונית. די לשיתוף פעולה עם רשויות השלטון.

    קדימה יא בוגדים".
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10200287326934343&set=a.1182387688375.2024479.1488709887&type=1

  3. עמית

    הסדרה של אמנון לוי, לפחות לפי ההתרשמות מהפרק הראשון, לוקה במספר בעיות. ראשית, הוא מנפיץ נתונים שגויים במקרה הרע, או מצטט ממחקרים שבסיס הנתונים שלהם מתייחס לאמצע שנות ה-90 (מחקריו של ינון כהן) ומציג אותם כאילו הם מייצגים את המצב כיום, במקרה הטוב. כמובן, למחקרים שסותרים את הפרדיגמה של התכנית כלל לא ניתנת התייחסות. (למשל: http://www.haaretz.co.il/misc/1.803729)

    שנית, לוי מבלבל בין פריפריה ומזרחיות. בעבר אולי היה אפשר לבלבל בין השניים, אך לאחר העלייה מברית המועצות כבר לא קיימת זהות ביניהן. אם לוי היה מראיין ילדים יוצאי ברית המועצות מהפריפריה, הראיונות שלהם היו מיואשים בצורה דומה לאלה של הילדים המזרחים שהוא ראיין. אם לעומת זאת הוא היה מראיין ילדים מזרחים מראשון לציון, נגיד, הוא כנראה היה זוכה לראיונות מעט יותר מעודדים. הייאוש נפוץ על פי אזור גיאוגרפי הרבה יותר מאשר על פי מוצא, ומוצא מתואם עם אזור גיאוגרפי אך רחוק ממתאם מוחלט.

    הבעיה השלישית היא ההתעלמות הגמורה, נכון לפרק הראשון, מהמציאות של זוגות מעורבים. על אף שלציין את זה כבר נהפך לקלישאה, הדיכוטומיה של מזרחים-אשכנזים מאבדת רלוונטיות מדי יום ביומו. לפני 20 שנה, אחוז הילדים בגילאי 10-11 שנולדו לנישואים בין עדתיים היה כבר 25 אחוז. ניתן רק להעריך מהו המצב כיום. עיירות כגון נתיבות הן כבר לא מדגם מיצג של מצב המזרחים בארץ, בלשון המעטה, אלא יותר כמו בועה די מבודדת שלא מייצגת את השינויים והמגמות שחלו בשאר הארץ.

    בעיה רביעית, ואולי הגרועה ביותר, היא שהסדרה קושרת באופן בל ינותק בין "הצלחה" ו"אשכנזיות" ובין "עוני" ל"מזרחיות". נראה כאילו הפרק השני הולך לעשות את זה אף יותר מהפרק הראשון. על פי המסר שעובר מהתכנית, מה שמצליח, הוא בהכרח אשכנזי או משתכנז ומה שעני, פריפריאלי או עילג, הוא מזרחי אותנטי. כאילו לוקחים את דבריו של אותו ילד מנתיבות – שאמר שרפואה ועריכת דין אלה מקצועות של אשכנזים – צעד אחד קדימה, והופכים אותם למקצועות אשכנזיים מטבעם. סדרה שרוצה להילחם בדעות הקדומות הקיימות בישראל, הייתה צריכה לציין שאקדמיה זה לא "אשכנזי", עריכת דין זה לא "אשכנזי", רפואה זה לא "אשכנזי", עברית רהוטה (ולעברית הרהוטה ביותר יש ח' וע') זה לא "אשכנזי". אפילו תרבות מערבית, שבאזורנו גם היא סממן למעמד גבוה משום מה, זה לא "אשכנזי", ומבחינה היסטורית דווקא אפשר לטעון שליהודי המגרב, למשל, היה קשר רב יותר לתרבות המערב אירופאית מאשר ליהודי פולין או בלרוס.

    1. ג. אביבי

      כרגיל, כמו כל תועמלן מצוי למען הנצחת העליונות וההגמוניה האשכנזית, עמית תוקף את בעל התוכנית, אמנון לוי, ולא מנסה להתמודד עם הטענות העיקריות שעולות ממחקרו. הוא מספר לנו, למשל, שהמקרה של המרואיינים מעיירות הפיתוח מייצג מתי מעט מזרחים וכל השאר ממש לא שם. שקר עלוב במצח נחושה. אני אגב שומע כבר עשרות שנים שהאפליות והגזענות היו פעם וכיום הפערים כמעט נסגרו… כל כך עלוב.
      האם יש לך נתון המפריך את העובדה, שמזרחים נדחים בקבלה למקומות עבודה בעשרות אחוזים לעומת אשכנזים עם אותם הכישורים? האם יש לך נתון המפריך את העובדה שעל כל מובטל אשכנזי יש 6 מזרחים ו10 ערבים? האם יש לך נתונים המפריכים את אחוז המזרחים הנמוך עד גיחוך במערכת המשפטית? בסגל המרצים באוניברסיטאות? לגבי ההשפעה "המכרעת" של אחוז נשואי התערובת יש לך נתונים עובדתיים? יש לך נתונים המראים שזה באמת מבטל/מחליש את הגזענות האשכנזית ואת האפליות במקומות הקובעים?
      ה"מחקר" שמביא הנ"ל, מספר לנו שאחוז המזרחים הממשיכים לתיכון הוא "כמעט" שווה לזה של האשכנזים. אני מתעלם מהממצא האמיתי שמראה כי 14% מהמזרחים דור שני לא מגיעים כלל לתיכון לעומת 8% מהאשכנזים, כמעט פי 2. עורכיו גם שוכחים לספר לנו לאיזה תיכון מופנית כל קבוצה אתנית, מה רמתו ומה האפשרות בכל תיכון אופייני כזה להוציא בגרות ברמה שתקל את הקליטה למגמות ריאליות, למשל, באוניברסיטאות. הם לא חקרו "משום מה" איזה אחוז מהאשכנזים מוציא בגרות הכוללת 5 יחידות במתמטיקה לעומת אותו אחוז אצל המזרחים. ברור מדוע הוא לא מספר לנו. המאמר מלא נתונים שטחיים מהסוג הזה. אני במקומם הייתי עושה דבר יותר חסכוני – מצביע על כך שאחוז המזרחים החיים תחת קורת גג כמעט זהה לזה של האשכנזים…
      בוא נגיע למשפט הסיום המוחץ של המאמר: "צמצום הפער העדתי מתרחש בלא שיהיה צורך בהתערבות חיצונית: השכלת ההורים עולה תדיר ועמה השכלת הילדים" – בפשטות כל המאמר הזה בא לומר שאין שום מקום להעדפה מתקנת כלפי המזרחים – הפחד האמיתי של גזעני אשכנז מפני שוויון.
      המאמר גם לא מסתיר העובדה שתלמידי תיכון מזרחים פונים (למעשה מופנים) למסלולים 'הלא נכונים' מבחינת שוק העבודה וההכנסה. הוא רק שוכח לספר שהם מופנים לשם ע"י מערכת החינוך ולא מתוך בחירה עצמאית.
      התועמלנים פרידלנדר את אייזנבך מספרים לנו שתלמידים מזרחים מעדיפים מגמות עיוניות על פני מקצועיות ולכן אחוז בעלי הבגרות ביניהם נמוך מזה של האשכנזים. מעניין, אני דווקא חשבתי שהמגמות העיוניות הן אלה שמכוונות לבגרות בניגוד למקצועיות. אל עיירות הפיתוח, שם המצב קיצוני אפילו לדידם, הם מתייחסים כאילו חיי שם אחוז זניח של המזרחים.
      פרידלנדר ושות' נחרדים מהאפשרות שאחוז בעלי הבגרות הריאלית בקרב המזרחים יעלה ולכן מכוונים אותם למגמות של חוסר אפשרות להוציא בגרות.

      1. עמית

        אתה משיב לאיש קש, ומציג "מענה" לטענות שבכלל לא הצגתי (וגם לא החוקרים במחקר שקישרתי אליו). לעומת זאת אתה מתעלם מ-90 אחוז ממה שכן כתבתי.

        לשאלותיך – הפער בין מובטלים מזרחים לאשכנזים הוא פחות ממחצית מזה שציינת, והפער הזה, כפי שמציינים כלל החוקרים שעסקו בתחום – כולל אלה שאתה מצטט – לא נובע מאפליה ישירה בשוק העבודה. המספר הקטן של מזרחים בסגל הבכיר באוניברסיטאות או בעמדות הבכירות במערכת המשפטית לא מעיד על אפליה או סינון כל שהם היום, אלא על המצב לפני 20-30 שנה, כאשר הפרופסורים והשופטים של היום החלו בדרכם המקצועית וההשכלתית. המספר הקטן יחסית של מזרחים לא נובע מכך שהיום יש המוני פרופסורים או משפטנים מזרחים שלא זוכים למינויים עקב מוצאם, אלא מכך שלפני 30 שנה מערכת החינוך לא נתנה למזרחים הזדמנות שווה להיות פרופסורים או שופטים. במערכת החינוך היום המצב שונה. לא באופן גורף, רחוק מאופן שוויוני, לא בהכרח בנתיבות, אבל ברוב הארץ ובצורה טובה בהרבה מלפני 30 שנה – בהחלט.
        לגבי נישואים בין-עדתיים אין נתונים עדכניים. המחקר האחרון נערך בתחילת שנות ה-2000 והממצאים בו עסקו לגבי שנת 95. כבר אז נמצא שבין הילדים בגילאים 10-11 מספר הילדים שנולדים עם מוצא עדתי מעורב הוא כ-25 אחוז, והאחוז הזה גודל במשהו כמו 2.5% אם אינני טועה ככל שיורדים בשכבת הגיל. תעשה את החשבון ותגלה מהו אחוז הילדים שנולדים לנישואין בין עדתיים כיום.

        החוקרים שקישרתי אליהם לא טוענים שתלמידים מזרחים "בחרו" בחינוך מקצועי. ההפך, הם התייחסו לטענה שהייתה הסללה של מזרחים לחינוך המקצועי והראו שהדבר השתנה באופן דרמטי לאורך השנים, ואחוז המזרחים דור שלישי בעלי זכאות להיכנס לאקדמיה היה נמוך רק במעט מאחוז האשכנזים, והפער הזה הלך ונסגר.

        1. ג. אביבי

          "…לעומת זאת אתה מתעלם מ-90 אחוז ממה שכן כתבתי." – ממש לא. כתבתי: "עמית תוקף את בעל התוכנית, אמנון לוי, ולא מנסה להתמודד עם הטענות העיקריות שעולות ממחקרו."
          " … הפער בין מובטלים מזרחים לאשכנזים הוא פחות ממחצית מזה שציינת [קטן מפי 3, ג.א], והפער הזה, כפי שמציינים כלל החוקרים שעסקו בתחום – כולל אלה שאתה מצטט – לא נובע מאפליה ישירה בשוק העבודה…" – המחקרים הרציניים מראים יחס של בין פי 5 לפי 6, ראה למשל מסקנותיה של ד"ר יפעת ביטון. מאיפה המספר שלך לקוח? מ"מחקרים" כמו ההוא המופרך? או שמא עוד בדיה שלך? בכל מקרה, גם יחס של פי 2 – 3 מעיד על אפליה קשה ושום תירוץ עלוב לא יכול ליישב את זה.
          "המספר הקטן של מזרחים בסגל הבכיר… לא מעיד על אפליה או סינון כל שהם היום, אלא על המצב לפני 20-30 שנה…" – תקשיב, לפני 20 -30 שנה כל ה"חוקרים" מהסוג הזה שאתה מצטט או בודה סיפרו שאין כבר אפליות ותוך 10 – 20 שנה השוויון יגיע…". לפני 50 – 40 שנה שמעתי/קראתי ש"האפליות, זה נחלת 'אי ההבנות' של פעם, עכשיו יש כמעט השוויון…". לכן צריך להיות פתי (במילה עדינה) עקשן בשביל לחזור על הטיעון המופרך הזה. בגל מינויי השופטים האחרון (לפני כשנה) ובזה שלפניו אחוז המזרחים שמונו לשופטים היה לא יותר מ5%. את השופט המזרחי היחיד בעליון (כרגיל כבר 65 שנה) הנוכחי היה אפשר למנות רק אחרי מחאה ציבורית ומעורבות אישית של השופטת ביניש. אם לפני 30 שנה אחוז המזרחים בסגל היה בסביבות 10% וכיום ללא שינוי – כל הפרשנות שלך "לא מעיד על אפליה או סינון היום" לא מחזיקה מים.
          "לגבי נישואים בין-עדתיים אין נתונים עדכניים. המחקר האחרון נערך בתחילת שנות ה-2000 והממצאים בו עסקו לגבי שנת 95. כבר אז נמצא שבין הילדים… ותגלה מהו אחוז הילדים שנולדים לנישואין בין עדתיים כיום." – לא שזה כל כך חשוב, אבל שנת 1995 ואין לך נתונים עדכניים – ועדיין אתה בטוח שהמגמה נמשכת? ראשית (אם אנחנו מדברים על אותו מאמר) גם המחקר הזה קבע שמראשית ה90 יש נסיגה בנישואי התערובת. בנוסף, המחקר התייחס רק לאוכלוסיות החילוניות והמסורתיות – בשום אופן לא החרדיות והחרד"ליות ולא למהגרים הסלאבים. מאז אחוז החרד"לים והחרדים עלה משמעותית באוכלוסייה וכך גם של ה"אשכנזים" מההגירה הסלאבית האחרונה – בכל אלה אחוז נישואי התערובת נמוך בהרבה. מכאן ברור שאחוז נישואי התערובת לא עלה. אם תרצה או לא, האוכלוסייה המזרחית לא מראה סימני העלמות וכך גם האשכנזית/סלאבית.
          " החוקרים שקישרתי אליהם לא טוענים… והפער הזה הלך ונסגר" – ראה תשובתי הקודמת. בנוסף, המאמר המופרך הזה נכתב לפני 11 – 12 שנים ומאז, הפלא ופלא, אחוז הזכאים לבגרות מקרב המזרחים לא עלה (אצל האשכנזים כן), בוודאי שאחוז בעלי הבגרות עם 5 יח' במתמטיקה גם לא עלה, אחוז הסטודנטים המזרחים במגמות מדעיות והנדסיות באוניברסיטאות הגדולות (משם באים רוב מהנדסי ההייטק) נשאר נמוך ממש כמו לפני 11 שנה.
          המאמר שהבאת כמו שאר טענות ההכחשה שלך מופרכים.

          1. ג. אביבי

            א. גם פרופ' שנהב מעריך שאחוז נישואי התערובת לא עולה על 25%.
            ב. גם על פי התחקירים של אמנון לוי, מספר הסטודנטים המזרחים הוא רבע מתלמידים, (פחות מחצי בהשוואה לאשכנזים). מכאן – המצב היום כפי שהיה לפני 11 בזמן כתיבת ה"מחקר" התעמולתי העלוב שסיפר לך ולכל שאר הפתאים על סגירת הפערים.
            ("השד העדתי" פרק 2)

          2. עמית

            הטענה ש"25 אחוז בלבד מהסטודנטים הם מזרחים" היא סוג הדברים שגרם לי להגדיר את הנתונים שאמנון לוי מציג בתכניתו כלא מבוססים מלכתחילה. 25 אחוז מהסטודנטים הם מזרחים אם הולכים לפי ההגדרה של הלמ"ס למוצא מזרחי, כלומר, "האם X נולד באסיה-אפריקה או אביו נולד שם?".

            על פי אותה הגדרה, 44 אחוז מהסטודנטים הם לא מזרחים ולא אשכנזים, אלא מוגדרים מישראל. כמובן שרבים מהם הם בעצם מזרחים דור שלישי, וכך בעצם שיעור הסטודנטים המזרחים גבוה בהרבה מ-25 אחוז.

            זה ששנהב מעריך ששיעור הנישואים הבין עדתיים לא עלה על 25 אחוז לא עושה הרבה רושם. המחקר האחרון שנערך בנושא מצא מגמה של גידול ב0.5 נקודות אחוז ככל שבודקים שנה צעירה יותר, וכבר אז בשנת 95 שיעור הנישואים הבין עדתיים עמד על 25%. שים לב לטבלה בעמוד 44.

            http://sociology.huji.ac.il/docs/Okun-paper-2006-01.pdf

            אין סיבה להאמין שהמגמה נעצרה. בניגוד לדבריך, המחקר לא השמיט מהמדגם את החרדים. כלומר כבר ב-95 שיעור הנישואים הבין עדתיים אף היה גבוה יותר מ-25% בחברה החילונית. מירב העולים מברית המועצות עלו עד 1995, כך ששיעור הנישואים הבין עדתיים עלה על אף הגעתם מה שמעיד על עוצמת התופעה.

            לגבי טענותיך בתגובה הקודמת – מי שאמר לך לפני 40-50 שנה שהפערים יסגרו בהחלט צדק. כמובן שעד היום יש פערים , אך איזה מן פערים? לפי המחקר של יפעת ביטון (או ליתר דיוק, שיפעת ביטון מצטטת ונערך לכאורה על ידי מכון אדווה) אחוז המובטלים בקרב אשכנזים הוא 1.5 אחוז ובקרב מזרחים 7 אחוז. ראשית לא מצאתי את הפרסום המקורי של מכון אדווה שטען זאת, 1.5 אחוז אבטלה נראה די מופרך. אפילו במצבים של "תעסוקה מלאה" שיעור אבטלה של 1.5 אחוז לא קיים, מהסיבה שתמיד יש חיכוך בשוק העבודה. שנית, אם אכן כך, אז זה עצוב שקיים פער שכזה, וכמו שהמחקר הסוציולוגי והכלכלי מראה הפער נובע מאי שוויון בהזדמנויות להשכלה ולמגורים במרכז, ולא באפליה ישירה בשוק העבודה. אך הן 7 אחוז והן 1.5 אחוז אבטלה אלה שיעורי אבטלה נמוכים ביותר בהשוואה בינלאומית. אותו דבר בשכר – יש פער בין מזרחים ואשכנזים, יש יותר אשכנזים ברובד הגבוה ביותר, ועדיין, 60 אחוז מהמזרחים דור שני שייכים לרובד הבינוני-גבוה עד גבוה-גבוה. http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/01/28/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-1992-2010/

            לא נראה לי שהבנת את הטענה שלי לגבי מספר המזרחים בסגל המרצים הבכיר או בקרב שופטים. שוב, המספר הנמוך יחסית לא נובע מכך שיש המוני פרופסורים או משפטנים מזרחים שלא נבחרים לתפקידים בכירים עקב מוצאם. זה נובע מכך שמערכת החינוך של לפני 30 שנה לא הסלילה מזרחים רבים לכך שהם יהיו היום במעמד של משפטנים או פרופסורים בכירים. כיום המצב שונה, כפי שניתן לראות משיעור הסטודנטים המזרחים שעסקנו בו לעיל, ואף מבחירת מקצועות הלימוד שלהם. שים לב לגרף בעמוד 18. סטודנטים מזרחים נוטים כיום יותר מאשר אשכנזים לבחור ללימודים במקצועות יוקרתיים כגון משפטים והנדסה, הן באוניברסיטאות והן במכללות פרטיות. לעומת זאת אשכנזים רבים יותר, שבאים כנראה מרקע כלכלי טוב יותר, מרשים לעצמם לבחור בתחומים פחות מכניסים (מדעי החברה והרוח). כלומר המזרחים של היום בונים עצמם ב-2 ידיים כך שמחר יהיה יצוג נכבד של מזרחים בתפקידים כגון שיפוט ופרופסורה.

            http://people.socsci.tau.ac.il/mu/hyalon/files/2010/11/whostudieswhat.pdf

          3. ג. אביבי

            עמית, אתה חוזר על הפרכות הבולטות בצורה אובססיבית ומעוררת רחמים (אילולי העובדה שאתה תועמלן למען הנצחת הפערים העדתיים). ע"מ לא להשחית את זמני, אציג רק כמה מהפרפראות שלך.
            "זה ששנהב מעריך…לא עושה הרבה רושם" – בוודאי טענותיך עושות יותר רושם…
            כזכור, 25% שזוהו כמזרחים ביחס למי שזוהו כאשכנזים [בקרב הסטודנטים, ג.א] ע"פ מוצא הוריהם – מה יכול ליצור שוני כל כך גדול בקרב הדור (מזרחים ואשכנזים) שהוריו נולדו בישראל? רק "מדען" דגול כמוך יכול לטעון אחרת (משנהב), וזה לשיטתך בוודאי עושה הרבה מאוד רושם… בנוסף מלכתחילה דיברתי על יחס הסטודנטים בפקולטות הקובעות במשק (בטכניון, ת"א, ב"ג), משם באים רוב מהנדסי הפיתוח בתעשיות. שם היחס קיצוני יותר.
            "אין סיבה להאמין שהמגמה נעצרה [נישואי תערובת]…" – הבלים, גם אם כללו את האוכלוסיות הנ"ל (חרדים, סלאבים והן לא), נישואי התערובת שם נשארו נמוכים עד אפסיים. האוכלוסייה שחלקה היחסי עולה משמעותית בהתמדה היא החרדית והחרד"לית ושם נישואי התערובת מעטים. כלומר, למרות שאתה מתקשה להבין, זה גורם מובהק המקטין את שעור (באחוזים) נישואי התערובת. הנושא סוכם.
            לגבי ליחס שעורי האבטלה העצומים בקרב המזרחים בהשוואה לאשכנזים במדינת הציונים האשכנזית (7% מול 1 – 1.5% ע"פ מרכז אדווה): אבסורד 1 – "…לא מצאתי…שעור של 1.5% מובטלים לא קיים…נראה די מופרך…" – מיותר לבקש ממך נתונים שמפריכים את המספר הזה. אם "המדען הדגול" עמית לא מצא אז יש לנו הוכחה שאין? להציע לך מעט צניעות ולהתאמן בלוגיקה בסיסית זה כבר מיותר.
            אבסורד 2 – " אך הן 7 אחוז והן 1.5 אחוז אבטלה אלה שיעורי אבטלה נמוכים ביותר בהשוואה בינלאומית. אותו דבר בשכר – יש פער בין מזרחים ואשכנזים, יש יותר אשכנזים ברובד הגבוה ביותר…(ממש לא ידענו)" – "רק" 7% מובטלים מקרב המזרחים ולא 30% (ספרד, פורטוגל), אז הכל בסדר? אז יש לך הוכחה שהפער הולך ונעלם? או שבעצם אתה מנסה לייתר את הצורך בביטול הפער האתני הענקי הזה? מיותר להזכיר לך שהמזרחים והאשכנזים המדוברים חיים בישראל ולא בספרד.
            "לא נראה לי שהבנת את הטענה שלי לגבי מספר המזרחים בסגל המרצים הבכיר או בקרב שופטים. .. לפני 30 שנה… כיום המצב שונה…" – הבנתי מצוין.
            מי שלא מבין כאן ובצורה מחפירה זה אתה. הסברתי לך שאחוז הנוכחות הנמוך כבר 60 שנה לא עולה. אילו פסקו האפליות הגזעניות, היינו מבחינים לפחות בשנים האחרונות בשינוי איטי ועליה הדרגתית באחוז השופטים המזרחים וכך גם בין המרצים. העובדה היא שזה לא מתרחש עד רגע זה, לא במערכת המשפטית ולא באקדמיה. כל השאר בבל"ת – זהו מבחן התוצאה. רק "גאון" יכול להניח שהשיטה המפלה הסתיימה. הנושא הוסבר לך סופית (גם אם לא הבנת).

            כאמור הצגתי רק חלק מפרפראות התעמולה שלך. אל תנסה לגרום לי ולשאר הקוראים להשחית זמנם על הפרכות ושאר מיני האבסורדים שלך.

  4. דןש

    משפטי מפתח המעידים על גורמי הבעיה:
    "ההורים שלי שלא נתנו לי את הכלים"
    "מה זה ספרות? מה תעשי עם ספרות?", שאלו אותי ההורים שלי "למה לא ללמוד מקצוע? שיהיה לך משהו ביד"
    "המשפחה שלי. המשפחה המזרחית שלי, חסרת ההשכלה, עם רגשי הנחיתות"
    "העולם שלי, זה מעולם לא היה ואף פעם לא יהיה" – הכוונה לעולם האתגרי היזמי ולא זה של הוריה – מקבלי הדין ואינם יוזמים לשנותו אליו היא כמהה.
    אכן "בישראל קיים קשר בין מוצאם של ההורים לבין סיכויי החיים של ילדיהם." קשר המונצח ע"י ההורים שמונעים מהצאצאים לפרוץ קדימה.

    הפתרון המתבקש – דרישה " משר החינוך שיפנה עכשיו ומיד את המשאבים המבוזבזים של מערכת החינוך לתיקון העוול החינוכי של שבעה עשורים בפריפריה הישראלית, היהודית והערבית" והייתי מוסיף שההורים יבינו שהם חיים במדינה מודרנית וכפי שהומר ה"שטטל" במודרנה יש להמר גם את הנוסטלגיה המזרחית שאינה מאפשרת התרוממות והתערות.
    או בקיצור שיפסיקו עם הבכיניות ובתליית מצבם ב"שיכנוזים" ויתכילו להתרומם למען השתלבות בחברה המתפתחת.
    החשיבה חייבת להיות שאין אשכנזים ואין מזרחיים קיימים ישראלים.

    1. גל לוי

      כי אנחנו לא שמענו על הורים שמנעו מילדים שלהם ללמוד, ולא שמענו על בתי ספר מצויינים בדימונה, נתיבות, ירוחם, ועוד ועוד שהכיתות שלהם ריקות והמורים המצויינים שלהם מובטלים כי ההורים אמרו לילדים שלהם, באידיש כמובן, תשארו איתנו בשטטל, ותשקעו בנוסטלגיה מזרחית.
      אז יאללה, עזוב אותנו עם התגובות הפבלוביות האלה, ואם יש לך משהו מלומד ומבוסס לומר, תגיד. עד אז, תבין שלוותר על הפריביליגיה זה בדיוק לדעת להקשיב וללמוד ולהפסיק לזבל את המוח עם המנטרה הזו של אנשים הבוחרים לשקוע בבערותם…

      1. דןש

        ת זאת למדתי מהכתבה אליה אני מתייחס

        1. גל לוי

          אתה לא למדת את זה משם, אלא משברי המשפטים שקרעת בגסות מהקשרם ונתת להם את הפרשנות שלך. מאיפה לוקחים את החוצפה הזו לזלזל בחוויות של אנשים שהם לא אתה?

  5. אשכנזי מניאק

    האם מדובר בהשתייכות לאחת מרשימת עדות?
    האם מדובר בנוסח תפילה אשכנזי מול ספרדי?
    האם מדובר בהגדרה עצמית תרבותית – "מזרחי" מול "אשכנזי"?

    ואולי אני, אני הוא המזרחי האמיתי, כי המקום שממנו הגעתי ב-1990 נמצא הרבה יותר מזרחה מצפון אפריקה? ועם זאת, מבחינה תרבותית יש ביני לבין "מזרחי" מצוי תהום שלא ניתנת לגישור. וזה לא בגלל הקיפוח העדתי, אלא בגלל החינוך שכל אחד קיבל בבית.

    אני קיבלתי מה שנקרא בארץ "חינוך למצויינות".
    אני ידעתי שבתור יהודי, אני חייב להיות פי כמה יותר טוב מהגויים כדי להגיע לאותם ההישגים.
    תתפלאו, זה עובד גם בישראל. כי חוץ מאותה האפליה המוסדית שאני מתמודד איתה מצד האליטות האשכנזיות הוותיקות (בחיים המקצועיים ובמוסדות ממשלתיים), אני נאלץ להתמודד גם עם העוינות ברחוב מה-"עמך", וגם בעוינות הדתית, מכיוון שהציבור המזרחי לא מוכן לקבל את העובדה שאני יהודי כשר 100% (יש כאלה שלא, אבל גם הם היו נשלחים לתאי הגזים ע"י הנאצים. חוקי נירנברג – יהודי נירנברג). וגם אין לי קרניים וזנב, ואין "שפה אשכנזית", רק המבטא שלי קצת שונה.

    נכון להיום, "המזרחים" מאיישים תפקידי המפתח בכל המוסדות הממשלתיים. אימי ז"ל היתה חולמת על משרה פקידותית במשרד ממשלתי, אבל נאלצה לנקות את הוילות של "המזרחים", "המקופחים".

    האמת, לפני שהגעתי לישראל, כילד, לא ידעתי בכלל שיש יהודים "מזרחים". כולם נראו לי יהודים. רק היה לי מוזר שחלק מתנהגים כמו המוסלמים בברית המועצות, וגם מאזינים למוזיקה דומה.
    ואז התחילו להרביץ לי ברחוב ולקרוא לי "רוסי מסריח".
    הבנתי שהם "מזרחיים", אוני "רוסי", ואת ההבנה הזאת אני לוקח איתי בחיי הבוגרים.

    להגיד שאני רואה מולי מזרחי ומסוגל להתעלם מזה – אני לא יכול. אבל זה לא בגלל שאני גזעני. זה בגלל שהם גזענים כלפיי כאשכנזי, כ-"רוסי" וכבעל השכלה.

    1. גל לוי

      מה זה מזרחי…
      מישהו שאתה שונא. תהנה.

      1. אשכנזי מניאק

        בשום מקום לא כתבתי שאני שונא מישהו.

        במחשבה שניה, יש אנשים שאני שונא.
        אני שונא אנשים צרי אופקים, חסרי תרבות ודרך ארץ.
        במקרה (או שלא במקרה) חלק מהם קוראים לעצמם "מזרחים".

      2. סיני

        "מאיפה לוקחים את החוצפה הזו לזלזל בחוויות של אנשים שהם לא אתה?"

  6. יפה

    תליני על המקום שממנו באת, שלא נתנו לך את הכלים ולא העריכו השכלה וספרות. רק מזכירה שקהילת החאלבים בברוקלין לא הצמיחה אנשי רוח, היסטוריונים, קולנעים , סופרים ,מחזאים . מתי מעט של רופאים ותו לא -הם סוחרים עשירים שמשאים את בנותיהם בגיל 17 -אבל בניגוד לאמנון לוי הם מבינים שזאת הבחירה שלהם ואינם מקטרים ומאשימים את כל העולם. התנדבתי עם יוצאים בשאלה והם היו גאים להפנות עורף לתרבותם החשוכה -לרבניהם והם הפליאו אותי בצמאון הדעת שלהם,הם מזכירים את יוצאי השטעטאלאך של סוף המאה ה19 -בחורי הישיבה שהיו מחבאים ספרי השכלה בבגדיהם -אלה תרביות שיצליחו ,לא תרביות שנצמדות למסורת .
    נ.ב-הדהים אותי ,מי מחנך ילד שאשכנזי צריך לבוא ולגאול אותו? איזה תרבות שפופה ,אתם לועגים ליהודי מזרח אירופה,אבל אלה לא חיכו לחסדי אחרים אלא בנו מוסדות השכלה בכוחות עצמם.

    1. גל לוי

      לילד הזה יש אינטליגנציה פי מאה ממה שאת מציעה כאן. מה זה ההתנשאות הזו? בשם מה את מרשה לעצמך?

      1. יפה

        למה את חושב-ת שרק לך יש את זכות הדיבור? אז ככה , מי שם אותי? בתור משהי שחוותה עוני מחפיר ודיכוי בהיותי אישה , בהחלט יש לי זכות להביע את דעתי ,גם אם זה לא מוצא חן בעינך.
        באתי ממקום נחשל- הורים שכן קיבלו השכלה אך בחרו לחבור לתנועת ברסלב ודנו אותי ואת אחי לניוון ועוני.(המזל שלי שסבתי המשכילה השכילה לביא לי ספרים שאותם קראתי בהחבא) אין לי שום כבוד לאנשים שנצמדים למסורות ולא מעודדים את ילדיהם ללמוד ,או אבא שאומר לבנו" למה אתה לא עובד בחנות ולומד היסטוריה" ציטוט של אמנון לוי את אביו.
        אין לי כבוד לאנשים שמדירים את ילדיהם השחקנים -דנון- ומסרבים להוקיר את כישרונו,אלו אנשים חשוכים עם ערכים של מקומות חשוכים.

        ואני מדברת מדם ליבי, כי גדלתי במקום כזה ,הורים שחוסכים ממך תרבות ועושר ולא מכינים אותך לחיי חברה מערבית. לפחות הורי הבינו שזה הבחירה שלהם ולא לימדו אותי לשנוא שינאת עלובים את המצליחים מהם. "שינאת תלמיד חכם לעם הארץ" זאת השינאה העמוקה – חורה לכם, ששרידים מאירופה ועולים חסרי כל מרוסיה ,עקפו אתכם -בתוך תוכם ,אתם יודעים שאין להאשים את "האשכנזי" המאטפורי,זה עמוק יותר . נ.ב -בעלי הוא יהודי תונסאי ואני מדגישה יהודי-כי יהודי זה שם נרדף לתושיה וחכמה שלא נזקקת לחסדי האחר יוצא בשאלה שהיה מצטיין טכניון ובז לשיח העלוב הזה, כי הוא קם לבד -חסר השכלה בסיסית במתמתיקה ואנגלית וספרות ובנה את עצמו .

        1. שרלי

          את פשוט לא מבינה כלום ממה שקורה בתוך תוכם של רוב המדינה בה את חיה.

          ואל תגידי לנו מה אנחנו יודעים בתוך תוכנו.

          בתוך תוכך את יודעת טוב מאוד שמה כתבת זו גזענות מערבית טהורה, מהזן הנחות ביותר.

        2. שרלי

          יפה, מאיפה הגרלת את השטות הזו שיהודי חאלב בברוקלין לא הצמיחו אנשי רוח? את בדקת?

          כי מבדיקה של כמה שניות אני רואה לא מעטים כאלה

          תעשי חיפוש, יא חסרת חינוך שכמוך

          " Chief Rabbi Jacob S. Kassin, whose own children attended public school, called for the opening of a Jewish day school or elementary yeshiva. In response, the Syrian community built two yeshivas – Magen David Yeshiva , which was primarily Aleppan, and Ahi Ezer Yeshiva, which primarily served the Damascene Syrian community, although the separation between Damascene and Aleppans dissipated in later years.

          In the first and second generations, most parents did not consider a college education necessary or desirable for their children. Most sons went into family businesses, thus the argument for higher education as an economic necessity was weak. Parents did not want their children to be exposed to secular influences, as this might promote too much assimilation. But over time this trend was reversed and today most young people from the community attend schools of higher education. The community boasts artists, dentists, psychiatrists, physicians, attorneys, writers, decorators, real estate professionals, photographers, social workers and even a Harvard physics professor."

          הנה אחד מיני רבים

          http://joesutt.com/reviews/words-of-wellness/

          זה כמו השקרים האלה שכל פרסי הנובל היהודם אשכנזים, חשבתי שזה טיעון דבילי כל כך עד שהיה קשה לי להתחיל להתווכח, אבל כנראה שאת ההגיון העקום של האשכנזים זה מאוד מחמיא, אז זהו שיש לא פחות משלושה פרסי נובל של יוצאי מרוקו, עניין של תרבות, הם כולם במדעים לא כמו הפרסי נובל של פוליטיקה סגנון פרס ורבין, הם עבדו קשה במקום להיות עסקנים סוג ג.

          ולך יש תרבות מערבית כמו שאני נשיא ארצות הברית.

          1. יפה

            ובני דודי למדו "בישיבה,"(שכר לימוד יקר להחריד, כך שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם) והמורים היו באופן ברור אשכנזים כולל מורים צברים ישראלים " לישיבה " הגיעו בהתחלה אשכנזים רבים , ומשנות השמונים הקהילה הבינה את חשיבות השכלה( זה גם נאמר לך ) היות והעסקים כבר לא עמדו בנטל פרנסת הילדים ,אז חיפשו אופציות אחרות. ועד היום יש לי ידיד סורי שלמד היסטוריה ופילוספיה ומשפחתו העשירה נאבקה בו כי לא ראו הגיון בבחירה זאת .

            In the first and second generations, most parents did not consider a college education necessary or desirable for their children. Most sons went into family businesses, thus the argument for higher education as an economic necessity was weak. Parents did not want their children to be exposed to secular influences

            זה בדיוק הנקודה, שהורים הבינו את חשיבות השכלה ושינו ת הגישה , אז החלה היפתחות לכיוונים אחרים ,לא תמצאי סורים בגילאי חמישים ומעלה שהם מחזיקים במישרות פרופסרים(רופאים כן תמצאי) שופטים ,קולנעים ,מחזאים, מוזקאים וכו . תשאלי את האירנים המשכילים מה דעתם?

            הטענה היא שהמנטאליות משפיעה ואין סיבה שדורו של אמנון לוי יחזיק במישרות אקדמאיות אם אף אחד לא עודד את ילדיהם ,לראיה ,אף אחד לא עצר את העירקים מלטפס לצמרת הכלכלית הישראלית הבנקאית -הם כיוונו לשם, חינכו את ילדיהם ולשם הגיעו.

            עוד יותר ,את לוקחת דוגמה של סופר ומצביעה עליו בתור יצוג הקהילה -וכי חסר עיתונאים, סופרים, אנשי טלוזיה ,כלכלנים , מהנדסים , מרצים מזרחים בישראל? אבל את לא מסתפקת בהם -את טוענת לחוסר יצוג שויוני, אבל בקהילה הסורית שהרוב הגדול הם סוחרים (יתכן אולי שזאת הדרך היותר מוצלחת לשרוד כלכלית, גם קהילות החסידים האשכנזים באמריקה בחרו באופן הזה ) את מנופפת בסופר להפריך את הטענה . טענתי שיש חינוך שמתווהה את הפרטים וכך היה בישראל -אם בעוד עשרים שנה המצב לא ישתפר אסכים איתך, אבל ניראה שמזרחים מתחילים לתפוס עמדות וחבל שאין לזה שום התיחסות.

            אני בהחלט מעריכה את הקהילה היהודית של יוצאי ערב בצרפת,כי הם חתרו לשם וזנחו את המסורת ושאפו להשכלה ומציונות וזה לא שצרפת נתנה להם יותר אופציות ,ראי את הערבים הם בתחתית החברה וגם טוענים לקיפוח-כיצד צרפת לא הפלתה בין יהודי אותם מקומות והדירה את הערבים? אולי יש בעיה בגישה?
            נ.ב אחרון, למה ילד עירת הפיתוח לא מצפה שבינו, צדקה , תשובה וכו יבאו ויחלצו אותו ? למה הצפיה נופלת על "האשכנזי" ? מי לא חינך אותו שלא חסר יהודי ארצות ערב שעשו חיל?

          2. שרלי

            טוב,
            את כנראה לא יודעת כלום על החינוך היהודי בגולה בכלל, ובפרט על החינוך היהודי במרוקו. אולי בדור הבא תהיו יותר משכילים.

            כי איך בדיוק יכול להיות שאותו חינוך של בתי ספר של אליאנס במרוקו ממלאים את האוניברסיטאות בצרפת ובקנדה ובישראל וולו, בקושי יש את פרופ. אווה אילוז שבעצם לא גדלה בארץ אלא מה? במרוקו ובצרפת, שם היא עשתה קריירה עד שנחתה על האוניברסיטה בירושלים, ויש עוד כמה.

            הסיבה היא די פשוטה מה שנעשה משך שלושה דורות במרוקו, מאז פתיחת בית הספר של אליאנס בשנת 1862, במשך ארבע דורות באו האשכנזים והרסו בתוכנית של דה אדוקציה שנמשכת החל משנות החמישים, כדי להרוס בניין צריך כמה שעות, כדי לבנות אותו צריך כמה חודשים.

            אבל את תמשיכי להיות בורה בכל הנושא הזה, כי בישראל אין שום תוכנית ללמד את הישראלי מה ההיסטוריה של יהודי מרוקו או סוריה או מצרים, וגם זה בטח נראה מוזר ודיסוננס קוגניטיבי שיש שלושה פרסי נובל שהם ייהודים יוצאי מרוקו, כולם, אבל כולם דור שני או שלישי לבתי הספר של אליאנס.

            בורו זאת לא בושה, לא לרצות לדעת זאת כן בושה, לדבר מתוך חוסר ידיעה זה רוע צרוף שמוביל לפשיזם. כולם נהיו כאן ירון לונדונים.

  7. קיבוצניקית אשכנזיה

    זה לא שהדברים לא היו ידועים לי אבל בכל זאת כשצפיתי בפרק הראשון בכיתי. אני שייכת לחלק בעל הפריוילגיות בחברה וגם מנקודת המבט שלי זה פשוט נורא. אני לא מבינה את אלו שטוענים נגד ״בכיינות״ של מזרחים. אני זוכרת שכשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה שמתי לב שאין סביבי כמעט מזרחים. למעשה היו באוניברסיטה פחות מזרחיים ממה שהיו בקיבוץ כי בכיתה שלי היו יותר ילדי חוץ מבני משק. בדיעבד התברר לי שרק אחד מילדי החוץ האלו למד לימודים אקדמאיים לעומת כל בני הקיבוץ.

    העובדה שהילדים שלוי ראיין כבר ״מתאימים״ את הציפיות שלהם למה שהם רואים סביבם היא מחרידה. הגענו לחברה מעמדית כמעט כמו אנגליה הויקטוריאנית.

  8. איציק

    המזרחים עצמם.

    יורם כהן, ראש השב"כ המזרחי, ממשיך בנאמנות את מלאכת טיוח והסתרת פשעי אדוניו המזרח אירופים נגד המזרחים תוך קיום רדיפות שב"כ נגד פעילים מזרחים תוך איומים והתעללות בהם לאורך שנים במטרה להשתיקם.

    הם פוחדים פחד מוות מהשיח המזרחי הכנה, הוא נתפס כאיום קיומי על עלובי הנפש האלה שמתחבאים כמו עכברים במחשכים מאחורי אמצעים טכנולוגים מתקדמים ומסתירים את הארכיונים
    כאילו מדובר במידע על תוכנית הגרעין.

    עלובי נפש פחדנים שאח"כ מגדירים אחד את השני מלח הארץ ומחלקים פרסים וג'ובים אחד לשני.

    בושה להיות ישראלי!

  9. דרור BDS

    יונתן לוי: "היום [4.08.2013] בצהריים נחטף תלמיד שלי, רואי נוריאל.
    החוטף: המשטרה הצבאית.
    חטאו: רצונו לתרום, לאחר שסיים עתה י״ב, שנה נוספת בשנת שירות. פנייתו לדח״ש נדחתה בהיותו בחו״ל והוא הוכרז כנפקד שלא בידיעתו.
    היום, ימים ספורים לאחר שובו ארצה, הגיעו שוטרים צבאיים ובמרמה סיפרו לו ולאמו שהם לוקחים אותו להשפט. באמצע הדרך הודיעו לו שהוא הולך למעצר בג׳למה. זאת למרות שאסור לעצור על נפקדות.
    אנא הפיצו את הסיפור הזה במחאה על ההתנהלות הבזויה של המשטרה הצבאית ובקריאה: שחררו את רואי"!
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=660876867275042&set=a.293285460700853.89550.100000582035917&type=1

    יעל בן יפת: "מתארגנת עצרת תמיכה עבור סרבן המצפון? אברך בן 28 שהשתמט במשך 3,048 ימים משירות בצה"ל, נידון בבית דין צבאי ל-60 ימי מאסר. [קישור להלן]
    פרסמתי את זה [בן יפת, 27 מאי‏] כי לדעתי יש צביעות ביחס שמקבל בחור שנמצא במצב בריאותי וכלכלי רעוע (הוא ומשפחתו על פי הכתבה) שמסרב להתגייס בגלל סיבות אלו ומוגדר כמשתמט לבין כאלו שעושים זאת לכאורה מתוך אידיאולוגיות נשגבות אחרות ושלמענם מתגייסים כל אבירי השמאל. בעיני כבד את אביך ואימך (הזקוקים לסיוע כלכלי או לא רוצים שתתגייס מסיבות הילכתיות) היא עמדה לא פחות אידיאולוגית ונשגבת".
    https://www.facebook.com/yaelbenyefet/posts/10151934132607892

    "הצבא לא מניח לחייל שברח כדי לסייע למשפחתו" (כותרת)
    "צה"ל מחפש אחר בנה של מיטל, החולה בסוכרת קשה. אבל אולי עדיף לעזור לבחור שברח כדי להיות עם אמו ואחיו שחיים במחסור" (כותרת משנה).
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1918122

    ***

    מי דואג למאות ולאלפי (בכל רגע נתון) הסרבנים החברתיים שנחטפו ושנשבו ושהושלכו לבורות הכלא של הצבא הציוני? "יושבים ומחכים אולי יבוא איזה אשכנזי ויעזור להם" – תגובת אחד הילדים-נערים.

    לפני יותר מ20 שנה, כשראו אותי החטופים והשבויים המזרחים בכלא 6 יושב וקורא, פנה אלי אחד מהם וביקש שאתקן את שגיאות הכתיב במכתב המכונה, בזדון, ע"י הפורעים הציונים 'מכתב מחילה לאלוף הפיקוד [צפון\דרום\ים\נהר]'.
    תיקנתי ושאלתי שאלות והודעתי מי צריך לבקש מחילה ממי וניסחתי וערכתי והמכתב נשלח לפושע המלחמה. הגיע שני ואחריו שלישי ורביעי. כך התוודעתי לראשונה לדיכוי הציוני-אשכנזי מבלי שידעתי מה זה אשכנזי וציוני ומזרחי ודיכוי בכלל (כולל זה הפלסטיני). זה היה אחד מעיסוקיי המרכזיים בכלא הצבא הציוני.
    זכור לי מקרה אחד בא רץ אלי אחד מהחטופים, מחבק חיבוק גדול ומודיע לי שבזכותי(!) הגיעה מה שמכונה בפרופגנדה הציונית מחילה ושהוא משתחרר עכשיו. זה לא בגללי, חסר להם חיילים, השבתי לו. בכל מקרה, אם ירגיזו אותך אל תהסס לחזור. ואז הוא הסתכל עלי ואמר לי: דרור, אתה בכלל לא אשכנזי!
    לקח לי 6 שנים עד שהבנתי (בישיבתי הרביעית, במקום המילואים, אז הסבירו לי) שזו המחמאה הגדולה ביותר אותה העלה בדעתו כשרצה להודות לי.

    ***

    הגר"ש אויערבך: "במשך כל השבוע הגיעו אלי בחורים רבים ואמרו כי הם מצד עצמם נכונים להתנגד לגיוסם במסירות נפש, אך הם מבקשים לשמוע מה דעת גדולי התורה. חיזקתי אותם ואמשיך לחזק כל מי שבא אליי, אבל אני חושב שבעניין כזה חמור צריכים שהבחורים ומשפחותיהם יידעו שכולם עומדים מאחוריהם". […]
    "בגו זקוף ומורם יצאו בני הישיבות ממעונו של רבינו שליט"א. מעתה כשהצו האדום יבצבץ מן התיבה יאמרו הם לו: הן יש לנו צו, ציווי התורה 'ועשית ככל אשר יורוך'. לא עוד ידפוק הלב, לא עוד ינועו אמות הסיפים לכל קול דפיקה, ומעתה כאשר אותם לועגים ולועזים יראו להם הדרך ללשכת המיאוס, יפנו הם הרחק הרחק ללא חת ורעדה; מעתה כשיבואו ויחפשום, לא עוד כשפנים במאורתם ייחבאו הם מפני הנוגשים, אלא לפניהם ייצאו בבגדי שבת, בבגדי קידוש שם שמים, שלא תשתכח תורה מישראל". [מתוך: "הרב אויערבך לרב שטיינמן: בחורי הישיבות צריכים גיבוי, כיכר השבת". ה' באדר תשעג 15.02.13

    ***

    אומץ לסרב ויו"ר התנועה, דוד זונשיין [תומך מרצ עד עצם היום הזה!!!!], מועמדים לפרס נובל לשלום 28/09/2004.

    1. תום מהגר

      דרור אני מכיר את הסצנה שאתה מתאר מכלא שש. יותר מפעם אחת ילדים-נערים מזרחים סיפרו לי למה הם נכלאו על רקע מצוקה בבית, וביקשו לנסח יחד מכתב מחילה.

  10. תומר

    אחים שלי, רק מזרחים יכולים להניע את המהפכה החברתית בישראל
    תזכרו את זה היטב
    ותפסיקו לחפש תמיכה מהחברים האשכנזים שלכם

  11. גל לוי

    אני לא שללתי את החוויה של אף אחד ולא את הזכות להביע דעה. אני כן קצתי בדיבור המתנשא שמאשים אנשים שאין לכם מושג על חייהם בהאשמות שונות ומשונות. בעולם המודרני יש קבוצות הבוחרות להתנתק מהעולם הנורמטיבי ולקיים משטר חיים בעולם מקביל, למשל האמיש בארה״ב. קבוצות אלה באופן מודע בוחרות למשל לגדל את ילדיהם במסגרות חיים אחרות. המזרחים שאתם מדברים עליהם לא בחרו בחיים מקבילים, המדינה יצרה עבורם מסלול מקביל ולכן מרגיז אותי הדיבור הזה שבוחר כל הזמן לשוב ולהאשים את מי שהם הנפגעים של מערכות פגומות בפגמים של המערכת. שוב, מציע קצת להקשיב לפני שמתנפלים על הנפגעים עצמם.

    1. טל

      איך היפרדות קשורה לתרבות ירודה וואלגרית? מי אשם בכך ?

      1. גל לוי

        האם אין בה שמץ של וולגאריות? קטן כזה….

    2. שרלי

      לתת לנפגעים לדבר?

      הרי זו כל הבעיה.

      לנפגעים מהגזענות האשכנזית היה תמיד אסור לדבר, וגם היום אסור להם לדבר.
      בתור התחלה הם מאבדים את מקום העבודה ורח כך הם עוברים תהליך של חרם.

      לדבר?

  12. שרלי

    מעבר לדיון עצמו אני חייב לציין שמדובר בכתיבה מעולה, הן במקבץ הראשון והן בשני.

    יתכברו כותבי הדיעות בעיתונים וילמדו קצת איך כותבים מאמר דיעות נוקב ואיך מצליחים לומר דברים ב 300 מילה.

    כל הכבוד.

    אני מחכה לעוד כמה מקבצים כאלה.

    מזמן לא קראתי כתיבה עיתונאית כל כך מעולה שבמעולות.

    מעניין איפה למדתם לכתוב כל כך טוב? בחוגים לספרות רק מלמדים איך למרוח ולפמפם שטויות. אולי בבית?

    1. תום מהגר

      על הפרגון והתמיכה והמילים והדברים החשובים שכתבת בתגובות כאן

  13. אשר עידן

    יהודה שנהב נתן לאמנון לוי עצה מבריקה "תן להם לדבר, והאמת תתגלה מאליה". אחרי הסרט הזה הרגשתי שאני כמו סוני בסוריה

  14. יפה

    באמת ,תחסכי לי את השוואה בין מגרבים צרפתים לישראלים. כי היטב אני יודעת מה הם חושבים על העליה המוגרבית הישראלית ושמעתי את נימות הזילזול והבוז ,בן גוריון לא העז להתבטא כמוהם. כל כך חינוך טוב, שרב הנשים המורקאיות הגיעט חסרות קרוא וכתוב.

    1. שרלי

      במאה התשע עשרה נשים כבר למדו במרוקו.

      את לא מוכנה להקשיב ולקרוא וללמוד ולהשכיל, אז תמשיכים להיות סתומה.

      לבריאות.

      למה לך ללמוד? הרי תמשיכו לקבל את הג'ובים שלכם גם בלי ללמוד. ותמשיכו לדבר שטויות.

      רק דבר אחד אומר לקוראים האחרים. הטענה שהחינוך בארצות האיסלאם של היהודים היה גרוע או לא היה קיים היא אחד השקרים השקופים ביותר של האשכנזים. בכל ספר על חינוך היהודים ברוב ארצות ערב מדובר על חינוך מתקדם ו… מערבי. הרבה יותר מערבי מזה של יהודי אשכנז.

      במרוקו בשנות החמישים למדו 95% מהיהודים בגילאי 5-18 במסגרות חינוכיות של בתי ספר. 80% מהם בבתי ספר של אליאנס שהכינו את התלמידים לבגרות הצרפתית. זה מספר גדול יותר מזה שברוב ארצות אירופה. שפת הלימדו היתה צרפתית בבתי ספר אלה. אני למדתי באחד מהם, ובגיל 15 הגעתי לארץ וידעתי כבר מספיק לבגרות הישראלית במתמתיקה, ידעתי כבר אז יותר עברית מרוב התלמידים בארץ. כך שתשמרי לך את הקישקושים שלך לעצמיך (אם את רוצה לדעת מאיפה הנתונים, תקראי את ספרו של אליעזר בשן על יהדות מרוקו שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד).

      בשנות החמישים בתי ספר של אליאנס הגיעו כבר ליישובי ספר של 400 תושבים. ראי סרטו של סמי שלום שטרית "אז'י אימא".

      במצרים, תוניסיה, לבנון או סוריה או עירק המצב היה די דומה.
      אפשר להמשיך אבל הרי מה שמחזיק את הדיכוי האשכנזי זה הבורות, תמשיכו להיות בורים. אנחנו כבר מזמן לא בורים. את הכל גם אפשר למצוא באינטרנט.

      השם שלי הוא שרלי ולא שירלי, שם מרוקאי למהדרין. אבל למה להסתכל על השם כשאת כבר יודעת הכול, גם את השם ולא יודעת כלום. בקיצור לכי תספרי את הסיפורי סבתא שלך לאשכנזים, כאן איש לא שם עליהם.